אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"ליטיגציית שינויי האקלים" בדרך לישראל צילום: תומר יעקובסון

דעה

"ליטיגציית שינויי האקלים" בדרך לישראל

לתופעות מזג האוויר הקיצוניות ברחבי העולם ולנזקים שהן גורמות יש גם השלכות משפטיות: גל תביעות, אשר זכה לכינוי "ליטיגציית שינוי אקלים": בכל מקום מוגשות תביעות מצד ארגונים ואזרחים כנגד ממשלות וחברות, בשל אחריותן לנזקים - ויש להניח שהמגמה הזו תמצא את דרכה לישראל במהירות

10.01.2020, 08:00 | איל עופר
אנו חיים באחת מהתקופות המרתקות בהיסטוריה העולמית. שינוי האקלים מתבטא בתופעות מזג אוויר קיצוניות – סערות, שיטפונות, גלי חום, מידבור, הפשרת שלגים, עליית מפלס האוקיאנוסים ועוד – והוא אינו עוד בגדר חזון אפוקליפטי, אלא בבחינת מציאות קיימת. מעשיהם של ממשלות וחברות, ארגונים ויחידים, כמו גם מחדליהם, ישפיעו על מהלך ההיסטוריה.

קראו עוד בכלכליסט

יש לכך ביטוי גם בעולם המשפט: גל תביעות, אשר זכה לכינוי "ליטיגציית שינוי אקלים". בכל מקום בעולם מוגשות תביעות מצד ארגונים, חברות ואזרחים, כנגד ממשלות וחברות, בשל אחריותן לנזקים הנגרמים בשל שינוי האקלים. התובעים עומדים על זכויותיהם לאיכות סביבה נאותה, לנקיטת אמצעי התאמה לצרכי העתיד, ולפיצוי בשל נזקים הנובעים משינוי האקלים.

מדובר במאות הליכים משפטיים, חלקם בדיון ראשוני, חלקם בהליכי ערעור, חלקם כבר התקבלו. ביניהם – תביעות בגין אחריות לנזקים מהצפות, סערות ומזג אויר קיצוני, הנובעים משינוי האקלים ומכישלון המדינות לנקוט באמצעים מתאימים להתמודדות עמם.  
שריפות באוסטרליה, השבוע, צילום: איי אף פי שריפות באוסטרליה, השבוע | צילום: איי אף פי שריפות באוסטרליה, השבוע, צילום: איי אף פי

לאחרונה קיבל בית המשפט בהולנד תביעה של קבוצת אזרחים, וקבע כי על ממשלת הולנד להגביר את מאמציה ולקבוע יעדי הפחתת פליטות שאפתניים יותר. בית המשפט ביסס את קביעתו על חובת הזהירות של הממשלה כלפי אזרחיה, המחייבת נקיטת אמצעי התאמה למצבי סכנה. עוד התבסס בית המשפט על התחייבויות בינלאומיות של הממשלה, וקבע כי היא התרשלה בקביעת יעדי הפחתת הפליטות וביישומם. ממשלת הולנד ערערה על פסק הדין לבית המשפט העליון בהאג, ולפני כשבועיים נדחה הערעור. בית המשפט בהאג השאיר על כנו את פסק הדין וחייב את ממשלת הולנד לנהוג לפיו.

בפולין ביטל בית משפט החלטה של מפעל פחם להרחיב את פעילותו. ארגון המחזיק בחלק ממניות מפעל הפחם הגיש תביעה נגד ההרחבה המתוכננת, בטענה כי המשך פעילות ייצור אנרגיה מפחם והרחבתה, מהווה הפרה של חובת הנאמנות כלפי בעלי המניות של המפעל. הארגון טען כי נוכח המצב האקלימי, המייקר את עלות ייצור הפחם ויוצר לו נחיתות תחרותית ביחס למקורות אנרגיה מתחדשת וזולה יותר, ונוכח השפעת תוכנית האיחוד האירופי לרפורמה בתחום האנרגיה, פוחתת הכדאיות בהפעלת מפעלי פחם, וכי בנסיבות אלה אין להרחיבו.

בישראל התחייבה הממשלה על הפחתה של 20% בפליטות גזי חממה עד שנת 2020. היעד הצנוע מהווה מושא לביקורת חריפה מצד ארגונים ואזרחים, בגלל שאינו גבוה די הצורך.

נכונות בתי המשפט בעולם להכיר באחריות תאגידית וממשלתית לנזקי סביבה נמצאת בחיתוליה, אך היא מתרחבת במהירות רבה. אין מדובר רק בהבעת מחאה, אלא גם בסיכוי ממשי של תובעים לזכות בסעד משפטי, ואגב כך לזהות חלק מהאחראים לשינוי האקלים ולאלץ אותם לשלם מחיר בגין אחריותם.

חברות עסקיות ישראליות צריכות ללמוד מהנעשה בחו"ל, שכן המגמות המשפטיות שם נוטות למצוא את דרכן לישראל. עליהן לראות במגמה משפטית מתרחבת זו גורם סיכון ממשי ורציני, אותו יש לנהל. ייעוץ משפטי נכון ובעיתו יכול למנוע תביעות יקרות, שבוודאי תוגשנה בעתיד גם בישראל.

 

עו"ד איל עופר הוא ראש תחום דיני איכות הסביבה וקיימות במשרד עורכי הדין תדמור לוי ושות'.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות