אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"הפוליטיקאים אמרו לבנקאים: הגזמתם, חלבתם, שילמתם" צילום: אוראל כהן

חשיפת כלכליסט

"הפוליטיקאים אמרו לבנקאים: הגזמתם, חלבתם, שילמתם"

יו"ר לאומי דוד ברודט סוגר חשבון בספר שחיבר לרגל סיום תשע שנות כהונה. הוא מתנגח בפוליטיקאים: "ההסדר עם דנקנר שינה סדרי עולם, הפוליטיקאים הבינו את הפוטנציאל בעימות עם הבנקים"; סוקר את אתגרי הדיגיטל: "שילמנו מחיר בעזיבת לקוחות"; ומאשים את המדינה שלא סייעה כמדינות אחרות בעת חקירות העלמות המס בארה"ב: "חלק מהחשבונות היו פרי יוזמה של ממשלות ישראל בתקופת המחסור במט"ח"

28.07.2019, 06:59 | רחלי בינדמן ודיאנה בחור ניר

ספר חדש שבו מסכם דוד ברודט את תקופת כהונתו כיו"ר הבנק מעורר סערה במערכת הבנקאית. ברודט, שפרש בשבוע שעבר מתפקידו לאחר תשע שנים הוציא לאור החודש את הספר - כריכה קשה, 163 עמודים - והפיץ אותו בעיקר בקרב עובדי הבנק. תחת הכותרת "סיכום עשור של שינויים ואתגרים", ברודט, דמות ייצוגית וממלכתית באופיו שלרוב זהיר מאוד בדבריו - כותב כמעט על הכל וללא פילטרים.

קראו עוד בכלכליסט

ברודט מתייחס לשלל נושאים בוערים שהעסיקו את הבנק בעשור האחרון. החל ממחיקות האשראי השנויות במחלוקת לטייקונים, פרשת חקירת העלמות המס על ידי הרשויות האמריקאיות, העליהום על המערכת הבנקאית שהולידה את חוק שטרום ועוד ועוד. הספר שופך אור על האופן שבו ברודט הסתכל על האירועים הללו. אלא שמעבר לכך הספר גם חושף את אחורי הקלעים של כמה מההחלטות האסטרטגיות שהבנק נערך אליהן, בעיקר בהקשר של האיום התחרותי מול ענקיות הטכנולוגיה ותוכניות המגירה מול חברות האשראי.

"מדינת ישראל עמדה מנגד"

לאומי היה הבנק הראשון שהקדים לסגור את פרשת חקירת הסיוע להעלמות מס ללקוחות אמריקאים ושילם לרשויות בארה"ב קנס של 400 מיליון דולר, שנחשב אז עצום ממדים. אלא שההחלטה התבררה לבסוף כיעילה לאחר שמזרחי־טפחות (שרק לאחרונה סגר את הפרשה) ובעיקר הפועלים (שעוד מצוי עמוק בתוכה), שהתמהמהו במו"מ מול האמריקאים, מצאו את עצמם מתמודדים עם עלויות גבוהות משמעותית.

בספר עוקץ ברודט את מדינת ישראל שלא נתנה גב לבנקים המקומיים בהתמודדות מול רשויות בחו"ל. "אף שחקירת הרשויות האמריקאיות נעשתה במדינות רבות ונגד עשרות רבות של בנקים, היתה מדיניותה של מדינת ישראל בהקשר זה שונה בתכלית מזו של שאר מדינות העולם. במרבית המדינות דוגמת בריטניה, שוויץ, גרמניה וצרפת, עמדו הממשלות לצד הבנקים שנחקרו וניסו לסייע להם. לעומת זאת מדינת ישראל עמדה מנגד, אף שחלק מהמציאות של חשבונות לקוחות יהודים בבנקים הישראליים היתה פרי יוזמת ממשלות ישראל בתקופת המחסור במטבע חוץ".

יו"ר בנק לאומי היוצא דוד ברודטו הספרון פרי עטו שהופץ בין עובדי הבנק: "עשור ההתחדשות - סיכום עשור של שינויים ואתגרים", צילום: אוראל כהן יו"ר בנק לאומי היוצא דוד ברודטו הספרון פרי עטו שהופץ בין עובדי הבנק: "עשור ההתחדשות - סיכום עשור של שינויים ואתגרים" | צילום: אוראל כהן יו"ר בנק לאומי היוצא דוד ברודטו הספרון פרי עטו שהופץ בין עובדי הבנק: "עשור ההתחדשות - סיכום עשור של שינויים ואתגרים", צילום: אוראל כהן

ברודט אף עוקץ את פירמות רואי החשבון של לאומי שלא הזהירו את הבנק לגבי הפרשה. "לבנק לאומי יש שני משרדי רואי חשבון שהם מבקרים חיצוניים זה עשרות שנים. כלפי המשרדים הנוכחיים של הבנק הושמעה טענה שלא הזהירו את הבנק בסוגיית חקירות העלמות המסים של הלקוחות האמריקאים. למעשה כל המשרדים הבינלאומיים לא עשו זאת, לא דלויט בבנק מזרחי ולא PwC שהיה מבקר של לאומי שווייץ ושל לאומי לוקסמבורג, למרות היותו קרוב ביותר לאירועי UBS ב־2008".

"הגזמתם, חלבתם, שילמתם"

בספרו מקדיש ברודט פרק שלם למערכת הפוליטית ולתקשורת. "ב־2012 התחילה התקשורת להתעניין יותר ויותר בבנקים", הוא כותב. "הפוליטיקאים עדיין לא היו על המגרש במובהק, והתקשורת למעשה הכינה את הקרקע לכניסתם כשמטרתם העיקרית היא צבירת הון פוליטי על גבם של הבנקים".

ברודט כותב כי "המטוטלת הגיעה לשיא מסוים עם החלת חוק שכר הבכירים ב־2016 שביישומו גילם 'עונש' עבור 'חטאי הבנקאים', משמע 'הגזמתם, חלבתם, שילמתם'". בעניין זה מוסיף ברודט כי "חוק זה הוא לדעתי נקודת תפנית בעניין הבנקים כאשר בבחינת העוסקים בנושא 'עשינו את שלנו', 'הכנסנו למערכת הבנקאית' ועכשו ניתן להתקדם לנושא הבא". לדבריו, "מדובר בדוגמה בולטת ביותר לטינה נגד הבנקים. נוסח החוק הוא ללא תקדים בעולם הכלכלי. אני מתקשה להסבירו לאנשי עסקים ולבנקאים בחו"ל ואלו מתקשים מאוד להבינו".

ברודט ממשיך ומתייחס לעליהום על המערכת הבנקאית: "אין ספק שעזיבתו של סטנלי פישר, שהיה דמות חזקה וסמכותית וזכה להערכה רבה הן מצד הציבור והן מצד הפוליטיקאים, את תפקיד נגיד בנק ישראל ביוני 2013 גרמה לשינוי לרעה נוסף ביחס לבנקים". לדברי ברודט, "נראה אז כי נוח למערכת הפוליטית להתגולל על הבנקים שהן מטרה קלה, נוחה ופופולרית מאוד להתנגחות". אלא שבהמשך הפרק מגיע ברודט ל"פרשת נוחי דנקנר" כפי שהוא מגדיר אותה. "התקשורת והפוליטיקאים הבינו את ההזדמנות שנוצרה להם להתנגחות עם הבנקים, בעיקר לאומי, וניצלו אותה עד תום", הוא כותב, ומבהיר: "הסדרי חוב מהסוג שנעשה במקרה הזה היו ונעשו במערכת הבנקאית מאז ומעולם ולא היה כל חריג בהסדר זה. אולם להפתעתנו הרבה קרה דבר שלא צפינו אותו: נוצר כדור שלג שאיים לדרוס כל דבר שעמד בדרכו ובשיאו קראה ח"כ שלי יחימוביץ' לציבור הרחב לסגור את חשבונותיהם ולעזוב את בנק לאומי. פרשה זו שינתה סדרי עולם בתחום הסדרי החוב במערכת הבנקאית, והפך כל הסדר שנעשה לסיכון מוניטין בפוטנציה מבחינה תקשורתית. הפוליטיקאים הבינו את הפוטנציאל החיובי מבחינתם שיש בעימות ובהתנגחות עם המערכת הבנקאית ובעיקר עם מנכ"לי הבנקים".

נוחי דנקנר ורקפת רוסק־עמינח בשנת 2010, צילום: אוראל כהן נוחי דנקנר ורקפת רוסק־עמינח בשנת 2010 | צילום: אוראל כהן נוחי דנקנר ורקפת רוסק־עמינח בשנת 2010, צילום: אוראל כהן

ברודט מתייחס לאירוע שהיה עת הבנק תכנן למחוק לחברת גנדן של דנקנר 150 מיליון שקל מתוך 450 מיליון שקל. "לאחר שפרטי ההסדר דלפו לתקשורת, קמה כל צעקה ציבורית גדולה על עצם הנכונות של הבנק למחוק לגנדן כשליש מחובו. לקוחות איימו לסגור את חשבונם בלאומי אם ההסדר יתממש. לאחר כמה ימי דיונים ובשל העובדה שממילא התנאים המשפטיים שנקבעו לקיומו של ההסדר לא התממשו, החליט דירקטוריון הבנק לבטלו והנחה את הצוות המקצועי לפעול למיצוי כל האפשרויות העומדות לרשות הבנק לשם גביית מלוא החוב".

"הגדלת נתח שוק לערבים ולחרדים"

ברודט מתייחס בספרו למעבר לדיגיטל שבו היה בנק לאומי חלוץ במערכת. "לקוחות שהיו רגילים לסניף מסוים, ליועץ או לפקיד מסוים גילו ביום בהיר אחד שעולם הבנקאות שלהם השתנה, והסניף שהיו מורגלים אליו מוזג או נעלם. פתאום צריך להכיר שיטת עבודה חדשה, פתאום האופציה של הפקדת מזומן ומשיכת מזומן נעלמה מהסניף. מובן שהמבוגרים יותר התקשו להסתגל למציאות החדשה וברור ששילמנו מחיר על כך בדמות עזיבת לקוחות".

באותו הפרק העוסק באתגרי העתיד כותב מדבר ברודט על שתי קבוצות שהבנק מעוניין לגייס מתוכן לקוחות - החרדים והערבים. "האוכלוסייה החרדית משקלה עולה בעקביות, אך חלקה בבנק קטן יחסית לחלקם של מגזרים אחרים בבנק. על הבנק להגדיל את המאמצים להגדיל את נתח השוק שלו בקרב האוכלוסייה הזו גם אם בשלב ראשון תהיה הרווחיות מהפעילות הבנקאית מעטה יחסית". לגבי המגזר הערבי הוא כותב; "לחברה הערבית מאפיינים ייחודיים שיש להביאם בחשבון ולהתאים עבורם שירותים ייחודיים: למשל הלוואות לדיור כמעט שלא ניתנו במגזר זה בשל היעדר רישומי קרקע במרבית היישובים הערביים כמקובל בשאר הארץ".

 , צילומים: אוראל כהן, עומר מסינגר, עמית שעל צילומים: אוראל כהן, עומר מסינגר, עמית שעל  , צילומים: אוראל כהן, עומר מסינגר, עמית שעל

הספר שסוקר את תקופת כהונתו של ברודט שופך גם אור על אחורי הקלעים של האסטרטגיה של בנק לאומי, בין היתר מול האתגרים התחרותיים של ענקיות הטכנולוגיה הבינלאומיות הנכנסות לתחום הפיננסים.

כך למשל בפרק המסכם של הספר הנקרא "אתגרי העתיד" כותב ברודט על התוכניות של הבנק להתמודד עם כניסת ענקיות התשלומים גוגל פיי ואפל פיי לישראל. "איום גדול על פעילות הבנקים טמון בשירותי התשלומים", הוא כותב. "גוגל פיי ואפל פיי צפויים להגיע לישראל במוקדם או במאוחר והם יציעו תמחור טורפני ויחברו לחברות כרטיסי האשראי". ברודט ובכירי המערכת הבנקאית נערכים לכך שענקיות התשלומים יבצעו פריצה לשוק המקומי יחד עם חברות כרטיסי האשראי, וכי הן צפויות לשבור את התחרות בתחום הסליקה ולהשתלט על השוק באמצעות מחירי היצף. כאשר האינטרסים של גופים כמו גוגל או אפל הם הרבה מעבר לעמלת הסליקה אלא בעיקר הרצון להגיע למידע יקר הערך על הרגלי הצריכה של הציבור.

ברודט מבהיר כי "כל עוד אין תשתית טכנולוגית לבתי עסק חכמים בסמארטפונים הסיכון הזה אינו מיידי אך יש להיערך לקראתו". ברודט מכוון לתשתית ה־EMV הרווחת באירופה ובארה"ב ומאפשרת לענקיות הטכנולוגיה להתחבר למסופי התשלום של בתי העסק, שכיום הטמעתה בישראל תקועה לחלוטין למרות לחצים שמפעיל בנושא בנק ישראל.

ברודט מסביר כי "ההתפתחויות בתחום הזה הן עצומות ומהירות. דווקא סין, שבה עולם התשלומים מתנהל כמעט במלואו בסלולר, היא המובילה העולמית בתחום. באירופה ובארה"ב ההתפתחויות אטיות יותר, אך גם שם מתחוללים שינויים רבים. ישראל עדיין מרוחקת משינויים אלה", הוא כותב, "אך כניסתם היא בלתי נמנעת וכשהם ייכנסו הם יעשו זאת במהירות ובעוצמה וישנו כאן סדרי עולם".

לאחר חזון אחרית הימים הזה החושף את הסיכון האדיר על המערכת הבנקאית כותב ברודט כיצד הבנק יתמודד איתו. לדבריו, החלופה היא להפעיל את אפליקציית התשלומים של הבנק פפר ביי "באמצעות ייצור תשתית חלופית לכרטיס האשראי, דרך העברת תשלום מחשבון הלקוח ישירות לבתי העסק, ולייתר את הצורך בכרטיס האשראי. זה יתגבר במציאות שבה יופחת השימוש במזומן בגלל הון שחור". מדובר בפעם הראשונה שבכיר במערכת הבנקאית מדבר בגילוי לב על התוכניות של הבנקים להתמודד עם האיום של ענקיות הטכנולוגיה וכיצד בכוונת הבנק להשתמש באפליקציית התשלומים שפיתח כדי "לייתר את הצורך בכרטיס אשראי". להפועלים ולדיסקונט אפליקציות מתחרות ויחד הן קיבלו לפני שבועיים לראשונה היתר של בנק ישראל לשמש אמצעי תשלום בבתי עסק.

כיום האפליקציות הללו מבוססות כרטיס אשראי אך הבנקים מפתחים תשתית חדשה להעברת תשלומים מיידיים ללא תיווך כרטיס אשראי. לאומי מכר לפני חצי שנה את חברת כרטיסי האשראי לאומי קארד לקרן ההשקעות ורבורג פינקוס תמורת 2.5 מיליארד שקל. כעת, כך עולה מהדברים, הוסרו הכפפות. אלא שבזמן שברודט כותב על תשתית תשלומים חלופית לכרטיס האשראי הוא חושף בספרו כי "הבנק הגיע להסכמות עם החברות ויזה ומסטרקארד, ולמן שנת 2019 הוא צפוי לקבל תמרוץ מחברות אלו בהיקפים גדולים". ברודט חושף בספר כי שתי הענקיות הללו, שחוששות ממודלים שייתרו את הצורך בכרטיסי האשראי, מתכננות או אולי כבר העבירו תמריצים בהיקפים גדולים לבנק לאומי, כדי לעודד אותו להנפיק יותר ויותר כרטיסים שלהן ללקוחותיו.

"ההחלטה הדרמטית לגבי מערכות הליבה"

רקפת רוסק־עמינח, מנכ"לית בנק לאומי, הרבתה להתייחס לאחרונה לסיבות שעמדו בין היתר מאחורי הקמת הבנק הדיגיטלי פפר פיי של בנק לאומי שאחת מהן היתה יצירת תשתית להחלפת מערכות הליבה הישנות של הבנק. בספרו של ברודט הוא חושף כי בבנק לאומי דנים בימים אלה בהחלטה עתירת משאבים להחלפת מערכות הליבה של הבנק, פרויקט שאף זכה כפי שחושף הספר לשם קוד "לאומי מיינד". "ההחלטה שצפויה להתקבל בנוגע למערכות הליבה של הבנק היא החלטה דרמטית שיש בה כדי לגזור את כיווני התפתחותו לאורך שנים ארוכות", הוא כותב. "ההחלטה הגורלית והחשובה מצויה בדיונים זה תקופה ארוכה, ואפשר שתוכרע במהלך 2019".

לדבריו, "עצם החלפת מערכות הליבה של הבנק בפלטפורמה חדשנית ומתקדמת הוא אתגר רב השפעה. הפרויקט מתמקד בבניית תשתיות טכנולוגיות חדשות, הכוללות קונספט עדכני, המותאם לתפיסות החדשניות ביותר של העולם הפיננסי. זו החלטה מורכבת ויקרה והיישום שלה יעסיק את הבנק בשנים הקרובות", הוא מסכם. נראה שההחלטה הזו תגוגל לידי יורשו סאמר חאג' יחייא והמנכ"ל שייבחר להחליף את רוסק־עמינח.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות