אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
כדורגל אורגני: יותר ויותר קבוצות מאמצות חשיבה סביבתית צילום: גטי אימג'ס

כדורגל אורגני: יותר ויותר קבוצות מאמצות חשיבה סביבתית

החל מאלוף העולם לשעבר קאפו, עבור בסטארטאפ ישראלי מבני ברק בשם Vegan Nation ועד לקבוצות מברזיל, אנגליה וגרמניה - האם הכדורגל יכול להרוויח מהמאבק נגד שינויי האקלים?

06.01.2020, 14:17 | אוריאל דסקל

בניילסוורט, עיירה של 5,794 תושבים במחוז גלוסטרשייר שבדרום־מערב אנגליה, יש קבוצת כדורגל. לקבוצה קוראים פורסט גרין רוברס, והיא מתכננת לבנות אצטדיון בן 5,000 מקומות ישיבה שעשוי כולו מעץ.

הבעלים של הקבוצה, דייל וינס, הוא "תעשיין ירוק" מוכר באנגליה, ואת האצטדיון, "האצטדיון הטבעי" הראשון, תעצב זאהה חאדיד, האדריכלית המפורסמת. האצטדיון הוא חלק מתוכנית־על של וינס להפוך את קבוצת הכדורגל שלו, שמשחקת בליגה הרביעית באנגליה, לקבוצת הספורט הכי סביבתית ונקייה בעולם. פורסט גרין כיום משחקת ומתאמנת במתקנים שמופעלים באנרגיה מתחדשת וממחזרים מי גשם. הצוות המקצועי וגם השחקנים אוכלים, במסגרת המועדון, אוכל טבעוני בלבד, הרכבים של המועדון הם חשמליים וגם לאוהדים אין אפשרות, במהלך המשחק, לצרוך מוצרים מן החי. השמן מהמטבחים ועמדות האוכל ממוחזר והופך לביו־דלק. האוהדים, אגב, מתבקשים להגיע ברכבים נקיים למשחקים, ולמשחקי חוץ יש תוכנית של המועדון להבאתם בתחבורה ציבורית שחוסכת זיהום. כמו כן, הדשא שעליו משחקת הקבוצה הוא "מגרש הדשא האורגני הראשון בעולם". הדשא גדל באזור פרא טבעי ומטופל על ידי רובוט שעובד על אנרגיה סולארית.

קראו עוד בכלכליסט

ריאל מדריד בירוק. אירחה כנס על שינויי אקלים, צילום: גטי אימג ריאל מדריד בירוק. אירחה כנס על שינויי אקלים | צילום: גטי אימג'ס ריאל מדריד בירוק. אירחה כנס על שינויי אקלים, צילום: גטי אימג

המסע הזה של פורסט גרין התחיל ב־2010, ומאז טביעת הרגל הפחמנית של המועדון צנחה ב־42%. כ־10% מהמים שהמועדון משתמש בהם ממוחזרים, והמועדון מייצר כ־15% פחות זבל. וזה לא פחות חשוב עבור מועדון קטן שאף אחד בעולם לא ממש שמע עליו עד 2010 אף שהוא קיים משנת 1889. ממאי 2017 המועדון הגיע לתודעה של יותר מ־3 מיליארד איש דרך התקשורת המקומית והעולמית שהתעניינה במועדון הירוק הזה. מספר הצופים במשחקי פורסט גרין הוכפל פי ארבעה מאז 2010, והקבוצה עצמה העפילה לליגה המקצועית אחרי שנים בליגות החובבניות והמחוזיות. רבים מהאוהדים החדשים הם צעירים שמעוניינים לתמוך באג'נדה הירוקה של הקבוצה, שגם שולחת שחקנים ואנשי מועדון להרצות בנושא בבתי ספר ברחבי הקהילה.

מאמץ משתלם

נראה שהמאמץ ההולך וגדל של עולם הכדורגל להפוך ליותר סביבתי ונקי עשוי להשתלם. המאמץ הזה כולל קבוצות מרחבי העולם, בעיקר מברזיל, סטארט־אפ ישראלי מבני ברק בשם Vegan Nation (שגייס 10 מיליון דולר ומעביר חלק ניכר מהכספים למאמץ שיקום נהר האמזונס וחסויות לקבוצות ברזילאיות), קבוצות ברזילאיות ואלוף עולם לשעבר, קאפו.

מדרום־מערב אנגליה לבאהיה, צפון־מזרח ברזיל. לפני כחודשיים הקבוצה המקומית עלתה למשחק עם חולצה שנראית כאילו שנשפך עליה נפט. זו היתה המטרה שלה: אחרי שבועות ארוכים שבהם נפט גולמי מילא את חופי המדינה המועדון היה חייב "להפיץ את החדשות", לפי הנשיא של המועדון, גילמרה בלינאטני. כמו פורסט גרין רוברס, באהיה הוא מועדון מתקדם חברתית וסביבתית, ובשנים האחרונות קידם מטרות חברתיות כגון זכויות ה־LGBTQ, זכויות ילידים על אדמותיהם, זכויות אוהדות הכדורגל באצטדיונים ומאבק עיקש נגד גזענות. כמו פורסט גרין רוברס, הגישה הזו סייעה למועדון להצליח על המגרש, להוריד מחירי כרטיסים, לייצר יותר הכנסות ואף לצמצם את החובות. הנשיא הנבחר של המועדון, בלינאטני, הגיע לתפקיד אחרי שנים של קמפיין ומאבק נגד ניהול שמרני ומיושן של המועדון. לפי "הגרדיאן", נשיא הקבוצה מנהל קבוצת וואטספ עם 45 אוהדי ואוהדות הקבוצה - אנתרופולוגים, סוציולוגים, מורים, עורכי דין, שחורים, ילידים ואנשים עם מוגבלויות פיזיות — “הם כולם מחליטים יחד באילו נושאים המועדון צריך לעסוק".

המועדון מקדם אג'נדה חברתית. האג'נדה הזו הובילה לעלייה בהכנסות מימי משחק, חסויות ודמי חבר (המועדון בבעלות חברי מועדון). ב־2017 המועדון הכניס 95 מיליון ריאל, והשנה הכניס יותר מ־170 מיליון ריאל כאשר החוב צנח ב־30 מיליון ריאל ל־160 מיליון. יותר מ־25 אלף איש מגיעים למשחקים, מקום 6 בברזיל. והפריחה הזו מתרחשת בזמן שברזיל מידרדרת לכיוון רודנות פופוליסטית של ז'איר בולסונארו - ואולי היא מתרחשת דווקא בגלל בולסונארו.

במקביל למה שבאהיה עושה, המיזם של Vegan Nation (ש"רוצה להפגיש את טכנולוגיית הבלוקצ’יין ועולם הטבעונות כדי להבטיח שכל המוצרים שתקנו עומדים בדרישות המחמירות ביותר, וליצור ‘אומה’ ראשונה של טבעונים") משתף פעולה עם מועדונים ברזילאיים אחרים וגם עם קאפו, לשעבר מגן וקפטן נבחרת ברזיל.

הגג הירוק של טוטנהאם

חזרה לאירופה: הופנהיים, המועדון הגרמני, מנסה להיות המועדון הראשון שכל זיהום שהוא מייצר "מנוטרל" על ידי עצים שנשתלים באפריקה והמועדון מממן את שתילתם. במקביל, ספורטאי עבר גרמנים - אולימפיים וכוכבי ספורט קבוצתי, לצד קבוצות כגון ורדר ברמן - חתמו על מסמך שנקרא "עתיד הספורט" ומחייב את החותמים להתנהל בצורה בת־קיימא למען דור העתיד של הספורטאים בגרמניה.

ואולם, כל השינויים הללו הם עדיין בשוליים של הכדורגל (והספורט). זה עשוי להשתנות. ריאל מדריד אירחה כנס על שינויי האקלים, האצטדיון החדש שלה יעוצב ויתוכנן כדי להיות יותר ירוק ואפילו הקבוצה אימצה את הצבע הירוק לחולצה השלישית של המועדון. כמו כן, האו"ם עבד עם עמותת Sport Positive Summit כדי לערוך מחקר ולגלות איזו קבוצת פרמיירליג היא הסביבתית ביותר. המועדונים התבקשו להראות שיש להם תוכניות לשימוש באנרגיה נקייה, להראות שימוש יעיל באנרגיה, להשתמש בתחבורה בת־קיימא, להוריד שימוש בכלים חד־פעמיים, לנהל זבל, לנהל שימוש במים ביעילות, לקדם צריכת מזון לא מזהם ולייצר עניין ומודעות לנושא הסביבתי. הקבוצות קיבלו ניקוד על הקטגוריות הללו.  

ליאו מסי. אחראי לכמעט 40 טונות של פחמן דו־חמצני בשנה החולפת, צילום: אי פי איי ליאו מסי. אחראי לכמעט 40 טונות של פחמן דו־חמצני בשנה החולפת | צילום: אי פי איי ליאו מסי. אחראי לכמעט 40 טונות של פחמן דו־חמצני בשנה החולפת, צילום: אי פי איי

ברנלי, למשל, קיבלה נקודות על כך ששני שחקני הקבוצה, אשלי בארנס ואשלי ווסטווד, קנו מיניבוס כדי להסיע את חבריהם לקבוצה לאימונים על בסיס יומי; נוריץ' קיבלה נקודות על שימוש בטכניקות מיחזור מים להשקיה וטיפול בדשא; טוטנהאם קיבלה נקודות על שימוש ב"גג ירוק" במגרש האימונים שלה (מייצר אנרגיה ירוקה ומסייע במיחזור מי גשם); ומנצ'סטר יונייטד קיבלה נקודות על כך שהצליחה להפחית את הפקת הפחמן שלה ב־2,000 טונות, שווה ערך ל־400 משקי בית בשנה.

כל קבוצה קיבלה נקודות על היוזמות הירוקות שלה ובסוף היתה טבלה שבראשה עמדה המנצחת, ארסנל, שמ־2017 משתמשת באנרגיה מתחדשת באצטדיון הביתי, ואף היתה הקבוצה הראשונה באירופה שהשתמשה בשיטות לשימור אנרגיה ירוקה בבטריות שמסייעת לתפעל את אצטדיון האמירייטס במשך 90 דקות. ואולם החוקרים שניהלו את המחקר, בהם מייק ברנר־לי מאוניברסיטת לנקסטר, טענו שמדובר ב"גירוד פני השטח בלבד", ושלמועדונים יש חובה מוסרית להוביל את המאבק לשמירה על הסביבה. אולי - אם יצליחו לגייס כספים מחסויות וחברות לנושא - בסוף העונה הקבוצה בראש הטבלה תזכה בפרס כספי משתלם.

ואולי השימוש בטבלה בנושאים הללו הוא השימוש הטוב ביותר כדי לגרום ליותר אנשים להתעניין בנושא ולסייע למועדון להתמודד עם משבר האקלים. "אנחנו יודעים שהאוהדים רוצים להיות גאים בארסנל", הסביר הייוול סלומן, מנהל התפעול של ארסנל. "זה גם עניין דורי. הדור החדש הוא יותר סביבתי מהאחרון - ולנו יש אחריות לאוהדים הצעירים הללו". מלבד העובדה שמדובר בדבר הנכון לעשות — זה כנראה גם הדבר הרווחי לעשות. לא מדובר פה רק בחיסכון כספי: אג'נדה ירוקה מסייעת למועדונים שאימצו אותה להיות מעניינים יותר ורווחיים יותר.

* * *

השחקנים מזהמים

20 כדורגלנים, 505 טונות של פחמן דו־חמצני

20 הכדורגלנים המועמדים לבלון ד'אור 2019 אחראים לפליטת 505 טונות של פחמן דו־חמצני (CO2) השנה בלבד, כך לפי חוקר שינויי אקלים.

אנדי וולפי מאוניברסיטת מנצ'סטר אומר שקבוצות כדורגל, רשויות הכדורגל וכוכבי הכדורגל צריכים לעשות יותר כדי להילחם בשינויי האקלים על ידי הימנעות מטיסות תכופות.

לפי המחקר של וולפי, שחקני הנבחרות הלא אירופיות טסו הכי הרבה ק"מ אוויריים השנה. מרקיניוס, בלם נבחרת ברזיל ופריז סן ז'רמן, טס הכי הרבה השנה (110,787 ק"מ), רוברטו פירמינו, חלוץ ליברפול ונבחרת ברזיל במקום השני (97,907 ק"מ) וסון יונג־מין (88,289 ק"מ). מרקיניוס, לפי החישובים, אחראי ל־53.3 טונות של פליטת פחמן דו־חמצני.

הפייבוריטים לבלון ד'אור, ליאו מסי (20.9 טונות) ווירג'יל ואן דייק (16.5 טונות), אחראים לכמעט 40 טונות של פחמן דו־חמצני. לפי החישובים, 40 טונות של פחמן דו־חמצני שווי ערך לזיהום משריפת כ־20 טונות של פחם.

"הטבע של הכדורגל הוא נסיעות ארוכות למשחקים גדולים - לכן זה מתכון לטביעת רגל פחמנית גבוהה ביותר", אומר וולפי. "לכן כדאי לליגות הבכירות לחשוב על דרכים לצמצם את זיהום האוויר שהכדורגל יוצר". המחקר לקח בחשבון את הטיסות הפרטיות והקבוצתיות של השחקנים.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות