אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
כך פספסנו פגישה עם לך ולנסה: טיול בגדנסק ובנופים הירוקים של צפון פולין צילום: דוד הכהן

כך פספסנו פגישה עם לך ולנסה: טיול בגדנסק ובנופים הירוקים של צפון פולין

סיור בעיר העתיקה של גדנסק שבצפון פולין מגלה הרבה שכיות חמדה, וגם אסור להחמיץ ביקור ב"מרכז סולידריות "שליד המספנות. כשיוצאים בעונה הזו מגדנסק לאזורים הכפריים, נוסעים בין יערות, אגמים שדות חרדל וערים שתחילתן בימי הביניים, ומוצאים תשתית תיירותית מפותחת מאד ובמחירים שפויים

21.06.2019, 11:36 | דוד הכהן

שתי שאלות נשאלנו ע"י כל מי שספרנו לו שאנחנו טסים לפולין: "טיול שורשים"? "לקזינו ולקניות"? ובכן, התשובה היא לא לשתי השאלות. נסענו לנופש בצפון פולין, ואחרי שתקראו את החוויות מהטיול, נראה לי שהשאלה "למה דווקא לפולין"? תהיה מיותרת. 

קראו עוד בכלכליסט

את הטיול התחלנו בעיר גדנסק לחוף הים הבלטי, שהיתה תחת שלטון פרוסיה ואחר כך עיר חופשיה עם אוכלוסייה שרובה גרמנית שנקראה דנציג. עבורנו גנדסק היתה קשורה לתנועת סולידריות ולך ולנסה, שבזכותם התמוטט בסופו של דבר הקומוניזם של מזרח אירופה. ועוד אגיע לחלק הזה בעיר. אבל מתברר שיש בעיר וסביבותיה הרבה יותר מכך.

גדנסק היא עיר יפהפיה, שאמנם נהרסה ע"י הרוסים בתום מלחמת העולם השנייה, אבל שוקמה והחלק העתיק שלה הפך למוקד תיירותי מבוקש באירופה.

בזיליקת מריה הקדושה , צילום: דוד הכהן בזיליקת מריה הקדושה | צילום: דוד הכהן בזיליקת מריה הקדושה , צילום: דוד הכהן

העיר העתיקה נושקת לנהר מולטבה ובמזח שצמוד אליה עוגנות כמה ספינות עץ עתיקות שחלקן עדיין משיטות תיירים. מבנה בולט בצד המזרחי של המעגן הוא "בית העגורן" ששימש את הנמל להעמסת סחורות ולהצבת התרנים בעת בניית הספינות במספנה. הוא נבנה בתחילה מעץ ואחרי שנשרף הוא נבנה מחדש מאבן, אך נהרס שוב במלחמת העולם השנייה ושוחזר שוב.

העיר העתיקה, צילום: דוד הכהן העיר העתיקה | צילום: דוד הכהן העיר העתיקה, צילום: דוד הכהן

במרכז העיר העתיקה עומדת כנסיית סנט מרי שהיא בת כ-600 שנה. המקומיים גאים לספר כי היא הכנסייה הגדולה ביותר בעולם שבנויה לבנים אדומות. במלחמת העולם השנייה היא נפגעה אבל שופצה ופעילה מאד. לכנסייה מגדל תצפית שאליו צריך לטפס ב- 400 מדרגות (אין מעלית). אני מודה שלא עשיתי זאת.

המדרחוב של גדנסק, רחוב דווגה, צילום: דוד הכהן המדרחוב של גדנסק, רחוב דווגה | צילום: דוד הכהן המדרחוב של גדנסק, רחוב דווגה, צילום: דוד הכהן

את העיר העתיקה חוצה רחוב דווגה (Dluga) שהוא מדרחוב. קצה אחד שלו הוא "שער הזהב". במרכז המדרחוב עומד בית העירייה ולידו פסל נפטון. לאורך דווגה מסעדות, בתי קפה וחנויות. הקצה השנה מגיע עד המזח.

גדנסק. וילה על אי בלב העיר, צילום: דוד הכהן גדנסק. וילה על אי בלב העיר | צילום: דוד הכהן גדנסק. וילה על אי בלב העיר, צילום: דוד הכהן

לבניינים בעיר העתיקה החזיתות צבעוניות ומקושטות בכל מיני עיטורים וציורים והארכיטקטורה שלהם מזכירה מאד את אמסטרדם. חלקן העליון הוא בצורת משולש.

מימין: מבנה העגורן, צילום: דוד הכהן מימין: מבנה העגורן | צילום: דוד הכהן מימין: מבנה העגורן, צילום: דוד הכהן
המזרח בגדנסק, צילום: דוד הכהן המזרח בגדנסק | צילום: דוד הכהן המזרח בגדנסק, צילום: דוד הכהן

בעיר ישנם סיורים חופשיים יומיים (Free Tours) בעיר העתיקה ובנושא סולידריות.

המרכז האירופי של סולידריות, צילום: דוד הכהן המרכז האירופי של סולידריות | צילום: דוד הכהן המרכז האירופי של סולידריות, צילום: דוד הכהן

כאמור, גדנסק בעידן המודרני ידועה בעיקר בשל תנועת סולידריות שהוקמה בעיר ובראשה עמד לך ולנסה, לימים נשיא פולין. סולידריות היא איגוד מקצועי פולני שהוקם בספטמבר 1980 והונהג בתחילתו על ידי ולנסה, שהיה חשמלאי במספנות גדנסק. הארגון זכה לתמיכה אנטי-קומוניסטית רחבה ודגל באי-אלימות. עלייתה של סולידריות סימנה את תחילת היסדקות הקו הנוקשה של המפלגה הקומוניסטית והתנועה צמחה והתחזקה על רקע היחלשות הסוציאליזם בברית המועצות לשעבר. בבחירות באפריל 1989 זכו נציגי סולידריות בניצחון מוחלט שהמשכו בהתמוטטות הקומוניזם במזרח אירופה.

תצוגה במרכז סולידריות. הלוקרים והקסדות של העובדים , צילום: דוד הכהן תצוגה במרכז סולידריות. הלוקרים והקסדות של העובדים | צילום: דוד הכהן תצוגה במרכז סולידריות. הלוקרים והקסדות של העובדים , צילום: דוד הכהן

ליד מספנות גדנסק הוקם לפני 5 שנים מרכז סולידריות (Europejskie Centrum Solidarności). מבנה מצופה לוחות ברזל חלודים בשילוב זכוכית ומוטות ברזל. במבנה בן ה-5 קומות תערוכות אינטר-אקטיבית בנושא סולידריות באירופה. יש בה מוצגים מקוריים מהמספנות כמו הלוקרים של פועלי הנמל, והרבה חומר על מאבקו של הארגון, כולל סרטים מקוריים. עוד בבניין לשכתו של לך ולנסה. לצערנו הוא לא היה באותו יום בלשכה, אבל השומרים מעידים שלא פעם ניתן לראותו בבניין כשהוא משוחח עם המבקרים.

 , צילום: דוד הכהן צילום: דוד הכהן  , צילום: דוד הכהן

ליד המוזיאון שוכנת האנדרטה המפורסמת לזכר 44 עובדי המספנות שנהרגו בדצמבר 1970 במהלך הפגנות נגד עליית מחיר מצרכי המזון הבסיסיים.

