אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"תוכנית מחיר למשתכן עשתה נזק לדורות" צילום: אוראל כהן

ראיון כלכליסט

"תוכנית מחיר למשתכן עשתה נזק לדורות"

“בכל הנוגע לבנייה, בארבע השנים האחרונות משרד האוצר מקדש רק את המחיר”, אומרת הילה ביניש, המנכ"לית היוצאת במועצה לבנייה ירוקה; לדבריה, אף שהתכנון בארץ הידרדר, הכנסת תקן ירוק מחייב והבנייה האיכותית למשרדים לדרישת חברות ההייטק הזרות יביאו לשיפור הבניינים בישראל

26.12.2019, 20:05 | בילי פרנקל
למה את כל כך מתנגדת לתוכנית מחיר למשתכן?

"גם אם הכוונה היתה טובה, להתמודד עם המחירים הגבוהים, בסוף זה עשה יותר נזק מתועלת. מה שקרה בשנים האחרונות יצר עוול מטורף לכל השיח בישראל, שהתמקד רק במחירי הדירות ובכמה יחידות אושרו. אי אפשר להפריד את זה מאיכות הבנייה, כי בניין בבנייה ירוקה בסופו של דבר מפחית בצריכת האנרגיה; או מתחבורה כי מה שנחסך בתשלום המשכנתא בזכות ההנחה של 200 אלף שקל, יתווסף בשל החזקת כלי רכב נוסף בבית. תוכנית מחיר למשתכן עשתה נזק לדורות".

קראו עוד בכלכליסט

בנייה ירוקה נתפסת ככזו שמייקרת את עלויות הבנייה. קשה להאמין שזוגות צעירים, שמתקשים ממילא לעמוד במחירי הדיור, יוכלו לעמוד בה.

"התפיסה הדיכוטומית: או בנייה ירוקה או שלא תהיה לי בכלל דירה, שגויה. אפשר לעשות בנייה ירוקה באמצעות תכנון נכון, העמדה נכונה של המבנה ושימוש בחומרים נכונים. ההפרש בעלויות לא כל כך גבוה. תוספת העלות של בנייה ירוקה בתקן של כוכב אחד לבניין מגורים היא שולית, כ־5,000 שקל לדירה, כך שהצרכן לא אמור בהכרח לשלם יותר. אבל גם אם הדירה תעלה מעט יותר, החיסכון בחשמל בדירות בתקן של כוכב אחד עומד על 20% בחודש, שהם כ־1,000 שקל בשנה, כך שזה מחזיר את ההשקעה".

הילה ביניש, צילום: אוראל כהן הילה ביניש | צילום: אוראל כהן הילה ביניש, צילום: אוראל כהן

מהם ההישגים העיקריים של המועצה עד כה?

"המהלך הגדול הראשון שהיינו שותפים לו היה התקן לבנייה ירוקה מ־2011, כשאנחנו סיפקנו את הליווי והעבודה המקצועית. המהלך המשמעותי השני היה כשפורום 15 הערים העצמאיות אימץ כהנחיה את התקן לבנייה ירוקה ב־2014, וכל העיריות אישרו את ההנחיה בוועדה המקומית. חלק עשו זאת כבר אז, כמו תל אביב, הרצליה וכפר סבא, וחלק עשו זאת רק לאחרונה, כמו פתח תקווה, רחובות ובאר שבע".

 הילה ביניש הילה ביניש  הילה ביניש

היית משנה משהו באופן שבו פעלתם עד כה?

“אחד הדברים שלא הגענו אליו וחבל, אך ייעשה בהמשך, הוא לחבר את הקהל הרחב בצורה הרבה יותר משמעותית ולא להסתפק רק בקהל המקצועי. בנוסף, אני חושבת שהגישה שלנו של שיתופי פעולה וקואליציות נכונה, כשדיברנו לכולם כשווים, אבל אולי היינו צריכים להתמקד בעיקר בחברות הגדולות”.

גם אצלכם מנכ"ל פורום 15 הערים העצמאיות, עו"ד איתן אטיה, התפטר מחברותו בוועד המנהל של המועצה, לאחר שהתברר כי חבר אחר התנגד להכללת הבנייה הירוקה כהנחיה מחייבת של עיריית תל אביב, נושא שקידמתם.

"כמה חברות קבלניות התנגדו למהלך בטענה שזה נושא מורכב מדי, שלא יאפשר להן לבנות ושצריך להשאיר אותו לשיקול דעתן של הרשויות. הן הגישו ערר נגד החלטת הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בתל אביב. הערר התקבל והנושא הוכנס לבסוף כמדיניות עירונית ולא כהנחיה מחייבת. על רקע זה נוצר משבר שנפתר".

במועצה הירוקה יש 250 חברים, נציגי ארגונים, עמותות, חברות בתחום הבנייה, אדריכלים ומהנדסים. רבים מהם אינם מקפידים על עקרונות הבנייה הירוקה. אולי אתם לא נשכניים מספיק?

"יכול להיות שבמקומות מסוימים יכולנו להיות יותר אגרסיבים ובחרנו ללכת יותר בדרך של הידברות. אף שהיינו מאוד לוחמניים נגד השינויים ברגולציה שנועדו להוריד את מחיר הבנייה. אבל ייתכן שלא ניהלנו נכון את השיח עם משרד האוצר. הלכנו עם המשרד להגנת הסביבה והבינוי וייתכן שהשיח היה צריך להיות מול האוצר, כדי להשפיע יותר. אבל שם ניצבנו בפני דלת סגורה מבטון. לא הרגשנו שיש עם מי לדבר שם, ולא שלא ניסינו. יש הרבה דרכים לעשות שינוי, אפשר להיות אקטיביסט, למחות ולהתנגח, אך ניתן גם לבוא ולרתום דרך כלים, תקנים, פרקטיקה, ידע והכשרות, תוך ליווי בתהליכים. צריך גם וגם, רק התנגדות לא מייצרת שינוי. אם לא תאמר ומה ואיך לעשות, תוך מתן דוגמה ואימוץ מהלכים, זה לא יקרה. התפקיד שלנו כמועצה הוא להמשיך ולהגדיר את הסטנדרט הגבוה ולעודד מצוינות.

"חברות בארגון משמעותה הזדהות עם מטרותיו ורצון לפעול לקידום הנושא. אנחנו לא מחייבים את החברים לבנות ירוק, אלא אומרים להם בואו, תלמדו ותתפתחו, ומעודדים אותם לייצר מוצרים ירוקים ולבנות לפי התקן. חברות שנתפסות כמזהמות לא רוצות את הלוגו שלנו, כי זה יבוא להן בהפוך על הפוך”.

התקן לבניה ירוקה התקן לבניה ירוקה התקן לבניה ירוקה
“לא נגיד לחברות עופו מפה”

בכל זאת, התחושה היא לפעמים שהחברות במועצה נועדה לצורכי "גרין ווש", כלומר גופים שמבקשים להיראות ירוקים אף שהם לא כאלו.

"הפעילות שלנו כוללת הכשרות והרצאות בחברות על בנייה ירוקה וקיימות. אנחנו מאמינים שככל שמתקרבים ולומדים את הנושאים הללו, אז רוצים אותם גם אצלנו בבית. אם יש חברה שהיא לא באמת ירוקה, לא ניתן לה במה בחוץ, אבל חלק מהחינוך שלנו הוא להגיד איפה עושים טוב, ולא להגיד עופו מפה. כשאתה מראה שיש ערך, אנשים באים ומצטרפים ומעצמם. ראיתי את זה קורה אצל הרבה חברות שהיו באנטי והתעלמו ממני למשך תקופה ארוכה, ועם הזמן הן הפכו למאוד יעילות ואף הובילו מהלכים”.

למה לא רואים עדיין שינוי בשטח?

"בשנים האחרונות כבר יש התקדמות, מכוני בדיקה וקבלנים מכירים את הנושא, משרדי הממשלה מקדמים את תוכנית ישראל 2050, שכוללת תכנון עם חשיבה הוליסטית, ומנכ"לית משרד התכנון דלית זילבר הכריזה כי התקן לבנייה ירוקה יאושר כתקנה ארצית מחייבת. אבל מה שנבנה כיום, תוכנן לפני 12, 15 ו־17 שנה, ומה שמתכננים היום ייבנה עוד 10 שנים. אי אפשר לעצור את כל הבנייה והתכנון”.

הילה ביניש הילה ביניש הילה ביניש

אז היזמים לא אחראים לכך?

