אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מילוט מהמלט? הר טוב תקים מפעל גדול לבנייה טרומית צילום: עמית שאבי

בלעדי לכלכליסט

מילוט מהמלט? הר טוב תקים מפעל גדול לבנייה טרומית

בעלי מפעל המלט הר טוב יקימו בשותפות מפעל בערד בהשקעה של 50 מיליון שקל. המפעל, שיהיה ראשון מסוגו בארץ, ייתן זריקת מרץ לבנייה הטרומית ולתעסוקה בדרום, ובעיקר אוויר לנשימה לחברה מהמלט שמקרטע בשל המאבק מול היבוא בהיצף

02.05.2019, 07:02 | אמיתי גזית

לא על המלט לבדו: החברה האם של מפעל המלט הר טוב שבשליטת משפחת וייל מקימה בשותפות עם חברת אחזקות בבעלות אלון מוניץ, לשעבר מנכ"ל רמט־טרום, מפעל בערד לייצור אלמנטים טרומיים, אבנים משתלבות, ותשתיות מבטון. זו הפעם הראשונה זה 25 שנים שקם בארץ מפעל חדש בתחום, והוא יהיה גם היחידי שמייצר בעצמו את כל מוצרי הבטון לענף הבנייה והתשתיות. ל"כלכליסט" נודע כי במפעל, שייקרא ערד הארץ תעשיות, יושקעו כ־50 מיליון שקל, 10 מיליון שקל מתוכם יגיעו מהרשות לעידוד השקעות הון במשרד הכלכלה.

קראו עוד בכלכליסט

רונן יונה, מנכ"ל חברת הר טוב, צילום: עמית שאבי רונן יונה, מנכ"ל חברת הר טוב | צילום: עמית שאבי רונן יונה, מנכ"ל חברת הר טוב, צילום: עמית שאבי

מאחורי המפעל יוזמה במקום בכיינות היזמים של המפעל החדש של הר טוב העריכו כי היבוא הזול, שמאיים על התעשייה הישראלית, אינו מהווה איום על ענף הבנייה הטרומית אמיתי גזיתלכתבה המלאה

המפעל החדש צפוי להעסיק כמאה עובדים, ולספק זריקת עידוד לתעסוקה באזור אחרי סגירת מפעל חרסה בבאר שבע והקשיים שבהם מצוי מפעל פינציה בירוחם. המפעל ישלב טכנולוגיות, מערכות אוטומציה ובקרה מתקדמות וצפוי להעסיק עובדי ייצור, מהנדסים, הנדסאים וטכנאים.

מוניץ אמר ל"כלכליסט" כי "המטרה שלנו היא להתבסס על כוח אדם מהאזור, מערד וישובי הסביבה, וכן לבנות בשיתוף עם עיריית ערד תשתית מתאימה להכשרה טכנולוגית של כוח אדם". הוא מבהיר כי הבחירה בערד היתה בין היתר בזכות התגייסות של ראש העיר ניסן בן חמו לנושא.

 

על שטח של 80 דונם

המפעל החל לפעול בחודש מרץ במתכונת מצומצמת יחסית לתוכניות העתידיות של היזמים, במבנה שנשכר באופן זמני. במקביל מתקדמות העבודות להקמת מפעל הקבע שישתרע על פני 80 דונם ועתיד להיות הגדול בארץ לייצור אלמנטים טרומיים לבנייה, מדרכות ותשתיות. היזמים מבטיחים כי למפעל יהיה כושר ייצור חודשי של 40 אלף מ"ר לוחות חלולים דרוכים (לוח"ד) – לוחות בטון שמשמשים לתקרות ורצפות והם מוצר משמעותי בענף הבנייה המתועשת. הערכות בענף הן כי יכולת יצור בהיקף כזה יש אולי לשני מפעלים – אשקריט של אשטרום וסיבוס רימון של דניה סיבוס.

המוטיבציה להקמת המפעל היא בעקבות הערכות שהביקוש למוצרי בטון טרומיים יילך ויגדל בשנים הקרובות. הסכמי הגג שחתמה הממשלה עם 30 ערים יצרו תנופה שמובילה להקמת עשרות שכונות חדשות. מוצרים טרומיים משמשים הן לתשתיות בשכונות אלה והן למוסדות ציבור, ולאחרונה אף לבנייני מגורים. תוכנית מחיר למשתכן מעודדת אף היא בנייה למגורים באמצעות אלמנטים טרומיים וזאת מכיוון שהדירות נמכרות כולן בבת אחת לזכאים ולכן הקבלנים בונים בבת אחת את כל הבניינים. משרד הבינוי פעל בשנים האחרונות להגדלת השימוש בבנייה טרומית הנחשבת יעילה, מהירה וחסכונית.

"היכן שיש כדאיות כלכלית"

ההשקעה במפעל החדש של הר טוב אחזקות שבשליטת משפחת וייל – החברה האם של מפעל המלט הר טוב – היא ראשונה מאז 2015, לאחר רכישת מפעל המלט מנשר במסגרת הרפורמה בשוק המלט שקודמה על ידי הממשלה ורשות התחרות. בשנתיים וחצי האחרונות מפעל המלט היה בעין הסערה בעקבות תלונה על מכירת מלט מיובא בהיצף שהגיש המפעל לממונה על היטלי סחר במשרד הכלכלה. מכירת המלט המיובא במחירי היצף, כלומר זולים ממחירו בשוק שבו הוא נוצר (יוון וטורקיה), מאיימת על עתידו של המפעל לייצור מלט ועל עתיד תעשיית המלט הישראלית.

בסוף 2018 הממונה על היטלי סחר במשרד הכלכלה דני טל קבע כי התלונה של הר טוב מוצדקת והמליץ על היטל בשיעור של עד 23% שיושת על היבואנים במטרה לאלץ אותם להעלות את מחיר המלט ולאפשר למפעלים המקומיים – נשר והר טוב – להתחרות ביבוא בהיצף. למרות שטל קבע כי המשך מכירת המלט בהיצף מהווה איום ממשי ומיידי על עתידו של מפעל הר טוב, שר הכלכלה אלי כהן החליט על היטל אפסי וחסר משמעות של 0.25%, וזאת כדי לאפשר ליבואנים להמשיך ולנגוס נתחים בשוק המלט, במיוחד במטרה להחליש את מונופול נשר.

אלון מוניץ, מיועד לנהל את המפעל החדש, צילום: אוראל כהן אלון מוניץ, מיועד לנהל את המפעל החדש | צילום: אוראל כהן אלון מוניץ, מיועד לנהל את המפעל החדש, צילום: אוראל כהן

אחת הטענות של פקידי משרד האוצר אשר התנגדו בתוקף להיטל על יבוא הייתה כי בגלל שהמפעל מיושן, הוא לא יצליח להתחרות ביבואנים גם אם יושת היטל. מנגד, שידרוג המפעל דורש השקעה של כ־400 מיליון שקל, ובקבוצת הר טוב הבהירו כי ביצוע ההשקעה אינו כדאי מבחינה כלכלית בשל השפעתו ההרסנית של הייבוא בהיצף על תעשיית המלט הישראלית.

מנכ"ל הר טוב אחזקות, רונן יונה, אמר ל"כלכליסט" כי "הקמת המפעל בערד היא הוכחה לכך שבמקום שבו יש כדאיות כלכלית אנחנו משקיעים עשרות מיליוני שקלים. בעולם של ייצור המלט מדינת ישראל לא עושה את הדבר הבסיסי ביותר ואת המוטל עליה, וזאת על אף קביעה חד משמעית של כל הגורמים המקצועיים על קיום מכירות בהיצף משמעותי. אנחנו עדיין מקווים שמישהו במדינה יתעשת. קבוצת הר טוב שמה לעצמה מטרה להתפתח בשוק חומרי הגלם בענף הבנייה והתשתיות. הרכישה הראשונה היתה של מלט הר טוב. מפעל האלמנטים הטרומיים בערד פועל בתחום שיש בו כדאיות כלכלית".

הקמת המפעל בערד תאפשר לקבוצת הר טוב לצמוח בצורה של אינטגרציה אנכית: לצד מפעל ליצור מלט, ומפעל ליצור מוצרי בטון שחומר הגלם משמעותי שלו הוא מלט, לחברה גם מחצבה משותפת לה, לאשטרום ולארגיל הובלות שמספקת חומרי גלם לייצור בטון (אגרגטים). עם זאת יונה מבהיר כי "זו לא עסקה דפנסיבית כדי להציל את מלט הר טוב. כל השקעה זה מרכז רווח בפני עצמו. העסקאות בין החברות הקבוצה יהיו במחירי שוק. אם יש היצף ועל אף שאני נלחם בשניים, אני אצטרך למכור למפעל במחיר מתאים. לא יהיה מצב של סבסוד פעילויות".

עזב את אייפקס

השותף של הר טוב ומי שישמש כמנכ"ל המפעל הוא מוניץ, ששימש במשך שמונה שנים עד אוגוסט 2018 מנכ"ל של מפעל רמט־טרום שעסק גם הוא ביצור אלמנטים טרומיים לענף הבנייה. המפעל היה בבעלות משפחת יוסף, אשר רכשה אותו כעשור קודם לכן ב־11 מיליון שקל מכונס נכסים של חברת הנדל"ן רמט שהיתה אז בעלת המפעל.

באפריל 2018 קרן ההשקעות אייפקס רכשה ממשפחת יוסף 51% מרמט־טרום בתמורה לכ־100 מיליון שקל. בסמוך לכך מוניץ קיבל את אישור משרד הכלכלה למענק עבור הקמת מפעל חדש בערד. לאחר שלא הגיע להסכמות עם אייפקס על השקעה משותפת במפעל, החליט לפרוש וחבר לבעלי הר טוב.

לדבריו, "אייפקס רכשו את רמט־טרום משום שזיהו חברה בתנופה אדירה, עם צבר הזמנות יפה. היחס של זהבית כהן מנכ"לית הקרן לחברה היה חם ולבבי ורואים שהיא מבינה עניין, מבינה תעשייה ויודעת היטב מה היא עושה ואין ספק שביצעה השקעה מצוינת".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות