קידמת עדן: בן זקן היא ה"מאמי הלאומית" הבלתי מעורערת

"אהובי, תסתכל לי בתוך העיניים / ניצחנו הכל. איך נשארנו שפויים / תבטיח תמיד שתשמור רק עלינו / תשמור לעולמים"

מילות האהבה האלה קיבלו אתמול משמעות חדשה, כשעדן בן זקן שרה אותן לראש הממשלה בנימין נתניהו באירוע של מפלגת הליכוד. זהו המהלך הכי נועז שביצעה עד כה בן זקן בקריירה שלה: היא בחרה צד. גם אם, כצפוי, זהו הצד של "העם", הרוב שבוחר באותו המנהיג כבר עשר שנים. בזיכרון הקולקטיבי האחרונה שעשתה זאת היתה שרית חדד ששרה לנתניהו "אתה תותח". וההשוואה אינה מקרית - בן זקן היא היורשת הברורה של חדד לתואר "המאמי הלאומית".

בן זקן עשתה מסלול מטאורי בפרק זמן קצרצר, מהמתמודדת האלמונית עם אוברול "שלושים שקל" ב"אקס פקטור" לזמרת ששרה דואט להמנון "הללויה" עם גלי עטרי הוותיקה בחגיגות ה־70 לישראל. בגיל 25 היא כבר חובקת אלבום רביעי, "חיים שלי" שהושק השבוע. כל אלבומיה הקודמים הגיעו למעמד פלטינה, והיא נבחרה לאשת השנה של ynet וגלגלצ פעמיים ברצף.

אם בוחנים את דמותן הציבורית של הזמרות הקודמות שכונו "המאמי הלאומית", כמו עופרה חזה, נינט ושרית חדד, אפשר לזקק מהן דנ"א דומה: כולן סינדרלות מזרחיות שצמחו בפריפריה התרבותית או הגיאוגרפית של ישראל; כולן פלרטטו עם מוזיקה ים־תיכונית, אבל עשו בעיקר פופ מיינסטרים (הגדרה שנעה מזרחה עם השנים); וכולן שמרו על דימוי ממלכתי - נחשקות, אבל לא סקסיות, ובטח שלא פרובוקטיביות. נגישות ולא מאיימות, ובו זמנית בלתי מושגות ומרוחקות. היחידה שהפנתה עורף לכללים שהעלו אותה לגדולה היתה נינט, ובהתאם הקהל הרחב הפנה לה עורף.

עדן בן זקן | צילום: סיני קורן

כמו חדד, חזה ונינט המוקדמת, גם בן זקן נגישה לכל הקהלים: היא היחידה כרגע שפונה גם לנוער, קהל היעד של נועה קירל, אבל גם למבוגרים, קהל היעד של שירי מימון ומירי מסיקה, למשל; בניגוד לנטע ברזילי, היא שרה רוב הזמן בעברית, ופחות קורצת לחו"ל; ובאלבומה החדש יש כל ז'אנר אפשרי, מסמבה ומזרחית ועד בלדות קורעות לב. זאת בשונה מיובל דיין חובבת הבלדות, למשל, שקשה לדמיין בדואט עם סטטיק ובן אל.

ובו בזמן, בן זקן נותרת לא מושגת: באינסטגרם היא מצולמת בדירות פאר או על שפת בריכה, תמיד מאופרת, מתוקתקת ובשליטה מלאה על הדימוי שלה, מוכרת אשליה של זוהר ישראלי, כזו שהופכת את החיים עצמם למוצר צריכה.

בהתאם אלבומה החדש הוא מוצר מהוקצע שהולך על בטוח וכולל את כל יצרני הלהיטים המוכחים: מג'ורדי דרך עדן חסון ועד הצמד דולב רם ופן חזות, שכתבו לה את "מלכת השושנים".

הרגע היחיד האותנטי נמצא, כנראה, בסינגל "חצי מדינה", שמתייחס לתקרית שבה צולמה בן זקן ללא ידיעתה מחליפה בגדים בתא מדידה בחנות. היא התמודדה עם העניין הזה באופן אמיץ, כמעט חסר תקדים במעמדה - היא התעקשה שיפרסמו את שמה, והבהירה שהיא לא זו שצריכה להתבייש בסרטון, אלא מי שצילם אותו. זה היה רגע פמיניסטי חזק, שבו בן זקן בחרה להשתמש בכוחה כדי להבהיר שמדובר בתופעה יותר גדולה מהסיפור הפרטי שלה, והיא לא תשתוק ותתבייש כמו שהחברה מצפה ממנה.

באלבומה הרביעי אנחנו עדיין לא יודעים מי היא באמת עדן בן זקן, ובכל זאת היא מצליחה ללמד אותנו קצת על מי אנחנו. "חצי מדינה כבר ראתה לך את הטוסיק / החצי השני עוד די תקוע בחזה", היא שרה ומסכמת בעצב: "אולי בזכות היופי הם בסוף יקשיבו". המסר החשוב שהעבירה, שההשפלות שנערות עוברות אינן באשמתן, נחשב מהפכני בחברה שמוקיעה קורבנות כ"מופקרות". ובכל זאת בן זקן זכתה לתמיכה מקיר לקיר, ובכך מבהירה לנו, ממרום מעמדה, שהמיינסטרים הישראלי - גם אם הוא בוחר באותו מנהיג כבר עשור - בכל זאת הצליח להפנים משהו ממהפכת metoo#.