"שוק הנדל"ן מאוד שמרני ולא פתוח לשינויים מורכבים. לזכותם אגיד, שמאוד קשה להיות קבלן במדינה, בנייה היא תהליך קשה שכרוך בהרבה אי וודאות. מחיר למשתכן הרסה את השוק ודירדרה את התכנון, כי קבעו מפרט מאוד בסיסי. שולי הרווח לקבלנים מאוד נמוכים ואין גם מוטיבציהועושים את המינימום. שוק המשרדים לעומת זאת לא נפגע ומתוכנן ברמה גבוהה, כי הרבה מהדיירים הן חברות מחו"ל, שבונות בסטנדרט גבוה בכל העולם, והשוק הזה מושך את התכנון כלפי מעלה. לדעתי השוק יתיישר אם הרגולטור יכוון מעלה ואם תהיה דרישה מלמטה, כמו בקמפיין ציבורי נרחב והעלאת המודעות לנושא”.

אבל העתיד לא מבשר טובות. רוב התוכניות שאושרו בשנים האחרונות, במסגרת הניסיונות לזרז הליכי בנייה, לא מתבססות על העקרונות שלכם.

"אישרו הרבה תוכניות ישנות פחות טובות, אך בחלקן הכניסו שינויים. אחד הדברים המשמעותיים שעשינו הוא שכונה 360 — כלי מדידה שהשקנו לפני כשנתיים ושכולל מדדים לתכנון מרחב בנוי, בריא ונגיש, שמעודד הליכה ברגל, עירוב שימושים, שבילי אופניים ותחבורה ציבורית, עם אפשרות לצרוך את כל השירותים בשכונה. רתמנו לחזון הזה מאות אנשי מקצוע. בשנתיים האחרונות הוא משמש ככלי של רשויות וגופי התכנון. נכון שהעבודה מתבצעת בקצב אטי יותר, אבל רק ביחד אפשר למנף זאת טוב יותר”.

“השוק מאוד סקפטי”

מה הדבר הכי דחוף שצריך לשנות כדי שהסטנדרט של תכנון איכותי באמת יחלחל לענף הבנייה?

"הקושי המרכזי הוא הביורוקרטיה, המערכות המסורבלות, ושתהליכים אורכים המון זמן. הייתי רוצה גם לראות את החדשנות והקדמה של המוח הישראלי בעולם התכנון, אך השיח שהתווה כאן משרד האוצר בארבע השנים האחרונות, מקדש לצערי רק את המחיר ולא איכות ויצירתיות.

“דווקא בשנה האחרונה, כשאין ממשלה, נוצרו דברים טובים כי ניתן לדרג המקצועי הרבה חופש וכיום הוא מקדם נושאים של איכות. אישור התקן לבנייה ירוקה כתקנה מחייבת יביא לכך שכל סוגי המבנים בארץ ייבנו לפי תקן של כוכב אחד, שהוא הבסיס. הגיע הזמן לחייב את התקן הבסיסי בכל הארץ, ולשאוף גבוה יותר בצורה וולנטרית, אבל בארץ, השוק מאוד סקפטי, ואם הוא לא רואה פוטנציאל כספי, הוא לא ממהר לאמץ. לצערי, נושא הבנייה הירוקה לא בלב השיח הציבורי בגלל הביטחון ועמוס החיים הגדול, אבל אני חושבת שבשנה הקרובה זה ישתנה".

את באמת לא מצטערת לעזוב את התפקיד בתקופה שבה נדמה כי השיח סביב אקלים וסביבה מתחיל להשתנות?

"אני נשארת בסביבה. בחודשים הקרובים ארכז פרויקט שקשור למשבר האקלים, בניסיון להגיע לקהלים חדשים בכל המגזרים, רשויות, חברות וארגונים, כדי לנסות לרתום אותם לתנועה שתקרא לממשלה לקחת את הנושא כחלק מההחלטות שמקבלים במדינת ישראל. אם כל מי שעומד בראש משרדי הממשלה היה מבין שאנחנו עומדים בפני משבר ושיהיו פה השפעות של אירועים קיצוניים כמו בצורת ופליטים, היה אפשר לקדם ערכים הקשורים בכך בכל החלטה. אפשר להרוויח באמצעות שמירה על כלכלה מעגלית, בלי לפגוע באיכות החיים.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות