אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מאחורי הקלעים של מינוי דב קוטלר לבוס של בנק הפועלים צילום: מקס מורון

מאחורי הקלעים של מינוי דב קוטלר לבוס של בנק הפועלים

דירקטוריון הפועלים בחר בקוטלר אך לא פה אחד, איך התברג ידין ענתבי לשלישיית הגמר והמאמץ האחרון של אריק פינטו: כלכליסט ממפה את השלבים הסמויים בבחירת המנכ"ל הבא של הפועלים

17.07.2019, 06:59 | רחלי בינדמן

הצטרפו לעדכונים שוטפים בערוץ הטלגרם של מדור שוק ההון בכלכליסט

 

בחירתו של דב קוטלר למנכ"ל הבא של בנק הפועלים היא הפעם הראשונה זה 15 שנה מאז נכנס ללשכת המנכ"ל אדם מחוץ לבנק שלא קיבל את המלצת קודמו בתפקיד. אדרבא, מנכ"ל הפועלים הפורש אריק פינטו התעקש לדבר בפני הדירקטוריון לאחר שחבריו סיימו לראיין את שלושת המועמדים הסופיים להחליפו, ורגע לפני שהחלו הדיוניים הארוכים שבסופם נבחר קוטלר.

קראו עוד בכלכליסט

ברגע האחרון ממש ניסה פינטו לשנות את הלך הרוח שנטה להבאת מנכ"ל חיצוני וביקש לשכנע את הדירקטוריון שוועדת האיתור שגתה בבחירת המועמדים שהביאה ליישורת האחרונה חבר הנהלת הפועלים ידין ענתבי, מנכ"ל מגדל לשעבר דורון ספיר וקוטלר. פינטו סבר כי הוועדה היתה צריכה להביא לשלב הסופי את חברי הנהלת הפועלים ארז יוסף וגולן שרמן. כעת, לאחר שהעשן מתחיל להתפזר, מגיע שלב השאלות הקשות.

דב קוטלר, צילום: מקס מורון דב קוטלר | צילום: מקס מורון דב קוטלר, צילום: מקס מורון

1. כמה מועמדים בחנה ועדת האיתור בבנק הפועלים לפני שהגיעה לקוטלר?

הסיבוב הנוכחי של חילופי הצמרות במערכת הבנקאית נוהל תחת לחץ בנק ישראל להקים ועדות איתור שינהלו הליך סדור של בחירת מנכ"ל. לאחר שדירקטוריון הפועלים מינה את ציון קינן למנכ"ל בצמוד לפרישת צבי זיו, הזדעק בנק ישראל ודרש הליך מסודר שימנע את המתכונת שבה מנכ"ל פורש ממנה את יורשו. השאלה היא עד כמה הליך האיתור, כפי שהתבטא בדיסקונט והפועלים השיג את מטרתו והאם מטרה זו לא סומנה מראש.

בבנק דיסקונט סירבו אתמול לציין בפני "כלכליסט" מי היו המועמדים שהתמודדו כנגדאורי לוין על תפקיד המנכ"ל והסכימו לומר רק ש־30 מועמדים ניגשו לתפקיד ומהם חמישה הגיעו לראיונות מול ועדת האיתור. בבנק הפועלים סירבו לציין כמה אנשים הגישו מועמדות לתפקיד המנכ"ל אך מסרו כי יותר מ־15 איש הופיעו בפני ועדת האיתור. עם שמות המתמודדים הרציניים על תפקיד מנכ"ל הפועלים נמנים חברי ההנהלה ארז יוסף, גולן שרמן וידין ענתבי וכן בכירי הבנק לשעבר יעקב אורבך ודני קולר.

בנוסף פנתה הוועדה גם למנכ"לית דיסקונט הפורשת לילך אשר־טופילסקי שסירבה; למנכ"לית הבינלאומי סמדר ברבר־צדיק שנפגשה עם יו"ר הפועלים עודד ערן אך דחתה את ההצעה; ולאורי לוין, שאמנם נפגש עם ערן אך ברגע האחרון לא הגיע לפגישה עם ועדת האיתור. רק ברגע האחרון בשבוע שעבר הוסף שמו של קוטלר לבורסת השמות, לאחר שיו"ר הבינלאומי אירית איזקסון - בעבר דירקטורית בהפועלים ויו"ר ישראכרט - המליצה עליו לדירקטורית הפועלים וחברת ועדת האיתור בבנק דליה לב, שלחצה על מינוי מנכ"ל חיצוני.

ידין ענתבי, צילום: מיכאל קרמר ידין ענתבי | צילום: מיכאל קרמר ידין ענתבי, צילום: מיכאל קרמר

2. כיצד התברג ידין ענתבי לשלישייה האחרונה?

ועדת האיתור בבנק הפועלים סיכמה את זהות שלישיית המועמדים הסופיים שלה רק ביום חמישי האחרון - ענתבי, ספיר וקוטלר - וכאן ניצב סימן השאלה הגדול: כיצד עקף ענתבי את המועמדים החזקים יוסף ושרמן. יוסף, שמכהן כראש חטיבת האסטרטגיה, המשאבים והתפעול בבנק ונחשב לאחד האנשים החזקים בו, היה משוכנע עד ליום שישי האחרון כי התפקיד באמתחתו. אלא שבסביבת הבנק טענו השבוע כי הוא לא הגיע לישורת האחרונה בשל היעדר נסיון מספק בבנקאות מסורתית, שכן לא ניהל חטיבה עסקית או קמעונאית.

אלא שטיעון זה מעלה את התהייה כיצד נעקף יוסף בידי ענתבי, מנהל מוערך החבר בהנהלת הבנק מיולי 2013. ענתבי אינו מחזיק בניסיון בתחום האשראי הקמעונאי והעסקי, והוא הגיע לבנק ראשית כממונה על החטיבה הפיננסית (CFO) ובהמשך קודם לתפקיד הממונה על חטיבת השווקים הפיננסיים והבנקאות הבינלאומית.

"כשהוועדה החליטה לבחור בקוטלר, היא לא היתה יכולה להרשות לעצמה להביא מולו מועמדים חזקים שיעוררו שאלות מצד הדירקטוריון למה לא לבחור בהם, ולכן הבחירה בשלישיה היתה ברורה", אמר אתמול מנהל בכיר בסביבת הבנק. חיזוק לסברה זו מגיע מכך שבסביבת לוין טוענים כי כשיו"ר הפועלים פנה אליו והציע לו להתמודד לתפקיד, ניתן לו הרושם כי אם הוא רוצה בתפקיד הוא שלו. כלומר עם כל הכבוד להליך הסדור, נראה שלפחות בישורת האחרונה שלישיית המועמדים הסופית היתה חותמת גומי.

אריק פינטו. ניסה לשכנע את הדירקטוריון שטעה, צילום: עמית שעל אריק פינטו. ניסה לשכנע את הדירקטוריון שטעה | צילום: עמית שעל אריק פינטו. ניסה לשכנע את הדירקטוריון שטעה, צילום: עמית שעל

3. כיצד מצא עצמו בן טיפוחיו של המנכ"ל הפורש פינטו מחוץ לשלישייה האחרונה?

כשפינטו הודיע לפני שלושה חודשים שלא יבקש קדנציה נוספת בסוף השנה, השם המוביל למחליף האפשרי בקרב בכירי הבנק היה ארז יוסף. בקרב הגברדייה הוותיקה של הבנק היו משוכנעים שההיסטוריה שוב תחשוב על עצמו, שהשרביט שהועבר מצבי זיו לבן טיפוחיו ציון קינן וממנו לפינטו, יהיה זה יוסף, בן טיפוחיו של פינטו שעבר מסלול דומה לו, שיתמנה למחליפו. בבנק הפועלים יוסף מוערך מאוד וחולש על אופרציה ענקית שמאחדת פונצקיות שבעבר חולקו בין מנהלי משאבי האנוש, האסטרטגיה והמשאבים, אך נחשב לסוג של אניגמה.

"יוסף הוא האדם הכי חזק בבנק הפועלים, הוא שולט גם בכוח האדם, גם בתקציבים וגם באסטרטגיה", אמרו גורמים בבנק, "יש שיגידו שהוא המנכ"ל בפועל, איש התכנון והביצוע". הוא נחשב לאדם לא מוחצן, שלא היה סועד ארוחות צהריים עם בכירים בעולם העסקי. בעיני יוסף נראה שוועדת האיתור החליטה מראש לבחור במועמד חיצוני בכל מחיר, ולכן כישוריו לא היו רלבנטיים. בסביבתו אמרו אתמול ש"הדירקטוריון רצה להראות שהוא הבעלים החדש אחרי שרי אריסון, ולכן הלך בניגוד לציפיות הטבעיות על בחירת מועמד פנימי".

בסביבת ועדת האיתור הושמעו דווקא קולות אחרים: "היינו צריכים לבדוק שני אלמנטים, מי המנהל שיוכל להנהיג את הבנק בהצלחה בהווה, אבל גם יבנה את תשתית הפרנסה של הבנק בעתיד. זו היתה הכרעה לא פשוטה בכלל. היו מועמדים מצוינים לבנקאות ההווה, אבל לא בטוח שהם מתאימי לבנקאות העתיד. היינו צריכים מישהו שמשלב גם וגם. ברור שהיה חשש לזעזע את המערכת, זה היה החשש הכי גדול שלנו. הרי ברשויות ממשלתיות כמו רשות ני"ע רגילים למנהלים מבחוץ.

"פה התרגלו למנכ"לים מבפנים והבנו שכל בחירה חיצונית תהיה בבחינת סתירת לחי לאנשי המערכת. האמנו ואנחנו מאמינים בהנהלת הפועלים, וקשה להסביר למה הבאנו אדם מבחוץ. אך בסוף שקללנו את כל צרכי הבנק והחלטנו לקחת אדם לא צעיר, עם נסיון והיכרות עם ההווה והעבר, אך גם כזה שיכול להצעיד את הבנק קדימה. קוטלר הוא מנהל טוב, אסטרטג שמבין באנשים. הוא היה המועמד הטוב ביותר". באשר לסוגיית משך הזמן הארוך שנדרש לתהליך אמרו בסביבת הדירקטוריון כי "אם היינו עובדים מהר, היו חוקרים איך התקבלה החלטה מהירה כל כך".

ארז יוסף, צילום: סיון פאג ארז יוסף | צילום: סיון פאג' ארז יוסף, צילום: סיון פאג

4.איך התנהלה ההכרעה האחרונה בדירקטוריון הבנק?

הליך ההכרעה הסופית בבחירת מנכ"ל הפועלים הבא החל ביום שני בבוקר. בזה אחר זה נכנסו שלושת המועמדים הסופיים ונפגשו עם שבעת חברי הדירקטוריון: חברי ועדת האיתור היו"ר עודד ערן והדח"צים יעקב פאר ודליה לב, ויתר החברים משה קורן, ריצ'ארד קפלן, ראובן קרופיק ורונית אברמזון־רוקח. המועמדים קיבלו את התחושה שהליך עדיין פתוח לחלוטין, הציגו מצגת באורך 30 דקות, ונשאלו כמה שאלות.

הדירקטורים הציפו בפני קוטלר את כישלונו בניהול בית ההשקעות פריזמה של קרן מרקסטון. קוטלר התכונן מראש לנושא: הוא נטל אחריות על שהתרחש בפריזמה, והודה - כפי שעשה בעבר בפומבי - שהנהלת פריזמה חטאה ביוהרה וציין כי הכישלון דווקא חיזק את יכולתיו כמנהל. קוטלר גם נשאל על תקופתו בישראכרט, מדוע חברת כרטיסי האשראי לא נמכרה לבסוף לרוכש אלא הונפקה, מדוע קרנות ההשקעה ביין ואדוונט החליטו לא לרכוש אותה והאם יש לכך קשר למערכות המחשוב המיושנות שלה.

סביב 12:00 בצהריים ביקש המנכ"ל הפורש פינטו להיכנס אל הדירקטוריון, כהזדמנות אחרונה עבורו לשכנע את החברים להעניק סיכוי נוסף למועמדים הפנימיים שרמן ויוסף שלא עלו לישורת האחרונה. הדירקטוריון, הקשיב, פינטו סיים לדבר ויצא, ואז החלו שעות ארוכות של דיונים. החשש העיקרי היה ששני מועמדים יקבלו מספר קולות זהה ויווצר מעין "דד־לוק". לבסוף התגבש רוב לטובת קוטלר, אך לא פה אחד. בבנק הפועלים סירבו למסור אתמול ל"כלכליסט" מי מהדירקטורים העדיף מועמד אחר.

5.האם בנק ישראל עשוי להוות מכשול באישור קוטלר?

אף שדירקטוריון בנק הפועלים בחר בקוטלר לתפקיד המנכ"ל הבא, המינוי עדיין טעון את אישור בנק ישראל. בגוף הפיקוח צפויים לקיים בדיקת "פיט אנד פרופר" אך ספק אם ימצאו שלדים חדשים בארון של קוטלר, שכבר ניהל בעבר את בנק אגוד ואושר בידי בנק ישראל לכהן כמנכ"ל חברת האשראי ישראכרט. נראה שמדובר בהליך טכני בעיקרו, שבסופו בנק ישראל יודיע שאינו מתנגד למינוי.

מימין: אירית איזקסון עם דב קוטלר, צילום: סיון פרג מימין: אירית איזקסון עם דב קוטלר | צילום: סיון פרג' מימין: אירית איזקסון עם דב קוטלר, צילום: סיון פרג

6.מה יכולת ההשפעה של בעלי המניות של הבנק על אישור המינוי?

