S&P הותירה ללא שינוי את דירוג האשראי של ישראל: "אין חשש ממשבר פיסקאלי"

חברת דירוג האשראי הבינלאומית S&P אישררה אמש את דירוג האשראי של ישראל והותירה אותו על כנו, ברמה של AA- עם תחזית יציבה (אין צפי לשינוי בשנתיים הקרובות).

S&P העלתה את הדירוג של ישראל לרמתו הנוכחית - הגבוהה אי פעם - באוגוסט 2018; בפברואר האחרון היא אישררה אותו, ובמאי קבעה כי הוא לא צפוי להיפגע בשל ההליכה לבחירות.

בדו"ח שפורסם אמש מדגישים כלכלני החברה כי הצמיחה של המשק הישראלי נוטה להישאר חזקה למרות ההידרדרות בסביבה הבינלאומית (מלחמת הסחר וההאטה בכלכלות הגדולות בעולם) והתנודתיות הפוליטית במדינה על רקע הבחירות וההתפתחויות בתיקי ראש הממשלה בנימין נתניהו "שמוסיפות עוד נדבך של אי ודאות".

לפי ההערכות, כלכלת ישראל - אותה מגדירים ב-S&P כמגוונת, תחרותית ומשגשגת, צפויה לצמוח בקצב של 3% בטווח הבינוני (עד 2022), שיעור גבוה ביחס למדינות ה-OECD, אך נמוך לעומת שיעורי הצמיחה בעשורים האחרונים.

שתי המגבלות העיקריות של הדירוג נותרו נטל החוב הגבוה יחסית וכן סיכונים גיאו-פוליטיים. כמו כן, לפי הדו"ח, הגידול בגירעון - שכבר הגיע ל-54 מיליארד שקל - "יחייב את הממשלה הבאה להגיב", כאשר הצפי הוא לירידה בתקבולי המסים בשנים 2019-2020, דבר שכבר מגדיל את הגירעון ואת היחס חוב-תוצר, שב-2018 עלה לראשונה אחרי כמעט עשור.

נתניהו וכחלון | צילום: עמית שעל

ב-S&P מפגינים אופטימיות ומסבירים כי יעילות המערכת המוסדית והשלטונית של ישראל תאזן את ההשלכות של האירועים הפוליטיים, שכן הפיצול הפוליטי אינו חדש בישראל ולא פגע במדיניות מאקרו כלכלית אחראית.

עם זאת, ב-S&P כותבים כי בשל הקיטוב הפוליטי, ייתכן שהממשלה לא תבצע שינוים מבניים הכרחיים, בהם הפחתת הרגולציה והביורוקרטיה, הגדלת ההשקעה בתשתיות, והעלאת שיעורי ההשתתפות בכוח העבודה.

החברה צופה כי הצמיחה תיתמך בעיקרה על ידי הצריכה הפרטית, המשך ההשקעות בחברות ההייטק, ויצוא שירותים חזק; ב-2020 תתווסף לכך תמיכה גם מיצוא הגז במאגר לווייתן.

בדו"ח נכתב כי המשק לא התמודד עם מיתון ב-15 השנים האחרונות, וכי התמ"ג במונחי דולר אמריקאי עלה ב-60% מאז 2010.

כלכלני S&P מדגישים את העלייה בגירעון הממשלתי ביוני 2019 לרמה של 3.9% (גירעון מצטבר ל-12 חודשים) לעומת יעד שנתי של 2.9%, ומסבירים כי היא נבעה ממדיניות פרו-מחזורית (זינוק בהוצאה תוך צמיחה כלכלית חזקה) שכללה הגדלה של ההוצאה הממשלתית תוך הפחתת מסים שהעמיקה את הגירעון המבני (שאינו קשור למחזור העסקים).

"כעת", כותבים הכלכלנים, "כאשר מחזור העסקים מידרדר, הביצועים התקציביים מידרדרים גם הם, שכן התרומה החזקה של הצמיחה לגידול בתקבולי דועכת". עם זאת הם מדגישים כי אין סיבה לחשוש ממשבר פיסקאלי, בעיקר על רקע הביצועים של ישראל בעשור הקודם.

כמו כן, ב-S&P סבורים כי הממשלה הבאה תעלה מסים (או תבטל פטורים) ותרסן את ההוצאה הממשלתית, כך שהיחס חוב-תוצר יחזור בשנים הבאות להיות סביב 60% מהתמ"ג.

עוד נקבע בדו"ח כי הטיפול בשוק הנדל"ן היה ונותר אחד האתגרים העיקריים של המדיניות המוניטארית של ישראל, וכי על רקע המחסור בהיצע יקח זמן לסגור את הפערים, לדברי הכלכלנים, "אנו צופים כי העלייה במחירי הנדל"ן תתחדש".