אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
אברהם נניקשווילי הורשע במתן שוחד לשר לשעבר בנימין בן אליעזר צילום: צביקה טישלר

אברהם נניקשווילי הורשע במתן שוחד לשר לשעבר בנימין בן אליעזר

השופט בני שגיא קבע בהכרעת הדין כי העברת 1.5 מיליון שקל על ידי נניקשווילי לבן אליעזר היתה מתוך מודעות כי הם ניתנים למטרה פסולה. מוקדם יותר זוכה רוי מוצפי באישומים נגדו

28.08.2019, 14:01 | עמיר קורץ

איש העסקים אברהם נניקשווילי הורשע היום (ד') במתן שוחד לשר התשתיות לשעבר בנימין (פואד) בן אליעזר ז"ל ובהלבנת הון בעוד איש העסקים רוי מוצפי זוכה מכל האישומים נגדו. בן אליעזר אמנם נפטר באוגוסט 2016 בטרם המשפט, אולם התיק נגד שאר המעורבים המשיך להתנהל.

קראו עוד בכלכליסט

בסך הכול מבין חמישה נאשמים בתיק, לא כולל בן אליעזר, ארבעה הורשעו, היות ושלושה מהנאשמים הגיעו בעבר להסדרי טיעון.

על פי כתב האישום המתוקן, שהוגש על ידי פרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה), ניצל בן אליעזר את תפקידו ומעמדו הציבורי לשם לקיחת שוחד בסכום של 2.25 מיליון שקל מאנשי העסקים אברהם נניקשוילי ורוי מוצפי, בעד פעולות הקשורות בתפקידו, לקידום עסקיהם, מיזמיהם ומטרותיהם האישיות והעסקיות. לטענת הפרקליטות, בכספי השוחד שקיבל מהם, רכש בן אליעזר, בין היתר, נדל"ן.

על פי האישום, נניקשווילי נתן לבן אליעזר שוחד בגובה 1.5 מיליון שקל בעד פעולות הקשורות בתפקידו, בעוד מוצפי נתן לבן אליעזר שוחד בגובה 760 אלף שקל. בנוסף למתן שוחד הואשמו השניים גם בהלבנת הון.

שופט בית המשפט המחוזי בת"א בני שגיא קבע בהכרעת הדין כי העברת 1.5 מיליון שקל על ידי נניקשווילי לבן אליעזר היתה מתוך מודעות כי הם ניתנים למטרה פסולה על אף החברות בין השניים וכי מנגד בן אליעזר סייע לננקשווילי בענייניו הפרטיים והעסקיים. השופט קבע, כי "ננעל הקשר הסיבתי בין המתת לתמורה". עוד כתב השופט, כי העברת הכסף התאפיינה במגמת הסתרה וההלוואה שניתנה על ידי נניקשווילי לבן אליעזר מעולם לא הוחזרה, הכסף לא נדרש בחזרה, וזה מחזק את טענת הפרקליטות כי מטרת העברת הכסף היתה פסולה ומהווה שוחד.

אברהם נניקשווילי, צילום: צביקה טישלר אברהם נניקשווילי | צילום: צביקה טישלר אברהם נניקשווילי, צילום: צביקה טישלר

השופט כתב בהכרעת הדין, כי "העברת מתת בדמות סכום עתק לאיש ציבור, יוצרת אצלו מחויבות עצומה, וניתן לראותה אף ככזו המהווה אינדיקציה ראייתית לקיומה של מטרה פסולה מצידו של נותן המתת".

נניקשווילי ובן אליעזר הכירו במהלך כהונתו של בן אליעזר כשר התשתיות דרך שותפו של נניקשווילי, ג'קי בן זקן. על פי כתב האישום, בן אליעזר הבין כי יוכל להפיק רווח חומרי מקשריו עם נניקשווילי, בעוד שנניקשווילי זיהה את יכולתו של בן אליעזר שכיהן כשר בכיר ובתפקידים בעלי השפעה במשק הישראלי, להשתמש בסמכותו ובהשפעתו במסגרת תפקידיו הציבוריים כדי לסייע לנניקשווילי בקידום עסקיו.

על פי האישום, בן אליעזר ומנהלת לשכתו איילת אזולאי פעלו לטובת קבלת החלטות המיטיבות עם חברת שמן שבבעלות נניקשווילי ובן-זקן. זאת בתמורה ל-400 אלף דולר שקיבל מנניקשווילי. סכום זה הוגדר בהסכם שנחתם ביניהם ב-2011 כהלוואה אך הוא מעולם לא הוחזר ובן אליעזר לא דרש את השבתו. הכספים שימשו את בן אליעזר לצורך רכישת דירת יוקרה בשכונת עג'מי ביפו.

השר לשעבר בנימין בן אליעזר ז"ל, צילום: עטא עוויסאת השר לשעבר בנימין בן אליעזר ז"ל | צילום: עטא עוויסאת השר לשעבר בנימין בן אליעזר ז"ל, צילום: עטא עוויסאת

בן זקן ואזולאי הגיעו להסדר טיעון ב-2016 עם הפרקליטות. בן זקן הודה בעבירה של סיוע לעבירה של מרמה והפרת אמונים שביצעה אזולאי. היא הודתה ביוזמתה והורשעה במרמה והפרת אמונים, בשל מידע סודי מדיונים במועצת הנפט, שהשיגה והעבירה לבן זקן, תוך ניצול מעמדה ושמו של בן אליעזר. אזולאי נידונה ל-200 שעות עבודה לתועלת הציבור. בן זקן נידון לארבעה חודשי עבודות שרות שבוצעו בחפיפה למאסרו בפרשת מנופים פיננסיים בה נידון למאסר.

השופט שגיא שהתייחס לטענות נניקשווילי כי הכספים ניתנו לבן אליעזר כהלוואה חברית כדי לסייע לו לאור מצבו הבריאותי כתב בהכרעתו כי אין ספק שנניקשווילי חש קרבה לבן אליעזר אולם קבע כי "בחינת טיבו של קשר חברי, על רקע טענה להעברה פסולה של סכום כסף משמעותי לאיש ציבור, אינה יכולה להתבסס רק על תחושת קרבה, ויש מקום להידרש גם לפרמטרים נוספים. בגדר אותם פרמטרים ניתן לבחון את אורך תקופת הקשר; הנסיבות בהן נרקם; מידת האינטנסיביות שלו; עומקו; המישורים עליהם השתרע וכיוצא בזה... במקרה דנן, מדובר בקשר קצר באופן יחסי (כשלוש שנים עד מועד העברת הכסף), שאינו תולדה של ילדות משותפת, חוויות משותפות, דרך חיים דומה, או אירוע יוצא דופן שהתרחש וחיבר את השניים לעד. השניים, ש-24 שנים מפרידות ביניהם, לא שירתו יחד בצבא, לא עבדו מעולם באותו מקום, לא החזיקו בחברים משותפים, לא בילו יחדיו (למעט ארוחות ספורות או במסגרת אירוע יום הולדת לבן אליעזר) ולא ניתן היה להצביע על חוויות משפחתיות משותפות שחלקו".

עוד נקבע בהכרעת הדין כי האינטרס הכלכלי שזלג למערכת היחסים ששררה בין השניים וסכום העתק שהועבר לאיש ציבור מובילים למסקנה לפיה התביעה הצליחה להוכיח כי גם מטרה פסולה עמדה ביסוד העברת הכסף לצד מטרתו של נניקשווילי לסייע לבן אליעזר כחבר, וכי זה מספיק כדי "לצבוע את העברת הכסף בצבעי שוחד מבלי שיהיה צורך לראות במטרה הפסולה כמטרה הדומיננטית".

השופט קבע עוד כי בן אליעזר רתם את מעמדו הציבורי לצורך סיוע לננקשווילי, כאשר הגיש תצהיר לבית משפט - פעולה הקשורה בתפקידו - כדי לתמוך בהליכי ערעור על שמות מס של ננקשווילי. השופט קבע כי בן אליעזר "יצר קשר בלתי ניתן לניתוק בין פעילותו הציבורית כשר בממשלת ישראל, לבין נסיבות היכרותו עם הנאשם ותרומתו של הנאשם לקידום האינטרסים של מדינת ישראל".

האישום נגד איש העסקים רוי מוצפי נגע הן לתשלום שוחד של 760 אלף שקל שהעביר לשר לשעבר, והן ללחץ שהפעיל בן אליעזר על מוצפי להעביר לו כ-1.2 מיליון שקל נוספים כסיוע לרכישת דירת היוקרה, שנדחו על ידו. על פי כתב האישום, בתמורה לכספי השוחד, סייע בן אליעזר למצפי בעסקיו. איש עסקים אחר שנאשם תחילה בפרשה והגיע להסדר טיעון הוא צ'רלי יהודה שהורשע בהלבנת הון, ונידון לחצי שנת עבודת שירות וקנס כספי.

השופט שגיא זיכה את מוצפי לחלוטין מכל האישומים נגדו וקבע כי הכספים שנתן מוצפי לבן אליעזר היו הלוואה בין חברים קרובים לבקשתו של בן אליעזר ולאור מצבו הרפואי וללא קשר לסיוע שהאחרון העניק לו בעסקיו.

על פי הכרעת הדין, ההלוואה שנתן מוצפי לבן אליעזר "ניתנה ללא קשר ישיר או עקיף לאותו סיוע נקודתי שהעניק בן-אליעזר לחברת בי אנד אי, מספר שנים קודם לכן, בדיוק באופן עליו עמד מר מוצפי החל מחקירתו הראשונה ולאורך כל הדרך. אותו סיוע נקודתי שהעניק בן אליעזר לחברת בי אנד אי, היה בעל תרומה מזערית עבור מר מוצפי, ונתפס בתודעתו, ובצדק, ככזה שאין בו מימד של שחיתות, וממילא הוא אינו צריך 'לשלם תמורה' עבורו או 'להכיר תודה' בדרך של העברת כספים לבן-אליעזר".

