התביעות הייצוגיות חתכו את רווחי הגמל של פסגות ב־30%

בזמן שחברת הגמל המתחרה, זו של בית ההשקעות אלטשולר שחם, שהונפקה רק לפני חודש, מציגה תוצאות ששולחות אותה לעליות של 40% מאז ההנפקה, חברת הגמל של בית ההשקעות פסגות מציגה תוצאות פושרות. החברה סיימה את הרבעון השני של השנה עם רווח נקי של 7.4 מיליון שקל - ירידה של 30% לעומת הרבעון המקביל ב־2018. הירידה נובעת בעיקר מהגדלת ההפרשות לתביעות ייצוגיות.  

נגד פסגות אושרו שתי תביעות ייצוגיות בסכום כולל של 4 מיליארד שקל, ויש עוד שש בקשות לאישור תביעות שהוכרו כייצוגיות בסכום כולל של 1.4 מיליארד שקל. נכון לסוף הרבעון השני, פסגות הפרישה 69.6 מיליון שקל בשל התביעות האלה - זינוק של 74% בהשוואה להיקף ההפרשות בסוף 2018, שעמד על 40 מיליון שקל.

אך גם מבלי להתייחס להפרשות, התוצאות של פסגות במגמת ירידה בשל שחיקה בפעילות הליבה. ההכנסות מדמי הניהול של קופות הגמל וקרנות הפנסיה ברבעון המדווח הסתכמו ב־103 מיליון שקל, ירידה של 2.7% לעומת התקופה המקבילה. את הירידה מובילה פעילות הגמל, שההכנסות ממנה התכווצו ב־3.3% והסתכמו ב־89.2 מיליון שקל לעומת 92.3 מיליון שקל ברבעון השני ב־2018.

ההכנסות מקרנות הפנסיה עמדו על 13.7 מיליון שקל - ירידה של 1.1% בהשוואה לתקופה המקבילה, אז הסתכמו ההכנסות ב־13.5 מיליון שקל. הירידה נובעת משילוב של ירידה בדמי הניהול ויציאת כספים למתחרים. היקף הנכסים המנוהלים של חברת הגמל של פסגות עומד כיום על 56 מיליארד שקל לעומת 55.5 מיליארד שקל בתחילת השנה – נתון שממצב אותה כחברה השנייה בגודלה בשוק. החברה הגדולה ביותר היא אלטשולר שחם גמל ופנסיה, שמנהלת נכסים בהיקף כמעט כפול – 93 מיליארד שקל.

עקפה ופתחה פער

עד לפני שנתיים היתה פסגות חברת הגמל הגדולה בישראל, ואילו אלטשולר שחם התמקמה במקום השני. מאז הספיקה האחרונה לפתוח פער משמעותי, שמתבטא גם בתוצאות הכספיות. הרווח הנקי של אלטשולר שחם ברבעון השני היה פי שלושה מזה של פסגות - 20 מיליון שקל, עלייה של 90% בהשוואה לרבעון המקביל.

בתחילת השנה זכתה פסגות במכרז ברירת המחדל של קרנות הפנסיה של משרד האוצר, יחד עם אלטשולר שחם, מיטב דש והלמן־אלדובי. קרנות ברירת המחדל הן קרנות שמציעות דמי ניהול נמוכים במיוחד, שעל בסיסם הן זכו במכרז, ואשר אליהן מחויבים המעסיקים לצרף עובדים, אלא אם האחרונים בחרו באופן אקטיבי בקרן אחרת.

העמיתים הלא פעילים

עוד עולה מהדו"ח כי קרוב ל־62% מהעמיתים בפסגות אינם פעילים - כאלה שאפשר להעלות להם את דמי הניהול למקסימום המותר בחוק - 2% בקרנות ההשתלמות ו־1.05% בגמל. כיום בקופות הגמל וקרנות הפנסיה של פסגות יש 1.6 מיליון עמיתים, אך רק 611 אלף מתוכם הם עמיתים פעילים, כאלה שביצעו הפקדות ברבעון החולף.

