אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מחקר: העלייה בכוחן של המפלגות החרדיות הובילה לשינויים בסדר העדיפויות הלאומי צילום: גיל יוחנן

מחקר: העלייה בכוחן של המפלגות החרדיות הובילה לשינויים בסדר העדיפויות הלאומי

על פי מחקר חדש של פרופ' דן בן דוד, מספר הקולות הכולל שקיבלו המפלגות החרדיות גדל ביותר מפי 3 מאז שנות השבעים; הדבר גרם להסטת תקציבים, שהובילה בין היתר לירידה של 45% במספר מיטות האשפוז לנפש מאז 1977 ולהיווצרותה של מערכת חינוך מהגרועות בעולם המפותח

01.05.2019, 07:42 | צבי זרחיה

מחקר חדש של פרופ' דן בן-דוד, ממוסד שורש למחקר כלכלי חברתי, מציג מבט שונה וארוך טווח על תוצאות הבחירות האחרונות בישראל, לפיו חרדים הצביעו למפלגות לא חרדיות וערבים למפלגות לא ערביות. כמו כן, השינויים הפוליטיים, כמו העלייה בכוחן של המפלגות החרדיות, השפיעו על הסטת תקציבים והובילו לשינויים בסדר העדיפויות הלאומי. 

קראו עוד בכלכליסט

בעוד שיעורי ההצבעה בקרב החרדים הגיעו ל-80%, מספר הקולות שקיבלו המפלגות החרדיות השתווה ל-100% מכלל החרדים בגילאים 18 ומעלה; כלומר, מצביעים לא-חרדים רבים הצביעו למפלגות החרדיות; בנוסף, שיעורי ההצבעה בקרב החברה הערבית עמדו על 49%, אך מספר הקולות שקיבלו המפלגות הערביות השתווה ל-32% מכלל הערבים בגילאים 18 ומעלה – כלומר, מצביעים ערבים רבים הצביעו למפלגות הלא-ערביות.  

חרדים בבני ברק (למצולמים אין קשר לכתבה), צילום: עמית מגל חרדים בבני ברק (למצולמים אין קשר לכתבה) | צילום: עמית מגל חרדים בבני ברק (למצולמים אין קשר לכתבה), צילום: עמית מגל

מספר הקולות הכולל של המפלגות החרדיות גדל יותר מפי שלושה מאז שנות השבעים. השינויים הפוליטיים האלה הביאו לשינויים משמעותיים בעדיפויות הלאומיות של ישראל, שהובילו לירידה של 45% במספר מיטות האשפוז לנפש מאז 1977, לירידה של 60% במספר חברי הסגל הבכיר באוניברסיטאות לנפש מאז 1973, לגידול של 502% בצפיפות על הכבישים מאז 1970, והיווצרותה של מערכת חינוך בישראל בין הגרועות בעולם המפותח.

תמורות אלה נבעו משינויים בעדיפויות הלאומיות ולא ממחסור לאומי במשאבים. מזכר המדיניות מראה שהוצאות הממשלה האזרחיות (כלומר, ללא ההוצאות הבטחוניות) היו מעל או דומות לממוצע ה-OECD במהלך ארבעת העשורים בהם התבצעו התפניות הכלכליות-חברתיות.

צפיפות בבת החולים. קיימת ירידה של 45% במספר מיטות האשפוז לנפש מאז 1977, צילום: גדי קבלו צפיפות בבת החולים. קיימת ירידה של 45% במספר מיטות האשפוז לנפש מאז 1977 | צילום: גדי קבלו צפיפות בבת החולים. קיימת ירידה של 45% במספר מיטות האשפוז לנפש מאז 1977, צילום: גדי קבלו

משאבים רבים הופנו לכיוונים חדשים אחרי 1967, עם גידולה הפיזי של ישראל. ב-1977, החרדים הצטרפו לממשלה בפעם הראשונה והיו שותפים קואליציוניים ב-39 מ-42 השנים שחלפו מאז. מזכר המדיניות מראה שכשהופנו תשלומי רווחה רבים לכיוונם, חל גידול רב ומהיר בפריון הילודה שלהם לצד צניחה בשיעורי התעסוקה של הגברים (שני אלה שינו כיוון במעט כאשר תשלומי הרווחה קוצצו בתחילת שנות האלפיים).

שיעור ההצבעה הנמוך בקרב ערביי ישראל (49%) היה גבוה לעומת מספר הקולות שקיבלו המפלגות הערביות כאחוז מהאוכלוסיה הערבית בגיל 18 ומעלה.

השינוי ביחסי הכוחות הפוליטיים בישראל מאז בחירות 1977 נבע מהנטיה החזקה ימינה שהלכה וגברה במפלגה הדתית-לאומית (עד 1977, המפד"ל היתה מצטרפת למפלגת העבודה) ומפלגות הלוויין שלה – וכן ממשקלן ההולך וגדל במהירות של המפלגות החרדיות.

למעשה, המפלגות החרדיות הפכו לממליכי המלכים בישראל מאז 1977. החיבור עימן הוא זה שמאפשר לאחד מהגושים המרכזיים לשלוט במדינה. ב-1973, כשהחרדים לא היו חלק מהקואליציה, הם זכו ל-3.7% מכלל הקולות. שיעור זה גדל ל-11.7% מכלל קולות המצביעים בבחירות השנה. המפלגות החרדיות, אגודת ישראל וש"ס, שלא היו חברות באף ממשלה לפני 1977 (ש"ס נכנסה לכנסת בפעם הראשונה ב-1984) היו בקואליציה במשך 39 מ-42 השנים שחלפו מאז 1977.

לדברי פרופ' בן-דוד, "השינויים במאזן הכח הפוליטי תגברו את התפנית בעדיפויות הלאומיות שהחלו אחרי מלחמת ששת הימים ב-1967 והתעצמו מאז בחירות 1977.

מספר דוגמאות:

  • מספר מיטות האשפוז לנפש, שהיה יחסית יציב מ-1948 עד 1977, נפל מאז ב-45%. שיעורי התפוסה בבתי החולים הישראלים היום הם הגבוהים ב-OECD.

  • חלקם היחסי של מספר אנשי הסגל הבכיר באוניברסיטאות המחקר מתוך האוכלוסיה, שעלה בקצב אקספוננציאלי בין 1948 ו-1973, ביצע סיבוב פרסה מאז ונמצא בנפילה חופשית שאינה מסתיימת. מספר אנשי הסגל הבכיר (לנפש) באוניברסיטאות של מדינת ישראל הגדולה והעשירה בהרבה נמוך היום ב-60% מהשיא ב-1973.

  • מספר כלי הרכב לקילומטר כביש בישראל היה זהה לממוצע של מדינות אירופה הקטנות ב-1970. מאז, הצפיפות על כבישי הארץ גדלה ב-502% והגיעה לפי שלושה מהממוצע של מדינות אירופה הקטנות – למרות שמספר כלי הרכב לנפש בישראל נמוך ב-40% מהממוצע במדינות האירופאיות.

  • בתי הספר בישראל הם מהגרועים בעולם המפותח. הציונים הממוצעים במתמטיקה, מדע וקריאה במבחנים הבינלאומיים מציבים את המדינה מתחת לכל 25 המדינות המפותחות הרלוונטיות מלבד אחת – וזאת מבלי שנלקחים בחשבון התלמידים החרדים, שמרביתם אפילו אינם לומדים את החומר ואינם משתתפים במבחנים.
שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



156 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

156.
הזקנה במסדרון כי במקום לשלם לקופות החולים אנחנו משלמים מס בריאות
שלא מחייב את המדינה להשקיע בבריאות. בעבר רק מי ששילם לקופת חולים היה זכאי לקבל את השרותים הרפואיים. מס בריאות פתר את הבעיה של מדינת ישראל שקלטה מיליון עולים מברית המועצות חסרי בטוח רפואי והטיל אותם, ואת המסתננים הסודנים האריתראים וכו' על המשבצת שנקראת מס בריאות. לגבי החינוך חיים הכט עשה בזמנו סדרה שהשוותה את ישראל לסינגפור שהיתה במקום הראשון במתמטיקה ומדעים. המסקנות היו. א. בסינגפור מלמדים כמו שלימדו בעבר בחדר ובבתי הספר הישראלים של אחרי קום המדינה. השיטות החדשות הרסו המון, ב. למרות כל הנאמר על מיקומנו במדעים אנחנו במקום הראשון כמדינת סטארט אפ. הבחינות הבין לאומיות מתאימות למערכת האמריקאית שכוללת המון שינון ולא לשיטת הלימוד הישראלית הפתוחה יותר שמניבה אנשים שחושבים מחוץ לקופסא - סטארטאפיסטים. אשר לכלי הרכב, להאשים את החרדים זה מגוחך הם בין הציבורים שנוסעים הכי הרבה בתחבורה ציבורית
א  |  27.10.19
לכל התגובות