התשובה הפשוטה היא שלבעלי המניות (הציבור) אין השפעה על הבחירה. לפי חוק החברות בעלי המניות בוחרים את הדירקטוריון, ואלו בוחרים את המנכ"ל. המקום היחיד שבו בעלי המניות עשויים להשפיע הוא בתגמול שיינתן לקוטלר. בדצמבר 2016 אושרה מדיניות התגמול המעודכנת של בנק הפועלים באסיפת בעלי המניות ואיתם תנאי כהונת המנכ"ל פינטו. בסוף 2019 תובא לאישור מחדש מדיניות התגמול ואיתם תנאי הכהונה של קוטלר, שצפויים להיות דומים לאלו שקיבל פינטו הודות למגבלת חוק שכר הבכירים בגופים הפיננסים: שכר בעלות של 2.5 מיליון שקל בשנה.

אם בעלי המניות רוצים להביע מחאה על מינוי קוטלר הם יכולים לעשות זאת סימבולית תוך התנגדות לתנאי השכר שיוענקו לו. מעניין במיוחד יהיה לראות כיצד תצביע שרי אריסון, בעלת השליטה הקודמת של הבנק. אריסון אמנם מחזיקה בכ־16% ממניות הבנק, אך אין לה זכות למנות דירקטורים ולאחר שוויתרה על השליטה, בנק ישראל מאפשר לה להצביע לפי אחזקה של עד 5%. מכאן שלא צפויה לאריסון השפעה מהותית אלא סמלית בלבד באישור שכרו של קוטלר, אם בכלל תבחר להצביע. בעלי המניות הגדולים בבנק נוסף לאריסון הם חברות הביטוח כלל, מגדל, הראל, הפניקס ומנורה ובתי השקעות כמו אלטשולר, פסגות ומיטב דש.

עודד ערן, צילום: עמית שעל עודד ערן | צילום: עמית שעל עודד ערן, צילום: עמית שעל

7.איך משתווה התגמול הצפוי של קוטלר בפועלים לעומת שכרו בעבר?

קוטלר הוא מנהל ותיק מאוד שכיהן בעבר בתפקידים בכירים כמנכ"ל בנק אגוד, מנכ"ל פריזמה ומנכ"ל ישראכרט, זמן רב לפני שהגבלות על שכר הבכירים בתחום הפיננסים בכלל עלו לסדר היום. שכרו כמנכ"ל פריזמה אמנם לא היה פומבי, אך התנהלות קרן מרקסטון סביב הקמת בית ההשקעות מרמזת כי הוא נהנה שם משכר מפנק. הקרן השקיעה סכומי עתק במיתוג ופרסום ובעמלות לסוכני ביטוח ומשווקים, וסביר שגם בתנאים למנהלי בית ההשקעות, שנהנו ממכוניות יוקרתיות וכנראה גם שכר מאד גבוה.

גם בישראכרט, תחת בעלות בנק הפועלים, תוגמל קוטלר ביד נדיבה. בשש שנות העסקתו בחברת האשראי שתמו בסוף 2014 הוא צבר שכר וחבילת אופציות בשווי כולל של 30 מיליון שקלים המהווים כ־5 מיליון שקל בשנה - פי 2 מעלות שכרו הצפויה כעת, מה שמעיד שבסופו של דבר, השכר הגבוה אינו חזות הכל.

8.מה יעשה קוטלר עם אחזקותיו בקרן ההשקעות אינטו?

מאז שקוטלר עזב את הפועלים הוא עסק בין היתר בייעוץ בתחום הפיננסים, ושימש כיועץ של קרן ההשקעות ורבורג פינקוס בעסקת הרכישה של לאומי קארד מבנק לאומי. במקביל הוא נכנס כשותף בקרן השקעות הנדל"ן אינטו יחד עם גיל אונגר וערן רוט. אינטו נוסדה ב־2015, גייסה כ־550 מיליון שקל ממשקיעים וביצעה כ־50 השקעות בנדל"ן בעולם בשווי מצטבר של כ־3 מיליארד שקל. מאז השקתה, ביצעה הקרן תשעה אקזיטים ששיקפו למשקיעים תשואה שנתית של כ־17%. קוטלר מחזיק ב־10% מחברת הניהול של הקרן, והוא מתכנן, בכפוף לקבלת האישור למינויו מבנק ישראל, להעביר את אחזקותיו בקרן לנאמנות. 

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



6 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

לכל התגובות