צילום: עמית שאבי
המחיר של תוכנית ההתנתקות הכלכלית של הפלסטינים מישראל
בכירי הרשות פועלים לקדם התנתקות כלכלית מישראל אף שהמשק שלהם יהיה זה שיספוג את מרב הפגיעה ממהלך כזה. בתסריט כזה הפגיעה הכלכלית בישראל תהיה שולית למדי, אולם הסכנה עלולה להגיע מהוואקום שאותו ינצל ארגון חמאס
רצח החייל דביר שורק ביום חמישי הוא תזכורת כואבת כי למרות השקט היחסי השורר בשטחי הגדה המערבית, מתחת לפני השטח יש כל העת ניסיונות, בעיקר מצד הנהגת חמאס, להוציא לפועל פיגועים נגד מטרות ישראליות. הפיגוע הזה מתרחש במקביל לנתק המדיני השורר בין רמאללה לבין ירושלים ותחושת התסכול הגוברת בצד הפלסטיני כי משבר כספי המסים הוא עילה מספקת "לשבירת כלים".
קראו עוד בכלכליסט
מאז החליטה הממשלה בתחילת השנה על קיזוז הכספים שמשלמת הרשות למחבלים הכלואים או למשפחות כאלה שנהרגו, עדיין לא נמצאה הנוסחה לפתרון. במהלך החודשים האחרונים ניסתה ישראל להפקיד את הכספים המקוזזים בבנקים הפלסטיניים אולם הרשות בלמה את המהלך ועדיין עומדת בסירובה.
אף שנכון להיום הרשות הפלסטינית נזהרת שלא לעשות צעדים חד־צדדיים מרחיקי לכת, ישנם בכירים השואפים לנצל את המשבר בנושא הכספים המוחזקים על ידי ישראל – כדי להביא לחיסולם של ההסכמים הכלכליים בין הצדדים במתכונתם הנוכחית ולפעול למען ניתוק כלכלי. גישה זו של הליכה על הקצה נובעת מההבנה כי בישראל חוששים מההשלכות הביטחוניות לקריסתה הכלכלית של הרשות הפלסטינית ולכן ירושלים תסכים לפשרות במישור הכלכלי. מוקדם עדיין לקבוע אם תסריט מעין זה אכן יתרחש, אולם מה שברור הוא שהזרם בהנהגה הפוליטית והכלכלית הפלסטינית המקדם את האג'נדה לביטול הסכמי פריז – ההסכמים הכלכליים משנת 1994 – כמו למשל סאיב עריקאת, נהנה כיום מרוח גבית כתוצאה מהמשבר שכרגע נראה רחוק מפתרון.
העברת מסר מהרשות
הקריאות לביטול ההסכמים הכלכליים עם ישראל אינן דבר חדש אך הן הואצו מאז הורה הנשיא דונלד טראמפ בשנה שעברה על העברת השגרירות האמריקאית לירושלים. בעבר צוטטו גורמים מדיניים ישראליים כי ביטול חד־צדדי של ההסכמים שנחתמו כנספח להסכמי אוסלו יגרום נזק אדיר לפלסטינים ונזק שולי בלבד למשק הישראלי. גם בצד הפלסטיני ישנם בכירים כמו למשל חוסיין א־שיח', השר לעניינים אזרחיים, האחראי בין היתר למשא ומתן עם שר האוצר משה כחלון, שמסתייגים מביטול ההסכמים באופן חד־צדדי, מחשש שהדבר יביא לקריסת הרשות וליצירת ואקום שיביא לכניסת גורמים חדשים למשוואת הגדה המערבית כמו התחזקות חמאס.
התסריט של היווצרות תוהו ובוהו ביטחוני בגדה המערבית כתוצאה מביטול ההסכמים הוא שמעורר את החשש העיקרי בישראל, הרבה מעבר להשלכות הכלכליות של ביטול ההסכמים.
ההסכמים הכלכליים העומדים במרכז האיומים הפלסטיניים נחתמו באפריל 1994 בפריז. ההסכמים יוצרים מערכת כלכלית אחת בין ישראל לבין הרשות הפלסטינית שבה ישראל אחראית על גביית המכסים והמסים ועל סחר החוץ הפלסטיני ומחויבת להעבירם לרשות. בפועל, כתוצאה מהסכם פריז ישראל שולטת על למעלה מ־50% מהכנסות הרשות הפלסטינית, דבר שלדעת אנשי הרשות, הופך אותה "בת ערובה" מבחינה כלכלית להחלטות של ישראל – כמו למשל ההחלטה האחרונה על קיזוז ההכנסות.
הדעה הרווחת היא שהאיומים הפלסטיניים הם בגדר ניסיון להעברת מסר לישראל שתלך לקראת הרשות בנושא הכלכלי-מסחרי, בעיקר נוכח העובדה שתוקפם של ההסכמים הכלכליים היו ל־25 שנה ומסתיימים השנה. לפני כמה חודשים דווח שישראל הסכימה לבחון את ההסכם על פי הדרישות הפלסטיניות למתן הקלות מסוימות אך עד כה לא הכריזו שני הצדדים על שינוי בסעיפיו והם ממשיכים לפעול מתוקפו. עם זאת, אין להוציא מכלל אפשרות כי בערוב ימיו אבו מאזן שנואש מאפשרות להסדר מדיני יחליט הפעם אכן לממש את איומיו לבטל את ההסכמים וללכת עד הסוף כדי לקרוא תיגר על ישראל ולהציבה בפני עובדה מוגמרת.
תוכנית 100 הימים
בחודשים האחרונים גבר השיח הפנים פלסטיני בנושא "ההיפרדות הכלכלית" מישראל במקביל לאיומים החוזרים ונשנים על הפסקת התיאום הביטחוני. גם בשנים עברו נשמעו קולות בצד הפלסטיני שצידדו בהפסקת התלות הכמעט מוחלטת בשוק הישראלי ובמה שהם ראו כיתרון הבלתי מוצדק שהוענק לישראל בהסכמים הכלכליים – כמו הצורך להשתמש רק בנמלי הים הישראלים, היעדר שליטה במעברים ומגבלות על מוצרי הייבוא. עם זאת, קולות אלה נחשבו כשוליים וכל עוד נראה היה כי יש אופק מדיני והכסף זרם לקופת הרשות הפלסטינית התפיסה של היפרדות כלכלית מישראל לא נחשבה רצינית או מעשית.
בניגוד לשנים עברו הפעם השיח בנושא ההיפרדות הכלכלית מישראל מוכתב במידה רבה מצמרת הרשות הפלסטינית, כולל יו"ר הרשות בעצמו וראש הממשלה מוחמד אשתייה התומכים לפחות פומבית בבחינה יסודית של ההסכמים הכלכליים ומציאת חלופות לתלות הכלכלית בישראל.
בתוכנית "100 הימים" שהציג אשתייה עם כניסתו לתפקיד מוקדם יותר השנה הוא כלל כאחד היעדים את ההיפרדות הכלכלית מישראל. אשתייה הוא כלכלן בכיר ולכן קיימת הערכה שהוא מודע היטב לכך שביטול חד צדדי של ההסכמים עם ישראל ימיט אסון על המשק הפלסטיני. עם זאת, אשתייה משתף פעולה עם המצדדים בהיפרדות הכלכלית מאחר שהיא מוצגת על ידי הרשות הפלסטינית כאמצעי תגובה נגד הענישה הישראלית של קיזוז כספי המסים.
כאיתות לרצינות כוונותיהם בשבועות האחרונים החלו הפלסטינים נוקטים צעדים מעשיים כדי לקדם את ההיפרדות הכלכלית מישראל מעבר לרמה ההצהרתית. בכירי הרשות ביקרו בירדן ודנו שם באפשרות להפוך את נמל עקבה לנמל העיקרי לייבוא סחורות עבור השוק הפלסטיני, במקום נמלי הים של חיפה ואשדוד. במקביל, ביקרה משלחת בכירים של הרשות הפלסטינית בעיראק ודנה באפשרות לייבא דלקים ומוצרי אנרגיה נוספים במקום ההסתמכות על ישראל (הפלסטינים לא הסבירו כיצד ייעשה ייבוא זה ללא הסכמת ישראל).
כמו כן, הכריזו הפלסטינים כי ייפסק ההסדר עם בתי חולים בישראל לטיפול בחולים פלסטינים ובמקום זאת הם יישלחו לירדן ולמצרים. במקביל החל מסע תקשורתי נרחב לעידוד הייצור המקומי על חשבון הייבוא מישראל. בכירי הרשות הפלסטינית מדגישים כי ההיפרדות הכלכלית אינה גחמה של אבו מאזן אלא חלק מתפיסה שהתגבשה בשנים האחרונות ולפיה עצמאות מדינית לא תושג ללא עצמאות כלכלית. תפישה זו רחוקה מהחזון של ממשל טראמפ שדוגל ב"שלום כלכלי" לפני הפתרון המדיני שכן הפלסטינים סבורים כי מטרת הסכם המאה של הממשל האמריקאי הוא לבסס ולהרחיב את האינטרסים הכלכליים של ישראל ולשלבם עם מדינות האזור ובעיקר מדינות המפרץ מעל ראשם של הפלסטינים.
לפני חג הקורבן החל בימים אלה קרא ראש הממשלה אשתייה לפלסטינים להחרים סחורות ישראליות, כחלק מהמאמץ להתנתק כלכלית מישראל. ברחבי הגדה כמו למשל בסמוך למעבר ביתוניא חולקו לסוחרים הפלסטינים מנשרים הקוראים להם להפסיק את ייבוא הסחורות מישראל במידה שיש להם תחליף מקומי או ערבי. בעבר כשלו ניסיונות דומים לחרם עממי על מוצרים ישראליים בשוק הפלסטיני בין השאר בשל התרגלות הצרכן הפלסטיני למוצרים הישראליים.
סביר כי גם הקמפיין הנוכחי לא יצליח להתרומם ולשתק את אספקת המוצרים הישראליים לשוק הפלסטיני. עם זאת, חשוב לזכור כי הקריאות לחרם כיום מושמעות בעידוד בכירי הרשות הפלסטינית ובאווירה מתאימה מבחינת הסנטימנט ברחוב הפלסטיני שכן סירוב הרשות לקבל את הכספים המקוזזים מישראל הביא מאז חודש פברואר (כבר חצי שנה) לתשלום חלקי של המשכורות עבור מועסקי המגזר הציבורי ומכאן גם להרעת המצב הכלכלי בקרב הפלסטינים תושבי הגדה המערבית.
לא חיפשו חלופות לשקל
למרות התלהמות בכירים פלסטינים, כלכלנים ואנשי עסקים פלסטינים עדיין ספקנים לגבי מידת הרצינות וההיתכנות של ההיפרדות הכלכלית. הם מציינים כי בשלהי השנה שעברה הודיע הוועד המרכזי של אש"פ על מינוי ועדת מומחים שתבחן את האפשרות להיפרדות כלכלית מישראל. בפועל מעל חצי שנה מאז ההכרזה, לא פורסם מיהם חברי הוועדה, מתי התכנסה ומה היו המלצותיה.
היית'ם דראע'מה, כלכלן פלסטיני, הסביר באחרונה כי הרעיון של היפרדות כלכלית מישראל אפילו באופן חלקי או הדרגתי הוא לא מעשי נוכח העובדה שהרשות הפלסטינית לא שולטת על המעברים וגם לא על מוצא לים דבר שמונע מהמשק הפלסטיני פיתוח יחסי המסחר אפילו עם המדינות השכנות. במקרה כזה לפי המומחה הפלסטיני הנזק העיקרי ייגרם למשק הפלסטיני ולא לישראלי.
במידה רבה דעתו זו מייצגת הלך רוח בקרב כלכלנים פלסטינים לא מעטים הטוענים כי ב־25 השנים האחרונות מאז נחתמו הסכמי פריז, לא עשתה ההנהגה הפלסטינית שום צעד משמעותי ליצירת מקורות צמיחה של המשק המקומי, ללא תלות בישראל. בין השאר התמקדה הרשות בעידוד ייצוא כוח העבודה הזול לשוק הישראלי בעוד ההשקעה למשל במגזר התעשייה המקומי או מגזרים נוספים מעודדי צמיחה ותעסוקה הייתה מינורית. לכן לרשות אין חלופה מיידית במקרה שתיישם את הניתוק הכלכלי מישראל לתעסוקה של עשרות אלפי פלסטינים. כמו כן, מלבד הצהרות בעבר, הרשות המוניטרית הפלסטינית לא פעלה ברצינות למציאת חלופות לשקל הישראלי וליצירת מטבע לאומי משלה, דבר שיכול להתפרש כאחד מסמלי ההיפרדות הכלכלית.
האווירה הנוכחית בגדה המערבית בשלה יותר מבעבר לניסיונות להפחית את התלות הכלכלית הכמעט מוחלטת בישראל. עם זאת, סיסמת ההפרדות הכלכלית בה נעשה שימוש הולך וגובר באחרונה על ידי ראשי הרשות הפלסטינית הוא עוד אמצעי הנועד לחלץ ויתורים מישראל בעיקר בנושא שינוי ההסכמים הכלכליים בין הצדדים כלפיהם חשים הפלסטינים כי קופחו.
הכותב הנו מנהל חברת קונקורד המזה"ת
9 תגובות לכתיבת תגובה