אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הפס הנכון מובא לכם בחסות הביג דאטה צילום: רויטרס

הפס הנכון מובא לכם בחסות הביג דאטה

קבוצות הכדורגל הבכירות בעולם מחפשות אלופי ביג דאטה שימצאו את השחקן הנכון לרכישה ויפתחו תוכנה שתלמד אותו למסור טוב יותר. לא פלא שבוגרי הרווארד וקיימברידג' משתלבים בתהליך קבלת ההחלטות של ליברפול, רגע לפני שהיא פוגשת את ברצלונה בחצי גמר ליגת האלופות

30.04.2019, 12:13 | אוריאל דסקל

כמעט כל חברי הצוות המקצועי של מועדון הכדורגל ליברפול הם בעלי רקע במשחק. זה סביר והגיוני מאחר שמועדון צריך כמה שיותר שנות ניסיון וידע בתעשייה שלו. ואולם, במה שנחשב לחלק החלוצי ביותר במועדון הכדורגל יש צוות מקצועי בלי ניסיון מינימלי בכדורגל.

במרץ אשתקד מונה וויליאם ספירמן האמריקאי למומחה של ליברפול בשימוש בדאטה להבנת מסירות, חללים והזדמנויות הבקעה. ספירמן הוא בוגר אוניברסיטת הרווארד והיה מדען דאטה בכיר של חברת Hudl, שעוסקת בצילום וניתוח ביצועי ספורטאים. לצדו במועדון עובד איאן גראהם, אנגלי בוגר החוג לפיזיקה של אוניברסיטת קיימברידג' ולשעבר אחראי פיתוח ומחקר של חברת הייעוץ Decision Technology. גם הוא ללא רקע בכדורגל. טים וואסקט האנגלי ודייפייד סטיל הגיעו לליברפול מתעשיית האנרגיה ועסקו בעיקר באופטימיזציה של חיפושי נפט וגז.

מה הגיקים האלה עושים במועדון כדורגל? ובכן, נראה שהם מסייעים למועדון שמאמן יורגן קלופ לעשות עונה היסטורית. בליברפול, מתברר, הושפעו מאוד מחברת הניהול והבעלים FSG, שהשתמשה בביג דאטה ובסייברמטריקס כדי לזכות עם בוסטון רד סוקס באליפות בייסבול ראשונה ב־2004 ולשבור "קללה" בת 86 שנים.

קראו עוד בכלכליסט

ניתן לשאוב מידע על תנועת שחקן כל 0.1 שניות על המגרש. אפשר להפיק יותר מ־120 מיליון נתונים על כל משחק. בשביל להבין את כל הנתונים הללו צריך מישהו שיודע לשחות בנתונים. אין רבים כאלו בעולם הכדורגל ולכן צריך מישהו מבחוץ , צילום: רויטרס ניתן לשאוב מידע על תנועת שחקן כל 0.1 שניות על המגרש. אפשר להפיק יותר מ־120 מיליון נתונים על כל משחק. בשביל להבין את כל הנתונים הללו צריך מישהו שיודע לשחות בנתונים. אין רבים כאלו בעולם הכדורגל ולכן צריך מישהו מבחוץ | צילום: רויטרס ניתן לשאוב מידע על תנועת שחקן כל 0.1 שניות על המגרש. אפשר להפיק יותר מ־120 מיליון נתונים על כל משחק. בשביל להבין את כל הנתונים הללו צריך מישהו שיודע לשחות בנתונים. אין רבים כאלו בעולם הכדורגל ולכן צריך מישהו מבחוץ , צילום: רויטרס

אז מה קורה שם בעצם? דווקא מונצ'י, המנהל הספורטיבי של סביליה, מסביר. "ביג דאטה זה העתיד של הכדורגל", אמר בהרצאה בפני אנשי חברת ניהול הפרויקטים EPC Tracker. "אנחנו רואים שאינטליגנציה מלאכותית וביג דאטה הם קונספטים שמועדונים שרוצים לגדול משתמשים בהם. אנחנו רואים יותר ויותר השקעה בטכנולוגיות הללו מאשר בסקאוטים. אנחנו התחלנו לבדוק מהנדסים, מתמטיקאים, פיזיקאים, מומחים לסטטיסטיקה ואלגוריתמאים. זה העתיד של הכדורגל, לא בגלל שהולכים לקנות שחקן רק בגלל הדאטה, אלא בגלל שזה מוריד את הסיכון — רוכשים היום שחקנים בהרבה מאוד כסף".

