אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הבונוס לחרדים משיעור ההצבעה הגבוה: 2 מנדטים צילום: עמית שעל, שאול גולן

בחירות 2020

הבונוס לחרדים משיעור ההצבעה הגבוה: 2 מנדטים

בשתי מערכות הבחירות האחרונות זינק מספר המנדטים של המפלגות החרדיות מ־13 ל־16. אלא שכעת מה שנמצא עבורן בעדיפות עליונה, לפני מספר המנדטים, הוא שנתניהו ינצח והן לא יישלחו לאופוזיציה. כתבה רביעית בסדרה

24.02.2020, 07:10 | שחר אילן

אם יש מפלגות שמספר המנדטים שיקבלו עומד אצלן במקום השני בסדר העדיפויות אלה המפלגות החרדיות. ש"ס המזרחית ויהדות התורה האשכנזית גדלו ביחד מ־13 מנדטים בכנסת ה־20, שפעלה עד תחילת 2019, ל־16 מנדטים בשתי מערכות הבחירות האחרונות. אבל אם תקום ממשלת אחדות או ממשלת מיעוט בראשות בני גנץ, לא תהיה לזה הרבה משמעות. או שהן יהיו באופוזיציה ויאבדו חלק ניכר מההישגים התקציביים הגדולים שלהן בקדנציה האחרונה או שיהיו גלגל חמישי בממשלת אחדות וגם אז יצטרכו להסכים לקיצוצים כואבים.

קראו עוד בכלכליסט

"המספר הקדוש זה 61 מנדטים לגוש", אומר הפרשן הפוליטי של העיתון החרדי "בקהילה" יעקב ריבלין. "אם יו"ר ש"ס אריה דרעי ויהדות התורה היו יודעים שוויתור על מנדט שלהם יביא לגוש את ה־61, הם היו מוותרים. בגלל זה דרעי נותן לנתניהו עצות וש"ס משתפת את הליכוד במאגר השמות שלה. אם לא יהיה 61, מבחינתם שערי הגיהינום נפתחו. יכולה לקום ממשלה כשהם בחוץ". גם הכתב הפוליטי של ביטאון ש"ס "הדרך" שמעון ליברטי מסכים ש"מה שחשוב בסיבוב השלישי זה לא מנדט לפה או לשם, אלא שתהיה ממשלה שש"ס מרכיב מרכזי בה, כי אופוזיציה מבחינת החרדים זו ארץ גזירה".

אריה דרעי, צילום: עמית שעל אריה דרעי | צילום: עמית שעל אריה דרעי, צילום: עמית שעל

מי שמוביל את הקו הזה שקושר את גורלן של המפלגות החרדיות בגורלו של נתניהו הוא יו"ר ש"ס דרעי. בגלל זה הוא היה שותף לאחר הבחירות בספטמבר להקמת בלוק ה־55 של הימין שהסכים לנהל משא ומתן רק במשותף. בשל כך הוא יזם בשבוע שעבר את המכתב שבו התחייבו כל מפלגות הימין להצטרף רק לממשלה בראשות נתניהו. ריבלין סבור שהחיבוק הזה לנתניהו יותר משהוא עוזר לראש הממשלה מעביר קולות של מתלבטים לש"ס, וכך היא השיגה בבחירות האחרונות את המנדט התשיעי.

תגובה לקמפיין נגדם

הדבר הבולט ביותר בבחירות בערים החרדיות הוא שיעור ההצבעה. זה עלה, לפי נתוני ד"ר עופר קניג מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, מ־83% באפריל ל־84% בספטמבר, אולי כתגובה לקמפיין האנטי חרדי שניהל מנהיג ישראל ביתנו אביגדור ליברמן. שיעור ההצבעה הכללי מתקרב ל־70%. לפי חישובי "כלכליסט", שיעור ההצבעה הגבוה מוסיף למפלגות החרדיות שני מנדטים. החישוב, אגב, היה שמרני במיוחד והניח שרק חמישה מנדטים מתוך התשעה של ש"ס הגיעו מקולות חרדיים.

החרדים שוברים את הכלל שאוכלוסיות עניות מצביעות פחות. במכון הישראלי לדמוקרטיה מסבירים שזה נובע מהמשמעת הגבוהה, מהלכידות החברתית ומהאינטרסים המגזריים.

כך, למשל, אם בשאר המפלגות קיים חשש שיום גשום יפגע בכוחן, ד"ר אסף שפירא מהמכון הישראלי לדמוקרטיה אומר ש"אם יום גשום יעשה טוב למישהו, זה לציבור החרדי שבכל זאת יגיע לקלפי".

