אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

מבחן רכב

פורשה 718: קטנה ואכזרית סיבוב סוף הדרך

העיצוב של פורשה 718 תכליתי, תא הנוסעים לא שימושי ותיבת ההנעה האוטומטית מיותרת. אבל עם שיווי משקל מושלם על הכביש ואחיזה קסומה היא מצליחה לספק חוויית נהיגה עוצרת נשימה, בעיקר בסיבובים. מי שחושב לקנות אותה רק כדי לעשות רושם, עדיף שישקיע 670 אלף שקל במכונית אחרת

29.07.2019, 08:20 | תומר הדר

במקום הנמוך בעולם, בשעת ערב, פורשה 718 משחרת לטרף. נמוכה, מלאת כוונות, תכליתית. יש מכוניות שמעוצבות כדי להיות נאות, כדי להיות פרקטיות. פורשה מעוצבת כדי להיות מהירה. לכל חלק יש תפקיד: מלחמה בהתנגדות רוח, הוספת קילומטרים לשעה, קירור, הצמדה, בלימה.

כל טרף יתאים: מכונית מנהלים גרמנית עתירת בוכנות ומגדשים בצבע שחור, קומפקטית חמה עם טורבו ומדבקות צעקניות, איטלקית אליטיסטית אדומה או לבנה, שדות הציד הנרחבים שבין אזור המלונות לכניסה הצפונית לים המלח טומנים בחובם מאות קילומטרים של הפתעות. כובע אחד, קרם שיזוף, גג מופשל. 36 מעלות בחוץ, 36 מעלות גם בפנים. מזג אוויר אידיאלי לציד. ספרדית לוהטת חולפת. אגזוז ענק, צבע צעקני, 718 ננעלת. הספרדת מבחינה, משחררת עננת עשן. מרדף. מתג עגול אחד בגלגל ההגה. מצב ספורט, מצב ספורט קיצוני, מצב נוחות. תיבה אוטומטית. חבל, כי 718 זקוקה לתיבה ידנית. פורשה ישראל גובה יותר מ־30 אלף שקל על תיבה אוטומטית, אפשר לוותר. 28 אלף שקל על חישוקי 20 אינץ', לוותר. יותר מ־6,000 שקל על מערכת פליטה משודרגת, לוותר. דווקא התוספות שמעמעמות את חוויית הנהיגה עולות כמו רכב כביש־שטח קוריאני.

פורשה PDK 718, צילום: עמית שעל פורשה PDK 718 | צילום: עמית שעל פורשה PDK 718, צילום: עמית שעל

ממוקדת מטרה

ספרדית נמלטת, 718 דולקת. פעם לפורשה היה מנוע מאחור, סימן היכר של המכוניות המדויקות שיצאו משטוטגרט. אבל אז הגיעה פורשה עם מנוע מרכזי. קראו לה 914 אבל פורשה הרסו אותה, שמו לה מנוע פולקסווגן, מכרו אותה בזול, רעיון מדהים, ביצוע עלוב. אחר כך הגיעה בוקסטר, שוב אותו סיפור: מנוע במרכז במקום מאחור, התנהגות מבריקה, אבל לטהרנים של פורשה זה לא התאים – הם רצו 911, גדולה, עתירת כוחות סוס, עם מנוע מטופש מאחור והרבה טכנולוגיה שנועדה למנוע מה־911 ההיא להתנהג גרוע, בגלל המנוע שמאחור, כמו מטוטלת שנוסעת 200 קמ"ש. מזל שמכוניות פורשה 911 הלכו והפכו כבדות, יותר מגושמות, יותר יקרות. מישהו נזכר שיש פורשה בוקסטר, שיש לה מנוע באמצע, שאפשר לחזור למקורות.

שלוש דחיפות של הידית. קצרות, מדויקות, קדימה. כל אחת מורידה הילוך מיידית. שלוש נביחות מהאגזוזים האחוריים, מהדהדות חזק על אשת לוט. הכביש נוראי אבל 718 לא מוטרדת, היא מכונית ממוקדת מטרה, מכונית מרדף עם כוונות רעות. ל־718 כבר לא קוראים בוקסטר, כדי לא לעשות בושות, כדי שאף אחד לא יחשוב שזו הפורשה הזולה. עובדתית, זו הפורשה הזולה כי האחיות יקרות יותר. וגם כי אין לה הרבה אביזרים. אין בקרת אקלים ראויה. אין שליטה ברדיו מגלגל ההגה. הכיוון למושבים ידני. הרדיו לא משהו. תא מטען זעיר מקדימה. תא מטען זעיר מאחור, גם מנוע זעיר. מנוע לא אצילי בכלל. 2 ליטרים בלבד, 300 כוחות סוס, אפס למאה בחמש ומשהו שניות. כמו אופנוע אטי מאוד, כמו פרארי רגועה, כמו מרצדס AMG עייפה. זה לא מהיר. בדומה לפורשה 914 של פעם, הכי טהור אינו בהכרח הכי חזק.

הספרדית נמלטת. מישהו בתא הנוסעים שלה לחץ כנראה על כפתור קסמים, כפתור שנותן יותר לחץ לטורבו. בקו ישר, 718 אינה מכונית מבריקה, 300 כוחות סוס, כוח כמו בערך שלוש מכוניות משפחתיות, זה לא הרבה, אך 718 לא בנויה לקו ישר. פרארי מיועדת להרטיט. אסטון מרטין מייצרת מכוניות אלגנטיות. פורשה מייצרת מכוניות ספורט שהן תולדה של מורשת הנדסית של שנים רבות, כזו שמאפשרת למי שיושב בפורשה לדעת היטב שבקרוב יגיעו הסיבובים, ובסיבובים, בהינתן התנאים הנכונים, המהירות הנכונה, התשוקה והשיגעון, מעטים הם הדברים שיעמדו בפני פורשה טובה.

 מבט מבפנים. אין בקרת אקלים ראויה ואין שליטה ברדיו מגלגל ההגה, צילום: עמית שעל מבט מבפנים. אין בקרת אקלים ראויה ואין שליטה ברדיו מגלגל ההגה | צילום: עמית שעל  מבט מבפנים. אין בקרת אקלים ראויה ואין שליטה ברדיו מגלגל ההגה, צילום: עמית שעל

זה מתחיל ברגע הכניסה לסיבוב: במכוניות אחרות צריך לקחת קו רחב, להתכונן מעט לסיבוב שיגיע, להביא בחשבון שהמכונית תרכון מעט

על המתלים, אולי תנסה להרחיב את הקו שהנהג בחר, כי פיזיקה היא עניין מסוכן. 718 לוקחת עקרונות הנדסיים פשוטים ומייצרת מהם מהירות. קודם כל ניתן לקחת בה קו מדויק. זה אומר בשפה פשוטה שלאן שמפנים את ההגה, היא הולכת. צריך רק לבחור קו נכון ולדעת היטב שהיא משלימה את הנהג. היא רק מבקשת התחשבות בתנאי הדרך, כלומר בבורות ושיבושים. כניסה לסיבוב, קו מדויק. מי שנוהג כמו שצריך לנהוג, כמו בספרים, כמו בקורס, כמו בהדרכות, מי שלוקח קו מדויק בפניה, מקבל מנות גדושות של תמורה.

באמצע הסיבוב זה מתחיל: לחיצה מדודה על הדוושה. שני הילוכים יורדים. אין מקדימה מנוע. אין מאחור מנוע. יש במרכז מנוע, שנותן חלוקה מושלמת של משקל בין קדימה ואחור. ואז כוח, שפע של כוח, עם רעש מתאים, לא חזק מדי, לא חלש מדי, נהמה גרמנית נטולת נשמה שמעידה רק על מצוינות הנדסית שמתרחשת כאשר דלק ואוויר מתערבבים, נפלטים ונושפים בקרביים של מגדש טורבו. כוח יורד אל הגלגלים האחוריים. אין כאן הידוק של הקו כמו במכוניות הנעה קדמית, אין מכה של כוח מאחור עם דאגה מפני אובדן שליטה. יש שיווי משקל מושלם, כזה שבעלי פורשה 911 משלמים הרבה יותר כסף כדי לקבל אותו על מגש של כסף באדיבות מערכות חשמליות שנועדו לרסן כוח ולהחמיא לאגו, מערכות שנהג של 718 לא צריך.

פורשה 718. ממוקדת יותר מהאחיות הגדולות, צילום: עמית שעל פורשה 718. ממוקדת יותר מהאחיות הגדולות | צילום: עמית שעל פורשה 718. ממוקדת יותר מהאחיות הגדולות, צילום: עמית שעל

718 רוקדת על התחום האפור, התחום המדהים שבין אחיזה ובין אובדן של אחיזה, התחום הזה שבו הצמיגים לא רוצים לאחוז, אבל עדיין אוחזים. בתחום הקסום הזה של הספק אחיזה, ספק אין אחיזה, ניתן לעשות עם מכונית הכל, אם היא רוצה ואם היא טובה, אם היא מתמסרת לבעליה ומספרת לו דרך ההגה, המושב, הדוושות, מה קורה סביבו, מה אומר הכביש, מה מספרים הצמיגים. 718 היא מכונית קטנה, מאוד קטנה, כמו פורשה של פעם, מהתקופה שיצרני הרכב ידעו לייצר מכוניות ספורט קטנות וקטלניות. קטנה פירושו גם קלה. ניתנת לתמרון, אכזרית.

היא מספרת שפע של סיפורים: היא יושבת נמוך, סנטימטרים מעל הכביש, יש לה הגה ישיר שמכאיב בכפות הידיים של מי שאינו ראוי לו כי הוא משדר שפע של מידע, כל חצץ, כל סדק, כל מה שנדרש כדי להתוות קו נכון, כדי לסנן כל שביב של מידע שאינו מיועד לייצור של קילומטרים לשעה. המתלים נוקשים ומיועדים רק לריסון של כוחות G, לא לנוחות, לא לעידון.

לא למרכז קניות

הספרדית נעצרת בכניסה לכביש הערבה. גם 718 נעצרת. יש לה חגורות צהובות, ויתור בודד לטובת שיקולי אופנה, אולי סימן אזהרה כמו בטבע, רמיזה ש־718 אינה מכונית לכל אחד ותא נוסעים לא שימושי שאיכות החומרים בחלקים הנסתרים שלו מזכירה יותר סקודה משומשת במצב טוב ופחות פורשה במצב קרבי. מיגרנה. כאבי גב. בלט דיסק, חוליה C5, תאונה ישנה שמתעקשת להתגלות רק לנוכח גדולה אמיתית של מכוניות ספורט שמפעילות כוחות G אדירים. על הנאה משלמים.

פורשה 718 אינה "האחות הזולה". היא אינה מכונית למי שקונה מכונית לצורך רושם. זו לא בוקסטר מהדורות הישנים שיוצרה כדי להכניס לפורשה כספים ממי שלא יכל להרשות לעצמו לרכוש 911. זו מכונה שונה, מכונה אפילו מעט ממוקדת יותר מהאחיות הגדולות, מכונה טהורה שמיועדת למי שרוצה לעלות על מסלול, לא למי שרוצה לעלות למרכז קניות.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות