העליון פסק: תמשיכו לשלם את אותו מס על רכב עבודה

ברשות המסים חטפו ביקורת רבה על הנושא בשנים האחרונות, למרות שיפורים טכנולוגיים שמאפשרים לקבוע לגבי כל רכב ורכב מה מידת השימוש בו לצורכי עבודה ומה מידת השימוש בו לצרכים פרטיים ובהתאם לזקוף לעובדים תשלום מס עבור שימוש בו, התעקשו לשמור על השימוש בנוסחה הקבועה שפוגעת בחלק ניכר מהעובדים. בעוד שהחברות השונות, רואי החשבון ועורכי הדין טענו כי לרשות המסים יש כלים לגבות מס מדויק יותר ברשות המסים טענו כי משיקולי פשטות ואחידות אין מקום להכנס למיסוי פרטני כזה.

מונעים העלמות מס | צילום: יובל חן

כעת בית המשפט העליון דחה שני ערעורים בנושא שהגישו חברות שיוצגו על ידי עורכי הדין יניב שקל ולינור בוני.

הטענות של החברות השונות נגד רשות המסים נדחו מספר פעמים בבתי המשפט המחוזיים, שקבעו במספר פסקי דין כי יש לזקוף שווי שימוש בהתאם לקבוע בתקנות הקיימות – ולא באף דרך אחרת.

היום בית המשפט העליון פסק פה אחד (השופט מינץ, בהסכמת השופט עמית והשופטת ברון) כי לא ניתן לסטות מאותן הוראות קיימות בנוגע לשווי השימוש ברכב, שבהן נקבעה נוסחה קבועה. בית המשפט הדגיש כי הנוסחה הקבועה נקבעה מתוך מטרה ראויה, "לקדם את היעילות, הפשטות והבהירות בגביית מס ובכך להביא לקידום התכלית שעניינה מניעת העלמת מס" וכן כי אין בעקרון מס אמת (מס מדויק יותר), שעליו נשענו החברות, כדי לגבור על שיקולים אלה.

עוד סוגיה שעלתה בערעורים הייתה האם ניתן לסווג רכבים פרטיים שעליהם ציוד עבודה כ"רכב" עבודה" ולכן אין צורך לזקוף שווי שימוש (כלומר לא צריך לשלם על אחזקתו מס) למרות שניתן להשתמש בהם גם להסעת נוסעים. בית המשפט העליון דחה את הטענה שיש לאמץ את "מבחן השימוש העיקרי" לצורך הגדרת "רכב עבודה" וקבע כי די בכך שרכב משמש גם להסעת נוסעים, גם אם באופן משני, כדי שהוא לא ייחשב רכב עבודה. העליון הדגיש כי רכב עבודה הוא רכב שייעודו הבלעדי הוא כזה, כמו למשל משאית הובלה, מערבל בטון וסמיטריילר.

פקידי שומה עכו וחולון ייוצגו בעליון על ידי עו"ד חן אבידוב מהמחלקה הפיסקאלית בפרקליטות המדינה.