בג"ץ כמו היועמ”ש נוטה שלא להחליט

בג"ץ ידחה כנראה את העתירה שהגישו 67 מבכירי תעשיית ההייטק, האקדמיה והביטחון, נגד היועץ המשפטי לממשלה וראש הממשלה בנימין נתניהו, בדרישה לצו הצהרתי המורה כי אין להטיל את תפקיד הרכבת הממשלה על חבר כנסת אשר הוחלט להגיש נגדו כתב אישום בעבירות שיש עמן קלון.  

השאלה היא האם לתוך ההחלטה תשורבב איזו אמירה נורמטיבית. ואם לא אמירה, רמיזה, ואם לא זה אז בדל זנב כלשהו שהעותרים כה מייחלים אליו. הדיון אתמול הנמיך את הציפיות שתידלק השופט התורן עפר גרוסקופף שהעתירה התגלגלה אליו. זאת, כשהורה ליועץ המשפטי להגיב, קבע דיון "בהקדם האפשרי" והעביר אותו להרכב של שלושה שופטים. מהלכים אלה הגבירו את הציפיות אצל הציבור שמשווע לסמכות המשפטית שתאמר בקול צלול כי נאשם בפלילים ומועמדות לראשות ממשלה לא כל כך מסתדרים ביחד.

נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות | צילום: יאיר שגיא

לא ברור אם החלטות גרוסקופף היו על דעת הנשיאה אסתר חיות. בכל מקרה, חיות ציננה מיד בתחילת הדיון את הציפיות ומיהרה לתעל את הדיון לשאלה אחת בלבד: האם בית המשפט אמור בכלל לדון עכשיו לגופו של עניין.

עו"ד דפנה הולץ־לכנר מצד 67 העותרים ועוה"ד מיכאל ראבילו ואבי הלוי מטעם נתניהו והליכוד ניצלו את ההזדמנות וטענו לגופו של עניין. "הנאשם נאבק על חפותו ובדרך הוא פוגע במשטרה, בפרקליטות, ביועץ המשפטי ומי יודע מי הבא בתור”, אמרה הולץ־לכנר, "בנסיבות האלה אנחנו משוכנעים שחובה לדון כעת בעתירה בגלל הוודאות המשפטית שנחוצה. כל אדם שיבוא לקלפי זכותו לדעת אם נתניהו ירכיב את הממשלה".

מולה הציבו פרקליטי נתניהו את רצון העם. "נשיא המדינה חב חובת אמון לעם ולכן הוא חייב להגשים את רצון העם", אמר הלוי, "יש לסלק את העתירה על הסף ולא להתייחס אליה גם אחרי שהנשיא יחליט על מי להטיל את משימת הרכבת הממשלה".

ראבילו הוסיף: "לשון החוק ברורה. והנושא איננו שפיט. אפילו הנשיא אהרן ברק, גדול הליברלים, כתב שבמקרים שייפגע אמון הציבור בשופטים, יש לדבר על אי שפיטות. על בית המשפט לצאת מהמשחק הפוליטי ולהגיד זאת כבר עכשיו, ולא אחרי הבחירות".

ראבילו והלוי היטיבו להביא את נתניהו לאולם. הטון והתוכן גבלו באיום מרומז על השופטים, שאכן התרגזו על הניסיון להכתיב, להלך אימים ולגייס את העם. "הנשיא אינו מתייעץ עם העם", אמר השופט חנן מלצר. "הליכוד איננו העם", הוסיף עוזי פוגלמן. וחיות השלימה: "גם 67 העותרים הם חלק מהעם".

אבל את הקשיים האמיתיים הניחו השופטים לפתחה של הולץ־לכנר. "עדיין איננו יודעים מה תוצאות הבחירות שאחריהן אמור הנשיא להטיל את הרכבת הממשלה", אמרה חיות, "אז למה שנתערב עכשיו?" והוסיף פוגלמן: "האם יש לך דוגמה לכך שבית המשפט העליון עשה פרה רולינג לפני הפעלת הסמכות של הנשיא?"

היועץ מנדלבליט המשיך לשבת על הגדר. נציגו, עו"ד ענר הלמן, נצמד לנימוקים שמבקשים להרחיקו מהקטטה, לפחות לעת הזאת — כי ממילא חוות דעתו תתפרש כהתערבות בבחירות, וכי ממילא היא אינה מחייבת את נשיא המדינה, שגם לא ביקש זאת ממנו. בקיצור, למה לדגור על ביצה שטרם נולדה.

נדמה שהשופטים יאמצו עמדה זו וימתינו לעתירה במועד הנכון. והשאלה היא האם ירימו כבר עתה דגל נורמטיבי שיאותת לבוחרים לגבי כשירות הנאשם להרכיב ממשלה. לפחות כעת, נדמה שנתניהו לא יחמיץ את ההזדמנות לחגוג. מול בג"ץ, ולפחות כעת, יוכל לטעון שאין כלום ולא יהיה כלום.

העתירה הזאת, מוקדמת או לא, מציבה בפני בית המשפט דילמה קיומית כמעט. לדחות אותה זו האופציה המשפטית המתבקשת, לקבל אותה זו אופציה מרחיקת לכת, גם במונחי האקטיביזם השיפוטי של פעם. ועכשיו נותר לראות אם תאומץ אופציית הביניים של דחייה, שמצורפת אליה אמירה נורמטיבית. כזו שלפחות תנסח את השיקולים שעל נשיא המדינה לקחת בחשבון בבואו להטיל את הרכבת הממשלה.

נכון שהנשיא לא מעוניין שיכתיבו לו ושעצמאותו הבלתי שפיטה יקרה לו. אבל גם הנשיא חייב להפעיל את סמכותו במסגרת הדין, שעל פרשנותו אמונים היועץ המשפטי לממשלה ובית המשפט העליון. פרקליטי נתניהו הזהיר את השופטים גם מפני אופציית ביניים הזו, ואת האיום הזה ייקחו השופטים בבואם לנסח את החלטתם. ייתכן שיבליגו הפעם, ובעתיד, כשימצאו לנכון שהעתירה הוגשה במועד, אחרי שנתניהו קיבל את המנדט, הם ישמיעו את קולם. אלא שאז זה עלול להיות מאוחר מדי.

בינתיים, נתניהו יתגלגל עם החסינות שאולי תרחיק אותו מהמשפט. בינתיים, השמאל ממשיך במאמציו להעניק לו את 61 המנדטים בדרך לנשיא, מספר שיגביל מאוד את יכולתו למנוע ממנו את המנדט להרכבת הממשלה. הכוכבים, כמו שאמר פעם הרמטכ"ל כוכבי, מסתדרים לצדו, וביניהם, כנראה, גם בג"ץ שעושה הכל כדי לברוח מהבשורה לפני הבחירות.

הכדור הזה יגולגל אל העם שילך שוב לבחירות, וזו אחת הפעמים הנדירות שראוי לחזור לאמירה המפורסמת של בן־גוריון – לא חשוב מה העם רוצה, חשוב מה העם צריך.