הגנת פטנט לא רק על הטכנולוגיה המפותחת, אלא גם, ובעיקר על מה שיעשו המתחרים

בניגוד לדעה הרווחת, אין בפטנט כדי להעניק זכות לבעליו להשתמש בטכנולוגיה עבורה ניתן הפטנט. הזכות היחידה שפטנט מעניק היא למנוע מצד שלישי לבצע את האמצאה אשר מוגדרת בתחום המונופולין בפטנט בלא רשותו של בעל הפטנט. פטנט מטרתו לשמש חסם כניסה למתחרים וכוחו של הפטנט וערכו נגזרים מגובה חסם הכניסה שהוא מהווה.

כאשר ניגשים למלאכת העריכה של בקשה לפטנט צריך לוודא כי היקף המונופולין אשר מוגדר בבקשה ישמש ליצירת חסם כניסה למתחרים וייתן יתרון עסקי לבעליו. על מנת לקבוע מהו היקף ההגנה שיש לתבוע בבקשת הפטנט, יש לשאול את השאלות "מה המתחרים עשויים לפתח" או "כיצד המתחרים עלולים לעשות שימוש בטכנולוגיה".

ברוב המקרים, הגנת פטנט מצומצמת, גם אם היא כוללת בתוכה את הטכנולוגיה שפותחה, אינה משרתת את המטרות אשר לשמן הוגש הפטנט. מתחרים חדשים או קיימים עלולים לבצע שינויים קטנים בטכנולוגיה ובקלות יחסית לעקוף את הפטנט ולהימנע מהפרה. אשר על כן, בטרם עריכת בקשה לפטנט צריכה להתבצע מחשבה מעמיקה על כיווני הפיתוח של מתחרים ועריכת הבקשה באופן שיקשה עליהם "לעקוף" את הפטנט. במקום להגן על פתרון טכנולוגי ספציפי, יש לנסות להגן על העיקרון שבבסיס הפיתוח הטכנולוגי ולשאוף לתבוע היקף מונופולין רחב ככל האפשר אשר יכלול גם פתרונות טכנולוגיים דומים העושים שימוש באותו עיקרון טכנולוגי אותו פיתח הממציא. רק כך ניתן למנוע כניסתם של מתחרים לשוק וליהנות מבלעדיות אמיתית.

למרות זאת, ישנם מקרים בהם גם הגנה מצומצמת מאוד עשויה להעניק יתרון עסקי משמעותי מאוד. תחומים בהם הגנה כזו היא מספקת, הם כאלה אשר קיימת בהם רגולציה חזקה אשר מכתיבה את הצורך לעמוד בקריטריונים מחמירים לשיווק המוצר. תחום בולט כזה הוא התחום הרפואי. הגנה ספציפית על מולקולה, או אפילו על משטר מינונים מצומצם של מתן המולקולה כתרופה, עשוי להיות ההבדל בין שוק תחרותי, שוק של מחיר עם שולי רווח קטנים אל מול שוק שנשלט על ידי חברה אחת בבלעדיות עם שולי רווח עצומים. גם במקרה זה, הפטנט נרשם על מנת למנוע כניסת מתחרים לפרק הזמן הארוך ביותר בכדי ליהנות מבלעדיות ויצירת היכולת לקבוע את מחיר המוצר על מנת למקסם רווחים. בתחומים אלה, ייתכן ושינוי קל יחייב אישור רגולטורי חדש שעלותו ומשך הזמן הנדרש להשיגו גבוהים מאוד.

בקשה לפטנט, בה נתבע היקף מונופולין רחב, עשויה לשרת מטרות עסקיות גם לפני הפיכתה לפטנט. עצם קיומה של בקשה כזאת לפטנט עשויה להרתיע מתחרים אשר מתעוררת אצלם אי ודאות בנוגע לגורלה הסופי של בקשת הפטנט. מתחרה שיבחר לפתח טכנולוגיה אשר נופלת בתוך התחום הנתבע בבקשה, מסתכן בכך שהבקשה תבשיל לפטנט, מה שעלול לחשוף אותו לצורך לשלם תמלוגים ומתן פיצויים אחרים לבעל הפטנט ולעיתים אף לצו מניעה לשיווק המוצר. לכן, יש מצבים בהם יש ערך בשמירה על בקשה לפטנט למשך זמן על מנת לגרום אי-וודאות אצל המתחרה לאורך תקופה ממושכת, דבר המתאפשר בעזרת שימוש בדרכים שונות, ובכך ליצור חסם למתחרים ולשמור על בלעדיות בשוק. היה ומתחרה מחליט להיכנס עם מוצר לשוק על אף קיומה של בקשה לפטנט, ניתן להשתמש בבקשה העומדת ולנסות לתבוע היקף מונופולין המגדיר בבירור את המוצר של המתחרה ובכך ליצור יתרון עסקי מהותי. חשוב לזכור, כי על מנת שבקשת פטנט תהווה גורם מרתיע למתחרים, עליה להיות מנוסחת בצורה רחבה דיה שתיצור אי ודאות אמיתית לגבי גורלה הסופי.

מטרתה של בקשה לפטנט היא לתת יתרון עסקי מול מתחרים, ואשר על כן טוב יעשה בעל אמצאה אם יוודא שעריכת הבקשה נעשתה תוך שימת דגש על שיקולים עסקיים של מתחרים פוטנציאליים והאופן בו אלה יוכלו לעשות שימוש באמצאה. לא ניתן להמעיט בחשיבות של תהליך מחשבתי ותכנון אסטרטגי מסודר בטרם עריכת הבקשה כדי לסיים בסופו של יום עם מוצר בעל ערך עסקי משמעותי.

כותב המאמר ליאור כהן , עורך פטנטים מומחה בקניין רוחני בקבוצת ריינהולד כהן.

אין במידע הכלול לעיל כדי להוות ייעוץ מקצועי מכל סוג שהוא, ובכלל זה ייעוץ משפטי, או תחליף לייעוץ כאמור, ואין להסתמך עליו בעת קבלתה של כל החלטה מכל סוג שהוא