ובכל זאת, גם בציבור החרדי יתכנו שינויים בשיעורי ההצבעה. ב־2015, אחרי הקיצוצים שערכה ממשלת נתניהו־לפיד בתקציבי הישיבות, נהרו 87.5% מהחרדים לקלפיות. זאת, לעומת 83% בלבד באפריל 2019, אחרי הממשלה הטובה ביותר למפלגות החרדיות מעולם. מתברר שכדי להביא את החרדים לקלפי דרוש אויב דמוני, והצלחה מייצרת דווקא אדישות.

במערכות בחירות בעבר הקמפיין של ש"ס התמקד בעיקר סביב דמותו של מנהיג ש"ס המנוח הרב עובדיה יוסף וסביב העצרות הרבות שבהן השתתף. לש"ס לא קם מנהיג רוחני או ציבורי שימלא אפילו חלק קטן מהחלל שהותיר הרב עובדיה יוסף. דרעי, שב־2015 אחרי פטירתו של הרב עובדיה יוסף איבד כמעט את קול הקולות הלא חרדיים, הצליח להפוך את ש"ס מחדש לאלטרנטיבה למסורתיים ודתיים לאומיים. כמובן שסייעה לו בכך היעלמותה מהמפה של מפלגת יחד של מנהיג ש"ס לשעבר אלי ישי.

יעקב ליצמן , צילום: אבי מועלם יעקב ליצמן | צילום: אבי מועלם יעקב ליצמן , צילום: אבי מועלם

ליברטי מזכיר שבסקרים הראשונים לקראת הבחירות באפריל, "המערכה של ש"ס היתה על הבית עצמו כי הסקרים דיברו על כך שש"ס קרובה לאחוז החסימה". בפועל, היא עלתה באותה מערכת בחירות משבעה לשמונה מנדטים ובסיבוב השני משמונה לתשעה. אבל ההתחזקות בקולות היתה גדולה הרבה יותר, מ־242 אלף ב־2015 ל־258 אלף באפריל 2019 ו־330 אלף בספטמבר, עלייה מצטברת של שליש.

לפי מדען הנתונים איתמר מושקין, תוספת הקולות הגיעה בעיקר מהליכוד וממצביעים שבעבר נשארו בבית. החוקר ירון הופמן דישון ממרכז אדוה מציין שרוב תוספת הקולות לש"ס הגיע מהאשכולות הסוציו־אקונומיים 3–7 – כלומר מהמעמד הבינוני, כולל עיירות הפיתוח, ולא מהעשירונים הנמוכים שבהם נמצאות הערים החרדיות.

איך יצביעו בחב"ד?

בכל מערכת בחירות יהדות התורה מנהלת קמפיין שפונה לקהלים לא חרדיים. זה עבד רק פעם אחת, ב־1988, כשחסידי חב"ד החתימו מצביעים מסורתיים על התחייבות להצביע ג' תמורת ברכת הרבי מלובביץ'. בינתיים חב"ד חזרה לניטרליות פוליטית (כלומר ניטרליות בין מפלגות הימין), והחוק שונה ואוסר על מתן ברכות וקמעות תמורות הצבעה.

מאז הקמפיינים האלה מאוד לא יעילים. נראה שמאחורי הפזרנות הזו עומדת השאלה איך להוציא את כספי מימון המפלגות, כאשר הקהל שלך ממילא מגיע לקלפי בהמוניו. הפעם זה בא לידי ביטוי בקמפיין "ג' ימין למהדרין" ובדבריו של יו"ר המפלגה ח"כ משה גפני כי "תמיד היינו ימין". קשה לחשוב על ח"כ חרדי שיותר מזוהה עם שמאל מדיני מגפני. אבל טכנית גפני צודק. דגל התורה אמנם דיברה לא מעט על שטחים תמורת שלום ובעבר גם התנגדה להתנחלויות. אבל היא תמיד הצביעה נגד נסיגות ומעולם לא הצטרפה לקואליציית שמאל (רק תמכה מבחוץ).

הפעם לקמפיין הימין למהדרין יש אפילו קהל יעד אמיתי, שאולי יביא כמה אלפי קולות. ההערכה היא שחלק מ־74 אלף האנשים שהצביעו בעבר לעוצמה יהודית לא יעשו זאת הפעם מכיוון שברור שהיא לא תעבור את אחוז החסימה. על הקולות האלה מתחרות יהדות התורה, ש"ס וימינה. זה כולל חסידי חב"ד רבים שעל פי הוראת הרבי מלובביץ' צריכים להצביע ל"מפלגה החרדית ביותר", מה שמקנה להם שיקול דעת לא מבוטל. כיוון שחרדיות נמדדת בחב"ד בעיקר במונחים של נאמנות לארץ ישראל – רבים מחסידי חב"ד פרשו בעבר שעוצמה יהודית היא החרדית ביותר. יכול להיות שחלקם יחליטו שהפעם זו יהדות התורה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות