אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
פנייה לבג"ץ: עבירות בנייה אינן פשע פלילי צילום: Pixabay

פנייה לבג"ץ: עבירות בנייה אינן פשע פלילי

בעלי עסקים בטייבה ותושבים ממזרח ירושלים מבקשים מבית המשפט שיורה לבטל את תקנות העבירות המנהליות בהיותן לטענתם שרירותיות, בלתי סבירות, ובלתי מידתיות

09.09.2019, 09:00 | אמיתי גזית
ממידע שהגיע ל"כלכליסט" עולה כי בתשעת החודשים הראשונים מכניסתן לתוקף של התקנות שהעבירה שרת המשפטים לשעבר איילת שקד - מדצמבר 2018 ועד היום - הטילו רשויות האכיפה קנסות בסכום מצטבר של 20 מיליון שקל ב־51 תיקים על עבירות בנייה. 11 מהקנסות - שהם 21% מהתיקים - היו בישובים יהודים, בסכום מצטבר של 4.5 מיליון שקל. 40 קנסות הוטלו בישובי מיעוטים, בסכום מצטבר של כמעט 15.5 מיליון שקל.

ייחודן של התקנות הוא שלראשונה הן מאפשרות לפקחים של היחידה הארצית לאכיפת דיני התכנון והבנייה, שבשליטת משרד האוצר, להטיל קנסות על עבירות בניה. זאת בהליך מנהלי, וללא משפט.

אתר בנייה אתר בנייה אתר בנייה

הנתונים נמסרו לעו"ד קייס נאסר במסגרת חוק חופש המידע. עו"ד נאסר מייצג את עיריית טייבה, בעלי עסקים בעיר ותושבים ממזרח ירושלים, שעתרו לבג"ץ נגד חוקיות התקנות.

העותרים מבקשים מבית המשפט שיורה לבטל את תקנות העבירות המנהליות בהיותן לטענתם שרירותיות, בלתי סבירות, ובלתי מידתיות. לחלופין הם מבקשים מבית המשפט כי יורה על ביטול תחולתן הרטרואקטיבית של התקנות, כך שהן יחולו רק על מבנים שהוקמו לאחר היום בו פורסמו התקנות לראשונה, 28.5.18. עוד נטען בעתירה כי שרת המשפטים איילת שקד אישרה את התקנות באמצעות "תרגיל חקיקתי" שמנע, לדבריהם, דיון ראוי בהן.

העותרים טוענים כי מדובר בעונשים חמורים שניתן להטילם בעבירות מסוג פשע, בעוד שעבירות תכנון ובנייה אינן כאלה. לדבריהם, שרת המשפטים לא היתה מוסמכת לקבוע קנס כה גבוה, שאינו הולם את חומרת העבירה. "התקנות מתייחסות אל מבצע העבירות כפושע, אך מטופלות בהליך מנהלי ולא בהליך פלילי, על מנת למנוע הגנה משפטית".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות