"בישראל צריכים להימנע מההייפ ולהתמקד בבניית חברות טובות"

עולם ההייטק הישראלי נדהם לפני כשנה כשקרן ההון סיכון אינסייט מניו יורק הודיעה בצעד יוצא דופן על רכישת מרבית הפורטפוליו של קרן ג'נסיס הישראלית. אינסייט רכשה את האחזקות ב־11 מתוך 12 חברות הפורטפוליו של הקרן הרביעית של ג'נסיס (רק ריסקיפייד נותרה מחוץ לעסקה) תמורת סכום שלא פורסם, אך הוערך באוזני "כלכליסט" בידי גורמים בשוק ביותר מ־350 מיליון דולר.

העסקה הפכה את הקרן האמריקאית הוותיקה לאחת הקרנות החזקות ביותר בענף ההייטק הישראלי, והוא צירף להשקעות הקיימות שלה בחברות מאנדיי (Monday.com), סייסנס (Sisense) וג'וי־טיונס (JoyTunes) שמונה חברות נוספות, בהן אפליקציית ניהול המשימות Any.DO שזכתה כבר להשקעת המשך. אך המהלך, כך נראה, רק פתח את התיאבון עבור אינסייט. באוקטובר האחרון היא הודיעה על פתיחת משרדים בישראל ומתחילת 2020 כבר ביצעה כאן שתי עסקאות גדולות. בתחילת ינואר הודיעה אינסייט על רכישת חברת הסייבר הישראלית ארמיס בעסקה של 1.1 מיליארד דולר, ובהמשך החודש בישרה על השקעת 125 מיליון דולר בחברת הגיימינג המקומית מון אקטיב.

"אינסייט משקיעה בישראל זה שני עשורים ואנחנו מגבירים את החשיפה שלנו כאן מאז 2010", אומר ל"כלכליסט" ג'ף הורינג, מייסד ומנהל שותף בקרן מאז 1995, ומי שבמובנים רבים אחראי לדגש הרב שאינסייט מעניקה לישראל. הורינג הוביל את ההשקעה של אינסייט בחברת בניית האתרים וויקס (Wix) הישראלית ב־2011, שהונפקה כשנתיים לאחר מכן בשווי 750 מיליון דולר. עם ההשקעות הנוכחיות שלו נמנות סייסנס, ג'ייפרוג (Jfrog) שבה הוא משמש כחבר דירקטוריון, WalkMe ומאנדיי. "אנחנו לא מפסיקים להתרשם מהכישורים הטכניים מהחדשנות שיוצאות מישראל", הוא אומר.

ג'ף הורינג, מייסד-שותף מנהל בקרן אינסייט האמריקאית | צילום: אוראל כהן

זהו לא רק היקף ההשקעות הגבוה של אינסייט הגדולה בישראל הקטנה שמפתיע כאן, אלא בעיקר הקצב המהיר שאפיין את פעילות הקרן בארץ בחודשים האחרונים. נראה שבשוק עוד לא הספיקו לעכל עסקת ענק אחת, וכבר נחשפה הבאה בתור. "אנחנו ממוקדים בפישוט כל נושא ההסכמים והתנאים להשקעה אצלנו", אומר הורינג, וחושף כיצד הקרן מצליחה לדלג מעסקה לעסקה: "יש לנו תנאים פשוטים ובהירים ואנחנו זזים מהר. המטרה שלנו היא לא לבזבז את זמנן של הנהלות החברות ולא להסיט את תשומת ליבן מהניהול של העסק. לכן אנחנו מבצעים את הרמה הנכונה של בדיקות הנאותות בשלב הנכון של התהליך".

מה האסטרטגיה שלכם באינסייט לגבי השקעות בישראל ומה התוכניות לעתיד?

״האסטרטגיה שלנו היא למצוא את חברות התוכנה הטובות ביותר בעולם ולהשקיע בהן, גם מבחינת הון וגם מבחינת יכולות התפעול. אנחנו משקיעים בחברות ScaleUp (חברות בשלב הצמיחה שיש להן החזר שנתי ממוצע של לפחות 20% על פני שלוש שנים - ה"ר). אלו חברות שהוכיחו את ההתאמה שלהן לשוק כסטארט־אפ ועכשיו הן מחפשות להכפיל את קצב הצמיחה שלהן.

"האקוסיסטם הישראלי ממשיך להתבגר. אנחנו רואים עוד ועוד חברות שמוכנות לבצע את ה־ScaleUp הזה וממוקדות בהתרחבות, וזה מרגש מאוד עבורנו. צוות איתור ההשקעות שלנו ימשיך לסרוק את השוק המקומי כדי לאתר את חברות התוכנה הטובות ביותר. אנחנו עובדים עם יזמים ישראלים מעולים מההשקעות המוקדמות שלנו כמו וויקס, מאנדיי וג'ייפרוג, שעבדו איתנו על הרחבת החברה שלהם, והם בתורם מסייעים לנו לזהות יזמים ישראלים מצוינים נוספים".

מציעים חלופות לסבב גיוס נוסף

הפעילות הענפה והעסקאות הגדולות שהובילה קרן אינסייט בישראל בשנה וקצת האחרונות הפכו אותה בעיני רבים לאחת הקרנות החשובות בענף המקומי. אך התנופה שבה הסתערה על ישראל עוררה גם השוואה לא בהכרח מחמיאה להתנפלות של ענקית אחרת על עמק הסיליקון לפני כשנתיים: קרן ויז'ן של מייסד סופטבנק מסאיושי סון. הקרן שהוקמה ב־2017 גייסה כ־100 מיליארד דולר, סכום חסר תקדים גם באמות המידה המוגזמות של עמק הסיליקון. אינסייט אמנם מנהלת סכום צנוע בהרבה — היא גייסה 23 מיליארד דולר מאז הקמתה ב־1995 — אבל מאז רכשה את הפורטפוליו של ג'נסיס הזרימה לפי הערכות יותר ממיליארד דולר להייטק הישראלי.

הורינג מתנער מההשוואה לקרן ויז'ן: "אינסייט היא משקיעה ייחודית", הוא אומר כשהוא נשאל על כך. "יש לנו את הגמישות להשקיע בחברות לאורך כל הדרך, החל משלבי הצמיחה הראשוניים, ועד סבבים של טרום הנפקה ועסקאות של רכישת מניות שליטה (Majority Transaction). הקרנות הגדולות יותר שלנו מאפשרות לנו גם להגדיל את ההשקעות בחברות שנמצאות במסלול צמיחה יוצא דופן, ולהבטיח שהן לא יסבלו ממגבלות של זמינות הון שיפריעו לנו במימון הפוטנציאל הגלום בהן.

"הרכישה שלנו של ארמיס היא דוגמה מצויינת לכך. אנחנו יכולים להציע ליזמים חלופות לביצוע סבב גיוס נוסף או מכירה לרוכש אסטרטגי. רכישת מניות שליטה משלבת את היתרונות בין שני הגורמים האלו: קבלת גמישות ועצמאות לצד מומחיות שאין מקביל לה ביצירת ScaleUp עבור חברות".

קרנות הון סיכון זרות אוהבות חברות ישראליות בין היתר משום שהערכות השווי כאן נמוכות יותר משל חברות מקבילות בשוק האמריקאי. פעילות הולכת וגדלה של קרנות כמו שלכם עשויה לשנות את המצב הזה. האם לשגשוג הנוכחי בהשקעות זרות בסטארט־אפים מקומיים לא עשויות להיות גם השפעות

שליליות על השוק הישראלי?

"שוקי התוכנה היום גדולים מתמיד, הדור הבא של החברות שיגדירו בו קטגוריות פעילות חדשות יהיה גם הוא גדול יותר מהגל שהיה לפני. על רקע הצמיחה הגלובלית של תעשיית התוכנה, חשוב מאוד שכל מי שמשתייך לאקוסיסטם הישראלי — יזמים משקיעים והתקשורת — יימנעו מההייפ ויישארו ממוקדים בבניית חברות טובות עם מנגנוני ניהול מוצלחים. אנחנו מאוד סלקטיביים בהשקעות שאנחנו עושים ואנחנו יכולים להעריך נכון את פוטנציאל הצמיחה העתידי של החברות שאנחנו עובדים איתן. חשוב לזכור שיש הרבה פקטורים שנכנסים לחישוב של הערכות השווי — אנחנו משקיעי צמיחה ומומנטום, ואנחנו מתאימים את עצמנו לציפיות הצמיחה שאנחנו מאמינים שמתאימות לשוק".

אסטרטגיה גלובלית

אינסייט אמנם משקיעה בהייטק הישראלי כבר יותר מעשור, אולם הגברת ההילוך שביצעה בשנה ומחצה האחרונות מבליטה את המגמה של התנפחות היקפי הגיוסים, שניכרת בעולם כולו כבר מספר שנים. התופעה ניכרה במיוחד בסבבים מאוחרים, שתפחו מאז 2013 ויצרו חברות פרטיות עם שוויי שוק גבוהים מתמיד, כמו אובר שהונפקה אשתקד ו־Airbnb שצפויה להגיע להנפקה בשנה הקרובה.

המגמה ניכרת גם באקוסיסטם הישראלי, אולם כאן ניתן לראות בברור שהיא פועל יוצא של מעורבות הולכת וגוברת של קרנות זרות. לפי סקר סיכום עשור של IVC–ZAG זיסמן אהרוני גייר ושות׳' חלקן היחסי של קרנות ההון סיכון הישראליות בגיוסי ההון הצטמצם בעשור החולף, והסתכם אשתקד ב־13.3% בלבד מכלל הגיוסים. התכווצות התרומה של הקרנות המקומיות מתוך כלל ההשקעות לא נובעת מירידה בהיקפי ההשקעות שלהן — אלו דווקא גדלו והסתכמו ב־2019 ב־1.1 מיליארד דולר — אלא מהסכומים ההולכים וגדלים שמוזרמים לשוק המקומי בידי קרנות זרות.

כמובן שגם קרנות ישראליות, שהנהלתן ממוקמת בארץ, משקיעות בעיקר כסף ממקורות זרים, אך הן עדיין מנהלות סכומים בהרבה לעומת הקרנות הזרות, שרובן אמריקאיות. קרנות זרות אלו נכנסות לרוב להשקעה בשלב מאוחר יחסית בחיי החברה, לאחר שהסיכון פוחת ובדרך כלל בשלב שבו החברה כבר פעילה בצורה זו או אחרת בשווקים זרים.

האם אתם שוקלים רכישות גדולות נוספות כמו ארמיס או הפורטפוליו של קרן ג'נסיס?

"אנחנו תמיד מתמקדים במציאת חברות התוכנה הטובות ביותר כך שנוכל לעבוד איתם בזמן שהן גדלות. אנחנו השותפים המועדפים על יזמים רבים משום שיש לנו משאבים שאין דומה להם כדי לסייע לחברות לגדול, ויש לנו נציגות בישראל. אנחנו מסייעים לחברות ישראליות לגדול במהירות באמצעות חיזוק הפונקציות העסקיות שלהם, מכירות לתעשייה והתרחבות לשווקים חדשים".

ניכר שמצאתם אספקטים חיוביים רבים בהייטק הישראלי, אבל מה לגבי חסרונות של הענף המקומי?

״האקוסיסטם הישראלי נמצא היום בעיצומו של שלב ההתבגרות הבא שלו. יותר ויותר חברות סטארט־אפ צומחות במהירות ומגיעות לשלב שבו הן מוכנות לבצע קפיצת מדרגה. השלב הזה תמיד מלווה בכאבי גדילה. אנחנו באינסייט זוכים להכרה בזכות זה שאנחנו מביאים חברות זרות אל הבמה הגלובלית, וחברות ישראליות שהופכות להיות משבשות אמיתיות פועלות היום עם תפיסת עולם גלובלית של ממש. המחויבות שלנו זה לסייע להן לנווט בהצלחה בשלב של ScaleUp".

יש לכם אסטרטגיה שונה לעבודה עם חברות ישראליות בהשוואה לעבודה עם חברות אמריקאיות למשל?

"יש לנו אסטרטגיה גלובלית, והיא למצוא חברות צמיחה מרגשות בתחום התוכנה שרוצות להתקדם לשלב הבא. אנחנו משקיעים בהן גם הון וגם את המומחיות שלנו".