האתגרים העומדים בפני מנכ"ל בנק הפועלים החדש

לחצו כאן לערוץ הטלגרם של מדור שוק ההון בכלכליסט

לאחר דיון של שעות ארוכות, בחר היום (ב') דירקטוריון בנק הפועלים בדב קוטלר - בעבר מנכ"ל ישראכרט, כאל ובנק אגוד וכיום שותף בחברת iintoo - למנכ"ל הבא של הבנק.

דירקטוריון הפועלים, לראשונה ללא בעל שליטה, אותת במינויו של קוטלר כי הבנק צריך ניעור. יותר מכל, מי שאחראים למינויו של קוטלר הם היו"ר עודד ערן והדירקטורים דליה לב ויעקב פאר. אלה סיימו את הליך המינוי שהחל במאי האחרון, עם הקמת ועדת האיתור למינוי מנכ"ל חדש לבנק, בעקבות הודעת הפרישה של המנכ"ל הנוכחי אריק פינטו. מי שהובילה את הלחץ על מינוי חיצוני היא לב, דירקטורית חיצונית בבנק, שטענה שלא ייתכן שמורשת העברת השרביט הקיימת בבנק תימשך.

בתחילת הדרך, לפחות בתוך הבנק סומנו שני מועמדים פנימיים, ארז יוסף ורונן שטיין, והיו מי שדאגו לדחוף אותם - אלא שהם אפילו לא שרדו לגמר. מי שכן הגיעו והופיעו היום בפני הוועדה הם קוטלר, ידין ענתבי ודורון ספיר. ענתבי כיהן בעבר כממונה על שוק ההון וכיום משמש כראש החטיבה לשווקים פיננסיים ולפעילות בינלאומית בהפועלים. ספיר כיהן עד לאחרונה כמנכ"ל מגדל ביטוח וקודם לכן כמנכ"ל כאל.

במהלך הישיבה, פינטו ביקש לשאת דברים והביע את מורת רוחו מבחירת מנהל חיצוני, שלא מביא עמו את ה־DNA וגאוות היחידה

של הפועלים : "כדי להביא מישהו מבחוץ הוא צריך להיות מאוד ראוי ועם ערך מוסף מאוד גדול. אחרת תמיד עדיף להצמיח עובדים מבפנים, כדי לתת להם אופק. אם היו מביאים את לילך (אשר טופילסקי – ר"ב) ברור שיש הצדקה, אבל במקרה הזה אני חושב שהמועמדים הפנימיים ראויים לא פחות מהמועמדים החיצוניים. אני רואה לנגד עיני מנכ"ל שהוא קודם כל מנהיג ומנהל, אח"כ עם רקע וידע פיננסי בצד המקצועי ולבסוף מישהו עם אוריינטציה לטכנולוגיה ולדיגיטל. אני חושב שיש מועמדים פנימיים, חלקם לא הגיעו לשלב הסופי, עם כל הכישורים האלה".

מורשת המלוכה הסתיימה

קוטלר כאמור צץ בשלב יחסית מאוחר של התהליך, כאשר היה ברור שאורי לוין - שעלה במהלך הדרך בבורסת השמות לתפקיד אך התמנה היום למנכ"ל בנק דיסקונט - בחר כפי שבחר. השושבינה שככל הידוע הביאה אותו לשולחן, לפי הערכות דרך דליה לב, היא אירית איזקסון, כיום יו"ר הבנק הבינלאומי ובעבר יו"ר ישראכרט - והאישה שסידרה לקוטלר את החזרה לבמת הניהול כמנכ"ל ישראכרט אחרי תקופתו בבית ההשקעות פריזמה.

זו פעם ראשונה שבה מתמנה מנכ"ל חיצוני לבנק מאז שנת 2003. עמירם סיון, המנכ"ל המיתולוגי של הפועלים שמונה על ידי תד אריסון, כיהן בתפקיד בשנים 1986‑2002. עם פרישתו, מונה לתפקיד המנכ"ל מישהו מבחוץ: אלי יונס, לימים המנכ"ל הדומיננטי של מזרחי טפחות, שהחזיק בתפקיד בדיוק שנה. אחרי יונס חזר הבנק למינויים הפנימיים, שנקטעים כעת שוב: צבי זיו, שכיהן בתפקיד בין 2003‑2009, היה מינוי פנימי. עם עזיבתו, השרביט עבר לציון קינן, ואפילו התערבות של בנק ישראל במינוי הצפוי הזה, בדרישה להקים ועדת איתור מסודרת, לא שינתה את התוצאה. הוועדה כונסה, קינן בכל זאת נבחר. קינן כיהן בתפקיד המנכ"ל מ־2009 ועד 2016, אז פרש והוחלף בידי יד ימינו, אריק פינטו.

תקופה מאתגרת

קוטלר מגיע להפועלים בתקופה מאתגרת עבור הבנק, עם חקירת רשויות המס האמריקאיות שעדיין לא הושלמה, עם ועד שעוד ממתין להסכם קיבוצי ומסתמן כמיליטנטי מתמיד, עם צורך להמשיך להתייעל ועם מירוץ חימוש דיגיטלי שכולל איום משמעותי מצד ענקיות טכנולוגיה עולמיות שחודרות לעולמות הפיננסים המסורתיים. עוד קודם לכן, קוטלר יצטרך לבנות את הכוורת שלו בתוך הבנק.

אולם עוד לפני שקוטלר ייצא לדרך, הידיעה על המינוי שלו היא בשורה פחות נעימה עבור שתי דמויות מפתח בעבר של הפועלים: ציון קינן ואפרת פלד, אשת סודה של שרי אריסון והמנהלת של קבוצת אריסון השקעות.

קוטלר מונה ב־2008 למנכ"ל ישראכרט, שהיתה אז בבעלות בנק הפועלים. קוטלר הגיע לתפקיד אחרי הכישלון המהדהד של פריזמה, בית השקעות שהקימה ב־2006 קרן מרקסטון, ושקוטלר מונה לנהל - מינוי שהחזיק רק שנה וחצי, שבה בית ההשקעות ספג פדיונות עתק. כאמור, מי שבכל זאת האמינה בקוטלר היתה איזקסון, אז יו"ר ישראכרט. האמון של איזקסון הוכיח את עצמו, וקוטלר הוביל את ישראכרט במשך שש שנים שנחשבו מוצלחות, ושבהן הוכיח שהוא יודע לדבר עם הפקידים בירושלים ולדאוג לאינטרסים של ישראכרט והאיומים התחרותיים שעמה התמודדה.

למרות זאת החליט קינן, אז מנכ"ל הבנק, לא לחדש את החוזה של קוטלר. בכירים בסביבת הבנק שלא נמנים על המחנה של קינן מספרים כי "קינן ראה שקוטלר מסתמן כמועמד חזק להחליף אותו. הוא העדיף מינוי של איש שלו ולכן העדיף להרחיק אותו, ובאמת מי שהחליף את קוטלר היה רונן שטיין, שקינן טיפח למחליפו".

יש הטוענים כי קינן גם משך בחוטים כדי לקדם את מינויו של שטיין, אך קינן מכחיש זאת נמרצות. במובן זה, הבחירה בקוטלר היא איום למורשת קינן ומייצרת סימן מטרה על הבכירים בבנק שמזוהים כ"אנשיו" של קינן.

נתוני הפתיחה הבעייתיים

שרי אריסון אמנם יצאה מגרעין השליטה בבנק הפועלים, אך היא עדיין בעלת עניין המחזיקה 15.7% ממניות הבנק, אולם אין לה נציגים בדירקטוריון. כך למשל, הציג הבנק בדו"חות שלו ל־2018 את יתרת האשראי המאזני של קבוצת שיכון ובינוי שהייתה עד אוגוסט 2018 בשליטת אריסון.

צילום: בלומברג

מי שניהל את שיכון ובינוי מאז 2008, בסמוך למינויו של קוטלר למנכ"ל ישראכרט, הוא עופר קוטלר, אחיו התאום של דב. השניים נחשבים קרובים במיוחד. באוגוסט 2015 פרש עופר קוטלר מתפקיד המנכ"ל, ובפברואר 2018 נעצר בחשד למעורבות בפרשת השוחד בשיכון ובינוי באפריקה. במאי 2019 המליצה המשטרה להעמיד לדין את עופר קוטלר, לצד בכירים נוספים בשיכון ובינוי, כולל בעלת השליטה אז שרי אריסון וכן אפרת פלד.

מה שכן ידוע הוא שעופר קוטלר לא היה מרוצה מהאופן שבו הנהלת שיכון ובינוי עמדה מאחוריו וסייעה בענייניו. לפי מקורביו, הוא "חש תחושת חמיצות מההתנהלות". קרוב לוודאי שזו אינה נקודת פתיחה טובה ליחסים בין המנכ"ל החדש לבין מי שהיא עדיין בעלת המניות הגדולה ביותר בבנק.

חקירות המס והתחרות בשוק האשראי

כאמור, דב קוטלר יידרש להשקיע מאמץ רב בבניית הכוורת שלו וברתימת המנהלים הבכירים לעבודה משותפת - מהלך לא פשוט כשמדובר במנהל שמגיע מבחוץ, ואמנם מכיר את הבנק, אך כבר תקופה ארוכה לא מורגל בעבודה בתוך ה־DNA הייחודי שלו.

אבל זו רק ההתחלה. פינטו התחייב להשאיר שולחן נקי, אבל אם במקרה החילופים בין המנכ"לים יוקדמו, קוטלר יידרש להתמודד עם כמה משימות דחופות. הראשונה שבהן, אם אכן יידרש לכך, תהיה סגירת פרשת החקירות האמריקאיות, הכרוכה בתשלום קנס שצפוי להיות גבוה מאד. קוטלר ישאף לקדם את ההליך הזה ולבצע ניקוי אורוות במהירות האפשרית.

האתגר הבא לאחר מכן יהיה חתימה על הסכם קיבוצי מול ועד העובדים ורתימתו להמשך מהלך ההתייעלות המתבקש בפועלים - כמו במערכת הבנקאית כולה - במיוחד כשהמתחרה הגדול לאומי עושה זאת במהירות ובאגרסיביות בשנים האחרונות.

בהסתכלות יותר ארוכת טווח, התחרות בשוק האשראי מתחילה להיפתח עם השקת מאגר נתוני האשראי מצד אחד, ומהצד השני הצמיחה המהירה של המתחרה הבינוני: בנק דיסקונט בעידן של המנכ"לית הפורשת לילך אשר־טופילסקי. תחרות זו צפויה להימשך גם תחת מחליפה אורי לוין, הן באשראי הקמעונאי והן באשראי העסקי.

גם ישראכרט ולאומי קארד, חברות האשראי שהופרדו מהבנקים, סימנו לעצמן למטרה להסתער על שוק האשראי, בדגש על עסקים קטנים שכיום שבויים בידי המערכת הבנקאית. זו חזית נוספת עבור בנק הפועלים תחת קוטלר, אלא שהאיום המשמעותי של המערכת הבנקאית מגיע בכלל מעמק הסיליקון, מענקיות הטכנולוגיה העולמיות. למשל, מצד המטבע הדיגיטלי ליברה מבית פייסבוק, אולם באופן מיידי יותר מצד שחקניות כמו אפל וגוגל, שמתרחבות לעוד ועוד שירותים, וששירותי התשלומים שלהן כבר פעילים במדינות רבות בעולם ועשויים להיכנס גם לישראל. לקוטלר קשרים טובים מאוד מול הרגולטורים בירושלים, דבר שיעמוד לצדו בעתיד מול האיומים שבפתח.

בנוסף, פינטו מכר כבר 67% ממניות ישראכרט, וקוטלר יידרש למכור את 33% הנותרים עד לתחילת 2021. מדובר באתגר, שכן מאז הנפקת ישראכרט נפלה המניה בכ־7% ומתקשה לעורר עניין או אמון מצד המשקיעים בבורסה.

היתרון של קוטלר במלחמות האשראי

בכל הנוגע למאבק הצפוי בחברות כרטיסי האשראי, קוטלר מביא איתו לתפקיד מידע רגיש שצבר כשהיה היועץ של קרן ההשקעות ורבורג פינקוס בתהליך לרכישת לאומי קארד מידי בנק לאומי. קוטלר נחשף אז לתהליך בדיקת הנאותות וקיבל מידע על התוכניות העתידיות של חברת כרטיסי האשראי. כעת, בכובעו כמנכ"ל בנק הפועלים, הוא הולך לקדם את אפליקציית התשלומים ביט, כאמצעי תשלום מתחרה בכרטיסי האשראי.