אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ארדואניזציה בגרסת נתניהו: קרא למרד אזרחי נגד המדינה צילום: איי פי

דעה

ארדואניזציה בגרסת נתניהו: קרא למרד אזרחי נגד המדינה

נאום "ההפיכה השלטונית" של נתניהו הוא הדבר הכי קרוב לגרסה הישראלית לנאום ארדואן דרך אפליקציית הפייס טיים. ומדוע שר המשפטים אמיר אוחנה לא מוכן ללכת כחסיד עיוור אחרי מורשת בגין אבל נאלם דום מול נתניהו

23.11.2019, 09:55 | עמיר קורץ

הלוגו שמתנוסס מאז יום חמישי בערב בשידורי ערוצי הטלוויזיה ובעיתונים, נלקח מכותרת העמוד הראשון בכתב האישום נגד ראש הממשלה: "מדינת ישראל נגד בנימין נתניהו". אולם לא פחות מכך, הנאום שראש הממשלה נשא שעה קלה אחרי הודעת היועץ המשפטי לממשלה הדגיש כי הסיפור הוא גם "בנימין נתניהו נגד מדינת ישראל".

קראו עוד בכלכליסט

"הערב אנחנו עדים לניסיון של הפיכה שלטונית נגד ראש ממשלה בעלילות שווא ותהליך חקירות מזוהם ומגמתי", ירה נתניהו כמו חיה פצועה בכל מערכת שלטון החוק בישראל: משטרה, פרקליטות, יועץ משפטי. בקצב הזה אין ספק שהוא גם יגיע לבתי המשפט. הרטוריקה היתה אלימה ומשסעת, אפילו יותר משהורגלנו על ידו, ואין סופרלטיב מספיק חזק שיכול לתאר את עומק הבור שנתניהו מנסה לגרור אותנו לתוכו – "אדמה חרוכה", "לשרוף את המועדון", "תמות נפשי עם פלשתים", "מלחמת אזרחים", היו חלק מאלה ששמענו מאז שלשום.

נתניהו נואם, צילום: ynet נתניהו נואם | צילום: ynet נתניהו נואם, צילום: ynet

אין ספק שנתניהו באמת מאמין שנעשה לו עוול, כנראה שבדרך גם נעשו לא מעט טעויות של גורמי האכיפה, אבל מה שנתניהו עושה הוא לקרוא הלכה למעשה למרד אזרחי נגד המדינה. הרי אם מישהו מנסה לבצע הפיכה שלטונית, כנראה שמוצדק להשתמש בכלים לא קונבנציונליים כדי למנוע זאת. זה הסאב-טקסט המסתתר בדבריו.

משה קצב? יותר מזכיר את ארדואן

נאומו של נתניהו הזכיר לרבים את זה של הנשיא האנס משה קצב אחרי שהוחלט להגיש נגדו כתב אישום, אולם לי דווקא נתניהו הזכיר הרבה יותר מנהיג אחר, שבדיוק כמוהו רצה להוציא את המוני תומכיו לרחובות כדי לבלום בגופו "הפיכה שלטונית" שאיימה להוריד אותו מהכסא: רג'פ טייפ ארדואן.

נשיא טורקיה, בליל ניסיון ההפיכה הצבאית ביולי 2016 עלה לשידור דרך אפליקציית פייס טיים וקרא "לכל האנשים שלי, לצאת לשדות התעופה ולכיכרות" – כדי למנוע בגופם את ניסיון ההפיכה הצבאית נגדו. זה היה אחד משידורי החדשות הדרמטיים בתולדות הטלוויזיה, וארדואן אכן הצליח להוציא את ההמונים לרחובות ולעצור את ההפיכה. ארדואן בשידור ההוא, מחדרו במלון שבו שהה בחופשה במרמריס, היה נראה מבודד ונצור, ממש כמו נתניהו שלשום בערב שנראה מבודד, עצוב, מוכה וחבול מעל הפודיום בבית ראש הממשלה. יכול להיות שאם גם הוא היה משדר את מסריו החתרניים דרך אפליקצייה בטלפון זה היה נראה אמין יותר. אבל גם בלי זה, תהליך הארדואניזציה שעובר נתניהו, עשה שלשום עוד צעד משמעותי, ובנקל אפשר להגדיר את "נאום ההפיכה השלטונית" שלו כגרסה הישראלית של נאום ארדואן.

ארדואן בפייסטיים, צילום: גטי אימג ארדואן בפייסטיים | צילום: גטי אימג'ס ארדואן בפייסטיים, צילום: גטי אימג

אולם ישראל אינה טורקיה. וחתירה של מערכת אכיפת החוק לעשות, כמה מפתיע, את מה שהיא אמונה עליו - שזה פשוט לשמור על החוק ולמנוע שחיתות שלטונית - אינה דומה לניסיון הפיכה צבאית עם טנקים. וכך, לפחות בינתיים, הציבור לא נוהה לרחובות בהמוניו להציל את השליט, ולצד גילויי התמיכה בקרב תומכי נתניהו בעיקר ברשתות החברתיות, גם ליכודניקים בדם מבינים שתם העידן שלו. מדובר בראש ממשלה על זמן שאול שרק מנסה לדחות את הקץ.

השאלה היא האם בכירי הליכוד, שלא משתייכים לאותם מלחכי פנכה של המנהיג, יאזרו כעת את האומץ שעד כה לא היה להם, ויקומו ויגידו פומבית מה שהם אומרים מזה זמן רב בחדרי חדרים, ומה שנתניהו בעצמו אמר בזמנו על אהוד אולמרט - "לראש ממשלה ששקוע עד צוואר בחקירות אין מנדט מוסרי וציבורי לקבוע דברים כל כך גורליים למדינת ישראל". ואם לא בגלל השיקול המוסרי, אז לפחות בגלל השיקול הפוליטי. הרי גם הם יודעים שתמיכה עיוורת בנתניהו עשויה להוביל לאובדן מנדטים של הליכוד בבחירות, או אפילו להתרסקות, וזה אחרי שבדרך הם יהיו שותפים לקמפיין אלים שיחריב כאן כל סממן ממלכתיות שעוד נותר. מנגד, הליכוד בלי נתניהו יכול מחר בבוקר להגיע להסכמה על ממשלת אחדות, כולל ראשות הממשלה ברוטציה.

אוחנה כחסיד עיוור

עד עכשיו נשמע בעיקר קולם של אומרי ההן, בולט מכולם הוא שר המשפטים אמיר אוחנה, שבפעולותיו ואמירותיו מדגיש כי הוא יהיה מוכן להחריב את המערכת עליה הוא אמון רק כדי לרצות את מי שמינה אותו. בהודעה ששיגר אוחנה אחרי הודעת היועמ"ש הוא כתב: כי הוא "גאה לעמוד לצידו של ראש הממשלה בנימין נתניהו... אני בטוח לחלוטין שדין ההיסטוריה יוכיח שזה היה המקום הנכון לעמוד בו".

אמיר אוחנה, צילום: אוהד צויגנברג אמיר אוחנה | צילום: אוהד צויגנברג אמיר אוחנה, צילום: אוהד צויגנברג

אותו אוחנה, במפגש סגור עם סטודנטים באוניברסיטה העברית בתחילת השבוע, אמר גם את הדברים הבאים: "יש לי גם ביקורת על מנחם בגין, למרות שהוא מורנו ורבנו ואחד המנהיגים שאני מצטמרר מלשמוע את שמו. אני לא חסיד של איזו דת שמקדשת כל מנהיג ורואה בו את כליל השלמות". האירוניה עושה פליק פלאק לאחור. כנראה שאצל אוחנה זה תופס עד שזה מגיע לנתניהו. בשונה מבגין, אחריו הוא מוכן ללכת כחסיד עיוור.

נאום "הפרקליטות שבתוך הפרקליטות" של אוחנה היה רק החזרה הגנרלית לקראת המנה העיקרית שהיא נאום "תפירת התיקים, לחקור את החוקרים וההפיכה השלטונית" של נתניהו. לא שזה הפתיע מישהו, אבל עצוב לראות שר משפטים, שנותן גב לנאשם בפלילים ומנהל לצידו, או מטעמו – תלוי את מי שואלים - מערכה שנועדה ליצור דה-לגיטימציה למערכת שלטון החוק.

"דמגוגיה זו פורמולה", אמר בריאיון למוסף כלכליסט רוברט קנדי ג'וניור, בנו של הסנטור והתובע הכללי לשעבר שהיה מזוהה עם המאבק למען זכויות האזרח ושנרצח ב-1968 בהתייחס לדונלד טראמפ ולנתניהו. "דמגוגים בכל העולם משתמשים באותה שפה. לכל אינדבידואל, כמו כל אומה, יש צד מואר וצד אפל, והדבר הקל ביותר שפוליטיקאי יכול לעשות זה לפנות לשנאה, לגזענות, לפחד, לתאוות בצע ולאינטרסים העצמיים".

אז תתכוננו, אם אנשי הליכוד - אלה ההגונים שביניהם אך המאוד מפוחדים – לא יצליחו להקיא את נתניהו מתוכם ואם לא תיווצר איזו קונסטלציה פוליטית, שכרגע נראית דמיונית, ואכן ניאלץ לדהור לתוך מערכת בחירות נוספת, הדמגוגיה הזו של הקורבן ששתו לו, אכלו לו ותפרו לו תהיה השלטת. הקריאה של נתניהו לצאת לרחובות להגן על המנהיג תגבר, רטוריקת ההסתה והפלגנות רק תחריף והאנדרלמוסיה תחגוג. נקווה שלפחות זה יסתיים בלי אלימות, כמו בגרסה של השכן מהצפון ארדואן.

תגיות