שיעורים מוקלטים ומערך למידה מקוונת: כך נערכת מערכת החינוך להתמודד עם הקורונה

65 אלף תלמידים לא הלכו אתמול לבתי הספר. מתוכם רק 225 תלמידים בגלל קיום מגע עם קבוצת התיירים הקוריאנית שאובחנה עם תסמיני קורונה, והיתר ‑ בגלל ההסלמה בדרום.

הנתון הזה מבטא את היתרון היחסי של מערכת החינוך הישראלית בהתמודדות עם משבר קורונה המוני אפשרי. היא מתורגלת במצבים שבהם המוני תלמידים נאלצים להישאר בבתיהם.

מימין: מנכ"ל משרד החינוך שמואל אבואב וסגן נשיא ומנכ"ל האוניברסיטה העברית ישי פרנקל. אגף בידוד בתוך המעונות הוקצה לסטודנטים זרים | צילומים: אוהד צויגנברג, יחסי ציבור

דובר משרד החינוך עמוס שביט אמר ל"כלכליסט" שהמרכיב העיקרי במענה של מערכת החינוך למצב של ערים שלמות בהסגר יהיה מערך למידה מרחוק. זה יכול להיות שיעור שבו התלמיד יצפה במורה, אבל סביר להניח שככל שיהיו יותר תלמידים בבידוד, תיווצר מערכת שעות לכל שכבת גיל. לצורך כך יש למשרד החינוך חוזה עם אולפנים להקלטת שיעורים.

זהו מקרה קלאסי שבו אפשר להביא את הסוס לשוקת אבל לא להכריח אותו לשתות. במקרה של התלמידים – אפשר לספק להם אפשרות ללמוד, אבל אי אפשר לכפות עליהם לצפות בשיעורים. יו"ר איגוד מנהלי מחלקות החינוך אבי קמינסקי אמר ל"כלכליסט" ששיעור השימוש באתרי הלמידה מרחוק עומד על 20%‑30%. לדבריו, "התלמידים משתמשים בזה, אבל זה לא מה שישלים את החומר לבגרות". יש לקוות, אם כן, שאם יהיה הסגר כללי, הוא לא יימשך זמן רב.

אין מכשול תקציבי

כל התלמידים שנכנסו עד כה לבידוד בבתיהם היו תלמידי תיכון וחטיבות ביניים, ולכן לא יצרו בעיה משקית. אתגרים גדולים יותר ייווצרו אם בתי ספר יסודיים וגני ילדים ייסגרו, והסגר הילדים יחייב הישארות של הורה בבית.

אחת העיריות שתלמידים שלה היו בבידוד בגלל מפגש עם הקבוצה הקוריאנית היא עפולה. בעירייה ציינו כי "הקושי המשמעותי היה בעיקר בהסברה מדוע התקבלה החלטה לבודד את התלמידים בזמן שבני משפחותיהם חופשיים להגיע לבתי הספר ולמקומות העבודה, דבר שנתפס כהחלטה אבסורדית".

בינתיים לא מסתמנת בעיה תקציבית אצל משרד החינוך. לדברי שביט, התקציבים לשעת חירום נמצאים בבסיס תקציב משרד החינוך. הוא מציין שהניסיון מלמד שכשמדובר בתקציבים לצורכי חירום, "אף אחד לא אומר לא".

יו"ר ועדת החינוך לשעבר של הכנסת ח"כ יעקב מרגי מש"ס אמר ל"כלכליסט" שבגלל שאין ועדות כנסת, "אין לי כלים לעקוב אחר ההיערכות של משרד החינוך".

את הבעיה הגדולה יוצרים למערכות החינוך והרווחה מוסדות עם פנימיות או מעונות עם לינה. השאלה הגדולה היא האם במקרה של הסגר המוני מוסדות כאלה נכנסים להסגר או שמפזרים את הדיירים לבתיהם, שלפחות בחלק מהמקרים אינם מסוגלים להתמודד איתם. ממשרד העבודה והרווחה נמסר שבמקרה של צורך בבידוד יועברו חוסים לאתר בידוד של משרד הבריאות. במקרה שלא ייוותר מקום, תהיה עדיפות לבידוד בבית במקרה שיש עורף משפחתי על פני שהות במעון.

אתגרי האוניברסיטאות

באוניברסיטה העברית יש מעונות עם 5,000 מיטות. סגן נשיא ומנכ"ל האוניברסיטה העברית ישי פרנקל מבהיר שבמקרה הצורך ההחלטה האם לפנות את המעונות או להכניס אותם להסגר תתקבל בהתייעצות עם משרד הבריאות. פרנקל מספר שהסטודנטים הישראלים שצריכים לשהות בבידוד מתבקשים לשהות בבתיהם ולא להגיע למעונות.

לסטודנטים הזרים, שאין להם פתרון אחר, הוקצה אגף בידוד במעונות האוניברסיטה שכרגע יש בו שני תלמידים.

האוניברסיטה העברית הציעה לסטודנטים שנרשמו אליה ממדינות שהוגדרו בעייתיות לדחות את הלימודים בסמסטר, או לשהות בדרך לישראל לפחות שבועיים במדינה שאינה נחשבת בעייתית.

לאוניברסיטת בר־אילן היתה אמורה להגיע בקיץ קבוצת סטודנטים מסין. נבדקת כעת האפשרות של ללמד אותם באופן מקוון. בבר־אילן יש סטודנטית סינית ששהתה באחת הכנסיות שבה ביקרה הקבוצה הקוריאנית. דוברת בר־אילן ענת קונפורטס אמרה ל"כלכליסט" כי אחת הדרישות לגבי הבידוד של הסטודנטית היתה לספק לה דירה במעונות שנותקה ממערכת מיזוג האוויר הכללית.

לטכניון בעיה מיוחדת בגלל הקמפוס שהוא מפעיל בגוואנדונג שבסין. במכתב שהוציא המשנה למנכ"ל הטכניון פרופ' בועז גולני לעובדים, הוא מבקש מכל מי שעומד בקשר עם גורמי אקדמיה סיניים שעומדים להגיע לביקור בארץ לפעול לדחיית הביקורים.

בנוסף, הוא מפציר בעובדים לדחות או לבטל נסיעות למזרח הרחוק ומבהיר שמי שייסע בכל זאת לאחת המדינות שהוכרזו כבעייתיות, לא יורשה להיכנס לקמפוס במשך שבועיים לאחר שובו. הוא גם מציין שכל הישראלים ששהו בקמפוס הסיני התפנו. במקביל הוא קורא לפעול למניעת יחס עוין כלפי סטודנטים ומרצים סינים ששוהים בטכניון. הוא מציין שלאור הקושי שנוצר להם לחזור לארצם, הטכניון יאפשר להם להאריך את שהותם בארץ.