שונה מאוד מהעבר

ביג דאטה הוא מונח שמתייחס למאגר מידע הכולל נתונים מבוזרים, שאינם מאורגנים לפי שיטה כלשהי, שמגיעים ממקורות רבים, בכמויות גדולות, בפורמטים מגוונים ובאיכויות שונות. הטכנולוגיות היום מספקות הרבה מאוד נתונים על כדורגל וכדורגלנים. ממהירות עצירת כדור ומסירה, דרך איכות המסירות והבעיטות ועד פעילות השרירים. ניתן לשאוב מידע על תנועת שחקן כל 0.1 שניות על המגרש. אפשר להפיק יותר מ־120 מיליון נתונים על כל משחק.

בשביל להבין את כל הנתונים הללו צריך מישהו שיודע לשחות בנתונים. אין רבים כאלו בעולם הכדורגל ולכן צריך מישהו מבחוץ. בליברפול הביאו מומחים לפיזיקה ומתמטיקה מאוניברסיטאות קיימברידג' והרווארד ומחברות אנרגיה. הם מפתחים אלגוריתמים ולמידת מכונה שיסייעו להוציא ערך ממאות מיליוני הנתונים שיש על שחקנים בעולם. כמה חללים כל שחקן יוצר וסוגר, לאיפה הכי מסוכן להרים את הכדור במצב נייח ועד כמה הפעולות של שחקן בליגה אחת שוות בליגה שנייה.

ליברפול היא ממש לא הקבוצה היחידה שמביאה מומחים מבחוץ כדי שיסייעו לקבל החלטות על המגרש ומחוצה לו. בארסנל מינו בשנה שעברה את מיכאיל ז'ילקין, מדען דאטה שפיתח את משחקי קנדי קראש. בברצלונה מדען הדאטה הראשי, חאבייר פרננדז, עובד לצד לוק בורן, סגן הנשיא של סקרמנטו קינגס מה־NBA והאחראי לאנליטיקס של הקבוצה, כדי להעניק "ערך" לכל החזקה בכדור וכן הלאה.

לא קונים היום שחקן ב־50 מיליון יורו רק בגלל עונה אחת של 20 שערים אלא מנסים לוודא בעזרת הנתונים כמה הוא יכול להתאים למשחק הלחץ של הקבוצה, מה איכות המסירות שלו למגן השמאלי ולמגן הימני וכמה חללים הוא מייצר לעצמו ללא הכדור. זה שונה מאוד ממה שהיה פעם.

"בתחילת שנות ה־2000 היינו שמים כמה קונוסים על המגרש וסופרים את המטרים ביניהם כדי לראות כמה מטרים רצנו", אמר מונצ'י. "הייתי צריך להתקשר למישהו במיוחד כדי שיקליט את המשחק של ברצלונה נגד אתלטיקו מדריד, חמישה שבועות לפני שהיה לנו משחק נגד אחת הקבוצות, כי הוא היה צריך לראות את המשחק, לנתח אותו ואז לשלוח לי את הווידיאו. הייתי מתקשר לבן דוד שלי שעובד בדפורטיבו לה קורוניה כדי שיכין לי דו"ח על דפורטיבו. הוא שלח לי מייל שבו 15 אלף מסמכים והייתי צריך למחוק מיילים ישנים בשביל לקבל את המייל.

"היום יש לך GPS על השחקנים ואתה יכול למדוד הכל", המשיך. "יש לך כל הדאטה בתוך שתי דקות מסיום האימון. אתה יכול לקבל מפלטפורמות מסוימת את כל הדאטה של כל תנועה של כל שחקן בשנייה. אני יכול להעלות את כל הדאטה לענן. סקאוט פרו יכול לשלוח דו"ח על משחק אחרי 30 דקות משחק".

מאמן ליברפול יורגן קלופ. אלגוריתמים ולמידת מכונה, צילום: רויטרס מאמן ליברפול יורגן קלופ. אלגוריתמים ולמידת מכונה | צילום: רויטרס מאמן ליברפול יורגן קלופ. אלגוריתמים ולמידת מכונה, צילום: רויטרס

ההוא מהמועדון הטבעוני

אדם אחד — מאמן או מנהל ספורטיבי — לא יכול להתמודד עם כל המידע שיש היום כדי להסיק את המסקנות שלו ממנו. לכן הוא צריך אנשים שיוכלו לעבד את המידע ואף להסיק מסקנות ממנו עבורו. זה קורה ברמות הגבוהות ביותר של הכדורגל, ועם הזמינות של הטכנולוגיות זה קורה גם ברמות הנמוכות יותר.

פורסט גרין רוברס, קבוצת כדורגל מהליגה החמישית באנגליה (ליגה חצי מקצוענית), ידועה בתור קבוצה שעושה דברים קצת אחרת: השחקנים נדרשים להיות טבעוניים וכך גם התפריט באצטדיון שכולו בנוי מחומרים מתכלים וטבעיים. מי שהיה אנליסט שלהם תפקד גם כסוחר בתחום האנרגיה. שמו הוא צ'רלי ריבס והוא בן 23 בלבד, עם תואר בכלכלה וניהול באוניברסיטת פלימות'.

בפורסט גרין עבד ריבס עם המנג'ר מארק קופר ובראיון ל”Training Ground Guru”,סיפר: "כל משחק חברת STATS שלחה לי את כל הנתונים על נגיעות שחקן בכדור ואיפה זה קרה במגרש. אספתי הכל והשתמשתי בתוכנת SQL כדי להכניס את הכל לדאטה בייס גדול. אחרי כל משחק נכנסתי לתוך הנתונים ועם כמה כלים שבניתי, שסייעו בוויזואליזציה של הנתונים, השגתי כל מיני טבלאות ונתונים שבהם אפשר לראות אילו מסירות מובילות לכדרורים יעילים של אילו שחקנים ודברים כאלו שהיו יכולים לעניין את המאמן".

מה שריבס גילה אחרי כמה חודשים של משחק עם הנתונים זה דרך קלה להעביר את הידע לשחקנים ולמאמנים לגבי אילו מסירות הם צריכים למסור כדי לנוע קדימה ביעילות. עם הדאטה שלו הוא העניק ערך אמיתי לצוות האימון. זה עבד כל כך טוב שפורסט גרין עלתה לליגות המקצועניות וריבס עצמו קיבל הצעה לעבוד באברטון מהפרמיירליג.

ריבס מייחס את ההצלחה שלו בתחום הכדורגל לרקע שלו בחברת Ecotricity, ששייכת לאחד הבעלים של רוברס, דייל וינס. "היו בחברת Ecotricity עשרות אנליסטים שבודקים את כל הדאטה מתעשיית האנרגיה", סיפר ריבס. "הם אוספים טונות של דאטה על הלקוחות, צריך לאחסן את הדאטה בשרתים ויש לנו קבוצת IT גדולה. ברוברס כל הנתונים היו בשרת אחד.

"בהתחלה לא הבינו כל כך את הדאטה שהיה לנו, בעיקר המנג'ר, אבל יש לומר שאיכות העברת המידע שלי לא היתה טובה עד שפיתחנו ויזואליזציה שאפשרה לנו להראות את הערך שבניתוח הדאטה שלנו. הרבה מהעבודה שלנו זה קידוד וסטטיסטיקות, משהו שנראה יותר ויותר אנשי כדורגל מתמחים בו בעתיד".

בינתיים, בשביל שלמועדונים יהיו הכישורים הללו בחדרי הצוות המקצועי, הכדורגל חייב להכניס לתוכו "זרים".

תגיות