הממשלה תאשר היום דחייה ביישום חלק מחוק חדלות פירעון

הממשלה צפויה לאשר היום דחייה של תשעה חודשים ביישום פרק הנאמנים בחוק חדלות פירעון. זאת בטענה ששתי מערכות הבחירות מנעו אישור תקנות להפעלת השיטה החדשה והשוויונית. משמעות הדבר היא המשך הפעלת השיטה הישנה, שעליה נמתחה ביקורת רבה בטענה ששופטים ממנים שוב ושוב את אותם נאמנים.

חוק חדלות פירעון, שאושר במרץ 2018, הוא כנראה החוק הכלכלי החשוב ביותר, ובוודאי הגדול ביותר, שהעבירה הכנסת ה־20. החוק עורך רפורמה כללית בדיני פשיטת הרגל כדי לעבור מתפיסה של ענישת החייב לתפיסה של שיקום. החוק צפוי להיכנס לתוקף ב־15 בספטמבר 2019, שנה וחצי לאחר אישורו.

היום יש ביקורת רבה על כך ששופטים ממנים את אותם נאמנים שוב ושוב לתיקי פשיטות רגל משתלמים של חברות. על פי החוק החדש, השופטים ורשמי ההוצאה לפועל ימנו את הנאמנים לחברות ולפרטים מתוך רשימות של מועמדים שיקבעו ועדות ציבוריות, והמינויים יבוצעו באופן שוויוני. זאת, לפי דברי ההסבר להחלטת הממשלה, "כדי לא לפגוע ביכולתם של שחקנים חדשים להיכנס לתחום העיסוק כנאמנים ובשל החשיבות של זהות הנאמן ומומחיותו להצלחת התהליך".

בפועל שרת המשפטים לשעבר איילת שקד פרסמה רק בנובמבר טיוטת תקנות ליישום פרק הנאמנים בחוק, ובשל היציאה לבחירות הן לא אושרו. כיוון שמדובר בעניין מהותי, קבע היועץ המשפטי לכנסת כי לא ניתן לאשר את התקנות בתקופת בחירות. נוצר מצב שבו החוק החדש עומד להיכנס לתוקף ולבטל את השיטה הקיימת למינוי נאמנים בלי שהונהגה שיטה חדשה.

שר המשפטים אמיר אוחנה | צילום: אלכס קולומויסקי

על רקע זאת יוזמת הממשלה הוראת שעה (חוק זמני) שתדחה את יישום שיטת בחירת הנאמנים החדשה בתשעה חודשים עד סוף יוני 2020, ותשאיר על כנה את השיטה הקיימת. לפי שיטת המינוי הנוכחית, כונס הנכסים הרשמי ממליץ על נאמנים לחברות, אבל השופטים אינם מחויבים להמלצות. השופטים כן חייבים לכאורה לפעול לפי עקרון השוויון, אבל אין אמירה מפורשת בחוק הקיים על כך שמינוי הנאמנים יעשה באופן שוויוני. הנאמנים לחדלות פירעון של פרטים ימונו בינתיים מתוך רשימות שגיבש כונס הנכסים הרשמי, אבל בגלל הרווחיות הנמוכה זה נושא הרבה פחות שנוי במחלוקת.

עו"ד שי מילוא, המתמחה בדיני חדלות פירעון: "לדאבון הלב, חלק מהשופטים אינם פועלים על פי הנוהל אלא כראות עיניהם. משמעות הדבר היא כי לעתים תופעת 'מינויים חוזרים' ממשיכה לככב בחלק מהמחוזות, אף שנציב הקבילות על השופטים קבע שמדובר במשאב ציבורי המחייב חלוקה שוויונית".