קטלוג חלק מהעמיתים כלא פעילים הוא בין היתר בגלל הפקדות של עצמאים שלרוב מבצעים הפקדות בסוף השנה, ולכן מקוטלגים "טכנית" כלא פעילים. בקרן הפנסיה ישנם 36.4 אלף עמיתים פעילים, שהיקף הנכסים המנוהלים שלהם הוא 1.9 מיליארד שקל, בעוד מספר העמיתים שאינם פעילים עומד על 39.4 אלף. היקף הנכסים המנוהלים של אלה הוא 528 מיליון שקל. בקופות הגמל ישנם 683 אלף עמיתים לא פעילים, שהיקף הנכסים שלהם עומד על 29 מיליארד שקל, בעוד מספר העמיתים הפעילים עומד על 114 אלף עמיתים, שהיקף הנכסים שלהם מסתכם ב־7.7 מיליארד שקל.

בקרנות ההשתלמות ישנם 210 אלף עמיתים לא פעילים, שהיקף החיסכון שלהם עומד על 8.2 מיליארד שקל, בעוד מספר העמיתים הפעילים הוא 89 אלף בלבד, המחזיקים בחיסכון של 6.7 מיליארד שקל. דמי הניהול הממוצעים שנגבים מעמיתים לא פעילים בקופות הגמל עומדים על 0.63%, בעוד העמיתים הפעילים משלמים 0.62%. דמי הניהול של העמיתים הלא פעילים בקרנות ההשתלמות עומדים על 0.72% בעוד העמיתים הפעילים משלמים 0.66% בלבד.

היחס השלילי בין העמיתים הפעילים ללא פעילים מתקיים חרף רפורמת "עקוב אחריי" של רשות שוק ההון שנכנסה לתוקף בתחילת 2017, ושאמורה להעביר אוטומטית כספי פנסיה קיימים של חוסכים שהחלו לעבוד במקום עבודה חדש ולהפקידם בקרן הפעילה החדשה.

פסגות אינה לבד בכל הנוגע לבעיית העמיתים הלא פעילים, והיא קיימת בקרב כלל החברות. כך, למשל, אצל אלטשולר שחם מספר העמיתים הלא פעילים בקופות הגמל, קרנות ההשתלמות וקרנות הפנסיה עמד על 704 אלף בעוד מספר העמיתים הפעילים עמד על 1.2 מיליון. עם זאת, עיקר הנכסים של אלטשולר שחם נמצא בקרנות ההשתלמות ולא בקופות הגמל, שם התופעה של הפסקת הפקדות בולטת יותר. כך, למשל, לאלטשולר שחם יש 249 אלף עמיתים פעילים בקרנות ההשתלמות, שהיקף הנכסים שלהם מסתכם ב־19.5 מיליארד שקל, ו־306 אלף עמיתים לא פעילים שהיקף הנכסים שלהם מסתכם ב־24.7 מיליארד שקל. דמי הניהול של העמיתים הפעילים עומדים על 0.78% בעוד דמי הניהול של הלא פעילים עומדים על 0.74%.

התופעה צריכה להדליק נורה אדומה ברשות שוק ההון, שצריכה לוודא שדמי הניהול של החוסכים הלא פעילים לא עולים בחדות וכן את המקור להפסקת ההפקדות. האם מדובר בשינוי מקום עבודה והתחלת הפקדות בקרן השתלמות חדשה שאליה לא הועבר הסכום הצבור - מה שיכול להוביל למסקנה שיש לפעול לאיחוד חשבונות - או בסיבה אחרת?

הגמל איבד מיוקרתו

בכל הנוגע לקופות הגמל, הסיטואציה מורכבת יותר, שכן מדובר במוצר חיסכון שמאז 2008 בוטלה האפשרות למשוך ממנו את הכספים בגיל הפרישה בצורה הונית ולכן הוא איבד מיוקרתו. כתוצאה מכך, לא מעט חוסכים הפסיקו לבצע הפקדות ועברו למוצרי חיסכון אחרים כמו ביטוחי מנהלים ופנסיה. את הסכומים שנצברו עד 2008 לא כדאי להעביר לקרן פנסיה משום שפירוש הדבר הוא שניתן יהיה למשוך אותם כקצבה בלבד. לכן לקוחות הגמל הם שבויים, אך כאלו שיכולים לעבור בין גופי גמל כדי לקבל דמי ניהול אטרקטיביים יותר.

יפעת מזרחי מנכ"לית פסגות גמל ופנסיה | צילום: יח"צ