אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"לא נתיב פלוס יצר את הפקקים, הם היו שם קודם"

ראיון

"לא נתיב פלוס יצר את הפקקים, הם היו שם קודם"

בגיל 40 וכשהיא בהיריון שלישי מנהלת קרן טרנר-אייל, מנכ"לית משרד התחבורה, את משבר הפקקים והשקת פרויקט "נתיב פלוס", שהספיק לספוג הרבה ביקורת, כעס ותסכול; בראיון מקיף ראשון מאז הושק היא חושפת נתונים חדשים על הפקקים ועל התוכניות להתמודד איתם, מגיבה על היוזמה לתחבורה ציבורית בשבת, מדברת על אגרות הגודש והרכב החשמלי, ומספרת איך מנהלים משרד ממשלתי כל כך משמעותי לאזרח - בלי ממשלה ובלי תקציב

08.11.2019, 08:26 | אודי עציון

 "צריך להיזהר שלא לקטול בתקופה הראשונה אנשים שעושים שינוי. כל מה שאנחנו חווים עכשיו הוא לא בלתי צפוי: לפני שיצאנו לפרויקט הזכרנו לעצמנו שיתקפו אותנו, ושיהיה קשה וייקח זמן עד שדברים יתרגלו ואנשים יסתגלו. אנחנו חוטפים כל כך הרבה, עד שאנשים שוכחים: בסוף אתה רוצה שהממשלה תיזום ותעשה שינויים, בטח כאלה שנכונים, אפילו בטווח קצר ובינוני, אפילו אם הם לא פופולריים. אמנם ב־2025 יהיו כאן עוד נתיבי תחבורה ציבורית, ועוד רכבות קלות ועוד רכבות כבדות. אז מה, נשב חמש שנים, נסתכל על הפקקים מתארכים ולא נעשה כלום?"

קראו עוד בכלכליסט

קרן טרנר־אייל (40), מנכ"לית משרד התחבורה זה שלוש שנים, ידעה מה מחכה לה, לצוות המשרד ולנו כשהשיקה את יוזמת "נתיב פלוס", להפיכת הנתיב הימני בכביש החוף בין גלילות לנתניה, בשני הכיוונים, לנתיב לתחבורה ציבורית ולרכבים עם לפחות נוסע אחד, ונתיב דומה בנתיבי איילון מראשון־לציון ועד תל־אביב לרכבים עם שני נוסעים ומעלה.

יש מאות אלפי אנשים שמרגישים שאתם עושים עליהם ניסוי ענק.

"זה לא ניסוי בבני אדם. זה פיילוט על ה'איך', לא על ה'אם'. אנחנו חייבים לפעול. אם לא ניתן העדפה לתחבורה הציבורית אנשים לא ישתמשו בה. אם לא ניתן אפשרות לקארפול (נסיעה משותפת), הפקקים יחריפו בקצב מואץ, כי יותר מכוניות יישארו על הכביש בשעות העומס. כיום יש בכל מכונית בשעות השיא 1.2 איש בממוצע. אם היו בה 1.7 אנשים, לא היו פקקים. לא כולם צריכים לנסוע באוטובוס, מספיק שינוי קטן יחסית של הרגלים. אנחנו בודקים איך נכון לעשות בארץ את ההעדפות האלה, האם הציבור נשמע לכללים והאם האכיפה עובדת.

"מאז שהמשטרה החלה לחלק דוחות לנהגים שנוסעים בנתיב פלוס לבדם, אנחנו רואים פחות הפרות ותנועה שזורמת טוב יותר בנתיב. אנחנו רואים גם יותר מכוניות עם שני אנשים, ומקבלים דיווחים מווייז ומוביט על עלייה גדולה בשימוש באפליקציות הקארפול. האוטובוסים מגיעים הרבה יותר מהר ליעד, גם בבוקר ועוד יותר אחר הצהריים. גם מוניות השירות הרבה יותר מהירות ויעילות. אנחנו שומעים על יותר אנשים שמחליטים לעבוד מהבית יום בשבוע באישור המעסיקים. ונשמח לראות יותר אזורי תעסוקה יוצאים מתל־אביב צפונה. אני מקבלת תלונות על הפקק בכביש החוף מתושבים בנהריה ובכרמיאל. לא הגיוני שכל כך הרבה אנשים צריכים לנסוע לתל־אביב כדי להתפרנס".

ידעתם מראש שאנשים ימצאו את עצמם עומדים בפקק עוד חצי שעה ויותר בכל כיוון?

"יש צעקה גדולה, אבל אנשים שוכחים מה היה כאן במאי, הרבה לפני שהתחלנו בפרויקט. נסיעה מנתניה לגלילות בין 8־ל־9 בבוקר לקחה 44 דקות, לפני שהתקצרה ל־21 דקות באוגוסט בגלל הקיץ. באוקטובר היא לקחה 45 דקות, רק דקה אחת יותר. בין 9 ל־10 בבוקר היה 32 דקות במאי, 18 דקות באוגוסט, ו־33 דקות באוקטובר. רק בין השעות 7־8 יש זינוק יותר משמעותי, מ־42 דקות במאי ל־50 דקות באוקטובר. אבל יש גורם אחד מדאיג שכל המבקרים לא לקחו בחשבון".

מה פיספסנו?

"בין ינואר למאי נרשם בבת אחת זינוק בפקקים בכביש החוף. זמני הנסיעה זינקו בכ־30%. הסיבה: מינואר אוכלסו 1,231 דירות בנתניה, 989 דירות בחדרה, 649 דירות בכפר יונה ו־132 דירות באור־עקיבא, סך הכל 2,998 דירות, ואלפי נהגים נוספים יוצאים בבוקר אל הפקק בכביש החוף. באזור דרום גוש דן, ראשון־לציון, אשדוד, אשקלון, נס־ציונה ורחובות מדובר ב־4,260 דירות שאוכלסו, ורבים מדייריהן עוברים בבוקר דרך איילון צפון. זה לא נתיב פלוס שיצר את הפקקים, הם היו שם ממילא. עכשיו אנחנו לפחות מציעים אלטרנטיבה לעמידה הארוכה בפקק, שעוד עשוי להתארך למי שימשיך לנסוע לבדו".

קרן טרנר-אייל, צילום: צביקה טישלר קרן טרנר-אייל | צילום: צביקה טישלר קרן טרנר-אייל, צילום: צביקה טישלר

יש לך איזו בשורה לנהגים האלה?

"מי שנוסע לבד בפקקים הוא חלק מהסיבה להיווצרות הפקק. אפשר לצאת מוקדם מאוד לפני הפקקים, אפשר לצאת מאוחר יותר בתחבורה הציבורית שתגברנו, או בקארפול. ואפשר לצאת לבד לכביש בשעות שיא התנועה, ולעמוד בפקק. זו בחירה שיש לה מחיר".

את תושבת עמק חפר. איך את מתמודדת עם הפקקים בכביש החוף?

"כשגרתי בתל־אביב נסעתי הרבה בתחבורה הציבורית. אבל בעלי ואני החלטנו לעבור למרחב כפרי, שם התחבורה הציבורית לעולם לא תהיה טובה כמו בעיר הגדולה. אז קיבלנו החלטה לשלם למטפלת כדי שתיקח את הילדים בבוקר, ואני יוצאת מהבית ברבע לשש, לפני הפקקים. אני כן נדרשת לתת הרבה הסברים להורים מסביב, כשאני אוספת אחר הצהריים את הילדים מהפעוטון או יוצאת איתם לגינה. אני מבינה את התסכול, אבל אין לנו באמת ברירה, חייבים לתת העדפה לנוסעים יחד. הפקקים כאן כדי להישאר".

החלטתם כבר מהם הכבישים הבאים שישולב בהם נתיב פלוס?

"בכל מקום שיש בו שלושה נתיבים, אחד מהם יהיה נתיב משותף. בכביש 4 אנחנו מוספים נתיב כדי לאפשר נתיב פלוס, ויהיה כזה גם בכניסה לירושלים שאותה אנחנו מרחיבים. אנחנו עוד מתלבטים איך נכון לעשות את זה בכביש 5, אם לבחור בכלל בנתיב ימני או שמאלי עבור נתיב פלוס, על רקע העומסים הכבדים שם".

לא מקנאה בשאול מרידור

 

זה יפה שאתם מוסיפים נתיבי תחבורה ציבורית ונסיעות אוטובוסים כשחסרים אלפי נהגים שיפעילו אותם. נסיעות מתבטלות בגלל שאין נהגים.

"אחד האתגרים הגדולים שיש לנו זה נהגים ומסופי אוטובוסים. כולם רוצים מסופים, אבל לא אצלם. כשיהיו יותר אוטובוסים חשמליים, ההתנגדות של ראשי הרשויות תרד. הם גם מתחילים להבין שמסוף תחבורה ציבורית בשטחם מבטיח לתושבים שלהם אוטובוסים זמינים יותר.

"העלינו את שכר הנהגים ל־44 שקל לשעה לפני תוספות, ואנחנו מפחיתים את העומס המוטל עליהם – את גביית התשלום מהנוסעים, ומקילים על הנהיגה באמצעות עוד ועוד נתיבי העדפה לתחבורה ציבורית. השקענו במבני מנוחה לנהגים וקיצרנו את זמני ההכשרה של נהגים חדשים. נהגי אוטובוסים ומשאיות כבר לא חייבים לעבור דרך המכון הרפואי לבטיחות בדרכים, ומקבלים אישור בריאותי ממכון מקביל שהמשרד התקשר איתו, בתוך 3 שבועות במקום 8־9 חודשים לפני כן. כרגע חסרים נהגים בעיקר במרכז ובירושלים. בחדרה ובכפר יונה, היכן שאנחנו מוסיפים נסיעות בעקבות נתיב פלוס, יש נהגים".

ואין אוטובוסים. יש שבעה מכרזים לתוספת של 2,100 אוטובוסים, שתקועים בגלל המחלוקת על רכש הגומלין ממפעלי האוטובוסים בארץ.

"אני מקווה שהנושא הזה ייפתר בקרוב, זה אחד המשברים הכי גדולים שיש לנו. איבדנו המון זמן. הוצאנו מכרזים והם נתקעו. בירושלים למשל תיכננו הכפלת שירות, קיבלנו מימון מהאוצר, ואי־אפשר לבצע את זה בגלל המחלוקת בין מפעלי האוטובוסים הישראליים ליבואני האוטובוסים, בעיקר מסין. הצענו הסדר שייתן עדיפות מסוימת לייצור המקומי, ועדיין אין הסכמה. השר מעורב ואני מקווה שיימצא בקרוב פתרון מוסכם".

יהיו עוד משברים כמו שהיה עכשיו עם חברות התחבורה הציבורית הפרטיות, שקיבלו לפתע הודעה מהאוצר שהוא מקזז להן 20% מהתשלומים המגיעים להן מהמדינה, ואיימו בצדק בשביתה?

"אני מקווה שלא, אבל זה יכול לקרות. כרגע יש שמיכה תקציבית שכל רגע מושכים אותה עוד קצת. חסרים מזומנים, ובגלל שאין ממשלה, ועדת הכספים לא מתכנסת לאשר העברות בקצב הרגיל. אז גם כאשר אגף התקציבים אישר את ההעברות, החשב הכללי אמר רגע, אין לי כסף בסעיפים האלה. ועדיין, זה היה נורא מה שהם עשו למפעילים. החשב עצר חלק מהתשלומים רגע לפני החג, כשכבר לא יכולנו לתקן את זה כי כולם כבר יצאו לחופשת החג. שאלתי את החשב, למה לעצור תשלומים לחברות שיש להן חוזה עם המדינה, וכבר סיפקו את השירות. למה לא חשבתם לקזז 10% מהשכר שלי ושל שאר עובדי המשרד לפני שבחרתם לפגוע בחברות האוטובוסים ובעובדים שלהם? זה הרי היה הזוי באותה מידה".

מה יקרה בינואר, בהנחה שלא יהיו עד אז ממשלה חדשה ותקציב מדינה?

"האוטובוסים והרכבות ימשיכו לפעול, אבל יהיה קשה לעשות דברים חדשים. נהיה בבעיה תקציבית קשה. משרדי הממשלה אמורים לקבל בכל חודש 12/1 מהתקציב הקודם, אבל אנחנו עוד לא שוכחים מה היה כאן במאי, הרבה לפני שהתחלנו בפרויקט. יודעים מה בדיוק ה־12/1 שלנו, יש דיונים כרגע באוצר איך בכלל לחשב את זה. השאלה אם הולכים לפי בסיס התקציב, שהוא נמוך, או אחרי השינויים והתוספות שקיבלנו, כמו שעכשיו אישרה ועדת הכספים. מדובר בתקציב דו־שנתי שהבסיס שלו הוא לפי תחזיות מ־2017, שכבר לא קשורות לכלום. אני לא מקנאה כרגע בשאול מרידור (ראש אגף התקציבים) וברוני חזקיהו (החשב הכללי)".

משרד התחבורה מקשה על ראשי הערים בסירובו להקים רשויות תחבורה מטרופוליניות. בעולם ראש עיר אחראי על האוטובוסים, כמו על התברואה והחינוך. כאן כל הסמכויות אצלכם.

"אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא עם העיריות. אחת ההפתעות של הבחירות האחרונות היו ראשי ערים שהבינו את החשיבות וסוף־סוף מדברים על תחבורה ציבורית, כמו בראשון־לציון, בנס־ציונה, ברחובות ובכפר־סבא. מנגד, ברעננה עוד לא נפל האסימון. התושבים דורשים היום תחבורה ציבורית, והיכולת לספק אותה תלויה גם בהסכמות של ראשי הערים לתת לה עדיפות ולהפוך נתיבים לנת"צים.

"חיזקנו את המחוזות כדי לתת מענה מהיר יותר לבקשות ולצרכים של הערים. לפני שהשקנו את תוכנית 'מהיר בעיר', להוספת עשרות קילומטרים של נת"צים ב־17 רשויות מקומיות, עברנו מעיר לעיר, הצגנו את התוכניות שלנו ואת החיבורים לערים הסמוכות וביקשנו פידבק.

"אין עדיין מספיק אנשי מקצוע בכירים ומנוסים כדי להקים רשויות מטרופוליניות יעילות. לא כל מה שעובד בחו"ל יעבוד בארץ. שם יש מרחקים בין הערים. כאן יש 260 יישובים, והמון נסיעות הן בין ערים צמודות. לכל ראש עיר יש הצרכים שלו. האם הצרכים של בני־ברק ותל־אביב זהים? הרמזור בצומת הבורסה ייתן עדיפות לנוסעים לתל־אביב או לרמת־גן? לא בטוח שהערים יסתדרו ביניהן".

בני־ברק מן הסתם לא הייתה מצטרפת ליוזמת התחבורה בשבת של רון חולדאי. מה עמדת המשרד כלפי היוזמה?

"בגיבוש התוכנית לא היינו מעורבים, ואני מכירה אותה רק מאמצעי התקשורת. יש פה סוגיה מורכבת מאוד, והתנגשות עם הסטטוס קוו. אני מאמינה שתחבורה ציבורית בשבת זה משהו שהממשלה צריכה לתת עליו את הדעת. זה לא נושא לפקידות ואפילו לא לשר התחבורה. זה נושא שנמצא במחלוקת ציבורית והממשלה צריכה לקבוע אם לאפשר את זה".

איפשרתם פעילות בשבת של קווי מוניות השירות החדשים.

"שם מדובר בחלק מהסטטוס קוו. מוניות השירות פועלות בשבת כבר שנים. הוספנו את התשלום ברב קו אבל רק בימי חול, ובשישי ושבת הנוסעים ישלמו במזומן ובתעריף גבוה יותר, כפי שהיה תמיד".

חלק מהזוכים במכרזים החדשים למוניות שירות פרשו או שוקלים לפרוש, מחוסר רווחיות.

"חלק מהמכרזים נתקעים, ואנחנו שומעים מהמפעילים שלא הבינו את תנאי המכרז ואת הסיכונים. גם היעדר תקציב מדינה מעכב חלק מהמכרזים. אנחנו עדיין מאמינים שמוניות השירות צריכות לפעול כמה שיותר מהר. המפעילים אמורים להרוויח יותר, כי בסוף שבוע יש להם הכנסה גבוהה יותר. גם בלילה יש תעריף מוגדל. נצטרך להפיק לקחים למכרזים הבאים שייצאו. אם חברה מחליטה לנטוש מכרז שבו זכתה, יש ערבות ביצוע לא גבוהה שקבעה הכנסת, ותיכנס חברה אחרת".

נתיב פלוס בכביש החוף, צילום: ynet נתיב פלוס בכביש החוף | צילום: ynet נתיב פלוס בכביש החוף, צילום: ynet

אגרת גודש חכמה

 

השבוע עמד משרד האוצר להציג את התוכנית שלו לגביית אגרות גודש. שר התחבורה בצלאל סמוטריץ' הביע, כמו ישראל כץ בעבר, התנגדות נחרצת למהלך כל עוד לא תתוגבר התחבורה הציבורית, וכל עוד הוא כולל הכבדת העול הכלכלי על הנהגים, והמהלך נדחה.

"כל עוד מדובר על מעבר מאגרת רישוי 'טיפשה' לתשלום חכם על נסיעה בשעות העומס, 20־30 שקל בכל פעם לעומת 1,500 שקל בבת אחת, זה צפוי להיות מקובל עלינו. אבל כל עוד מדובר בעוד מס על הנהגים, השר מתנגד. הם כבר משלמים מספיק מסים. יש היגיון במעבר לתשלום לפי השימוש. אם אני נוסעת בשעות השיא אשלם יותר מאשר בשעות שפל, ואם אני נוסעת במרכז אשלם יותר מאשר בפריפריה. חשוב שתחבורה ציבורית וקארפול יהיו פטורים. תמחור השימוש ברכב חשוב גם בהקשר של מכוניות חשמליות, שנראה יותר ויותר בשנים הבאות. השימוש ברכב חשמלי יהיה זול יותר מאשר ברכבי בנזין, ואנחנו צריכים לנהל את השימוש שלו בכבישים, אחרת אנשים ייסעו בלי חשבון".

השבוע חשפנו ב"ממון" שהדרג המקצועי במשרד תומך באישור אופניים חשמליים עד 45 קמ"ש, שקיימת בתקינה האירופית. מתי זה יקרה?

"אני רוצה לאמץ את התקינה האירופית כמעט במלואה, עכשיו עובדים על איך ומה לקחת משם. כולל למשל את תקינת L1e לטוסטוס חשמלי שמהיר יותר מהאופניים החשמליים שמותרים כיום בארץ ומגיעים רק ל־25 קמ"ש. היום אופניים חשמליים נהיו, באופן לא חוקי, יותר ויותר טוסטוס, עם ביצועים טובים יותר ממה שמתיר החוק. תקנות שהגשנו לאישור הכנסת, ויאפשרו לנו לפעול נגד מי שמשפר ביצועים באופניים, מחכות שיהיו ממשלה וכנסת פעילות. הם יצטרכו אישור של שר התחבורה הקבוע וועדת הכלכלה.

"כך גם לגבי רישום אופניים וחובת התקנת לוחיות רישוי. לרוב הרוכבים יש רישיון נהיגה, אבל כשהם על אופניים הם מגיעים לרמזור אדום וממשיכים הלאה. ברגע שיהיה רישוי הרוכבים יתנהגו בצורה יותר אחראית. זה יקל על האכיפה. אנחנו רוצים לתקן גם את דרגות הרישוי של רכב דו־גלגלי, ולהתאים אותן לאירופיות".

ומצד שני אתם הולכים להגביל העלאת אופניים לרכבת. למה?

"רק בשעות השיא נחייב את הנוסעים עם אופניים מתקפלים לקפלם ולשאת אותם בתיק נשיאה. בשעות השפל אפשר יהיה להעלות אותם כרגיל. אנחנו מנסים להקל על העומס בקרונות, ולאפשר לנכים שימוש בקרונות הנכים, שנתפסו על ידי אופניים. המדינה החליטה להפוך את הרכבת לאמצעי התחבורה הציבורית הבין־עירוני הנגיש לנכים, אבל הקרונות שלהם מלאים וצפופים. צריך לפנות להם מקום".

התחלתם במהלך נגד ה"בימבות" – הקלנועיות שמתחזות למכוניות חשמליות. כבר הגבלנו את היבוא של הבימבות, שמנצלות תקינה שנועדה לאפשר ניידות לנכים ובסוף אנחנו מוצאים אותן בכביש כאילו שמדובר במכוניות עירוניות קטנות. איפה שיש פירצה צריך לחסום אותה. אני מניחה שעוד יתבעו אותנו על עצירת הבימבות, אבל זה עדיף על פני זה שהן ימשיכו להסתובב כאן".

ועדיין, ישראל היא מרכז של חברות וסטארט־אפים בתחום התחבורה החכמה, אבל לא ממש מרגישים את זה בכבישים או כשאנחנו עולים לאוטובוס.

"יש כאן כבר ניסויים של רכבים אוטונומיים עם נהג ביטחון. נכנסים רמזורים חכמים, שירות תחבורה ציבורית לפי קריאה שהתחלנו להפעיל גם בקריית־מלאכי. פרויקט כמו 'באבּ ל' – רכב ציבורי שמכסה אזור במקום מסלול קבוע. אנחנו צריכים לתת חלופות לאזרחים. מי שגר באבן גבירול יכול להיות שיעדיף את האוטובוס שמתחת לבית. מי שרוצה להיות בטוח שיהיה לו כיסא בנסיעה, שיזמין באבל. בקרוב נשיק אפליקציית תשלום בסלולר באוטובוסים. לא צריך יהיה יותר לרוץ לטעון כרטיסי רב קו, הנוסע יעביר את הסמארטפון בסורק, ובסוף החודש האפליקציה תחשב את מסלול החיוב הכי זול עבורו. אנחנו מנגישים את מאגרי המידע שלנו ועובדים כל הזמן לדייק אותם".

רכבת ישראל, צילום: YNET רכבת ישראל | צילום: YNET רכבת ישראל, צילום: YNET

פולקסווגן ומובילאיי ישיקו בתל־אביב מוניות אוטונומיות ב־2022. תאשרו להם לפעול ככה, לפני שאר העולם?

"השבוע חזר צוות של המשרד מסיור מקצועי בארה"ב, בדיוק לנושא הזה. הם נפגשו עם חברות ויזמים בתחום, כד לוודא שהתקנות שנאשר יתאימו לעוד חברות ולא רק למיזם הזה. יש לנו הסכמי חילופי ידע עם גופים בעולם, ונשתף פעולה בכתיבת התקנות לרכבים כאלה. בינתיים הנסיעה האוטונומית בארץ מוגדרת כניסוי, בשום מקום בעולם היא לא הפכה עדיין לעניין מבצעי מלא. אנחנו רוצים לראות כאן עוד יזמים ומיזמים כאלה. בישראל קל להם יותר לעשות ניסויים, כי הם צריכים לשבת רק עם משרד התחבורה, ולא עם גורמים רבים כמו בארה"ב, למשל, עירוניים ופדרליים".

עד שהרכבים יהיו אוטונומיים נצטרך להמשיך להגיע למשרד הרישוי בשביל רישיון נהיגה. מה יהיה עם התורים הארוכים?

"אם מישהו חושב שכולם יכולים להגיע יחד ב־8 בבוקר למשרד הרישוי ולא לעמוד בתור, עם כוח אדם שרק עובר קיצוצים כל הזמן, ולקבל שירות מהיר, זה לא עובד. זה בדיוק כמו שכולם יוצאים ב־8 בבוקר לכבישים. גם בסניף יכול להיווצר פקק. לכן עברנו לנהל את הביקוש. את רוב הפעולות של משרד הרישוי אפשר לעשות באינטרנט, במכשירי הרישוימט או בסניפי הדואר. מי שרוצה להגיע למשרד הרישוי, שיזמין תור, בדיוק כמו לרשות האוכלוסין במשרד הפנים, או לקופת חולים. אפשר באינטרנט, ומי שמעדיף – אפשר גם דרך מוקד טלפוני. ומי שיזמין תור לא יחכה יותר מעשר דקות. התחלנו כבר בשני סניפים, בעוד שבועיים יהיו ארבעה, ומתחילת 2020 נעבור לשיטה החדשה בכל הסניפים.

"כל מי שעובר טסט ומקבל רישיון נהיגה צריך להגיע לסניפים לקבלת היתר נהיגה. בקרוב אפשר יהיה להוציא את ההיתר ברישוימטים ובדואר. אם רישיון הנהיגה לא מגיע, ויש צורך דחוף בו לקראת נסיעה לחו"ל, הוספנו עמדת הנפקה בנתב"ג, ואפשר לאסוף ישירות בדפוס בארי, שמייצר את כרטיסי הפלסטיק".

הרפורמה בטסטים חוגגת שנה וקצת. לא הגעתם ליעד של מבחן נהיגה ראשון בתוך 3 ימים מההזמנה כמו שהצהרתם.

"השר הקודם רצה טסט ראשון בתוך 3 עד 5 ימים וטסט שני בתוך 7 עד 14 ימים. היום אנחנו למדים שאף אחד לא רוצה טסט בתוך 3 ימים, זה משבש למורה את הלו"ז וגם התלמידים לא מספיקים להתארגן. אז אנחנו במעבר לטסט ראשון בתוך שבועיים, שיפור ענק לעומת 3 חודשים לפני הרפורמה. היו קשיים בהתחלה, אבל מספר התלמידים במערכת גדל מ־100 אלף בשנה ל־120 אלף, אנשים קיבלו תיאבון כי הכל יותר זמין. יש לנו כמה דברים שעוד צריך לשפר, כמו נושא הביטוח לרכבי המורים בזמן הטסט".

למה אי־אפשר פשוט לבחור טסט כמו שבוחרים תור לרופא, נכנסים למערכת, רואים מתי פנוי ובוחרים תאריך שנוח למורה ולתלמיד?

"זה חלק מהיתרונות והחסרונות של המודל שנבחר לביצוע הטסטים. ברגע שנאפשר בחירה כזאת של טסטים, ויהיו ימים ושעות שאנשים יעדיפו שלא להיבחן בהם, אנחנו מקשים על המודל הזה לעמוד בדרישות השירות שלנו, ואז צריך לפתוח מחדש את המודל, דבר מאוד מורכב ומסובך, עם ועדות ואישורים מיוחדים. היום יש מספיק טסטים זמינים, ואפשר להחליף מועדים, וזה מאזן את העובדה שהמערכת בוחרת בעצמה את המועד לטסט".

יש גם מנכ"ל קטן

 

טרנר־אייל היא האישה הראשונה שמשמשת כמנכ"לית במשרד התחבורה ואחת המנכ"ליות הבודדות במשרדי הממשלה. אחרי תואר ראשון בכלכלה ומינהל עסקים ותואר שני במינהל עסקים היא הגיעה לפני 15 שנה למשרד האוצר, שם הייתה רכזת צוות תחבורה באגף התקציבים. משם עברה למשרד התחבורה ב־2011. בינואר 2016 מינה אותה שר התחבורה כץ למנכ"לית המשרד, מיד עם שובה מחופשת לידה.

כיום היא אם לשניים ומנהלת את משבר הפקקים והמשרד כולו כשהיא בהיריון שלישי. "אומרים לי שיש במשרד מנכ"לית, אני מצביעה על הבטן ומזכירה שיש פה גם מנכ"ל קטן", היא אומרת. כאשר מונתה לתפקיד היא הבטיחה בראיון ל"ממון" לשלוח את עובדי המשרד מוקדם יותר הביתה, כדי שיבלו יותר עם המשפחה.

עמדת במשימה של שיפור היחס עבודה־משפחה במשרד?

"מאז שהתחלנו במהלך לא נקבעות ישיבות בימי שלישי וחמישי אחרי השעה 15:00, ואם יש משהו דחוף ונאלצים בכל זאת לשבת, העובד מקבל יום אחר לצאת בו מוקדם לילדים. זה הפך משמעותי דווקא לאבות, שבעבר לא היה מקובל שהם יוצאים מוקדם למשפחה. התפיסה הייתה שזה לגיטימי רק לנשים. וזה פגע דווקא באבות צעירים במשרד. הדור שלנו רוצה את שני הדברים, גם קריירה וגם משפחה, וכמעסיק אני רוצה לאפשר לעובדים לשלב ביניהם. זה שרואים היום במשרד התחבורה שהבוסית בהיריון וגם יוצאת לילדים, זה יצר שיח אחר לגמרי. ישיבה במשרד יכולה להתחיל בשיחה על הילדים.

