אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
דוד ברודט: "לא הייתי פותח חשבון בגופים כמו אמזון או אפל" צילום: עמית שעל

ראיון כלכליסט

דוד ברודט: "לא הייתי פותח חשבון בגופים כמו אמזון או אפל"

"היום כשהרגולטורים מדברים על Too Big to Fail הם כבר לא מדברים על הבנקים אלא על גוגל ואמזון", מסביר ברודט, יו"ר בנק לאומי היוצא, ומציג את התוכנית של הבנק להתמודדות על השירותים למשקי הבית "מול תמחור טורפני מצד ענקיות טכנולוגיה"

01.08.2019, 08:40 | דיאנה בחור־ניר ורחלי בינדמן

בספר שכתבת על אתגרי הבנק הערכת שכדי להיכנס לישראל, גוגל פיי ואפל פיי יחברו לגוף פיננסי מפוקח כמו חברות האשראי, ואז "יציעו מחיר טורפני שיעמיד את כל המערכת הבנקאית במבוכה". אבל אולי דווקא המערכת הבנקאית היא שצריכה קצת ניעור?

"קיימים איומים על המערכת הבנקאית מצד ענקיות כמו פייסבוק, אמזון וגוגל, שהן רשתות חברתיות כלכליות שרוצות לנצל ולמנף את הפריסה הרחבה שלהן לצורך כניסה לפעילות פיננסית. אם הרגולציה תכביד על הכניסה, הן ינסו להיכנס בעזרת שותפים שהם גופים פיננסיים מפוקחים, כמונו או כמו חברות האשראי. הבנק לא שוקט על השמרים, יכול להיות תסריט שבו אפל או גוגל פיי תחבור לחברות האשראי ותציע מחיר טורפני שיתבטא בעמלות זולות. מבחינתן החשיבות היא איסוף מידע על הלקוח, ופחות רווח מהעמלה.

אתה רואה מחיר טורפני, אני רואה רווח לצרכן.

"הצרכן בסופו של דבר רוצה מוסד פיננסי שבו הוא ינהל את כל פעילותו. לא ברור מהו אותו ענק טכנולוגי, לא ברוך איך זה יתנהל, תחת איזו רגולציה ומהם האינטרסים שלו. למרות הטינה כלפי הבנקים, רמת האמון בהם גבוהה. בסוף אנשים רוצים מוסד פיננסי מפוקח".

למה ענקיות הטכנולוגיה זקוקות לשותפים? למה לא לטלטל את השוק הזה לבד?

"היום ברגולציה האמריקאית 'גדולים מדי מכדי להיכשל' כבר לא אומרים על בנקים, אלא על ענקיות הטכנולוגיה האלו. יש סיכוי שאמזון תתקשה להיכנס תחת רגולציה גם של הבנק המרכזי האמריקאי וגם הבנק המרכזי פה, אבל אם היא תיכנס, היא תביא לשינוי המודל העסקי המסורתי של הבנק, לפחות בקטע של משקי הבית. השאלה המעניינת היא איך משקי הבית יתייחסו לפעילות שתהיה לגמרי מנוכרת, אין סניף אין כלום".

לעמלה נמוכה יש יותר כוח ממה שנדמה לך.

"גם אם העמלה נמוכה בתקופה הראשונה, לא בטוח שגם אחר כך היא תהיה כזו. אם תישאר נמוכה, זה ייצור תחרות לבנקים, וגם הבנקים יורידו את העמלות - ועדיין יישארו עם דנ"א של בנק. גם ל'מקומיות' יש תפקיד, לכך שיודעים מי הבעלים של הבנק, איפה הסניף, שהוא נסחר כאן בבורסה. את לא רוצה את הניכור של הגופים הענקיים המנוכרים האלה, שעבורם את פסיקו של בורג. למרות העמלה נמוכה, אין ארוחות חינם.

"ענק כזה – שנותן שירותי טכנולוגיה ובעיקר רוצה את הנתונים עליך, ובדרך נותן לך כטרמפ גם שירות פיננסי – מי יודע מה האינטרסים המדויקים שלו. האג'נדה של הגופים האלה היא לא נסתרת היא פשוט אחרת. והם לא גוף מתמחה. זה גוף שכתוצר לוואי יתן לך גם שירותים פיננסי. הסופר מרקט הענק הזה – לפעמים עדיף ללכת לחנות המתמחה".

דוד ברודט, צילום: עמית שעל דוד ברודט | צילום: עמית שעל דוד ברודט, צילום: עמית שעל

כיו"ר בנק שהניף דגל של חדשנות, היית פותח שם חשבון ומעביר לשם את פעילותך הפיננסית?

"ודאי שלא. לפתוח חשבון ולהעביר את כל פעילותי הפיננסית עם כל חסכונותיו לגוף כזה – לא. גוף דיגיטלי מוחלט ללא כל כותרת של בנק זה לא בנק. פפר זו חדשנות טכנולוגית שכן נמצאת תחת כותרת של בנק".

מה התרחיש הרע ביותר מבחינת הבנק?

"הם ישנו את המודל, וינסו לקחת חלק גדול מהפעילות הבנקאית השוטפת של משקי הבית לאזור שלהם, ויחייבו אותנו להיות יותר פרואקטיביים. לכן בין היתר בנינו את פפר כבנק דיגיטלי. כל שנתון במדינת ישראל כולל 150 עד 180 אלף צעירים שרוצים דרך אחרת להתקשר עם הבנק. זו הדרך שלנו להתחרות גם בבנקים האחרים, וזו גם פוליסת ביטוח נגד חדירה של אותן ענקיות. מעבר לזה שתהליך ההקמה עזר לנו בכל החידוד הטכנולוגי לקראת החלפת מערכות הליבה של הבנק".

מה העתיד של פפר? מכירה שלו על הפרק?

"לא הקמנו אותו בשביל למכור אותו, אלא בשביל עצמנו. אם נמכור זה אולי את המודל הטכנולוגי, יכול להיות שיתבשל משהו בנושא הזה".

בינתיים, לאור ההחלטה שלכם לא לפרסם נתונים על פפר, נראה שהוא לא ממש עונה על הציפיות.

"מנקודת ראות בנקאית יש שם הרבה בשר. אנחנו גאים בתוצאות מאוד"

 

ביט של בנק הפועלים משגשגת.

"פפר זה בנק דיגיטלי, יש מעטים כמוהו בעולם והוא משתפר. פיי (המקבילה לפייבוקס ולביט בבנקים האחרים) היא אפליקציית תשלומים שבנויה על הקשר לכרטיס האשראי שלך, החיוב נעשה בכרטיס אשראי. לאור ההחלטה על היפרדות מחברת כרטיסי האשראי, אנחנו כרגע משתמשים בפיי במגבלות הרגולטור כדי לאפשר תשלומים ללקוחותינו, אבל לחלוטין לא סיימנו בפפר, ובפיי אנחנו בונים גם אפליקציית תשלומים ללא צורך בכרטיס אשראי, על גבי תשתיות להעברת תשלום מחשבון הלקוח ישירות לבית העסק. וויצ'ט בסין היא דוגמה לאפליקציה כזאת".

דב קוטלר, בן 63, מונה למנכ"ל בנק הפועלים. חשוב שמנכ"ל יהיה בן 50-40 כדי להביא מהפכה? כדי שידע לחשוב כמו דור ה־Z או הפפר? ועוד עם קריסת פריזמה בניהולו ברקע?

"כשהקמנו את פפר אמרו שזה רק לדור שעד גיל 35. מה התברר? שיש המון בני יותר מ־35 ו־50 שמשתמשים בפפר. הדמות, הרפורמטיביות שבאדם, יותר חשובה מהגיל. אני יכול להעיד על עצמי שאתוס של שינויים מנחה אותי בכל שנות הקריירה שלי. יכול להיות שיש לו התכונות לעשות את זה, אבל התיוג הזה, שבו קובעים בהינף יד שחוצים איזשהו גיל וממנו והלאה לא - זה אייג'יזם. להיות בן 50-40 זה בסדר, אז בן 51 לא? יש יתרונות למנכ"ל צעיר, אבל יש לו פחות ניסיון בדברים מסוימים".

"צהלולים בוועדת הכספים"

 

בעולם של פערים חברתיים שהולכים וצומחים, איך זה לקחת הביתה תלוש שכר של 150 אלף שקל בחודש?

“אני לא מסכן. יש לי מנהלים גם שמקבלים 250 אלף שקל או 300 אלף בחודש אם הם חשובים לבנק, כי זה השוק.

“הטיפול הרגולטורי בסוגיית השכר הוא בעייתי. חוקק תיקון 20 לחוק החברות שטיפל בנושא בצורה רוחבית, והתחלנו ליישם אותו, והיו דיונים נוספים שהבשילו לחקיקה ב־2014, ורק התחלנו לממש אותם - ואז באו עם חוק השכר במוסדות הפיננסיים. ברקע היה תהליך שלא נתנו לו להבשיל.

"אם היו נותנים לו צ'אנס, זה היה עושה סדר, יותר הגיוני בכל החברות הציבוריות, ובכלל זה בבנקים, ומאפשר טיפול נכון בשכר הבכירים. אבל הנושא זה משהו ייצרי מעצבן כזה. אני זוכר את הצהלולים בוועדת הכספים של הכנסת כשטיפלו בזה".

לא יבואו אנשים טובים לענף ב־2.5 מיליון שקל?

"מנכ"ל יאתרו, שלא יהיה ספק. אני דואג דווקא לשתי הדרגות מתחת. אם סמנכ"לים איכותיים לא יבואו, והדרג למטה לא יבוא כי הענף נמצא בתחרות לא הוגנת מול הענפים האחרים – הסגל הבכיר יהיה פחות טוב. גם המנכ"לים יהיו לקדנציות קצרות, הם יראו בתפקיד מקפצה לשלב הבא".

אולי זה טוב? למה מנכ"ל צריך להיות שנים ארוכות בתפקיד?

"15 שנים בתפקיד נראה לי לא טוב, אבל ארבע שנים נראה לי קצר מדי. מנכ"ל צריך להוביל שינויים, ואלו לוקחים זמן. אי אפשר רק לעשות "וי" על תפקיד של מנכ"ל בנק בלי באמת ללוות את התהליכים בו".

חילופי גברי בכל הבנקים (אריק פינטו, רקפת רוסק עמינח ולילך אשר טופליסקי) זה בגלל השכר?

"השכר הוא רק אחד הגורמים. אחד עזב אחרי שלוש, אחד אחרי חמש, אחד אחרי שבע שנים. אני לא חושב שרקפת רוסק עמינח פרשה בגלל שכר, אבל דעתה שהחוק לא מוצלח ידועה. הפרישה שלי היא על פי חוק שלא מאפשר לי לכהן יותר משלוש קדנציות. רקפת הצהירה בכמה הזדמנויות שהקדנציה שלה תהיה חמש עד שבע שנים. היו"ר החדש של לאומי כיהן חמש שנים כחבר דירקטוריון הבנק".

בחירה תקדימית חשובה, אבל האם לסאמר חאג' יחיא יש מספיק ניסיון כדי לסחוב את תואר "יו"ר הבנק הגדול בישראל"?

"יהיה צורך בתקופת התאמה, וזה גם מאוד תלוי מי יהיה המנכ"ל, ואני מקווה שנדע בקרוב. אני מקווה שהמעבר יהיה חלק. יש אי ודאות, אבל היא תסתיים בקרוב".

"מוכן להתפשר בנושא גיוס החרדים"

 

הובלת את החתימה על הנספח הכלכלי להסכם אוסלו בממשלת רבין. שלום מדיני עדיין צריך להיות על הפרק?

"שלום כלכלי זה לא מספיק. אני רוצה לראות הסדר שלום עם יצירת מודל של גבול פתוח או סגור או שטחים משותפים, צריך להתאמץ. נכון שהיום ב־2019 זה מורכב, אבל לא הייתי מציע להתייאש ולוותר. בסופו של דבר זאת ההגשמה האולטימטיבית של הציונות. לא רק להקים מדינה יהודית ודמוקרטית, אלא כזאת שחיה בשלום עם שכניה".

איך נכון לטפל בחרדים ובערבים?

"אלה שתי קבוצות שצריכות להיות משולבות בעולם הזכויות והחובות למדינה, קודם כל בשוק העבודה. ברור שצבאית הערבים לא יכולים לשרת, בנושא הזה אני גם מוכן להיות יותר פשרן מול החרדים, אבל לא ביחס לשוק העבודה ולימודי ליבה, שמספקים ארגז כלים להשתלבות בשוק העבודה".

הבחירות הקרובות עושות אותך אופטימי?

"אתה מצפה שבסוף השכל הישר ינצח, אף שכחובב היסטוריה אני יודע שזה לא תמיד נכון. יש מצבים של איוולת, ואני מאוד מקוה שלא נהיה שם".

מכל התפקידים, מה היה משמעותי במיוחד עבורך?

"המו"מ הכלכלי שניהלתי עם הפלסטינים בממשלת רבין וחתימת הסכם פריז עם אבו עלא. היום לא כבוד גדול לדבר על יישום הסכמי אוסלו, אבל בתחום הכלכלי ההסכם שגיבשנו הוא תשתית היחסים הכלכליים בין ישראל לרשות עד היום. תוכנית שיועדה לחמש שנים ומתפקדת כבר 25 שנה".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות