אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
דוחות הבנקים חושפים: משקי הבית משלמים 355 שקל בחודש על שירותים בנקאיים צילום: עמית שעל

דוחות הבנקים חושפים: משקי הבית משלמים 355 שקל בחודש על שירותים בנקאיים

ההוצאה של משקי בית על פעילות בחשבון גבוהה בהרבה מ־25 שקלים, הנתון הרשמי של בנק ישראל. הסעיף העיקרי: תשלומי ריבית על הלוואות צרכניות (לא כולל משכנתאות). שליש ממשקי הבית שנטלו הלוואות צרכניות העלו את ממוצע התשלומים

16.12.2019, 07:05 | רחלי בינדמן

הנתון היחיד שבנק ישראל מנתח עבור הציבור על עלויות הפעילות שלו בעו"ש הוא הסכום החודשי הממוצע שבעל חשבון משלם - 25 שקל לחודש. סכום זה פורסם במסגרת דו"ח העמלות השנתי של הבנק, שפורסם באפריל השנה ומתייחס למחצית השנייה של 2018. אלא שתשלום צנוע זה, פחות מחשבון סלולר ממוצע, הוא רק קצה הקרחון של מה שהציבור משלם לבנקים מדי שנה. נתוני האמת נחשפים בדו"חות הכספיים של הבנקים.

קראו עוד בכלכליסט

בדיקת "כלכליסט" מעלה כי הבנקים (חמשת הבנקים הגדולים וכן בנק אגוד ובנק ירושלים הקטנים יותר) רשמו ב־2018 הכנסות מצטברות של 11 מיליארד שקל ממשקי הבית בישראל - לא כולל ההכנסות מפעילות משכנתאות. מההכנסות אלה כבר מנוטרלת הריבית שהבנקים מעניקים לציבור על פיקדונות.

אם מחלקים סכום זה במספר משקי הבית בישראל נכון ל־2018 - 2.58 מיליון, מגיעים ל־4,260 שקל בשנה, או כ־350 שקל לחודש שמשק בית בישראל משלם לבנק. תשלום זה מורכב בין השאר מריבית על הלוואות צרכניות והלוואות לסגירת המינוס שמשקי הבית נוטלים מהבנקים, לצד עמלות שוטפות, עמלות על תיק ניירות ערך ועמלות בגין החזקת כרטיסי אשראי.

לפי נתוני בנק ישראל הציבור הישראלי מחזיק 7.5 מיליון חשבונות בנק, כלומר בממוצע שלושה חשבונות למשק בית. אם מכפילים את הנתון שמציג בנק ישראל – 25 שקל בממוצע לחשבון במספר החשבונות, ההוצאה החודשית על עמלות עו"ש בלבד קופצת ל־75 שקל בחודש בממוצע למשק בית. אלא שגם סכום זה, שניתן לא פעם להקטינו על ידי סגירת חשבונות מיותרים, מהווה רק כ־21% ממהכנסות הבנקים ממשקי הבית. מאין מגיע השאר?

נגיד בנק ישראל פרופ נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון | צילום: עמית שעל נגיד בנק ישראל פרופ

ובכן, עיקר ההכנסות של הבנקים ממשקי הבית מגיעות מהריבית שהם גובים מהם על הלוואות. כפי שפירסמה לאחרונה הלמ"ס, 42% ממשקי הבית נמצאים במינוס חודש אחד לפחות בשנה, ומתוכם 22% נמצאים ביתרה שלילית תמידית. הריבית על מינוס בחשבון הבנק עומדת בממוצע על כ־7% בתוך המסגרת ומטפסת עד שיעור 13% במקרה של חריגה מהמסגרת.

לפי נתוני בנק ישראל, ההלוואות שלא לדיור שהבנקים מעניקים למשקי הבית מסתכמות ב־־156 מיליארד שקל, מתוך סכום זה כ־11 מיליארד שקל הוא סך יתרות החוב בחשבונות עו"ש. בהנחה של ריבית בגובה כ־7% על יתרת חוב (מינוס) בבנק נגיע להכנסה שנתית של 770 מיליון שקל רק בסעיף זה. במונחים של משק בית, מדובר כ־300 שקל בשנה (או 25 שקל בחודש) רק על המינוס. מעבר לכך, משקי הבית נוטלים מהבנקים הלוואות צרכניות שהיקפן מגיע לכ־145 מיליארד שקל. אם נניח כאן ריבית ממוצעת של 4% נקבל כבר הכנסה שנתית מריבית של 5.8 מיליארד שקל, ובחלוקה למספר משקי הבית נגיע ל־ 2,240 שקל בשנה, או עוד 185 שקל בחודש שמשקי הבית משלמים מעבר לעמלות העו"ש וריבית על המינוס.

320 שקל בחודש על ריבית

לפי נתוני הלמ"ס, ההלוואה מהמוצעת למשק בית שאינה משכנתא עומדת על 96 אלף שקל - בקרב אותם משקי הבית שנטלו הלוואות (לא כולל מינוס בבנק), שהם כשליש ממשקי הבית. גם בהנחת ריבית נמוכה של כ־4% (חברות כרטיסי האשראי גובות 8%-7%), נגיע להחזר שנתי של 3,840 שקל בשנה או 320 שקל בחודש רק על הלוואות, כך שממוצע התשלום החודשי לבנק שנגזר מהכנסות הבנקים ממשקי הבית הופך יותר ויותר הגיוני.

לפי הסקר האחרון של הלמ"ס 29% ממשקי הבית דיווחו שיש להם הלוואות שאינן משכנתא - כ־789 אלף משקי בית. כלומר כמעט שליש ממשקי הבית מחזיקים בהלוואות צרכניות שגובהן הממוצע 96 אלף שקל (רק 8% מהן ממקורות חוץ בנקאיים). 29% אלה, המשלמים 320 שקל לחודש בממוצע לחודש כריבית, כמובן מטים את הממוצע כלפי מעלה ביחס למשקי הבית שלא מחזיקים בהלוואות צרכניות. מנגד, לחלק מאותם משקי בית שאינם בחובות צרכניים יש תיקי ניירות ערך שהם משלמים בגינם דמי ניהול חשבון ועמלות קנייה ומכירה.

לכך יש כמובן להוסיף עלויות שוטפות כמו דמי כרטיס אשראי (15-20 שקל לחודש עבור כרטיס בנקאי שלא נהנה מפטור) ועמלות מסחר. וכך, שוב, 350 שקל בחודש כבר לא נשמע סכום מופרך. אמנם ממוצע הוא דבר מתעתע ומסתיר את אלו שמשלמים הרבה פחות - בעיקר אותם משקי בית שלא נוטלים הלוואות ולא נמצאים במינוס. אך בצד השני של הסקאלה נמצאות משפחות עם הלוואות כבדות שמשלמות מדי שנה אלפי שקלים רק על ריביות לבנקים.

חשוב לציין שבניגוד לפעילות המשכנתאות הרווחית, הפעילות בגזרת משקי הבית היא לא פעם הפסדית - כפי שעולה למשל מפסק הדין של בית הדין להגבלים עסקיים שהכשיר לאחרונה את מיזוג בנק מזרחי ואגוד והתייחס להפסד של הבנקים מפעילות משקי הבית.

העובדה שפעילות משקי הבית הפסדית לבנקים נכונה רק חלקית משום שבאמצעותה מתגלגל לבנקים חלק ניכר מפעילות המשכנתאות הרווחית להם, אך היא מצביעה על כך שההוצאה הגדולה של משקי הבית בישראל על השירותים הבנקאיים נובעת לאו דווקא מתמחור יקר של הבנקים אלא בעיקר מהתנהלות כלכלית יקרה – בדגש על קיומן של הלוואות, קיום מינוס יקר לאורך זמן וריבוי חשבונות וכרטיסי אשראי.

חשבונות עסקיים נסתרים

הבנקים אליהם פנינו עם הנתונים אישרו את המספרים אך ביקשו לחדד כי ההשוואה נעשתה על בסיס נתונים שהבנקים מציגים לפי השיטה האחידה שהנהיג הפיקוח על הבנקים, ושאותה הבנקים אינם מקבלים במלואה וטוענים שהיא מעוותת את הרווחיות שלהם.

טענה נוספת של הבנקים היא שמגזר משקי הבית כולל לא פעם עסקים שלא זיהו את עצמם מול הבנק ככאלו. מדובר למשל בעוסקים כמו קוסמטיקאיות, מדריכי כושר, מורים פרטיים ושרברבים שהתחילו בקטן, הזרימו את ההכנסות לחשבון הפרטי שלהם ולא עדכנו את הבנק שיש לשנות את הגדרתו לחשבון עסקי. לרוב לאותם עוסקים יש פעילות יותר גדולה בחשבון, יותר עמלות שורה על הפקדות, ואולי יותר הלוואות שוטפות לטובת העסק. אלא שבסופו של דבר, מדובר בלקוחות שהם גם חלק ממשק בית, וגם אם נעריך שהם מגדילים את התשלומים ה"אמיתיים" לבנקים ב־20% וננטרל זאת, עדיין נגיע לעלות עו"ש חודשית גבוהה של 290 שקל בחודש למשק בית - הרבה יותר מהמספר של 25 שקל בלבד לעלות הפעילות של חשבון עו"ש ממוצע שבו נפנף בנק ישראל.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



17 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

17.
בנק ישראל פועל לטובת הבנקים, במקום לטובת הלקוחות
ממשיכים לעשוק את הציבור בעמלות ומרעים את רמת השירות: בנק ישראל עודד סגירה של סניפי בנקים, סגירה של עמדות טלרים בסניפים הקיימים, ובקרוב ימזגו את בנק איגוד לבנק מזרחי, דבר שיביא לצמצום נוסף במספר הסניפים בארץ והרעה ברמת השירות.
די לפגיעה בלקוחות  |  17.12.19
לכל התגובות