אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בנק ישראל: העמקת הגירעון הגדילה את סיכון האשראי של הממשלה צילום: עמית שעל

בנק ישראל: העמקת הגירעון הגדילה את סיכון האשראי של הממשלה

מדו"ח היציבות הפיננסית של בנק ישראל שפורסם היום ומתייחס למחצית הראשונה של 2019 עולה כי הסיכון הנובע משוק הנדל"ן הצטמצם לאור עליות המחירים האחרונות; מנגד, עלייה בחוב של משקי הבית בחמישונים התחתונים עלולה להגדיל עם הזמן את הסיכון המערכתי

30.06.2019, 12:54 | עמרי מילמן

להערכת בנק ישראל, "הידוק" של הסביבה הפיננסית הגלובלית, לאור התגברות המתיחות ביחסי הסחר הבינלאומיים והתמתנות קצב הצמיחה והאינפלציה בעולם, עלולים להשפיע גם על השוק הישראלי, בעיקר דרך הערוץ הפיננסי. מה שעלול להשליך משמעותית על מחירי הנכסים הפיננסיים בישראל ועל הירידה ברצון ליטול סיכונים פיננסיים. כך עולה מדו"ח היציבות הפיננסית של בנק ישראל למחצית הראשונה של 2019 שפורסם היום (א').

קראו עוד בכלכליסט

במסגרת ניתוח הסיכונים על היציבות הפיננסית התייחס בנק ישראל גם על הגירעון הגדל של הממשלה, שהגיע כבר ל-3.8% (בעוד יעד הגירעון עומד על 2.9%). לפי הדו"ח "גידול משמעותי זה התפתח על רקע הגירעון המבני שנוצר בשנים האחרונות, בגלל הפחתות המיסים והגידול בהוצאה האזרחית. התפתחות זו, שהייתה סמויה בשל ההכנסות החד-פעמיות המשמעותיות שהיו בשנים 2015-2017, ככל שתתמיד, עלולה להעמיק את הגירעון הממשלתי ולהגדיל את סיכון האשראי של הממשלה." בנק ישראל חידד כי " יש לזכור שהריביות שהממשלה משלמת עבור החוב שלה מהוות ריביות סמן לכלל תשלומי החוב של המגזר הפרטי". כלומר כאשר הריבית שמשלמת הממשלה עולה, הריבית שישלמו חברות ישראליות על חוב תעלה גם כן.

רה"מ בנימין נתניהו, צילום: חיים צח / לע"מ רה"מ בנימין נתניהו | צילום: חיים צח / לע"מ רה"מ בנימין נתניהו, צילום: חיים צח / לע"מ

בשורה התחתונה בנוגע לפעילות המקרו בבנק ישראל מעריכים כי "הסיכון המקרו בכללותו עלה בתקופה הנסקרת, שכן הסיכונים מחו"ל עלו מעט, בשעה שהסיכונים המקומיים לא ירדו, ויתכן שאף עלו מעט עם התגברות החששות לסיום המחזור הפיננסי והגידול בגירעון הממשלתי".

לפי הערכות הבנק, בחצי השנה האחרונה סיכוני הנזילות בישראל עלו, זאת לאור ירידות בהיקפי המסחר בבורסה ומשקל האחזקות הגבוה באג"ח תאגידיות על ידי קרנות הנאמנות ושאר הקרנות הנזילות, לצד עלייה בהשקעות הפסיביות ובפעילות של רובוטי המסחר בבורסה. כל אלו יעצימו את הירידות במחירי הנכסים במקרה של משבר עולמי - במיוחד בענף התקשורת ושירותי המחשוב שם ההשקעות הגלובליות בחברות ישראליות גבוהות במיוחד.

בנוגע לשוק הנדל"ן מעריך הבנק כי הסיכונים מהשפעותיו ירדו. רק לפני חצי שנה בנק ישראל העריך כי התגבר הסיכון של ירידה חדה במחירים שתוכל לפגוע ביציבות הבנקים בעקבותיה, ציין הבנק כי ירידות שנרשמו במחירי הדיור והעלייה שנרשמה לאחרונה, במקביל להמשך ירידה בהשקעות הבנייה (לצד המשך עלייה במחירי שכר הדירה) הביאו לכך שהבנק מעריך כי "הסיכונים שנשקפים מירידה חדה במחירי הדירות קטנו והגיעו לרמה בינונית עד נמוכה. כדי לקיים את ההסתברות הנמוכה לזעזוע בשוק זה גם בטווח הארוך, חשוב לשמור על רמת השקעה שתענה על היקפי הביקושים ותמנע את התחדשות הלחץ על מחירי הדירות כלפי מעלה".

בנוגע לסיכונים לבנקים הנובעים מהאשראי הניתן לענף הבינוי ולרוכשי הדירות (משכנתאות), העריכו בבנק כי אלו נותרו על רמה בינונית גבוהה. זאת על רקע המשך הגידול בנתח שוק האשראי הניתן לענפים אלו, שגודלו גבוה בהשוואה בינלאומית. לפי בנק ישראל " גודלו של נתח שוק זה מגביר את ההסתברות לכך, שאם הענף ייקלע לקשיים, ישפיע הדבר על כלל המשק".

המשך הגידול בנתח שוק האשראי שניתן לענף הבינוי והנדל"ן (הן לסקטור העסקי והן למשקי הבית) בתקופה הנסקרת, שגודלו גבוה בהשוואה בין לאומית, הותירו את הסיכונים בשוק האשראי בתקופה הנסקרת ברמה בינונית-גבוהה. גודלו של נתח שוק זה מגביר את ההסתברות לכך, שאם הענף ייקלע לקשיים, ישפיע הדבר על כלל המשק. הסרת מגבלה רגולטורית שהגבילה את האשראי לחברות מענף הבנייה, איפשרה להן להגדיל את המינוף ובכך להתמודד עם ההאטה במכירות בתקופה הנסקרת.

בחינת חלקם של שכבות שונות באוכלוסיה בסך ההלוואות לדיור מעלה כי חלקם של שלושת החמישונים התחתונים הולך ועולה עם השנים בעוד החמישון העליון יורד (בעוד שבשנת 2010 חלקו של החמישון העליון עמד על 30% מהאשראי לדיור למשקי בית, ב-2017 עמד על 18%).

בנק ישראל מסביר את ההסטה הזו בתוכניות שכוונו למשקי בית עם הכנסות נמוכות יותר (כמו מחיר למשתכן) לצד הרחקה של משקיעים משוק הדיור.

בבנק מציינים כי "בעוד שלתופעה זו יש השלכות חברתיות חיוביות, בכך שמשקי בית בעשירונים נמוכים מקבלים יותר אשראי לדיור מבעבר, יש להיות ערים לכך שהדבר פועל להגדלת סיכון תיק האשראי לדיור".

בנוסף מציינים בבנק כי "המשך ההתרחבות המהירה של האשראי החוץ מוסדי והשינויים בסביבה המשפטית שבה פועלים ספקי האשראי בישראל, עלולים להגדיל את סיכוני האשראי בטווח הארוך".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



4 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

1.
חייבים להוריד את דרוג האשראי של ישראל
על חברות דרוג האשראי להוריד מיד ב 3 רמות את דרוג האשראי של ממשלת ישראל ומערכת הבנקאות הישראלית. מאחר ואין ביטוח פיקדונות בבנקים בישראל אזי למעשה הציבור לוקח מראש בחשבון שממשלת ישראל תיקח על עצמה את האחריות בעקבות קריסת בנקים בישראל. אם נראה את בועת חובות האשראי הצרכני ובועת המשכנתאות בבנקים מקשה אחת ביחד עם הגרעון העצום של ממשלת ישראל נקבל בור חובות עצום ממדים אשר כמותו לא נראה מעולם. סך חובות משקי הבית + גירעון ממשלת ישראל זהו השווי נטו של עם ישראל והשווי הזה הוא שלילי ועצום. מאחר ונגיד בנק ישראל יושב בחיבוק ידיים ואינו מקפיץ את ריבית הבנק אזי חובה על חברות הדרוג לשקף נאמנה את הסיכון העצום הכרוך במתן אשראי לממשלת ישראל. אם לא יעשו כן, יאבדו חברות דרוג האשראי את אמון העולם בהן.
הורדת דרוג האשראי של ישראל  |  30.06.19