מהלידה עד המוות: בקרוב הכל בסין יעבור דרך זיהוי פנים

על פי תקנה שפורסמה לאחרונה בסין, החל מהראשון בדצמבר אזרחים שירצו לקנות קו טלפון חדש או להתחבר לרשת יהיו חייבים לאפשר לחברות התקשורת לסרוק את פניהם. סין היתה אחת המדינות הראשונות שחייבה אזרחים להזדהות בשם מלא ותעודה מזהה כדי לרכוש קו טלפון סלולרי או להתחבר לאינטרנט, תקנה שנכנסה לתוקף כבר ב-2013 אך לקח מספר שנים עד שנאכפה באופן מלא. כעת הרשויות הסיניות החליטו ששם ותעודה אינם מספיקים ונדרש גם איסוף מידע ביומטרי .

כאשר פורסמו התקנות שחייבו הצגת תעודה מזהה, הסבירו זאת הרשויות ברצון להילחם נגד ספאם, שיחות מטרידות ושאר נוכלויות. בפועל גם היום הודעות זבל ושיחות מכירה מטרידות הן חלק בלתי נפרד מהחיים עבור מי שחי בסין. במהלך הנוכחי של הוספת זיהוי פנים שוב מנמקות הרשויות את המהלך במניעת הונאות, אף כי ברור שמטרתו היא גם ואולי בעיקר להגביר את הפיקוח על ההתבטאויות והפעילות של גולשים סינים ברשת.

התקנה החדשה היא רק דוגמה אחת לבולמוס אדיר של הכנסת אמצעי זיהוי פנים על ידי הרשויות הסיניות לכל תחומי החיים כדי להגביר את הפיקוח על האזרחים. זה מתחיל ברמת הרחוב: מערכת האבטחה המשטרתית הסינית Skynet כללה 170 מיליון מצלמות ב-2017. עד סוף השנה הנוכחית מספרן צפוי לגדול בעוד 400 מיליון מצלמות, רבות מהן מצוידות בטכנולוגיות לזיהוי פנים. כבר כיום שמונה מתוך עשר הערים בעלות שיעור המצלמות הגבוה ביותר בעולם פר תושב נמצאות בסין ונראה שמגמה זו רק תלך ותתגבר.

בניגוד למה שאולי ניתן לדמיין, בימים רגילים הנוכחות המשטרתית הסינית ברחוב נמוכה למדי. המצלמות אמורות לחפות על הנוכחות החסרה, להרתיע אזרחים מפעילות פלילית או נסיונות מחאה ולזהות חשודים באשר הם. השימוש הנרחב בזיהוי פנים תורם גם לקידום השאיפה הסינית להפוך למובילה עולמית ב-AI.

אמצעי זיהוי פנים הם גם כלי מרכזי במערכת המעקב והדיכוי המחפיר של המיעוטים המוסלמים במחוז שינג‘יאנג בצפון-מערב סין, שם כלואים יותר ממיליון בני אדם במחנות לחינוך מחדש. בעקבות זאת בחודש שעבר הודיעה מחלקת המסחר האמריקאית כי היא מכניסה לרשימה שחורה 28 חברות סיניות העוסקות בזיהוי פנים ומצלמות אבטחה בשל תפקידן בהפרות זכויות אדם בשינג'יאנג.

אבל גם מחוץ לשינג‘יאנג יותר ויותר פעילויות דורשות זיהוי פנים המוצג כפתרון המושלם לכל בעיה. בעיר צ'ונגצ'ינג בדרום-מערב סין למשל הכניסו הרשויות בשנה שעברה טכנולוגיית זיהוי פנים בתהליך הרישום לחתונה, במטרה למנוע מאנשים להירשם לנישואין בשם כוזב. כנראה שזה רק עניין של זמן עד שזיהוי פנים ילווה את הסינים בכל תחנה מהלידה עד המוות.

השימוש באמצעי זיהוי פנים נודד במהירות מהרשויות הממשלתיות לארגונים ויישומים אזרחיים בתוך סין. השנה הודיעה עליפיי, זרוע הפיננסים של קבוצת עליבאבא, כי תשקיע 3 מיליארד יואן (421 מיליון דולר) בהרחבת השימוש בתשלום באמצעות הצגת פנים, במקום השיטה ”האיטית והמסורבלת" של תשלום באמצעות סמארטפון.

באוניברסיטת פקינג היוקרתית החלו לאחרונה להשתמש בזיהוי פנים כדי לאמת את זהותם של סטודנטים ואנשי צוות הנכנסים לקמפוס, במקום לבקש מהם להציג תעודות. האוניברסיטה מבטיחה כי המערכת החדשה תאפשר כניסה מהירה לקמפוס בלי תור. באוניברסיטה אחרת בעיר נאנג'ינג הלכו צעד קדימה והחלו להפעיל תוכנית פיילוט במסגרתה מערכת זיהוי פנים תבדוק אפילו נוכחות בכיתות, כחלק מהמלחמה בהברזות מרובות.

בדרך כלל הנושא של שימוש בטכנולוגיות זיהוי פנים מתקבל בקרב הציבור הסיני באדישות ואפילו זוכה לתמיכה, אבל יש גם מעטים שמעיזים לצאת נגד רוח התקופה. גוו בינג, פרופ‘ למשפטים באוניברסיטת המדע והטכנולוגיה של מחוז ג'ג'יאנג במזרח סין, מחזיק כרטיס מנוי לפארק הספארי בעיר האנגג‘ואו בו הוא מבקר בקביעות . עד לאחרונה הזדהה גוו בכניסה באמצעות טביעת אצבע אבל בחודש שעבר הוא גילה להפתעתו כי המערכת בכניסה שודרגה לזיהוי פנים. גוו ביקש לבטל את המנוי שלו, אך נמסר לו שהוא לא יקבל בכל מקרה החזר כספי.

אז גוו הגיש בסוף אוקטובר תביעה לבית המשפט בטענה כי הפארק מפר את חוק הגנת הצרכן בכך שהוא מחייב אותו לעבור זיהוי פנים לא מחוץ. מומחים משפטיים מעריכים שהסיכוי של גוו בבית המשפט אינו גדול, מכיוון שהחוק הסיני אינו מגביל את האיסוף של נתונים ביומטריים, אך הוא כבר הצליח לעורר דיון נרחב ראשון מסוגו באינטרנט הסיני בתופעה, במסגרתו הביעו גולשים חוסר שביעות רצון מהפופולריות שלה. באופן טבעי הדיון התמקד רק בשימוש של גופים אזרחיים בטכנולוגיה ולא באספקטים הממשלתיים שלו.

הטכנולוגיה של זיהוי פנים הולכת ומשתכללת כל הזמן. מדענים מאוניברסיטת פודאן בשנחאי והאקדמיה הסינית למדעים בעיר צ‘אנגצ'ון הציגו בספטמבר האחרון למשל מצלמת על ברזולוציית 500 מגה-פיקסל, שיכולה לזהות את תווי הפנים של אדם ספציפי בתוך קהל של עשרות בני אדם.

היעד הסיני ברור וידוע - לזהות כל אדם בכל מקום בתוך 3 שניות בלבד. זה עדיין לא קיים כאשר היום המערכות יכולות לשמור כמות מוגבלת של אלפים או עשרות אלפי פרצופים ולהצליב אותן מול המידע שמגיע מהמצלמות. למרבה הצער, זה כנראה רק עניין של זמן עד שגם המכשול הזה יוסר.

גם מי שחושב שצרכי הביטחון מצדיקים החזקת מערכת אדירה של זיהוי פנים, כדאי לו לקחת בחשבון גם את העובדה הבאה: לצד היותה האלופה באיסוף מידע, סין היא גם מדינה מובילה בכל הנוגע לדליפה של נתונים מכל הסוגים מהרשת, כולל מרשויות ממשלתיות. דליפה מפורסמת בתחילת השנה חשפה את מימדי המעקב המדויק אחרי תנועתם של 2.5 מיליון מבני המיעוט המוסלמי בסין, סוד שהרשויות הסיניות ממש לא רצו לחשוף.

כך שבעוד הרשויות הסיניות מצהירות כי מערכות זיהוי פנים יעזרו במלחמה בנוכלויות למיניהן, האיסוף המסיבי של מידע ביומטרי דווקא מגדיל את הסיכון לחשיפת מידע אישי, הונאות וגניבות זהות. בניגוד לסיסמאות ומספרי תעודות זהות שאפשר להחליף ברגע שנגנבו, עם הפנים אנחנו פחות או יותר תקועים.

קצרצרים

1. בשבוע שעבר הודיעה ענקית הנסיעות הסינית דידי צ‘ושינג, הגרסה הסינית לאובר, כי היא תחזור להפעיל את שירות הטרמפים המשדך בין נוסעים לנהגים, לאחר יותר משנה של הפסקה בעקבות שני מקרי רצח של נוסעות. אלא שהחברה הודיעה כי נשים יוכלו להשתמש בשירות רק עד שמונה בערב, בעוד עבור גברים הוא יהיה זמין עד 11. אפילו במדינה שוביניסטית כמו סין ההחלטה עוררה זעם רב. החברה אולי חשבה שהיא מגינה על נשים מאלימות אך הגולשים הסינים האשימו בצדק את דידי בהטלת ”עוצר“ על נשים והגבלת החופש שלהן. הביקורת החריפה גרמה לדידי לסגת בתוך יום אחד בלבד מהמתווה ולהודיע כי השירות יפעל עד 8 בערב לשני המינים. לי ממש לא ברור איך בחברה לא העריכו מראש שזאת תהיה התגובה לרעיון כל כך טיפשי.

2. חברת שאטרסטוק האמריקאית, שמפעילה קטלוג תמונות מקוון, החלה להפעיל בחודש שעבר חיפוש מצונזר עבור משתמשים בסין. גולשים בעלי IP שמקורו במדינה לא יקבלו תוצאות כשיחפשו תמונות של הנשיא שי ג‘ינפינג, מאו דזה-דונג, דגל טיוואן, המילה דיקטטור או המחאה בהונג קונג. כמו במקרה של התנגדות העובדים גוגל, החיפוש המצונזר גרם ל-180 עובדי שאטרסטוק לחתום על עצומה בה הם מאשימים את החברה במכירת ערכיה. העצומה לא הועילה כאשר בשאטרסטוק טענו כי הם חייבים לציית לחוקים המקומיים כדי לפעול במדינה. בכל מקרה, כאשר ענקיות כמו אפל מוכנות לצנזר אפילו את האימוג‘ים המוצגים בסין, קשה לבוא בטענות לדגי רקק כמו שאטרסטוק.