לשכתו של לך ולנסה במרכז סולידריות. בדיוק ביום הביקור הוא לא היה במשרד, צילום: דוד הכהן לשכתו של לך ולנסה במרכז סולידריות. בדיוק ביום הביקור הוא לא היה במשרד | צילום: דוד הכהן לשכתו של לך ולנסה במרכז סולידריות. בדיוק ביום הביקור הוא לא היה במשרד, צילום: דוד הכהן

לך ולנסה בהפגנה של סולידריות ב-1988 , צילום: AFP לך ולנסה בהפגנה של סולידריות ב-1988 | צילום: AFP לך ולנסה בהפגנה של סולידריות ב-1988 , צילום: AFP

מרכז סולידריות. פתקאות שהשאירו תלמידים שביקרו במקום, צילום: דוד הכהן מרכז סולידריות. פתקאות שהשאירו תלמידים שביקרו במקום | צילום: דוד הכהן מרכז סולידריות. פתקאות שהשאירו תלמידים שביקרו במקום, צילום: דוד הכהן

מבט מגגו של מרכז סולידריות לעבר המספנות של גדנסק , צילום: דוד הכהן מבט מגגו של מרכז סולידריות לעבר המספנות של גדנסק | צילום: דוד הכהן מבט מגגו של מרכז סולידריות לעבר המספנות של גדנסק , צילום: דוד הכהן

הנרטיב הפולני של מלחמת העולם השנייה

מוזיאון מעניין נוסף וחדש שכדאי לבקר בו הוא מוזיאון מלחמת העולם השנייה. המוזיאון נפתח ב-2017 וממוקם לא הרחק מהעיר העתיקה. החלק הבולט ביותר שלו הוא מגדל נוטה עם חזית זכוכית. זה מוזיאון מודרני גם הוא עם תצוגה אינטר-אקטיבית. הרעיון המרכזי בתצוגה הוא לספר את סיפור המלחמה תוך התמקדות ב"אזרח הקטן".  יש בתצוגה הרבה חפצים אישיים של משפחות שהיו מעורבות במלחמה ותרמו אותם למוזיאון. לדוגמה, יש בתערוכה שמלת כלה שנתפרה ממצנח. 

המוזיאון מספר את הנרטיב הפולני של המלחמה, ויש בו גם אגף שעוסק בשואה. עם הקמתו המוזיאון נתקל בביקורת חריפה מצד השמרנים הלאומיים משום שהתצוגה לא התמקדה לטעמם מספיק בגבורה הפולנית. המנהל פאול מאצ'וביץ' פוטר ומונה תחתיו מנהל חדש, כדי "להדגיש יותר את הנרטיב הפולני".

מוזיאון מלחמת העולם השנייה, גדנסק , צילום: דוד הכהן מוזיאון מלחמת העולם השנייה, גדנסק | צילום: דוד הכהן מוזיאון מלחמת העולם השנייה, גדנסק , צילום: דוד הכהן

באגף הילדים המבקר נכנס לכיתה בבית ספר פולני לפני המלחמה. בהמשך נכנסים לחדר מגורים בדירה בוורשה שלפני המלחמה. הדירה נראית רגילה לחלוטין, ועוברים בין חלקיה, כולל חדר הילדים שבו צעצועים מאותה תקופה. בהמשך נכנסים לאותו חדר כאשר מהחלון נראים חיילים גרמנים. המשך התצוגה הוא סיפור תוצאות המלחמה.

 

ווסטרפלטה

בין מלחמת העולם הראשונה לשנייה זכתה דנציג (כיום כאמור גדנסק) למעמד של "עיר חופשית". הסכסוך בדבר מעמדה של העיר בין גרמניה הנאצית ופולין , היה אחת העילות שהציגו הנאצים לפרוץ מלחמת העולם השנייה.

האנדרטה בוסטרפלטה, צילום: דוד הכהן האנדרטה בוסטרפלטה | צילום: דוד הכהן האנדרטה בוסטרפלטה, צילום: דוד הכהן

לפני 75 שנים, ב-1 בספטמבר 1939, פרצה מלחמת העולם השנייה בווסטרפלאטה, חצי אי ליד גדנסק. קרב וסטרפלאטה נמשך 7 ימים. אוניית מלחמה גרמנית בסיוע מטוסי קרב תקפו את חיילי פולין שהיו מוצבים במקום. החיילים הפולנים נלחמו בגבורה רבה נגד כוח גרמני גדול פי עשרה ומצויד היטב והקרב מהווה עד היום השראה לחיילי ואזרחי פולין שעמדו בגבורה נגד הפולש הגרמני. זה כמובן לא מנע מאוחר יותר מהגרמנים לכבוש את פולין. 

