נגיד בנק ישראל: אם הממשלה לא תטפל בגרעון היחס בין החוב לתוצר יזנק ל-65% עד 2022

"בנק ישראל בחן בנפרד את המגמות הפיסקליות הנוכחיות והצפויות. ככלל הערכתנו לגודל הבעיה הפיסקלית דומה לזו של האוצר. הצעדים שהציג משרד האוצר, ובפרט הקיצוץ הרוחבי והעלאת שיעורי המס על רכבים היברידיים וחומרים ממיסים, הם חשובים – גם אם הם צנועים ביחס להיקף הבעיה", כך לדברי נגיד בנק ישראל, אמיר ירון. לדבריו, "אף שברור שעיקר האתגר יוצב לפתחה של הממשלה הבאה, טוב שממשלת המעבר פועלת כעת, בכלים הזמינים לה, כדי למתן את הגירעון. חשוב שצעדים אלו יאושרו וייושמו, כדי לסמן לשווקים שקובעי המדיניות מתחילים להתמודד עם הגירעון שתפח".

ירון, שדיבר בישיבת הממשלה בטרם אושרה ההחלטה, ועל רקע מחאה של שרים רבים הוסיף כי "אבקש להדגיש שבמידה והצעדים לא יאושרו, הדבר יעביר מסר שלילי לשווקים. נכון לעכשיו השווקים נותנים קרדיט לממשלה ומאמינים שבעיית הגירעון תטופל. דחיית הצעדים תעלה חששות לגבי היכולת והנחישות לטפל בנושא".

נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון | צילום: עמית שעל

ירון אמר עוד, "חשוב גם לסרוק את מערכת המס ולבטל את אותם פטורים שאין להם הצדקה כלכלית או חברתית. ואולם, גודל הפערים הפיסקליים שהממשלה ניצבת בפניהם רחב ככל הנראה ממה שצעדים מסוג זה יוכלו לתת לו מענה, ולכן לממשלה כנראה לא תהיה ברירה והיא תצטרך גם להפגין נחישות ולהעלות את שיעורי המס. כאן ניצב בפני הממשלה תמהיל של אפשרויות בהתאם לשיקולי היעדים החברתיים והיעילות הכלכלית".

ירון התייחס למה שמגדיר בנק ישראל כגרעון מבני, וציין כי לפי חישובי הבנק הפער הבסיסי בין ההוצאות להכנסות של המשק נע בין 3.5%-4% תוצר. בנק ישראל התייחס בשנים האחרונות לגרעון המבני, שזה שלא לוקח בחשבון הכנסות חד פעמיות, והזהיר מפני חריגה בו, אולם כחלון סירב לקבל את עצות הבנק. לדברי ירון, "זוהי רמת גירעון גבוהה מאוד בהשוואה בין-לאומית, גם כאשר מתחשבים בגידול האוכלוסייה המהיר יותר בישראל.

ירון התייחס לכך שהערכות האוצר במסמך אותו הגישו לממשלה הן מקלות במיוחד, שכן הן לא לוקחות בחשבון כל מה שהממשלה טרם התחייבה עליו באופן רשמי, למרות שברור לכולם כי השרים לא יוכלו לחזור מהתחייבויות שניתנו לאורך הדרך, כמו למשל הארכת "מחיר למשתכן". לדברי ירון "חשוב להדגיש שההגדרות במסמך הנומרטור הן "רחמניות" במיוחד. הן מניחות ראשית שהתכניות החברתיות החשובות, שאישרה הממשלה בהוראות השעה, ההוצאות בגין הסכמים קואליציוניים בממשלה היוצאת, ותכנית מחיר למשתכן, יופסקו כולן; עלותן של תכניות אלה היא יותר מ-6 מיליארד שקל לשנה; שנית, שהקיצוצים הרוחביים בסכום של 5 מיליארדי שקל שנקבעו לשנת 2021 ימומשו במלואם, בלי שיהיה צורך לתת למשרדים המושפעים מהם תוספות תקציביות חלופיות;

"שלישית שתקציב הביטחון כמעט ולא יגדל נומינלית עד 2022. משום כך, בהנחות ריאליות, הגירעון הצפוי ללא צעדים מתקנים הוא מעל 4.5 אחוזי תוצר, וגם זאת בהנחה האופטימית שלאורך כל התקופה התוצר יגדל בהתאם לפוטנציאל, ששיעור האבטלה יישאר ברמתו הנמוכה היסטורית, ושלא נתמודד עם אירועים ביטחוניים משמעותיים. אחרת, הגידול בהכנסות יהיה נמוך מהצפוי בתחזית זו, והגירעון יאמיר".

ירון התריע בישיבת הממשלה בפני ההשלכות של העלייה החדה בגרעון השנתי. לדבריו "אם תוואי הגירעון לא יתוקן על ידי הממשלה בהקדם, יחס החוב לתוצר, אשר עלה ב-2018, צפוי לעלות ליותר מ-65 אחוזים כבר ב-2022. אמנם לפני מספר שנים ישראל כבר שהתה ביחס חוב תוצר כזה, אך צריך להבין שיש הבדל גדול בין ירידה למשל מרמה של 70% ל-65% תוצר, לעלייה מרמה של 60% לאותם 65%, בעיקר כשלא מסתמן תוואי אמין לצמצום נטל החוב בהמשך. השווקים הפיננסיים מייחסים משמעות למגמה של השינויים בחוב. לעלייה בחוב עלולה להיות השלכה כואבת על נטל הוצאות הריבית של הממשלה ועל האמון של משקיעים במשק. נזכיר שוב שהאומדנים לגירעון ולחוב שהוצגו חושבו תחת ההנחה שהמשק ימשיך לצמוח בקצב הפוטנציאלי, והם יגדלו לאין ערוך במקרה של האטה, ולו מתונה, בצמיחה. יתר על כן, מכיוון שהגירעון הנוכחי הוא מבני, עליית יחס החוב לתוצר לא תיעצר ב-65%, אלא תמשיך עד שהמדיניות תתוקן".