"כשדיונים מתקיימים בשעות מאוחרות, אמא שצריכה לצאת לילדים ולא יכולה להשתתף בהם, הופכת לא רלוונטית. זה משהו שרציתי לשנות, אחרת זה הופך שיקול כשמחליטים את מי לקדם. כמו שאני חולקת עם בעלי את הוצאת הילדים מהגן, כל אחד מאיתנו פעמיים בשבוע, ועוד פעם סבא וסבתא. וכשאני עם הילדים הטלפון בצד. אם יש משהו דחוף אני אגיע אליו אחרי שמונה בערב, אבל אני משתדלת לא לקבוע שיחות לערב, כי אני קמה מאוד מוקדם".

את כבר שלוש שנים מנכ"לית משרד התחבורה. מחר יכול להתמנות שר שיעדיף מישהו אחר. את חושבת על התפקיד הבא?

"זה בהחלט יכול לקרות, ואני מעריכה את העובדה שהשר סמוטריץ' ביקש שאמשיך והעניק לי גיבוי במהלכים שביצעתי מאז שנכנס לתפקידו, כמו חנוכת נתיב פלוס. הוא בהחלט יכול היה למנות אדם אחר לתפקיד. לתפיסתי מנכ"ל משרד התחבורה הוא התפקיד הכי טוב במשק. אני מעדיפה אותו אפילו על פני תפקיד של מנכ"ל משרד האוצר, אפילו שמשם הגעתי. אני רוצה להמשיך בשירות הציבורי. בגלל שכבר בגיל צעיר יחסית התמניתי לתפקיד, זה מאתגר למצוא משהו יותר מעניין ומשפיע ממה שאני עושה היום. אני אשמח להמשיך עוד בתפקיד הנוכחי, ומתישהו בעתיד – תפקיד מנכ"ל משרד ראש הממשלה נראה אתגר מעניין".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



38 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

38.
נחכה לשר חדש שיעשה סדר במשרד...
מהראיון לא נראה שיהיה לנו הנהגים בשורות טובות...לגברת קל ממשכורתה לשלם למטפלת מ-6 בבוקר שתפזר את ילדיה בגנים ובבתי הספר, לעומתינו שנדרשים להגיע לעבודה עד 8:30 כשחרב הפיטורין מעל ראשינו. לה ברור שיסלחו גם אם תגיע לעבודה ב-11הרי היא מנכ"לית של משרד ממשלתי ואנחנו העובדים שמפרנסים אותה ועוד כמה אוכלי חינם נמשיך להיות שפני ניסיון של הקארפול, אגרת גודש, ועוד אי אילו הגיגים מאנשים שבקושי סיימו תואר ראשון במכללה.
e  |  10.11.19
36.
מתאים לך שיהיה לך שר כמו סמוטריץ'.
"מאז שהמשטרה החלה לחלק דוחות לנהגים שנוסעים בנתיב פלוס לבדם, אנחנו רואים פחות הפרות ותנועה שזורמת טוב יותר בנתיב". באמת? אם תאסרו לרכבים לעלות על כבישי ישראל לא יהיו בעיות תנועה כלל! אם הייתם בודקים את הנושא 5 דקות הייתם מגלים שהמתכונת של נתיב פלוס מתאימה אך ורק למי שעובדים יחד באותו משרד או לשכן שיוצא וחוזר בדיוק באותו זמן ולאותו מקום. הכמות של אלה זניחים וסופו של הפרוייקט הזה להעלם בדיוק כמו השר שחנך אותו.
Guss  |  10.11.19
35.
בעניין קביעת מועד למבחן את פשוט מנותקת..
1.חוק הרשות להגנת הצרכן קובע כי לא ניתן לכפות מועד על שרות שהאזרח משלם.. (רק בצווים) ואתם כול יום עוברים בעניין זה על החוק. 2.החלפה זה כמו טנגו צריכים זוג. דווקא היום כשיש זמינות גדולה של מבחנים אנחנו מתקשים למצוא מחליפים. 3. הסובלים העקריים כאן זה התלמידים שנשאריים שבויים עד למועד שנקבע.. כי רק אז ניתן להזמין להם מבחן. 5. זמינות גדולה של מבחנים ללא בקרה וחסמים, מורידה את הרמה ומביאה את התלמיד לנסות לעבור בשיטת מצליח 4. חבל שכבודה מנותקת מהשטח.
מורה נהיגה  |  10.11.19
לכל התגובות