הפולנים הפכו את וסטרפלאטה לאתר זיכרון לגבורה הפולנית. ניתן להגיע אליו באוטובוס מהתחנה המרכזית בגדנסק או בסירה באחד המזחים של העיר העתיקה. המתחם כולל אנדרטה ענקית בגובה של 25 מטר בה חקוקים שמות אתרי קרבות במלחמת העולם השנייה. בדרך לאנדרטה יש 7 תרנים לזכר שבעת הימים בהם החזיקו הפולנים מעמד. במקום יש כתובת גדולה בפולנית: "לעולם לא עוד מלחמה".

המזח הארוך ביותר באירופה - בסופוט

סופוט (Sopot), עיירת נופש חמודה לחוף הים הבלטי, בת כ-120 שנה, נמצאת במחוז גדנסק. העיירה היא יעד נופש וספא ומתהדרת במזח הארוך ביותר באירופה - 650 מטר (ביקור בו עולה 8 זלוטי). בתחילת המאה ה-20 הספא בסופוט היה הספא החביב על הקיסר הגרמני וילהלם השני, והוא העניק לעיר זכויות עצמאיות ותרם בכך לצמיחתה המהירה.

המזח בסופוט , צילום: דוד הכהן המזח בסופוט | צילום: דוד הכהן המזח בסופוט , צילום: דוד הכהן

סופוט התאוששה במהירות לאחר המלחמה. הרחוב הראשי הוא מדרחוב יפהפה שבסופו המזח. אחד המבנים המעניינים במדרחוב הוא הבית העקום. הבית הוא מעין מחווה לאיוריו של מאייר ספרי הילדים הפולני יאן מארסין שאנצר שנהג לאייר בספריו בסגנון כזה.  לסופוט ניתן להגיע בקו רכבת מקומי וקצר מתחנת הרכבת של גדנסק.

 

הבית העקום בסופוט, צילום: דוד הכהן הבית העקום בסופוט | צילום: דוד הכהן הבית העקום בסופוט, צילום: דוד הכהן

שטוטהוף

שהינו בגדנסק 4 ימים מהנים ומעניינים. משם יצאנו ברכב שכור למחנה הריכוז שטוטהוף שנמצא כ-40 ק"מ ממזרח לעיר. מגיעים אליו למרבה הפרדוקס בדרכים ירוקות בין כפרים ושדות, אבל כבר בכניסה מבינים שהגענו לגיא ההריגה.

שטוטהוף היה המחנה האחרון שאותו שיחררו כוחות הצבא האדום. בסך הכל נאסרו בו כ-100 אלף איש, מתוכם נספו מעל ל-85,000.

מבנה המפקדה במחנה, צילום: דוד הכהן מבנה המפקדה במחנה | צילום: דוד הכהן מבנה המפקדה במחנה, צילום: דוד הכהן

המחנה הוקם מיד לאחר הפלישה לפולין ושימש בתחילה למאסרם של אינטלקטואלים פולנים (מורים, נבחרי ציבור, אקדמאים וכו'). בינואר 1942 שטוטהוף הפך למחנה ריכוז רגיל. תא גזים ומשרפות נבנו במחנה בשנת 1943. הגרמנים השתמשו באסירי מחנה כעובדי כפייה. כוחות סובייטיים כבשו את שטוטהוף ב-9 במאי 1945, ושחררו כ-100 אסירים שהצליחו להסתתר במהלך פינויו הסופי של המחנה.

הצריפים במחנה, צילום: דוד הכהן הצריפים במחנה | צילום: דוד הכהן הצריפים במחנה, צילום: דוד הכהן

במחנה, הפך מבנה המפקדה למוזיאון שמספר את ההיסטוריה של המקום. בהמשך עומדים צריפים ששרדו ובחלקם תצוגה מחיי האסירים ופריטים שנותרו מאז. בשטח המחנה נותרו בשלמותם תאי הגזים והמשרפות. לידם מוצב צלב ומגן דוד גדולים. אחרי המלחמה הוקמה במקום אנדרטה ענקית בסגנון סובייטי.

מגדל שמירה ושער שהפריד בין האסירים למפקדה, צילום: דוד הכהן מגדל שמירה ושער שהפריד בין האסירים למפקדה | צילום: דוד הכהן מגדל שמירה ושער שהפריד בין האסירים למפקדה, צילום: דוד הכהן

מסעדת שף במרתף של טירה

 

מטבעם של טיולים, עוברים לא פעם מאווירה לאווירה. כך קרה כשממחנה ששוטהוף הגענו לטירת מאלבורק (בעיר Malbork). זו טירה שנבנתה במאה ה-13המסדר הטבטוני והוכרזה כאתר מורשת עולמית. מיקומה על גדות הנהר נוגאט (Nogat), מאפשר גישה נוחה לסירות מסחר ולאסדות סחורה.

 

 טירת מאלבורק , צילום: דוד הכהן טירת מאלבורק | צילום: דוד הכהן  טירת מאלבורק , צילום: דוד הכהן

 

השף Bogdan Gałązka , צילום: דוד הכהן השף Bogdan Gałązka | צילום: דוד הכהן השף Bogdan Gałązka , צילום: דוד הכהן

כל מבני הטירה נבנו מלבנים אדומות, ונעשה שימוש מועט באבן, בעיקר לשם עיטור הטירה.

המתחם מחולק לשלושה חלקים נפרדים - הטירה העילית, המרכזית והתחתית. לטירה העילית צמודה ממזרח כנסיית "מריה הבתולה המבורכת" שלה שער צבעוני גדול המכונה "שער הזהב". הטירה המרכזית נבנתה כמבואה מצפון-מזרח לטירה העילית והוקפה בסדרה של ביצורים, חפירים וחומות.

באחד ממרתפי הטירה באגף המזרחי של הטירה, שוכנת מסעדת Gothic Cafe & Restaurant בניהולו של השף Bogdan Gałązka, שף ידוע מאד בפולין. לאורחים שמגיעים רק למסעדה והזמינו מקום מראש, נכונה הפתעה: השף בכבודו ובעצמו מגיע לשער לקבלם.

פנים המסעדה עם קשתות גוטיות שופץ ברוח ימי תפארתה של הטירה. באתר המסעדה כותב השף כי "במסעדה שלנו אנו מתייחסים לעבר המפואר של הטירה בתפריט מיוחד, במוזיקה ובשירות. שילוב של מסורת עתיקת יומין והווה מודרני מעניק אווירה מיוחדת ואלגנטיות. בתפריט שלנו אנו מציעים מאכלים בינלאומיים מגוונים עם אלמנטים של הבישול המסורתי של ימי הביניים".

התפריט אכן מגוון, מעניין וטעים. כשמתיישבים לשולחן מגיעה תיבת עץ מלאה בסוגי לחמים עם ממרחים מקוריים, כמו ממרח חמאה עם זרעי חרדל.

קופסת הלחמים המופלאים, צילום: דוד הכהן קופסת הלחמים המופלאים | צילום: דוד הכהן קופסת הלחמים המופלאים, צילום: דוד הכהן

מנה עיקרית, פירוגי עם מילוי ברווז. מחיר כ-40 שקל, צילום: דוד הכהן מנה עיקרית, פירוגי עם מילוי ברווז. מחיר כ-40 שקל | צילום: דוד הכהן מנה עיקרית, פירוגי עם מילוי ברווז. מחיר כ-40 שקל, צילום: דוד הכהן

הרינג ירוק (דג הרינג עם עשבים), צילום: דוד הכהן הרינג ירוק (דג הרינג עם עשבים) | צילום: דוד הכהן הרינג ירוק (דג הרינג עם עשבים), צילום: דוד הכהן

המחירים זולים להפליא, דומים ליתר המחירים ברחבי פולין. ובין הסועדים בצהריים פגשנו הרבה משפחות עם ילדים קטנים.

מוזיאון פתוח

 

אל העיר אולשטינק (Olsztynek) הגענו תוך נסיעה בנוף ירוק מלא באגמים וכפרים שלווים. בעיר שוכן מוזיאון אתנוגרפי פתוח עם עשרות מבני עץ שמשקפים תקופות שונות בחיי האזור. . המוזיאון המקורי נבנה בעיר קניגסברג (כיום קלינינגרד) ב-1909, אז נבנו כ-20 עותקים של מבנים עממיים מהמאות ה-18 וה-19 מאזור פרוסיה המזרחית. בשנת 1937 הוחלט להעביר את המבנים לאולשטינק. כיום, בשטח המוזיאון 74 מבנים (12 מקוריים מהמוזיאון בקניגסברג). המבנים מגוונים מבחינה ארכיטקטונית ופונקציונלית. ביניהם יש בתי מגורים, מבנים לבעלי חיים ובניינים חקלאיים, כנסיות ומבנים תעשייתיים כגון טחנת קמח ונפחיות. סיור בין הבתים הפתוחים לציבור, ובהם נשים בתלבושות מסורתיות, מחזיר אותנו במנהרת הזמן לזמנים אחרים.

הכנסיה במוזיאון הפתוח ב-Olsztynek, צילום: דוד הכהן הכנסיה במוזיאון הפתוח ב-Olsztynek | צילום: דוד הכהן הכנסיה במוזיאון הפתוח ב-Olsztynek, צילום: דוד הכהן

טחנת רוח, צילום: דוד הכהן טחנת רוח | צילום: דוד הכהן טחנת רוח, צילום: דוד הכהן

 , צילום: שאטרסטוק צילום: שאטרסטוק  , צילום: שאטרסטוק

חדר טיפוסי באחד הבתים, צילום: שאטרסטוק חדר טיפוסי באחד הבתים | צילום: שאטרסטוק חדר טיפוסי באחד הבתים, צילום: שאטרסטוק

 , צילום: שאטרסטוק צילום: שאטרסטוק  , צילום: שאטרסטוק

מאורת הזאב

  

ממזרח לעיירה קנטז'ין (Ketrzyn), בצפון-מזרח פולין, שהיתה חלק מפרוסיה מלחמת העולם הראשונה, מצוי מתחם "מאורת הזאב" שבנה היטלר ושימש כמפקדתו בחזית המזרחית. המתחם השתרע על פני 2,400 דונמים באזור יערות נידח שהיה שייך בעבר לאצילים פרוסים. הוא כלל 200 בניינים, בהם בונקרים, מבני מנהלה, מעונות ל-2,000 חיילים ותחנות כוח. ב-20 יולי 1944, בוצע ב"מאורת הזאב" ניסיון ההתנקשות של קלאוס שנק פון שטאופנברג בהיטלר. (עליו גם יצא הסרט "מבצע ואלקירי ב-2008). שטאופנברג הניח מתחת לשולחן התדרוכים תיק ממולכד בעל מנגנון השהיה פשוט. אלא שלרוע המזל היטלר לא נפגע. פון שטאופנברג וחבריו לקשר הוצאו להורג.

ביקור במקום מותיר רושם עז. המבקרים מסתובבים בין הבונקרים העיליים הרבים עבי הקירות ואי אפשר שלא לחשוב על משטר האימים של הצורר הנאצי.

אחד הבונקרים במתחם, צילום: דוד הכהן אחד הבונקרים במתחם | צילום: דוד הכהן אחד הבונקרים במתחם, צילום: דוד הכהן

אגמים

 

אזור האגמים בצפון פולין - הנקרא "ארץ אלף האגמים" - היה מאז ומתמיד מוקד תיירות ולכן הוא שופע אתרי נופש, מלונות, מתקני ספורט ועוד. לדברי הפולנים, באזור יש יותר מ-2,000 אגמים, נהרות ותעלות רבות. בכל עיר או עיירה באזור יש נמל קטן עם ספינות ויאכטות. כל האזור מיוער, וסביב הכפרים שדות נרחבים. בחודש מאי נצבע האזור בצהוב בגלל שדות החרדל הרבים. גם הבחנו בלא מאד חסידות מקננות על עמודי חשמל בצד הדרך.

חסידות מקננות על עמוד חשמל, צילום: שאטרסטוק חסידות מקננות על עמוד חשמל | צילום: שאטרסטוק חסידות מקננות על עמוד חשמל, צילום: שאטרסטוק

עיירת הנופש המרכזית של האזור היא מיקוו'אייקי (Mikołajki). עיירה קטנה וחמודה עם מרכז ישן ושמור היטב.

מיקוואיקי, פולין , צילום ענת גרנית הכהן מיקוואיקי, פולין | צילום ענת גרנית הכהן מיקוואיקי, פולין , צילום ענת גרנית הכהן

בעלת הצימרים, אוה. מארחת למופת, צילום: דוד הכהן בעלת הצימרים, אוה. מארחת למופת | צילום: דוד הכהן בעלת הצימרים, אוה. מארחת למופת, צילום: דוד הכהן

כאמור, כל האזור מלא במלונות, בתי הארחה וצימרים בסגנון המוכר והטוב של אירופה. אנחנו בחרנו בדירת אירוח במתחם  Haus masur בפרבר Taltyak מיקוו'אייקי (מופיע בווייז). 

בעלת המקום שמה אוה (Eva Grz), אישה יפה ומאירת עיניים, שמטפחת יחד עם בעלה 3 דירות אירוח וכמה דונמים של דשא ופרחים מסביב. באחוזה גם אגם קטן שניתן לשבת לידו ולהירגע. כל הדירות מצוידות בכל מה שצריך, והכל בטוב טעם תוך הקפדה על נקיון ואסטטיקה. אוה לא מדברת אנגלית, רק פולנית וגרמנית, אבל ניתן להתכתב אתה במייל או בפייסבוק באנגלית ונענים מייד. והמחיר בלתי יאומן: כ-250 שקל ללילה (ללא ארוחת בוקר שניתן להכינה במטבח הצמוד לכל דירה).   

Haus Masur, צילום: Eva Grz Haus Masur | צילום: Eva Grz Haus Masur, צילום: Eva Grz

 האגם באחוזת Haus Masur, צילום: Eva Grz האגם באחוזת Haus Masur | צילום: Eva Grz  האגם באחוזת Haus Masur, צילום: Eva Grz

 

מלון בוטין מקסים לחוף אגם Dorotowo הוא מלון בוטיק Galery69. המלון (4 כוכבים) מכיל 21 חדרים מיוחדים בריהוט שלהם. כל פריט בחדרים, במסדרונות ובכל המלון הוא פריט עיצובי מיוחד והמלון מלא ביצירות אמנות עכשוויות. למלון חוף פרטי באגם ויש גם דק שמש. במלון מסעדה נהדרת.

אגם Dorotowo , צילום: דוד הכהן אגם Dorotowo | צילום: דוד הכהן אגם Dorotowo , צילום: דוד הכהן

 

העיר גיזיצקו (Giżycko) ממוקמת בצפון-מזרח פולין. במאה ה-14 נבנתה בעיר טירת לץ Letz לא רחוק מהאגם. אחרי מלחמת עולם השנייה הפכה העיר למוקד תיירות ונבנו בה מלונות, מסעדות ומתקני נופש כולל מעגן לספינות קטנות ויאכטות.

העיר גיזיצקו , צילום: שאטרסטוק העיר גיזיצקו | צילום: שאטרסטוק העיר גיזיצקו , צילום: שאטרסטוק

האגם בעיר גיז׳יצקו , צילום ענת גרנית הכהן האגם בעיר גיז׳יצקו | צילום ענת גרנית הכהן האגם בעיר גיז׳יצקו , צילום ענת גרנית הכהן

בדרך ליעד האחרון ורשה, עצרנו בעיר ווישקוב. בעיר נולד מרדכי אנילביץ' מפקד גטו ורשה. במקום שבו בשכן הבית בו גרה משפחתו (ונהרס במלחמה) הוקמה אנדרטה לזכרו (אף היא מצויה בווייז).

נכנסו אל העיר גם בשל סיבה נוספת: מפעל הנצחה שעשתה בת משפחתי Lee Seeman (כיום בת 90) תושבת גרייט נק ניו יורק, שלפני יותר מ-20 כחברה בוועדה שמינה הנשיא קלינטון לשימור המורשת האמריקאית מחוץ לארה"ב, שיקמה את בית הקברות היהודי בווישקוב. ביוזמתה נאספו במשך חודשים מצבות שהיו מפוזרות באזור, גם בחצרות הבתים, והן מוצבות כעת על קיר.שמחנו למצוא אות המקום ולראות שמלאכת השיקום נשמרת.

אנדרטה לזכר מרדכי אנילביץ אנדרטה לזכר מרדכי אנילביץ' בווישקוב | צילום: דוד הכהן אנדרטה לזכר מרדכי אנילביץ

המצבות בבית הקברות היהודי בווישקוב, צילום: דוד הכהן המצבות בבית הקברות היהודי בווישקוב | צילום: דוד הכהן המצבות בבית הקברות היהודי בווישקוב, צילום: דוד הכהן

את סופו של הטיול סיימנו כאמור בוורשה. שהיא סיפור בפני עצמו. בעבר ביקרנו בעיר במשך שבוע והרשמים מופעים בכתבה "ורשה: פּוֹלָנִיָּה וטוב לה".  

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



10 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

8.
יש עכשיו גל אנטישמיות עצום בפולין
הפולנים פשוט מסובבים את הישראלים הבורים והפתיים על האצבע. על הקומו-יהדות אתם שמעתם? ועל לך ולאנסה והאפיפיור יוחנן פאולוס ה-2 שנלחמו בקומו-יהדות לבדם ולבדם הביאו לקריסה של ברית המועצות הקומו-יהודית? ועל זה שהיהודים ששלטו בפולין ב1967 רדפו את יהודי פולין מסיבות אנטי-ציוניות טהורות ולא אנטישמיות, אתם כבר שמעתם? ועל זה שהממשלה הפולנית הנוכחית היא האמיצה ביותר בכל אירופה כי היא היחידה שמסרבת לכבד את ההסכם שחתמה לפני עשור בנוגע להשבת רכוש יהודי מלפני השואה?
אבגדה  |  22.06.19
6.
אם להמשיך ע"פ ההגיון של מס' 3 אז...
בעצם כדאי להישאר בארץ. כי לגבי שנאת היהודים ש"יונקים עם חלב האם", אז יש עוד מספר לא מבוטל של ארצות, כגון: אנגליה, צרפת, רוסיה, הונגריה, חלקים ניכרים מארה"ב וקנדה, דרום אמריקה, אוסטרליה וכו'. מלבד יפן, סין והודו, תתקשה למצוא מדינות הנקיות משנאת יהודים.
G  |  21.06.19
לכל התגובות