אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
לשכת עורכי הדין: הרפורמה חיסלה את המסיבות, אך במחוזות ממשיכים לחגוג צילום: פייסבוק של מחוזות לשכת עורכי הדין

לשכת עורכי הדין: הרפורמה חיסלה את המסיבות, אך במחוזות ממשיכים לחגוג

תיקון לחוק לשכת עורכי הדין קיצץ במידה ניכרת בסמכויות המחוזות והעבירן למועצה הארצית. אבל גם חמישה חודשים לאחר כניסתו לתוקף, אף אחד בלשכה לא ממהר לאמץ את השינוי. ראשי המחוזות עדיין מארגנים מסיבות מפוארות בגני אירועים, אף שהחוק החדש מתיר להם פעילות תרבות ופנאי צנועה בלבד. יו"ר הלשכה החדש אבי חימי מעדיף לשמור על יחסים טובים עם ראשי המחוזות, שמזמינים אותו לחגיגות, לעתים כאורח כבוד, וספק אם יפעל לאכיפת הרפורמה

04.11.2019, 09:56 | ענת רואה

עו"ד אבי חימי נבחר לראשות הלשכה לפני ארבעה חודשים בלבד, ולצד העבודה הרבה שמוטלת עליו, הוא נדרש גם להתרוצץ ממסיבה למסיבה במחוזות השונים של הלשכה. כך למשל בשבוע שעבר השתתף חימי באירוע חגיגי במחוז הצפון, שנערך לכבודו של עו"ד חאלד חוסני זועבי, שהיה יו"ר המחוז כמה קדנציות ופרש לאחרונה. ימים ספורים קודם לכן היה חימי אורח הכבוד באירוע החגיגי של מחוז המרכז, שבו העניקה לו יו"ר המחוז רומי קנבל את אות "יקיר המחוז". גם במחוז הדרום נערך אירוע חגיגי בהשתתפות 700 מוזמנים בגן אירועים, ובו נפרד המחוז מהיו"ר שפרש דני אליגון.

כל האירועים הללו הם ראויים וחשובים, אך משתתף בהם רק קומץ מעורכי הדין בישראל, ואילו המימון עבורם נעשה מתוך תקציב הלשכה, שמבוסס כמעט במלואו על דמי החבר הכפויים שכל עורך דין בישראל נדרש לשלם (כ־1,000 שקל בשנה) והם תנאי לעיסוק במקצוע.

קראו עוד בכלכליסט

מימין: יו"ר מחוז מרכז בלשכה רומי קנבל, יו"ר הלשכה אבי חימי ונשיאת ביהמ"ש מחוזי מרכז רות לורך, באירוע להענקת אות "יקיר המחוז" לחימי, בחודש שעבר. מעמוד הפייסבוק של מחוז מרכז, צילום: פייסבוק של מחוזות לשכת עורכי הדין מימין: יו"ר מחוז מרכז בלשכה רומי קנבל, יו"ר הלשכה אבי חימי ונשיאת ביהמ"ש מחוזי מרכז רות לורך, באירוע להענקת אות "יקיר המחוז" לחימי, בחודש שעבר. מעמוד הפייסבוק של מחוז מרכז | צילום: פייסבוק של מחוזות לשכת עורכי הדין מימין: יו"ר מחוז מרכז בלשכה רומי קנבל, יו"ר הלשכה אבי חימי ונשיאת ביהמ"ש מחוזי מרכז רות לורך, באירוע להענקת אות "יקיר המחוז" לחימי, בחודש שעבר. מעמוד הפייסבוק של מחוז מרכז, צילום: פייסבוק של מחוזות לשכת עורכי הדין

ומה העלות של האירועים הללו, שנערכים בגני אירועים, בליווי קייטרינג ולעתים גם הופעות אמנים? לשכת עורכי הדין סירבה להשיב לשאלה, רק מסרה שהאירועים הם באחריות המחוזות. אלא שמבדיקת "כלכליסט" עולה כי מאז אמצע יוני 2019 המחוזות אינם רשאים לארגן אירועים ומסיבות ככל העולה על רוחם, וזאת בעקבות הרפורמה בחוק לשכת עורכי הדין, שנכנסה לתוקף מיד לאחר הבחירות האחרונות בלשכה, ונטלה מהמחוזות סמכויות רבות.

הרפורמה הזו, שאושרה בכנסת כבר בתחילת 2016 במסגרת תיקון 38, נשמרת משום מה מתחת לרדאר, ואף שהוראותיה המפורטות מופיעות בחוק לשכת עורכי הדין, ספק רב אם כל ששת ראשי המחוזות בלשכה שנבחרו לתפקידם רק לאחרונה ערים לקיומה. בשיחות עם כמה גורמים מובילים בלשכה התברר שרובם כלל לא היו מודעים למהפכה במעמדם של המחוזות.

מאבקים וכפל סמכויות

למעשה במסגרת הרפורמה הוגבלו בחוק סמכויותיהם של מחוזות הלשכה לארבע בלבד: הקמת ועדות מקצועיות מחוזיות, השתלמויות וימי עיון חד־יומיים (ללא לינה ורק בתחומי המחוז עצמו), קשר עם הרשויות השלטוניות במחוז (למשל בתי המשפט והפרקליטות) ופעילות תרבות ופנאי, בתנאי שהעלות לא תעלה על 5% מתקציב המחוז.

המטרה שבבסיס הרפורמה, שיזמו וקידמו שרת המשפטים הקודמת איילת שקד וראש הלשכה הקודם אפי נוה, היתה בין השאר לשים סוף למאבקים שנוצרו בין הוועד המרכזי בלשכה לבין ראשי המחוזות. העובדה שנוה הוא מיוזמי הרפורמה היא מעט אירונית, מאחר שבתפקידו כיו"ר מחוז תל אביב הוא גייס את יתר ראשי המחוזות ונלחם בראש הלשכה אז דורון ברזילי, בתמיכת הנהלת בתי המשפט. עם זאת, כשנוה נבחר לראשות הלשכה, גם הוא הבין שכפל הסמכויות הוא בעייתי.

מימין: יו"ר מחוז הצפון החדש מוחמד נעמנה, יו"ר הלשכה חימי ויו"ר מחוז צפון היוצא חאלד חוסני זועבי, באירוע חגיגי לרגל פרישתו של חוסני זועבי מראשות המחוז. מעמוד הפייסבוק של מחוז צפון, צילום: פייסבוק של מחוזות לשכת עורכי הדין מימין: יו"ר מחוז הצפון החדש מוחמד נעמנה, יו"ר הלשכה חימי ויו"ר מחוז צפון היוצא חאלד חוסני זועבי, באירוע חגיגי לרגל פרישתו של חוסני זועבי מראשות המחוז. מעמוד הפייסבוק של מחוז צפון | צילום: פייסבוק של מחוזות לשכת עורכי הדין מימין: יו"ר מחוז הצפון החדש מוחמד נעמנה, יו"ר הלשכה חימי ויו"ר מחוז צפון היוצא חאלד חוסני זועבי, באירוע חגיגי לרגל פרישתו של חוסני זועבי מראשות המחוז. מעמוד הפייסבוק של מחוז צפון, צילום: פייסבוק של מחוזות לשכת עורכי הדין

בנוסח המקורי של הצעת החוק הממשלתית, כפי שעלתה לקריאה ראשונה ב־2015, בוטלו כליל הוועדים המחוזיים בלשכה, לרבות הבחירה הישירה ביושבי ראש. בדברי ההסבר נכתב כי מוצע לבטלם, אף שוועדת פרוקצ'יה (שדנה בביצוע רפורמה בלשכה) לא הציעה לבטלם אלא רק לתחום את מערך הסמכויות שלהם תוך הבהרת כפיפותם ההיררכית והתקציבית למוסדות הארציים. בדברי ההסבר נכתב כי אין הצדקה בהמשך קיומם של המחוזות.

בסופו של דבר לאחר הדיונים בוועדת החוקה הנוסח רוכך מעט, המחוזות נותרו וגם ראשי המחוזות, אולם הסמכויות קוצצו דרמטית והוגבלו לרשימה סגורה בת ארבעה סעיפים בלבד. מהפרוטוקולים של הדיונים שהתקיימו סביב ניסוח התיקון הזה ניתן ללמוד על הכוונה הברורה להגביל את הסמכויות לארבעה הללו בלבד ועל המאמצים שנעשו להבטיח שאף מחוז לא יוכל לאמץ לעצמו סמכויות נוספות. הגבלה דרמטית של הוצאת כספים על פעולות תרבות ופנאי גם עולה בקנה אחד עם ביקורת של מבקר המדינה שפורסמה כבר לפני 22 שנה, בעת שתקציבי הלשכה היו כשליש מכפי שהם כיום (כיום התקציב עומד על 70 מיליון שקל בשנה).

בנוסח תיקון החוק שאושר בסופו של דבר נכתב במפורש: "ועד מחוז יהיה כפוף למועצה הארצית, ולא יפעל בסתירה להחלטותיה". בנוגע לארבע הסמכויות שייוותרו בידי המחוזות הובהר: "ואלה בלבד יהיו סמכויותיו". בנוסף בסעיף 9 לחוק מובהר: "כל סמכות של הלשכה שלא יוחדה לפי חוק למוסד ממוסדותיה תהיה נתונה בידי המועצה הארצית". המשמעות פשוטה: כל סמכות שלא ניתנה במפורש למחוזות בחוק, איננה סמכות שלהם כי אם של המועצה הארצית בלבד.

מבדיקה של תקציבי המחוזות השונים עולה כי ברובם ישנם שלל סעיפים שלכאורה לא יוכלו עוד להתקיים. בהיבט הכספי מדובר כנראה בסכומים עצומים שייחסכו מתקציב הלשכה, מה שיאפשר בקלות להפחית את דמי החבר, אם הלשכה רק תרצה לעשות זאת.

ניקח לדוגמה את תקציב מחוז תל אביב והמרכז כפי שאושר לשנת 2018. התקציב הכולל שאושר עמד על כ־13 מיליון שקל, כשפחות מ־10% מהסכום (1.2 מיליון שקל) הוקדשו למערך האתיקה, אחת מסמכויות הליבה החשובות ביותר.

הוצאות שכר של המחוז עמדו על 4.5 מיליון שקל, אחזקת בית הפרקליט 1.1 מיליון שקל, הוצאות תרבות 700 אלף שקל, חלוקת יומנים 100 אלף שקל, טיפול בהצפת המקצוע 500 אלף שקל, צלם לאירועי המחוז 200 אלף שקל, יועץ אסטרטגי ויחידת צעירים 575 אלף שקל לשנה, ועוד שלל הוצאות שכמעט כולן לא יוכלו עוד להמשיך ולהתקיים לאחר הרפורמה, מאחר שהסמכויות הללו אינן נכללות בחוק. אין פירוש הדבר שהלשכה לא תוכל לדוגמה לחלק יומנים לעורכי דין, אך ההחלטה על כך תהיה של המועצה הארצית בראשות חימי.

בשביל מה צריך מנכ"ל?

אבל ראשי המחוזות לא צפויים לוותר בקלות על מוקדי הכוח שלהם, וראש הלשכה חימי, אף שיש לו אינטרס שהרפורמה תיושם במלואה, נחשב כמי שנמנע מעימותים ועשוי להתקשות לעמוד מולם. רק בחודש האחרון איישו שני מחוזות בלשכה את משרת מנכ"ל המחוז: במחוז תל אביב ובמחוז מרכז. אלא שהתיקון לחוק כלל לא מעניק סמכות למחוזות להעסיק מנכ"לים. ובחוק נכתב במפורש כי "אלו בלבד" הן הסמכויות. יתר על כן, לאור הסמכויות המצומצמות שנשארו להם, ספק עד כמה המשרה הזו עדיין נחוצה. מנגד, צפוי שראשי המחוזות יטענו שהם כן זקוקים למנכ"לים, וגם יבקשו להשאיר אצלם את הסמכות להעסיק עובדים לפי ראות עיניהם. המחוזות גם לא יכולים לכאורה להעסיק דוברים משל עצמם, להשקיע מאות אלפי שקלים בתשלום עבור צלמים בימי עיון, להעסיק יועץ אסטרטגי (כל אלו למשל הם סעיפים תקציביים קיימים במחוז תל אביב), ובאופן כללי להשקיע סכומים גבוהים בשלל פעולות שלרוב עורכי הדין אין עניין בהן.

סוגיה חשובה נוספת היא האתיקה. כיום המועצה הארצית בלשכה מתקצבת את המחוזות, ובעצם כל מחוז קובע בעצמו איזה סכום ברצונו להקדיש למערך האתיקה. אין ספק שמצב זה עלול ליצור חשש לניגוד עניינים, שכן למחוזות אין בהכרח אינטרס להעמיד את האתיקה בראש סדר העדיפויות, והתוצאה היא שתלונות נגררות ולא מטופלות (כך לפחות במחוז הגדול ביותר, ת"א). על פי הרפורמה, סמכויות האתיקה לא הוענקו למחוזות, ונראה כי גם אלה צריכות להיות מופקדות בידי המועצה הארצית.

למהלך כזה יש משמעות כפולה: ראשית המועצה הארצית תוכל לתקצב את מערך האתיקה על פי צרכים ריאליים (ותוך הגדלה משמעותית של התקציב לאור סכומים שכעת יתפנו לה). בנוסף, התקציבים של המחוזות יצטמצמו בהתאם, כך שה־5% המיועדים לתרבות ופנאי יהיו בהיקפים סמליים כפי שהתכוון המחוקק.

ומה עם אחזקת משרדי הלשכה בכל רחבי הארץ? לכאורה אפשר לומר כי אין משמעות מי משלם את חשבונות החשמל והניקיון האם המועצה הארצית או שכל מחוז דואג לעצמו, אך ייעול של המערכת, ברוח התיקון לחוק, לכאורה עולה בקנה אחד עם העברת מלוא האחריות הזו למנהלת ארצית של הלשכה, תוך קיצוץ בעלויות.

"מה שהיה כבר לא יהיה"

ומה קורה בינתיים? אף שהרפורמה נכנסה לתוקף מיד לאחר הבחירות האחרונות ללשכת עורכי הדין, שהתקיימו בחודש יוני, נכון להיום לא נראה שהלשכה אימצה את הרפורמה. לפניית "כלכליסט" השיבה הלשכה שתקציב 2019 אושר ב־2018, ואין מקום לערוך בו "שינויים בדיעבד". אולם התיקון לחוק אושר ב־2016, ומועד תחילתו היה ידוע מראש, אז מדוע לא מצאה לנכון הלשכה להיערך לו בהתאם? לדברי גורם משפטי, הלשכה היתה צריכה כבר בעת גיבוש תקציב 2019 לחלק את התקציב לשני חלקים, בהתאם לכניסת החוק לתוקף.

אילו נעשה כך, ספק אם חלק מהמחוזות היו יכולים לערוך את האירועים המפוארים לפתיחת שנת המשפט, שעלותם עשויה לעמוד על מלוא התקציב לצורך פעילות תנאי ותרבות לפי הרפורמה החדשה. כאמור, האירועים הללו אמורים להיכלל ב־5% בלבד מהתקציב. לדוגמה התקציב החצי שנתי של מחוז דרום עומד על 1.65 מיליון שקל, ו־5% מסכום זה הם 83 אלף שקל. זהו התקצוב לכלל אירועי התרבות והפנאי, ואירוע כזה נכלל בהם. במחוז צפון הסכומים דומים מאוד, כ־80 אלף שקל. אגב, במחוז חיפה כנראה נערכו ליישום מסוים של התיקון מאחר שבתקציב 2019 אין סעיף תרבות.

כיום בתקציב מחוז הצפון מוקצים 190 אלף שקל שקל לטקסים, 72 אלף שקל ליומנים ו־62 אלף שקל לתרבות, 200 אלף שקל ליח"צ ופרסום ו־1.3 מיליון שקל להנהלה וכלליות. חלק מהסעיפים הללו לא יוכל להתקיים בעתיד באותה מתכונת. בתקציב מחוז דרום תוקצבו השנה 180 אלף שקל לטקס פתיחת שנת המשפט, 70 אלף שקל ליום הפרקליט ו232 אלף שקל לשכר מצווה.

תקציב מחוז ירושלים הסתכם ב־2019 ב־4.1 מיליון שקל, כלומר סעיף תרבות ופנאי בתקציב כזה יעמוד בעתיד על 205 אלף שקל בלבד. בפועל תקציב פעילות תרבות רווחה וספורט עמד על 450 אלף שקל, 300 אלף שקל עבור ביטאון המחוז ואתר אינטרנט, וכמעט 2 מיליון שקל עבור משכורות. בתקציב מחוז תל אביב ל2019 ניכר כי הוסרו כמה סעיפים תקציבים שהופיעו שנה קודם לכן.

עו"ד ערן גולן, חבר המועצה הארצית וחבר בוועדת הכספים, מסר: "התיקון לחוק הלשכה יצר מציאות חדשה ביחס לסמכויות ועדי המחוזות. מה שהיה כבר לא יהיה".

עו"ד נועם לאור, מסיעה וולונטרית, מסר: "סיעת לשכה וולונטרית תמשיך לפעול לקידום הפסקת החברות הכפויה בלשכה. עד אז יש להקטין למינימום את ההוצאות, ובעיקר את המנגנונים הכפולים והמכופלים. אין כל טעם במנכ"ל נפרד לכל מחוז, בדובר נפרד ובמערך בוררויות נפרד".

מדוברות לשכת עורכי הדין: נמסר "תקציב 2019 אושר כבר ב־2018. אין מקום לערוך שינויים בדיעבד לתקציב בעקבות התיקון שנכנס לתוקף אחרי הבחירות האחרונות. משמעות כניסתו לתוקף של התיקון לחוק היא בהיערכות במסגרת תקציב 2020, שנמצא בהכנה על ידי ועדת הכספים. בדיוני ההיערכות יילקחו בחשבון כל השינויים הנדרשים על פי חוק. אין משמעות הדברים כי כל הדוגמאות המועלות בפנייתך אסורות כדברייך על פי התיקון לחוק או כי בהכרח מתחייב שינוי בתקציב או בפעילות הלשכה והמחוזות. בנושאים המחייבים שינוי בעקבות התיקון לחוק תיערך הלשכה בהתאם".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



16 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

15.
פשיטת רגל של מערכת האתיקה
הגיע הזמן ליטול מהלשכה את הסמכות לשפוט את חבריה. תלונות מתבררות במשך שנים. בתי הדין המשמעתיים דוחים כמעיט תמיד (למעט מקרים חריגים) טענות המועלות בפניהם בגלל השיהוי. בכך בתי הדין מעודדים את ועדות האתיקה להמשיך ולגרום עינוי דין ונזקים קשים למתלוננים ולעורכי הדין הנילונים. ייתכן בהחלט שהמצב שלקריסת המערכת המשמעתית הוא בגלל היעדר תקציבים מספיקים. אנו שומעים על קיצוצים גדולים בתקציבים עבור הפקדות אירועים אך אין כנגד זה הזרמת כספים למערכת האתיקה.
אפי  |  06.11.19
לכל התגובות