משרד הבריאות יבחן את את הרווחים של בתי המרקחת על קנאביס רפואי

משרד הבריאות יוצא בצעד לקראת מגדלות הקנאביס הרפואי במסגרת האסדרה החדשה ופיקוח המחירים שהוא מנסה להחיל, והודיע לשחקנים הפועלים בשוק הקנאביס הרפואי, כי במסגרת המשך קידום הפיקוח על המחירים הוא יבחן את הרווח המירבי של הקמעונאיות – שהן בתי המרקחת.

דוד פפו, יו"ר ארגון הרוקחים בישראל, אמר לכלכליסט, כי "יש עוד 4 גורמים בשרשרת הערך (המגדל, המעבדה, המפעל והמפיץ) שכדאי לבחון את מתח הרווחים שלהם. מספיק להוריד עד 7% מכל אחד מהם כדי להוריד כ-30% מהמחיר. אנחנו בעד פיקוח על המחירים ופועלים כבר 70 שנה עם מוצרים מפוקחים. העסק של בתי המרקחת לא בנוי על קנאביס, אבל יש בשרשרת הערך גורמים שלא יורידו מחיר מעצמם. בישראל יש רק מעבדה אחת מאושרת לבדיקות התוצרת, לדוגמא, והיא לא תוריד מעצמה מחירים. כך גם לגבי המפעלים, כיום רק שניים פועלים בשוק. למה שיורידו בעצמם מחירים? צריך לבחון את מתח הרווחים של כל שרשרת הערך".

הצעד שבו נקט משרד הבריאות מגיע לאחר שבמסגרת האסדרה החדשה נלקחה ממגדלות הקנאביס הוותיקות האפשרות לספק את החומר ישירות לחולה, והן נאלצות לספקו ללקוח הקצה (המטופל) דרך בתי המרקחת, שגוזרים עד 40% מהעלות לצרכן (ללא מע"מ).

בתי המרקחת: "המגדלות לא הפנימו שהן בסך הכל מגדלות פטרוזיליה"

המגדלות התרעמו על גובה העמלה שניתנה לבתי המרקחת, ונלקחה ממתח הרווחים שלהן טרום האסדרה החדשה, וסירבו לשתף פעולה עם משרד הבריאות. התנהלות המגדלות זכתה לגיבוי המטופלים ומערכת המשפט, שאיפשרה התנהלות במסגרת האסדרה הישנה לצד קידום רפורמת האסדרה החדשה.

התנהלות המגדלות יצרה מחסור חמור בבתי המרקחת, כיוון שהן היחידות המייצרות כיום תוצרת עבור המטופלים. בעקבות המחסור החלה הטחת האשמות הדדית בין בתי המרקחת לבין המגדלות, כאשר הראשונים טענו כי המגדלות "כנראה רוצות את המחסור. הן עוד לא הפנימו שהן בסך הכל מגדלות פטרוזיליה". והמגדלות טענו מנגד, כי "בתי המרקחת מתייעצים איתנו לגבי הקנאביס. אין להם כל ידע בתחום. העמלה שהן מבקשות היא הסיבה למחירים הגבוהים במסגרת הרפורמה של האסדרה החדשה".

המגדלות אף הזדעקו יותר כאשר משרד הבריאות הודיע, כי במסגרת פיקוח על המחירים שהוא מבקש ליישם בשוק הקנאביס הרפואי הישראלי, הוא העמיד רף מחיר של כ-500 שקל לעד כ-50 גרם קנאביס רפואי. כלל שחקני השוק, מלבד בתי המרקחת, החליטו 'לשבור את הכלים' ויצאו במתקפה חריפה נגד משרד הבריאות, וטענו כי הוא "ימוטט את שוק הקנאביס עוד לפני שהחל".

רו"ח דורון אראמי, ראש תחום קנאביס רפואי ודירקטור בפירמת רואי החשבון BDO ומי שמייצג קיבוצים ומושבים המבקשים להיכנס לתחום הקנאביס הרפואי כמגדלות ומייצרות, אמר ל"כלכליסט", כי "בעולם הכלכלי בוחנים תשואה אל מול סיכון, ושואלים אם המרווח של החוליות בשרשרת הערך מתקבל על פי רמת הסיכון של הפעילות, ואז נשאלת השאלה אם הסיכונים בהנפקת הקנאביס הרפואי בבתי המרקחת גדולים מהסיכונים של חוות הגידול או מפעלי הייצור.

"התשובה היא כמובן לא. בנוסף, יש להתייחס לעלות הקמת הפעילות של המגדלות והיצרנים שמסתכמת בעשרות מיליוני שקלים, לעומת התאמת בית מרקחת לתקן שיאפשר לה להנפיק מוצרי קנאביס רפואי. לכך יש להוסיף את העובדה שמוצרי הקנאביס הרפואי חייבים להיות בכספת, ואפילו לא תופסים 'שטח מדף', שלו יש מחיר יקר. כך שיש הצדקה לבחון דווקא את מרווח הקמעונאיות, שכיום הוא הגבוה ביותר בשרשרת הערך ועומד על עד 40%".

דנה בר און, יו"ר עמותת מטופלי הקנאביס הרפואי, אמרה ל"כלכליסט" כי "המאבק על תמחור התרופה ומקורות המימון, אסור שיעשה - כפי שכבר נעשה כעת - על גב החולים, כיוון שלא בפטרוזיליה עסקינן אלא בתרופה שמהווה מוצא אחרון עבור עשרות אלפי חולים קשים. בדיוק משום כך, האחריות הכלכלית צריכה להיות - כבכל תרופה מוסדרת - על כתפיו של משרד הבריאות, במיוחד כשאינפלציית המחירים המטורפת שאנו רואים כעת היא תוצר ישיר של רפורמה שמשרד הבריאות עצמו דרש ומתעקש עליה. הפתרון ההכרחי הוא סבסוד התרופה, וכל ניסיון להתחמק מכך יפגע בכיסם של העסקים או בגופם של החולים".