אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
לחשוף הסכומים שמשלמים נושאי משרה בפשרות צילום: יאיר שגיא

לחשוף הסכומים שמשלמים נושאי משרה בפשרות

בחו"ד שהגיש היועמ"ש מנדלבליט על פשרה שנחתמה עם בכירי כיל לשעבר המליץ לפרט את הסכום שישיבו לחברה

15.07.2019, 08:07 | תומר גנון

היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט ממליץ לבתי המשפט לחשוף את הסכומים המדויקים שמשיבים מכיסם לקופת חברות ציבורית נושאי משרה, במסגרת הסדרי פשרה בתביעות נגזרות נגדם להשבת שכר ובונוסים. כך עולה מחוות דעת שהגיש בשבוע שעבר היועמ"ש למחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב במסגרת התייחסותו להסכם פשרה בתביעה נגד בכירי כיל לשעבר, ובהם המנכ"ל לשעבר סטפן בורגס והיו"ר לשעבר ניר גלעד. 

קראו עוד בכלכליסט

בתביעה שהוגשה ב־2016 נגד 18 נושאי משרה בכירים, דרש התובע רונן שיירי להורות להם להשיב לחברה 21.3 מיליון שקל – תגמול שקיבלו בשנים 2014־2015. לטענת התובע, באמצעות עוה"ד רונן עדיני ואפי שאשא, נוסחת הבונוסים התבססה על התאמות שבוצעו שלא כדין כדי לעמוד ביעד הרווח הנקי. בין היתר הסתמכו בדירקטוריון על אירועים חד־פעמיים, כגון שביתת עובדי החברה, להתאמה בין הרווח הנקי לנוסחת התגמול.

לפני כחודשיים הודיעו הצדדים על הסכם פשרה שבמסגרתו תקבל החברה 6.5 מיליון שקל. עם זאת, בהסכם לא נחשף באיזה חלק מהסכום תישא חברת הביטוח של הדירקטורים, ואיזה חלק ישיבו נושאי המשרה.

"איתות חשוב לשוק ההון"

"יש מקום כי בית המשפט יורה לצדדים לפרט במסגרת הבהרה את מקור התשלום העתיד להתקבל בחברה", נכתב בחוות הדעת, "וזאת באופן שתוצג החלוקה בין החלק המושב על ידי נושאי המשרה שבמסגרת תוכנית הבונוסים של החברה אל מול החלק שמושלם על ידי החברה המבטחת כפיצוי". באמצעות המשנה לפרקליטת מחוז תל אביב (אזרחי) ליאב וינבאום מסביר היועמ"ש מדוע הוא מתעקש על חשיפת הסכום שיגיע מכיסם של נושאי המשרה. "החצנת נתון זה אינה חסרת משמעות, שכן מדובר באיתות חשוב לשוק ההון על כלל מרכיביו, בדבר אלמנט ההרתעה של נושאי משרה ובעלי שליטה מלקבל תשלומים באופן שאינו עולה בקנה אחד עם הדין".

השופט מגן אלטוביה שדן בתיק פרסם עוד באותו היום החלטה שבה כתב כי "נוטה אני להסכים עם הערות היועמ"ש". השופט הורה לצדדים להציג את עמדתם בתוך חודש.

בעבר, במסגרת תביעה אחרת להשבת שכר ובונוסים שקיבלו בכירי החברה לישראל באופן ישיר מבעל השליטה עידן עופר, הסכומים שהשיבו נחשפו בהסדר. בסך הכל השיבו אז נושאי המשרה כ־80% (45 מיליון שקל) מהכסף. פשרות ביטוח הן לרוב המתווה המועדף על כל הצדדים בתביעה נגזרת, שמאפשרת למשקיעים להיכנס בנעלי החברה ולדרוש פיצוי מנושאי המשרה שהתרשלו. החברה מקבלת כסף לקופתה, הביטוח קונה סיכון ומצמצם את הסכום שאולי היה יכול לשלם, התובעים יוצאים עם שכר טרחה נאה, ובית המשפט מקצר את משך חיי התיק.

מטרת האכיפה הפרטית היא לא רק כסף, אלא גם לשדר לשוק ההון שהעין פקוחה, מה שלא תמיד עובד כשהדירקטור יודע שחברת הביטוח תשלם את הפיצוי במקומו.

תגמול מתמרץ עיוות מכוון

בסופו של דבר, ובניגוד להחלטות כושלות אחרות במהלך התנהלות התאגיד (נניח אישור עסקה ללא בחינה מעמיקה של הפרטים), לדירקטור או למנכ"ל אין בהכרח רווח ישיר מההחלטה. אבל כשמדובר בתוכנית תגמול, צומחת לו טובת הנאה אישית מעיוות המספרים, מההתאמות ומשאר התרגילים היצירתיים להענקת הבונוסים.

כאשר בית המשפט שוקל האם לאשר פשרה, עליו לשאול שאלות כמו מה הטעם בפשרה שבה רק חברת הביטוח נושאת בהחזר, וכיסו של הדירקטור או המנכ"ל שהרוויח מהתרגיל לא נפגע? הרי את פרמיית הביטוח שלו שילמה החברה עצמה. בתביעה עתידית שעשויה להעלות שאלות מסוג זה, מנכ"ל yes לשעבר רון אילון חשוד בכך שניפח את המספרים בדו"חות החברה כדי שבעל השליטה שאול אלוביץ' יוכל למשוך עשרות מיליוני שקלים מקופת החברה. אילון קיבל בונוס של חצי מיליון שקל על כך שעמד ביעד שאפשר לאלוביץ' למשוך את הכסף. הביטוח אינו רלבנטי כאשר מדובר בהרשעה בפלילים, אך בתביעה אזרחית ראוי שישיב סכום סביר מכיסו.

היועמ"ש אביחי מנדלבליט , צילום: יאיר שגיא היועמ"ש אביחי מנדלבליט | צילום: יאיר שגיא היועמ"ש אביחי מנדלבליט , צילום: יאיר שגיא

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות