הנגיד דיבר ברור וחזק, והשמיע קריאת השכמה לנתניהו

בנאום מהודק ומהוקצע, נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון ניסה היום (ב') לשטוח בפני הממשלה המתפרקת את גודל הבעיה הפיסקלית שניצבת בפניה, והמשמעויות.

מדובר בפעם הראשונה שבה ירון מציג את התמונה בפני שרי הממשלה ומקבע רושם ראשוני בפני הממשלה, שמרוב שהתעלמה מהמלצות הבנק בכהונה של קודמתו, ומפאת ריכוז יתר בעצמה, כבר שכחה שיש לה יועץ כלכלי בכיר בדמות הנגיד. כדי לקבל את תשומת הלב של השרים בעת הנוכחית צריך לדבר ברור, ובעיקר חזק.

בנימין נתניהו | צילום: אלכס קולומויסקי

ירון צייר את התמונה בשלמותה. בתמצית: הקיצוץ, שמיעוט משרי הממשלה התנגדו לו, חיוני ובלאו הכי רק הספתח שכן הנומרטור, שמחשב את הפער לשנים הבאות, לא משקף את התמונה המלאה. הממשלה לא תוותר על מה שטרם תקצבה (כמו מחיר למשתכן) ולכן הגירעון יגיע ל־4.5%. אם הממשלה לא תבחר בקרוב במסלול שמרסן את הגירעון, היחס בין החוב לתוצר יזנק מ־60% ל־65%, דבר שיביא לעלייה כואבת בנטל הוצאות הריבית ואמון המשקיעים. כל זאת תחת ההנחה שהמשק ימשיך לצמוח בקצב נאה, מה שכמובן לא מובטח.

ירון תיאר תמונה מלאה ומטרידה לגבי השנים הקרובות ולא ייפה את הדברים. הוא לא התחבא מאחורי ביטויים כמו "התאמות פיסקליות", אלא אמר את הדברים כמו שהם - אין מנוס מהעלאת מסים, ובחירה שלא לקצץ היא חוסר אחריות.

כוחו של ירון כיועץ לממשלה נמדד ביכולת ההשפעה שלו. אם לא יגיד את הדברים מפורשות, ולא יזהיר מפני העלול לקרות, לא תהיה לו כל משמעות. המבחן האמיתי שלו יהיה בתקציב 2020, מול שר האוצר משה כחלון, או מי שיתפוס את הכסא, שהתעלם בהפגנתיות מעצותיה - הצודקות בדיעבד - של הנגידה הקודמת, קרנית פלוג.

לאמירות של ירון בימים אלה משמעות גדולה, שכן כאשר הן נשמעות על ידי בכירי האוצר, מאשימים אותם כחלון והמנכ"ל שי באב"ד כי נאמרות מטעמים פוליטיים. השניים עוד לא האשימו את ירון באינטרסנטיות (כפי שהאשימו את פלוג) או בפוליטיזציה (כפי שמאשימים כעת את אגף תקציבים).

הנאום של ירון הוא קריאת השכמה לראש הממשלה נתניהו ולהנהלת האוצר, ששקועה עד צוואר במאבקי אגו בזמן שכחלון נותן יד חופשית למאבקים שמוביל מנכ"לו, ולעורר אותם למציאות שהם יחד, במעשה או בחידלון, הכניסו את המשק אליה.