אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
עליית מחיר הדלק במצרים: מכה קשה לכוח הקנייה צילום: איי אף פי

עליית מחיר הדלק במצרים: מכה קשה לכוח הקנייה

הרפורמות שנועדו לייצב את הכלכלה המצרית הפחיתו את האינפלציה, תוך פגיעה במעמדות הנמוכים. אך יציבותה הכלכלית העתידית של המדינה מוטלת בספק רב

07.07.2019, 22:27 | דורון פסקין

סוף שבוע קשה עבר על המצרים: זה החל בהעלאת מחירי הדלק והגז ביום שישי בבוקר ונמשך בהפסד מביך של הנבחרת הלאומית בכדורגל במסגרת אליפות אפריקה לאומות שנערכת בקהיר. קשה לדעת מה מהשניים מציק יותר למצרים, אך אין ספק כי השילוב מגביר את התסכול ברחוב המצרי. המפלה באיצטדיון בקהיר נתפסת כטרגדיה לאומית, שכן המצרים היו בטוחים כי נבחרתם, על שלל כוכביה, תזכה בתואר מול הקהל המקומי.

קראו עוד בכלכליסט

העלאת מחירי הדלק והגז מכאיבה לא פחות: הממשלה המצרית הודיעה על העלאת מחירים על סוגי הדלק השונים בין 18% ל־22% והעלאת מחיר הגז לבישול ב־30%. העלאת המחירים היא במסגרת ביטול הסובסידיות למוצרים אלה על ידי הממשלה המצרית, כחלק מההסכם שלה עם קרן המטבע הבינלאומית שנחתם לפני כשלוש שנים, ובוצע בחמש פעימות. להעלאת מחירים אלה מתווספת עלייה ממאי של 15% במחירי החשמל.

נשיא מצרים עבד אל פתח א-סיסי , צילום: איי אף פי נשיא מצרים עבד אל פתח א-סיסי | צילום: איי אף פי נשיא מצרים עבד אל פתח א-סיסי , צילום: איי אף פי

עוד קודם, כחלק מההסכם עם הקרן שהעניקה למצרים הלוואה בשווי 12 מיליארד דולר, מצרים שחררה את שער הלירה המקומית. מעמד הביניים והעשירונים שמתחתיו התמרמרו על הרפורמות הקשות עבורן, אך הרפורמות הצליחו לייצב את הכלכלה המצרית ולרסן את האינפלציה, שבמהלך 2017 הגיעה לכ־30% ומאז נחתכה במחצית.

בקרב האופוזיציה המצרית הביעו אכזבה על שהעלאת המחירים האחרונה התקבלה בשוויון נפש כמעט, ללא הפגנות וללא מחאה מקוונת משמעותית. במדינה בה ההכנסה הממוצעת למשק בית עומדת על כ־220 דולר בחודש ושליש מאוכלוסייתה חיה מתחת לקו העוני, עליית מחירים שכזו היא לא פחות מדרמטית.

חלק מההסבר לשקט היחסי בו עובר המהלך נעוץ ביד הברזל שמפעילים מנגנוני הביטחון של משטר הנשיא עבד אל־פתאח א־סיסי כלפי כל גילוי של מחאה או תסיסה. עם זאת, לא נראה כי בצמרת המצרית יכולים להיות רגועים, שכן העלאת מחירי הדלק והגז צפויה להוביל להעלאת מחירים של מוצרים ושירותים נוספים כבר בעתיד הקרוב, ובכך להפחית עוד יותר את כוח הקנייה של המצרים.

בעוד אמצעי התקשורת התומכים במשטר משווקים לאחרונה את מצרים ואת תוכנית הרפורמות כהצלחה סוחפת ששמה את מצרים על מפת ההשקעה הבינלאומית מחדש, הדעות בקרב כלכלנים חלוקות לגבי מידת ההצלחה. מאז עלה א־סיסי לשלטון, מצרים שינתה את מדיניותה והחלה לקחת הלוואות מגופים בינלאומיים, דבר ממנו נמנעה במשך שנים. רמת החוב הממשלתי מוערכת בקרוב ל־100% מהתוצר המקומי הגולמי של המדינה, ומעוררת ספקות לגבי יציבותה העתידית של מצרים.

למעשה, החוב החיצוני של מצרים זינק בשנה שעברה בכ־17% והגיע לרמת שיא של 96.6 מיליארד דולר. זו הסיבה שקרוב ל־40% מההקצבות הכלולות בתקציב המדינה המצרי משמשים לכיסוי החובות. זו גם הסיבה שההתאוששות במצב עתודות המט"ח של מצרים - למעלה מ־40 מיליארד דולר - אינה מעוררת תחושת ביטחון, שכן רובו של הסכום מבוסס על הלוואות מחו"ל. המשמעות היא שההתאוששות הכלכלית עליה מצביעה הממשלה נובעת ברובה מלקיחת הלוואות, ופחות מביטוח הסובסידיות.

הכותב הינו מנהל חברת קונקורד המזה"ת www.concordmena.com

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות