אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"רחוב שתוכנן נכון להולכי רגל מגביר רווחים לעסקים" צילום: עמית שאבי

ראיון כלכליסט

"רחוב שתוכנן נכון להולכי רגל מגביר רווחים לעסקים"

מריאלה אלפונסו, ד”ר לתכנון עירוני, מומחית בהתאמת המרחב האורבני להולכי רגל אומרת לכלכליסט, "הדבר הנכון ביותר למדינה חמה כמו ישראל הוא סלילת רחובות צרים שיעניקו צל”. לדבריה, רשויות מקומיות לא מבינות עד כמה שיפור תנאי הצעידה יכול לתרום להכנסות שלהן

05.09.2019, 19:23 | נמרוד בוסו

דווקא בשיאו של העידן שבו אופניים, סקייטבורדים וקורקינטים ממונעים מציפים את המדרכות, ושבו הולכי הרגל מרגישים עצמם כאסקופה נדרסת, ולא רק כמטאפורה, נחתה השבוע בישראל ד”ר מריאלה אלפונסו אחת המומחיות הגדולות בעולם להליכתיוּת (walkability).

קראו עוד בכלכליסט

זה תת־נושא בתחום הרחב יותר של תכנון ערים ועירוניות. מדובר בפשטות במידת ההתאמה של מרחב עירוני להולכי רגל. זה נגזר מעשרות ואף מאות פרמטרים שונים: ממידת הצל ועד מספרי הכניסות לחניה, לכל 100 מטר.

לדברי אלפונסו, שהקימה ב־2016 חברת תוכנה לניתוח דיגיטלי של רמת הליכתיות, היא הגיעה עד כה לכ־300 פרמטרים שונים המנבאים רמת הליכתיות, המתבססים על 200 מקרי מבחן שנסקרו במשך 15 שנות מחקר.

איך בכלל הגעת להתעסק בהליכתיות?

“גדלתי במיאמי. בניגוד לאופן שבו היא מוצגת לפעמים בסרטים כעיר מאוד זמינה לטיולים ברגל, במציאות זו עיר מוטת רכב פרטי, שרוב האזורים שלה אינם נוחים להליכה כלל. זה גרם לי להתעניין מילדות בתכנון. רציתי להבין כיצד אפשר היה לתכנן את העיר טוב יותר”.

תחום העניין הזה הוביל את אלפונסו לתואר דוקטור בלימודי תכנון ערים, ולעבודה בחברות ייעוץ תכנוני. הטוויסט המעניין בעלילה בא בעקבות מחקר שערכה עבור מוסד המחקר ברוקינגס.

ד”ר מריאלה אלפונסו , צילום: עמית שאבי ד”ר מריאלה אלפונסו | צילום: עמית שאבי ד”ר מריאלה אלפונסו , צילום: עמית שאבי

“בדקתי מה עושה סביבה שמעודדת הליכה ברגל למחירי השכירות של עסקים, והתשובה היא שסביבה כזו מייקרת אותם. רחוב שמתוכנן נכון להולכי רגל הוא רחוב שבו בעלי חנויות ועסקים שונים מכניסים יותר, ולכן יסכימו לשלם שכירות גבוהה יותר לבעלי הנכסים, והרשויות ירוויחו יותר ממסים. הבנתי שבתחום הזה יש פוטנציאל כלכלי, וכך הגיע הרעיון להקמת חברה ויצירת תוכנה”.

ב־2016 קיבלה אלפונסו מענק של 150 אלף דולר מקרן המחקר הלאומית של ארה”ב והקימה את חברת הטכנולוגיה State of Place (מראה מקום). התוכנה שיצרה החברה, אשר פעילה מזה שנתיים ומכונה “סטייט אוף פלייס” גם היא, מנתחת סביבות אורבניות, מציעה שינויים שישפרו את רמת ההליכתיות בהן, ומכמתת את הפוטנציאל הכספי הגלום בשינויים שכאלה.

“זה כלי שמסייע לעיריות ויזמים בקבלת החלטות. הם בדרך כלל מודעים לעלויות של שינויי בינוי, אבל פחות לרווח שיוכלו להפיק ממנו”, מציינת אלפונסו. “עבור סט של צעדים שאנחנו מציעים - אנחנו מבצעים הערכה של היקף הגידול בהכנסות שיביאו אתם”.

מי קהל היעד שלכם?

“רשויות מקומיות שמבקשות לשפר את המרחב הציבורי ורוצות לדעת איך לעשות זאת נכון והיכן להשקיע את הכסף, וגם יזמים פרטיים שמבקשים להשביח את הנכסים שלהם ולהגדיל הכנסות. כשליזם יש קומפלקס של משרד וחנויות, האינטרס שלו הוא שהרחובות הסובבים אותו יזמינו הולכי רגל”.

קל יותר, זול יותר

 

איפה אתם עובדים כרגע?

“בסך הכל אנחנו עובדים כרגע ב־30 נקודות שונות, בעיקר בארה”ב: עיריות שארלוט ואירווין בקליפורניה הן לקוחות בולטות שלנו. אלה בעיקר ערים פרווריות שצריכות סיוע בפיתוח סביבות הליכה. כמו כן יש יזמים פרטיים מיוסטון שבטקסס שאנחנו עובדים אתם.

“באירופה הלקוחה הגדולה שלנו היא חברת הרכבות השוויצרית, סוויס רלוויי, שמשתמשת בפלטפורמה שלנו כדי להפוך את המרחב הסובב את התחנות למזמין יותר להולכי רגל באופן שיעודד את הציבור להשתמש יותר ברכבות”.

מה לדעתך החסם המרכזי שמונע ממרחבים שמתאימים להולכי רגל להתפתח?

“רק אחד?! יש המון”, היא צוחקת. “אבל אם אני חייבת לבחור, אז יש בעיה עקרונית באגפי התכנון של רשויות מקומיות, שתמיד מיוצגים בהם הרבה אינטרסים סותרים, וגם הרבה תפיסות סותרות. בהרבה עיריות שאתן אנחנו עובדים אגף התנועה עדיין רואה בשיפור תנועת כלי הרכב את המטרה המרכזית שלו. מעבר לכך בהרבה מקומות עדיין רואים בצפיפות, שחיונית ליצירת מרחב אורבני מוצלח, דבר שלילי. אז יש כאן הרבה עבודה של חינוך.

“בנוסף לכך קיים הנושא התקציבי. לשנות מרחב בנוי זה עסק יקר, והרבה עיריות חוששות מלהיכנס לתהליך. לכן התוכנה שלנו יודעת להציע חבילת צעדים בהתאם לתקציב הקיים, בין אם יש לך מיליון דולר או 200 מיליון דולר”.

על אילו צעדים פשוטים ליישום, שלאו דווקא מצריכים תקציב גדול, היית ממליצה?

“זה מאוד תלוי באוכלוסיה ובמה שמתאים לה. כל אחת מהערים יכולה לשפר את ההליכתיות בה בעזרת שתי טקטיקטות מרכזיות: תכנון מחודש של המרחב, דבר שלוקח זמן ומוביל בדרך כלל לשינויים עתירי תקציב; או בגישה שנהוג לכנות “קל יותר, מהיר יותר, זול יותר” (Lighter, Quicker, Cheaper). מנסיוני גם צעדים זולים יכולים מאוד להשפיע”.

דוגמה?

“הדוגמה הבולטת ביותר שאני יכולה לחשוב עליה נעשתה באשוויל שבצפון קרוליינה. שם הוחלט לעשות צעד בודד באחד הרחובות: ציורים של פרפרים ענקיים על פני הדרך, באמצע הכביש. באופן מפתיע זה הגדיל מאוד את מספר ההולכים באותו רחוב. אנשים רצו ללכת שם ברגל, וזה הגדיל משמעותית את ההכנסות בו. ההשקעה החזירה את עצמה מהר מאוד”.

לישראל הגיעה אלפונסו לפני יומיים, והיא צפויה לשהות כאן שבועיים.

“הוזמנתי להנחות סדנה של משרד התחבורה”, היא מספרת על תוכניותיה. “היו לנו שיחות עם עיריית באר שבע שמתעניינת במיזם שלנו, ובעיקר מרגש אותי להיות במקום שמאופיין בהרבה פעילות טכנולוגית והייטק, ואני מאוד מקווה שנוכל לעבוד כאן עם הרשויות ולהוציא פרויקטים לדרך”.

תקרה לכל מדרכה

 

כפי שאת יודעת בישראל יש בעיה מרכזית אחת: חם פה מאוד. איך אפשר לעודד הליכה בתנאים כאלה?

“אני מתגוררת בשנחאי וגדלתי במיאמי, כך שיש לי הרבה ניסיון באזורים חמים. מהניסיון שלי הדבר הנכון ביותר באזורים חמים הוא רחובות צרים. רחוב צר, שמשלבים בו עצים, והבניינים קרובים בו זה לזה, הוא כמעט כל הזמן מוצל.

“בנוסף לכך יש בו פחות מכוניות, פחות אספלט שקולט את החום, כל זה ביחד יכול לבסוף להביא להבדל של 10 מעלות צלזיוס בתחושה. מעבר לכך בהרבה מקומות חמים נבנים בניינים מעל מדרכות מקורות, כמו בטאיוואן או טאיפיי”.

מה דעתך על תופעת הקורקינטים? בישראל הם נחשבים היום לאויבים של הולכי הרגל?

“אני חושבת שזה חלק מתופעה רחבה יותר של אי נוחות שנגרמת בכל פעם שמופיעה טכנולוגיה חדשה, ולכולם לוקח זמן לחשוב איך נכון להתנהל אתה.

“באופן כללי זה דבר טוב, אני בעד הכלים הללו - כי זה מוריד מכוניות מהכביש. ולמרות זאת הולכי הרגל הם המתניידים הפגיעים ביותר ולכן צריך לתת להם עדיפות. אני חושבת שמדרכות טובות צריכות לתת מקום לכמה שיותר אופני תנועה. אלו פשוט סוגי מהירויות שונות. זה לא באמת כזה מסובך”.

למדוד את איכות המרחב

בחודשים האחרונים החליטה המועצה הישראלית לבנייה ירוקה לאמץ את הפוטנציאל של פלטפורמת State of Place וליישמה כפיילוט ראשוני במספר ערים. הערים שנבחרו הן ראשון לציון, חולון חיפה וירושלים.

רחוב בתל אביב, צילום: אוראל כהן רחוב בתל אביב | צילום: אוראל כהן רחוב בתל אביב, צילום: אוראל כהן

בכנס השנתי של המועצה הישראלית לבנייה ירוקה שיערך ביום שלישי בשבוע הבא (10 בספטמבר) באוניברסיטת תל אביב, ייחשף לראשונה מדד ההליכות של המועצה.

המדד מאפשר להעריך ערים בישראל על פי פרמטרים של פיתוח מרחבים להולכי רגל במרכזי הערים וסביב מוקדים מחוללי תנועה, שיפור תשתיות הרחובות לעידוד הליכה ברגל, יצירת נגישות הליכתית בין מוקדים עירוניים והעלאת המודעות להליכה ברגל.

הילה ביניש, מנכ”לית המועצה הישראלית לבנייה ירוקה, מסבירה כי “עירוניות טובה מתבטאת בראש וראשונה בחופש התנועה, בתחושת ההנאה והביטחון, ובנגישות של התושבים למגוון שירותים וצרכים במרחב הקרוב לביתם ומקום עבודתם. מרחבים קיימים רבים בישראל התפתחו בפיתוח ובינוי מהירים ובתפיסות תכנוניות שלא תמיד שמו את האזרח, הולך הרגל, בראש סדר העדיפויות התכנוני.

“לכן פיתחנו את מדד ההליכות ‘מראה מקום’ - כלי הבוחן הליכתיות במרחבים עירוניים קיימים. המדד שואב את תוכנו מכלים דומים בעולם תוך ביצוע התאמות הנדרשות לישראל, ומהידע התכנוני אשר נצבר במועצה ומאנשי המקצוע הרבים והמנוסים שמלווים אותה. המדד מסייע לזהות את המרכיבים שמשפיעים על מרחבים עירוניים, ויותר מכך, מאפשר להעריך באמצעים מדידים את איכות המרחב”.

לדבריה של ביניש התובנות העולות מהשימוש בו “מאפשרות לנסח וליישם מדיניות ברורה ויעילה לשיפור איכות הרחובות בישראל”.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



9 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

7.
ג׳יין ג׳יקובס
בספרה המכונן ״חייהן ומותן של ערי אמריקה הגדולות, כבר אמרה ג׳יין ג׳ייקובס, העיתונאית והאורבניסטית המהוללת עוד בשנות הששים של המאה שעברה את כל שצריך להיאמר על הנגשת המרחב האורבני לציבור תושביו ועל הפיכתו למרחב הפועל למענם..החוקרת הנכבדת נשואת המאמר חושבת שהיא מחדשת. היא לא!
נדלניסטה  |  06.09.19
6.
יש פה הנחה שתפקיד הרשות המקומית הוא להעלות את ההכנסות שלה....
וזה ממש לא מה שצריך. הרשות המקומית צריכה לשפר את חיי התושבים אצלה. זה הכל. אם ירידה בהכנסות תשפר את חיי התושבים אז היא רצויה ומוצדקת. כמובן לא בישראל (וגם בהרבה מקומות אחרים) שכל רשות שלטונית בטוחה שהיא רק צריכה הכנסות הכנסות הכנסות ושישרפו התושבים
ארז  |  05.09.19
לכל התגובות