איך מוצאים שחקנים גדולים בליגות קטנות?

בגיל 17 שינג'י קאגוואה נהפך ליפני הראשון שחותם על חוזה מקצועי בקבוצת כדורגל יפנית עוד כשהוא תלמיד תיכון. שלוש שנים אחרי הוא כבש 27 שערים ב-44 משחקים מעמדת הקשר ההתקפי. הוא שיחק בססרו אוסאקה, אחת מהקבוצות הטובות ביותר בליגה השנייה ביפן.

שנה אחרי, ב-2010, קאגוואה כבר חתם בבורוסיה דורטמונד הגרמנית עבור סכום של פחות מ-350 אלף יורו. שנתיים אחרי נמכר למנצ'סטר יונייטד, אחת מהקבוצות העשירות בעולם, בסכום של 16 מיליון יורו. קאגוואה, שזכה בשתי אליפויות גרמניה, הוא אחד מההחתמות המפורסמות ביותר של ה"סופר-סקאוט" של בורוסיה דורטמונד לשעבר, סוון מיסלינטאט. זו החתמה שפתחה את השער של הבונדסליגה ואירופה בכלל לכוכבים יפנים, אבל גם גרמה לאנשים בתעשיית הכדורגל להסתכל באופן שונה על הדרך בה מחתימים שחקנים אלמוניים יחסית.

קצת קשה לשחזר את מה שקרה עם קאגוואה - בכל זאת, שחקן מליגת המשנה ביפן שהופך לכוכב בונדסליגה באלופת גרמניה ונמכר בתשואה של כ-450% - אבל מיסלינטאט כן הצליח לשחזר פעם אחר פעם את רכישות מוצלחות של שחקנים מליגות נמוכות או חלשות. רוברט לבנדובסקי, עוסמאן דמבלה, הנריק מחטריאן, פייר-אמריק אובאמיאנג, יקוב בלשצ'יקובסקי, איוון פריסיץ' ורבים אחרים הצליחו בדורטמונד ועברו הלאה למרות שהגיעו מליגות חלשות יותר מהגרמנית - ובאופן משמעותי.

היכולת של מיסלינטאט למצוא כישרונות מליגות נמוכות סייעה לדורטמונד לרשום את אחד מסיפורים השיקום הכלכליים המרשימים ביותר בתולדות הכדורגל. היכולת לרכוש כישרונות גדולים בכסף קטן ואז למכור אותם בכסף גדול, סייעה לדורטמונד לצאת מבור כלכלי עצום. היכולת הזו, למצוא כישרונות זולים, עוד יותר חשובה כיום לאור העובדה שכ-75% מכל הרכישות של קבוצות חמש הליגות הגדולות הן של שחקנים מחמש הליגות הבכירות. כתוצאה מכך, המחירים בשוק הסגור הזה מתנפחים כי מגוון הכישרונות מוגבל בסך הכל. לכן קבוצות בחמש הליגות הבכירות משלמות, בממוצע, כ-30% יותר על שחקן מאשר שווי השוק הריאלי שלו (כך לפי מחקר של CIES Football Observator).

מחוץ לחמש הליגות הבכירות יש שחקנים מצוינים וזולים - בעיקר בגלל שברגע שהם מחוץ לחמש הליגות הגדולות, באופן אוטומטי הם יותר זולים. למשל, לפי חברת הייעוץ 21st Club, שחקנים בליגה הצרפתית שווים 17% יותר מהשחקנים בליגה השווייצרית - וזאת למרות שמבחינה אנליטית אין הבדל של 17% ברמה המקצועית של הליגות.

כמה שער בליגת העל שווה בפרמיירליג?

סטטיסטיקות מסייעות לקבל החלטות נכונות יותר בשוק העברות השחקנים - ואנחנו רואים יותר ויותר קבוצות משתמשות בכלים אנליטיים כדי לייבא שחקנים מתאימים. ואולם, כנראה שהשאלה הכי קשה שעומדת בפני סקאוט או מנהל ספורטיבי היא זו: מה המשמעות של סטטיסטיקות בליגה C לליגה A? כלומר, האם קשר התקפי מהליגה השנייה בצרפת, שכובש 30 שערים ומבשל עשרה, יכול לשחזר קצת מהמספרים הללו בקבוצה בליגה האנגלית הבכירה? האם 22 שערים בליגת העל בישראל שווים 22 פחות X שערים בליגה האחרת או ההפך? והאם 5 כדרורים מוצלחים בליגה ההולנדית בעלי משמעות כלשהי בליגה הספרדית? אלו שאלות שמיסלינטאט ורבים אחרים ניסו לענות עליה וחלק מהתשובות מרתקות.

כמעט כל הליך סקאוטינג מתחיל בצבירת ידע ויזואלי לגבי השחקן המבוקש. חברת Wyscout, למשל, מספקת הרבה מהידע הוויזואלי הזה לסקאוטים בעולם.

גם בישראל משתמשים בחברת Wyscout שהוקמה על ידי בנקאי מצפון איטליה. החברה מספקת יותר מ-220 אלף סרטונים של 40,000 כדורגלנים מ-250 תחרויות ברחב העולם. כל שבוע 2,000 סרטונים מצורפים לתוכנה ובכלי הזה אפשר לראות שחקנים גם בליגה השנייה ביפן. המשמעות של Wyscout היא שמ-2010 לא צריך לשלוח סקאוטים בשביל לראות שחקנים ולא צריך לחפש ביצועים בסרטוני יוטיוב ערוכים מגמתית עם מוזיקה גרועה. אפשר לקבל וידאו של כל ניסיונות הכדרור של שחקן, למשל. ואפשר לבחון מה הוא עושה טוב ומה פחות טוב ביחס למה שמחפשים. גם Scout7, שהתמזגה עם Opta ב-2018, מספקת שירותים דומים וכך גם חברת InStat הרוסית וחברת STATS האמריקאית. למועדונים גדולים באירופה מציעים יותר מ-2,500 שחקנים בשנה ועל כל שחקן כזה, בפחות מיממה, אפשר להכין תיק שחקן. לראות בעיניים כמה שיותר אובייקטיביות, את השחקן לפני שבכלל מתחילים הליך רכישה כלשהו.

סקאוטים כמו מיסלינטאט, שמתמחים במציאת יהלומים בליגות נמוכות, הלכו צעד קדימה עם בדיקת השחקנים. מיסלינטאט הוא אחד מהמייסדים של Matchmetrics, תוכנה שהיא סוג של "פוטבול-מנג'ר". הרוכשים את התוכנה (יש לה הסכם בלעדיות בכל שוק בנפרד) מקבלים נתונים על יותר מ-23,000 שחקנים מ-51 אלף משחקים. בכל משחק יש 2,500 אירועים שהתוכנה מעבדת ומחשבת - בסיוע ספקי סטטיסטיקה כגון Opta ו-InStat. מיסלינטאט סיפר לעיתונאי הגרמני כריסטוף בירמן שאלו המספרים שהיו הבסיס להצלחת מדיניות הרכש של דורטמונד.

לפי בירמן, בספרו Football Hackers, בתוך המערכת של Matchmetrics יש את הפונצקיה של Scoutpanel, שמאפשרת לחפש, למשל, מגן שמאלי בין הגילאים 16 עד 23 ששיחק מעל 200 דקות בליגה שלו, הצליח ב-80% מהדריבלים שלו ואחראי על 2 חטיפות כדור במשחק. המערכת מספקת "ציונים" לכל יכולת של כל שחקן כמו בפוטבול מנג'ר וסקאוט או מנהל ספורטיבי יכול לדרוש, למשל, לראות נתונים שמעידים על יציבות השחקן ממשחק למשחק בשלוש העונות האחרונות. או לבדוק את השיפור ההדרגתי של שחקן בספרינטים או במשחק לחץ. כמו כן, בשביל להתאים בין הרמות של הליגה מיסלינטאט היה נוהג "להכפיל" את היכולות של שחקן במספר שמעיד על הרמה של הליגה. "את היכולות של שחקן מליגה נמוכה אנחנו מכפילים ב-0.7" הסביר מיסלינטאט לבירמן. "שחקן בליגה ברמה הגבוהה מוכפל ב-1, כלומר אנחנו יודעים מה הוא שווה מול הרמה הגבוהה ביותר". כלומר, שחקן שרושם 5 דריבלים מוצלחים בליגה הישראלית, ירשום - לפי הערכות של Matchmetrics כ-3.5 כדרורים מוצלחים בליגה בכירה יותר. גם סגנון המשחק של השחקן נכנס לחישובים. אם קבוצה משחקת הגנתי הערכות הן שהשחקנים שלה יתנו יותר מספרים הגנתיים מאשר קבוצה שמשחקת כדורגל התקפי. כאמור ב-Matchmetrics מחשבים גם את העניינים הללו כדי להוציא תמונה סטטיסטית כמה שיותר ברורה על שחקן.

יש גם ELO

חברת 21st Club מסייעת למועדונים למדוד בצורה מדויקת ואנליטית את הביצועים של השחקנים ברחבי העולם על ידי כך שהיא מכניסה את כל הליגות באותן הטבלאות ומעניקה ציוני איכות לביצועי הקבוצות/שחקנים. נגיד מישהו בליגה האקוודורית ומבצע כמות אדירה של פעולות איכות ששמות אותו בטבלה העולמית הזו ברמה של ליגה הולנדית/בלגית, אז 21st Club ממליצים לקבוצה בהולנד או בלגיה לרכוש אותו. את הרמה של הליגות קובעים לפי מדד ELO. מה הוא מדד ELO? זהו מכניזם לחישוב "קרדיט למנצח" שפיתח הפיזיקאי וחובב השחמט, ארפד אלו (Arpad Elo). מה זה אומר? מ"נקודות לניצחון" מורידים כל מיני משתנים כגון רמת היריב (שמחושבת כיום על פי רמת תקציב, שווי שחקנים ועוד), רמת התחרות הכללית, יתרון ביתיות ועוד משתנים חשובים לתוצאה הסופית. בכל מקרה, ב-21st Club מעניקים נקודות ELO לליגות וליותר מ-600 קבוצות בכדורגל האירופי - כך, למשל, הם יכולים להראות שישנן קבוצות שווייצריות שלא פחות טובות מקבוצות צרפתיות ולכן שחקנים שמצליחים בהן יכולים לעשות את המעבר לליגה הגדולה יותר - בזול יותר משחקנים מגבילים בליגה הבכירה. קבוצות רבות משתמשות כיום בדירוג הזה כדי לבחור שחקנים מליגות נמוכות יותר.

מדידת איכות

ישנן גם מערכות כמו של Track160 או Impect שמודדות את איכות ראיית המשחק של השחקן או הבנת המשחק שלו - משהו שעשוי להיות מתורגם בצורה יותר טובה בין ליגות - בצורת מדד ה-Packing, שמראה את "מספר היריבים על המגרש שמבוטלים על ידי מסירה או כדרור מוצלח של שחקן". הערכות הן, שיכולות מסירה "נשמרות" טוב יותר בין ליגות. כלומר, שחקן עם packing גבוה פר משחק בליגה נמוכה יכול לספק מספרים דומים גם בליגה בכירה יותר.

למדד הזה אפשר להוסיף גם מדידת איכות הפעולות - כל פעולה. ידוע, למשל, שבליברפול משתמשים רבות במדדי xG שונים ומדדי xA שונים כדי לקבוע את איכות הפעולות האחרונות של שחקן התקפי ביחס לשחקנים אחרים (אלו מדדים שמסתמכים על אלגוריתם, שמחשב עשרות אלפי הזדמנויות שערים מהעבר ומעניקה "סיכוי לשער" ממצבי הבקעה שונים). בכל מקרה, בחברות כמו Twelve Football או בתוכנה של מיסלינטאט מעניקים ציון איכות לכל פעולה במגרש - לא משנה איפה על המגרש. כלומר, אלגוריתם שמחשב אלפי ביצועים כדי להעניק ציון איכות לכל ביצוע של השחקן שבודקים. בתוכנה של מיסלינטאט, למשל, המגרש עצמו מחולק ל-100 ריבועים שמחולקים לפי רמת חשיבות (כלומר, תאקל מוצלח באמצע המגרש שווה פחות מתאקל מוצלח על סף רחבה) ועל זה מוסיפים את מדד האיכות. שחקן שעל בסיס קבוע מבצע פעולות איכותיות בריבועים חשובים יהיה שחקן טוב - וזה לא משנה באיזו ליגה הוא משחק.

ישנן דרכים רבות למדוד איכות של שחקן - וזה תלוי המועדון הבודק. בברצלונה, למשל, משתמשים במודלים רבים להענקת ציון איכות להחזקת כדור ומסירות וכן גם במודל ה-Dangerousity של ד"ר דניאל לינק, שפיתח אלגוריתם שזיהה מסוכנות של שחקן בהתקפה. כמו כן, יותר ויותר קבוצות משתמשות בדיאגרמת וורונוי כדי לראות אילו שחקנים פותחים חללים וסוגרים אותם בצורה הטובה ביותר. במתמטיקה, דיאגרמת וורונוי (Voronoi diagram) היא חלוקה של המישור לאזורים המבוססת על מרחק לנקודות השייכות לחלק מסוים של המישור. בכדורגל, הדיאגרמה הזו מאפשרת לראות איך שחקן מייצר חללים לחבריו לקבוצה או לא ואיך שחקן סוגר חללים ליריבים. אפשר בקלות גם לקרוא לה "דיאגרמת איניסייטה" כי הוא היה השחקן המושלם שללא כדור היה מייצר חללים לחבריו לקבוצה על ידי תנועה חכמה למקומות בהם ניתן למסור לו בקלות ובהגנה היה סוגר את נתיבי המסירות והריצה של שחקני היריבה כדי שיכנסו ל'מלכודות לחץ'. ההנחה היא ששחקן שמבצע פעולות איכות על בסיס קבוע בליגות נמוכות יכול לשחזר את אותן הפעולות גם ברמה גבוהה ביותר. במיוחד אם הוא צעיר.

לא רק נתונים

ובסופו של דבר, גם סקאוטים כמו מיסלינטאט אף פעם לא יסתמכו אך ורק על המספרים והנתונים. סקאוטים ישלחו ויבדקו את התנהגות השחקן באימונים ובמשחקים. בבאזל, למשל, לא ירכשו שחקן שלא מרשים אותם באימונים של קבוצתו. ובצוות של מיסלינטאט בדורטמונד היה את היינץ רדרפננינג, מאמן לשעבר בן 70 שמכונה "המחסל" בגלל שהוא לא צריך יותר ממבט אחד על שפת גוף של שחקן כדי לחסל לו את הקריירה. "אם הוא אומר שהוא יחתים שחקן כלשהו, אז באמת לא צריך מבט שני בשחקן הזה" הסביר מיסלינטאט לבירמן. "זה אף פעם לא יכול להיות רק מאניבול אבל זה גם אף פעם לא יכול להיות רק מתמטיקה. בלי מתמטיקה כל הדעות הן סובייקטיביות ולפעמים סקאוטים מגיעים למשחק בו שחקן שאנחנו רוצים לא הרגיש טוב או לא שיחק טוב בגלל שהקבוצה שלו שיחקה סגנון או מערך חדש. בסקאוטינג צריך שילוב של עיניים, ידע רב וניסיון כדורגל".

זה היה נכון פעם - בלי שאף אחד יודע את הנתונים האמיתיים על שחקן. וזה נכון היום עוד יותר מאי פעם - כשיש במרחק קליק את כל הנתונים בעולם.