ההליכה על הסף של איראן יוצאת משליטה, ושוק הנפט בלחץ

בדיוק שבוע אחרי הפיגוע בשתי מכליות נפט בקרבת מצרי הורמוז, הפילה היום (ה') איראן מל"ט אמריקאי באזור, דבר שהעלה את המתח במפרץ לשיאים חדשים.

ההערכה הרווחת היא שבניגוד לתקרית המכליות, שוקלת הפעם ארה"ב תגובה צבאית כנגד מטרות איראניות. לפי חלק מהדיווחים, בפנטגון נערכים דיונים בשעות האחרונות דיונים קדחתניים בשאלה לגבי אופן התגובה. הדילמה האמריקאית אינה פשוטה, מאחר שבשורה התחתונה וושינגטון אינה מעוניינת להיכנס למלחמה כוללת כנגד איראן, אלא מחפשת נוסחה שתאפשר מצד אחד תגובה אך לא תביא להתפרצות כוללת. בין השאר הועלתה האפשרות כי צבא ארה"ב ינחית מהלומה על "מטרות איכות" של משמרות המהפכה בתקווה כי הצד האיראני יוכל להכיל אותה.

האיראנים מהלכים על חבל דק כבר למעלה מחודש, אז נרשם הפיגוע הראשון כנד ארבע מכליות במימי המפרץ, זה המשיך עם הפיגוע במכליות בשבוע שעבר ונמשך היום עם הפלת המל"ט האמריקאי. בכל המקרים הללו, הפעילות האיראנית הייתה מדודה וכזו שלא הביאה לנפגעים בנפש והתפרשה כרצון של משטר האייתולות להעביר מסר ולא לגרור את האזור למלחמה. ייתכן כי היום הלכו משמרות המהפכה צעד אחד רחוק מדי. בוושינגטון לא מתייחסים להפלת המל"ט מסוג "טריטון" כאירוע שניתן לעבור עליו לסדר היום. מדובר בכלי טיס ששוויו עשרות מיליוני דולרים והוא נחשב לחוד החנית של המודיעין האמריקאי. רמז לחומרה היתירה שמייחסים בבית הלבן לתקרית של היום ניתן ללמוד מציוצו של הנשיא דונלד טראמפ בשעות אחר הצהריים ולפיו "איראן עשתה טעות גדולה".

בניגוד לציוץ התוקפני מהיום, מוקדם יותר השבוע צוטט טראמפ כאומר שהפיגוע במכליות היה "מינורי" וביטא בכך את העניין הפוחת של ארה"ב בנעשה במפרץ. עם זאת, שוק הנפט העולמי מפגין פחות נינוחות. היום בעקבות התקרית במפרץ זינקו מחירי הנפט מסוג WTI בלמעלה מ-5% לכ-56.7 דולר לחבית. העלייה נבעה גם מירידת המלאים בארה"ב (בכ-3 מיליון חביות בשבוע שעבר) וצפי להורדת הריבית על ידי הפד. מה שעוד משפיע על מחירי הנפט היא הודעת אופ"ק ושאר היצרניות ובראשן רוסיה כי יערכו את הכינוס הבא שלהם בתחילת החודש הבא. ההודעה על מועד הכינוס מגיעה אחרי שבועות של הודעות סותרות ואי הסכמות בין היצרניות. הכינוס הקרוב צפוי להאריך את ההסכם לקיצוץ התפוקה ב-1.2 מיליון חביות ביום לעוד מספר חודשים לפחות. מחיר החבית כיום עדיין רחוק מהשיא שנרשם השנה (כ-75 דולר לחבית במהלך אפריל) אולם המשך ההסלמה ביחד עם שאר הגורמים שצוינו לעיל יכולים להוביל להמשך ההתאוששות במחירים. עדות לכך ניתן היה לראות בהשפעה המידית של הציוץ של טראמפ שהקפיצה את מחירי הנפט.

עד היום, ממשל טראמפ דבק באופציית הגברת הלחץ הכלכלי על איראן, מתוך תקווה כי הדבר יוביל את משטר האייתולות להרים את הכפפה ולהיענות להצעה האמריקאית להיכנס למו"מ על עסקה חדשה. כמו כן, הסברה היא שלחץ הסנקציות הגובר יגביר עוד יותר את התסיסה הפנימית בתוך החברה האיראנית שכן מי שמשלם בפועל את המחיר על עצירת הכנסות הנפט של איראן הם האזרחים הפשוטים. עד כה, דומה שהמשטר האיראני לא ממצמץ. הקו של הצמרת האיראנית בראשות המנהיג העליון עלי חמינאי נותר תקיף כשהיה ושלל כל הידברות. הסירוב להתפשר מול האמריקאים מגיע למרות שכל המדדים המתייחסים למשק האיראני מלמדים כי מצבו חמור ביותר. לפי הערכות מומחי הבנק העולמי, המשק האיראני יסיים את השנה הנוכחית בצמיחה שלילית של 4.5% בעיקר עקב עצירת ייצוא הנפט. זהו תסריט שבטהראן היו קונים בשמחה שכן לפי תחזיות קרן המטבע העולמית והערכות עצמאיות המשק האיראני יסיים את השנה בצמיחה שלילית של לפחות 6%. האינפלציה במשק האיראני משתוללת ומוערכת עד כה השנה בעשרות אחוזים, כשמחירי המוצרים הבסיסיים מתעדכנים כמעט בכל יום כלפי מעלה נוכח קריסת שער הריאל למול הדולר.

איראן ממשיכה לאתגר את ממשל טראמפ. היעד האיראני הוא לשחק על זמן ולהמתין לתוצאות הבחירות לנשיאות ארה"ב בשנה הבאה מתוך תקווה כי נשיא דמוקרטי יחליף את הדייר הנוכחי בבית הלבן. לפיכך, המעשים והמדיניות האיראניםי מוכתבים על ידי הרצון מצד אחד למנוע מלחמה כוללת אך מצד שני לא להסכים להיכנס למו"מ בתנאים של טראמפ. התגובה האמריקאית להפלת המל"ט תקבע אם "כללי המשחק" נשמרים או משתנים.

הכותב הנו מנהל חברת קונקורד המזה"ת