השופט גם מתח ביקורת חריפה מאוד על גורמי החקירה והפרקליטות בנוגע להתנהלות מול מוצפי: ומתח ביקורת חריפה מאוד על גורמי החקירה והפרקליטות: "רק לאחר שהנאשם 'התפשט' מכל הגנותיו, ומסר את כל הנתונים הרלוונטיים באשר להעברת הכספים לבן אליעזר ולסיוע שהעניק בן אליעזר לחברת בי אנד אי, התקיימה התייעצות של גורמי החקירה, והוחלט לעבור לחקירה באזהרה", כתב השופט שגיא, "לעיתים טוב מאוחר מאשר אף פעם לא, אלא במקרה דנן, המאוחר היה מאוחר מאוד, ולא היה בו, ולו במעט, כדי לרפא את כלל הפגמים והכשלים שנפלו בהתנהלות גורמי החקירה והפרקליטות. התשובה לשאלה האם מדובר בהתנהלות מכוונת או בתקלה, נלמדת לצערי מן העובדות, ואין לי אלא לקבוע כי התנהלותם של גורמי החקירה, בגיבויה האקטיבי של הפרקליטות, נועדה לנטרל את מנגנוני ההגנה של הנאשם, והיה בה משום חציית קווים, רמיסת זכויות בסיסיות של חשוד ונחקר, והכול תוך ניסיון לחלץ מהנחקר נתונים מפלילים שייסעו בידם לגבש בסיס ראייתי אשר יאפשר הגשת כתב אישום".

את המדינה ייצגה בתיק עו"ד סוזנה שור וחופית שרים מפרקליטות מיסוי וכלכלה (השתיים לא ליוו את התיק במהלך החקירה שזכתה לביקורת השופט), את נניקשווילי ייצג עו"ד נתי שמחוני ואת מוצפי עו"ד ששי גז.

עו"ד נתי שמחוני, אמר לאחר הדיון: "לא ייחלנו לתוצאה הזו. נלמד את הכרעת הדין ונכלכל את צעדנו".

מוצפי אמר לאחר הדיון כי "נגרם לי עוול מאוד גדול".

סנגורו עו"ד ששי גז אמר כי "אני שמח שהצדק יצא היום לאור ובית המשפט זיכה נאשם שמלכתחילה לא היה אמור לעמוד לדין. זה זיכוי מלא שקיבל את כל טענות ההגנה. יש ביקורת קשה על התנהלות המשטרה והפרקליטות. שיפסיקו להעמיד לדין על לא עוול בכפם. שהמשטרה תלמד שכשאתה חוקר נאשם - תן לו את זכויותיו הבסיסיות".

מפרקליטות מיסוי וכלכלה נמסר בתגובה להכרעות הדין: "ביהמ"ש קיבל את עמדתנו בנוגע להרשעת נניקשווילי והרשיע אותו במתן שוחד של כ-1.5 מיליון שקל והלבנת הון. מדובר בתיק שהוביל לחקירה נגד פואד בן אליעזר בעת שהתמודד על נשיאות המדינה. הנאשם נתן שוחד לבנימין בן אליעזר ז"ל על מנת שיתמוך באינטרסים הכלכליים שלו. ביהמ"ש קבע, בין היתר, כי בן אליעזר, במסגרת תפקידו הציבורי, הגיש תצהיר והעיד בהליך ערעור המס שעניינו אינטרס כלכלי עצום עבור הנאשם. ביהמ"ש זיכה את רוי מוצפי. אנו נלמד את הביקורת על ניהול החקירה, נקרא את נימוקי הכרעת הדין ונגבש עמדתנו בהמשך".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



6 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

6.
דבר לא ישתנה במערכת אכיפת החוק. קראו מדוע:
השופט בני שגיא היה ראש מפלג תביעות ת״א. כלומר, הוא בא ״מתוך המערכת״ ושירת בה, במשך שנים ארוכות. הוא לא הסתכסך בה עם איש וקודם למשרת שופט בזכות. כאשר הוא מותח ביקורת קשה ביותר על המשטרה ועל הפרקליטות בהתנהלותם בחקירת רוי מוצפי (אין לי כל הכרות איתו) ובהעמדתו לדין, הדבר מחייב בדיקה לעומק של התנהלות הפרקליטים הנוגעים בדבר, ועל הסקת מסקנות אישיות נגדם, במידת הצורך. ב-21 שנותיי כעו״ד, טרם זכורה לי הסקת מסקנות (דין משמעתי) כנגד פרקליט, שהתרשל מקצועית. לצערי,בהעדר הטלת אחריות אישית-דבר לא ישתנה כאן.
עו״ד גיל באיער  |  30.08.19
לכל התגובות