אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הרגולטורים מרגיעים: “אנחנו לא ב־2008" צילום: יריב כץ

הרגולטורים מרגיעים: “אנחנו לא ב־2008"

המפקחת על הבנקים מדברת על “מכה קלה בכנף", מנכ”ל הבורסה מצהיר: “אירועים שקרו ב־2008 אינם רלבנטיים" ויו"ר רשות ני"ע מפצירה: אל תחליטו בחופזה. אחרי שהבורסה צנחה בכ־11% ביומיים, הרגולטורים מנסים להרגיע

10.03.2020, 07:58 | רחלי בינדמן

שלושה רגולטרים פיננסיים – נגיד בנק ישראל, המפקחת על הבנקים, ויו”ר רשות ניירות ערך – ולצדם מנכ”ל הבורסה לניירות ערך, העבירו אתמול בזה אחר זה מסר מרגיע לציבור המשקיעים, שעיקרו: המשבר הנוכחי אינו המשבר של שנת 2008.

קראו עוד בכלכליסט

המפקחת על הבנקים חדוה בר התייחסה לירידות במניות הבנקים במסגרת צניחת המדדים בתל אביב ביומיים האחרונים ואמרה כי מדובר במכה קלה בכנף, כהגדרתה: “גם אם התרחיש שחוזים יוחמר לעומת מה שאנו מעריכים היום, עדיין המערכת מאוד יציבה”.

בר סבורה ששוק המניות מתמחר לרעה ובהגזמה את מניות הבנקים: “יש כאן אובר שוטינג שמושפע בין היתר מזה שגם הבנקים בארצות הברית יורדים בחדות וזה יוצר אלמנט הדבקה”. בר הוסיפה כי “בנק ישראל נמצא בקשר שוטף עם משרד האוצר ועם ראש הממשלה ושוקד על הכנת כלים נוספים – אם יהיה בהם צורך”.

נגיד בנק ישראל פרופ’ אמיר ירון זימן אתמול פגישה עם בר ושבעת מנהלי הבנקים הגדולים בישראל במטרה לבחון כיצד המערכת הבנקאית יכולה לסייע בהתמודדות עם ההשלכות הכלכליות של המשבר.

ירון הדגיש את מצבו המאקרו־כלכלי החזק של המשק ואת איתנותה של המערכת הבנקאית. לדבריו, המדיניות המוניטרית ממשיכה להיות מרחיבה ובכך תומכת בפעילות הכלכלית. לצד זאת, מינה ירון צוות מיוחד, בראשות המשנה לנגיד אנדרו אביר. הצוות יתכלל את הפעילות המשותפת של הבנק סביב המשבר עם רשויות אחרות.

מימין: אמיר ירון, חדוה בר, איתי בן זאב וענת גואטה , צילומים: אלכס קולומויסקי, אוראל כהן, יריב כץ מימין: אמיר ירון, חדוה בר, איתי בן זאב וענת גואטה | צילומים: אלכס קולומויסקי, אוראל כהן, יריב כץ מימין: אמיר ירון, חדוה בר, איתי בן זאב וענת גואטה , צילומים: אלכס קולומויסקי, אוראל כהן, יריב כץ

הצוות יעקוב אחר ההתפתחויות בכלכלה ובמערכת הפיננסית העולמית, והשלכותיהן על המערכת הבנקאית בישראל, על השווקים הפיננסיים המקומיים ועל המשק בכללותו.

אירוע ריאלי ולא מוניטרי

בפגישה העבירו הנגיד והמפקחת מסר ברור לבנקים: “המערכת הבנקאית בישראל יציבה, יש לה עודפי הון גבוהים, נזילות רבה והיא נכנסת למשבר הנוכחי במצב טוב מאוד. מתוך העוצמה הזו עליכם לסייע לעסקים”. בר הוסיפה: “במקום להגיד להם לסגור מסגרות, לנהל סיכונים, לחזק את ההון, תנו קווי אשראי לעסקים טובים וחזקים שיאפשרו להם לצלוח שני רבעונים קדימה כי אתם איתנים”.

הנגיד אמר כי “בעת הזו, תפקידנו בבנק ישראל הוא לסייע להשיג את האיזון הנכון במערכת הפיננסית. חיוני שהבנקים יידעו למצוא את האיזון בין מדיניות האשראי לבין צורכי המימון של המשק. ובמיוחד של הסקטור העסקי ובדגש על העסקים הקטנים והבינוניים, שמשמעותיים ביותר ליכולת של המשק להמשיך ולצמוח ומתבססים בעיקר על האשראי הבנקאי”.

הנגיד הבהיר למנכ”לי הבנקים כי “בנק שיקל אפילו במעט במדיניות האשראי, יסייע לצלוח את הקשיים התזרימיים שעלולים להעיב על עסקים עם פעילות כלכלית בריאה. כך המשק יצלח את תקופת הביניים ויצמח מהר יותר - דבר שיצדיק בדיעבד את המדיניות שהבנקים נקטו בה”.

בר ציינה כי לבנקים יש עודפי הון של כ־14 מיליארד שקל מעל ליחסי ההון הרגולטורים, ולכן הם יכולים להמשיך לתת אשראי לחברות מבוססות שנקלעו לקשיים תזרימיים.

בר כיוונה לקווי אשראי שאינם תלויים בערבויות מדינה, שאותן התחייבו ראש הממשלה ושר האוצר לספק על פי קריטריונים שייקבעו בקרוב ובהיקף של עד 4 מיליארד שקל. בהקשר זה אמרה המפקחת על הבנקים כי סכום הערבות המובטח משמעותי עבור שני רבעונים. זאת בהינתן, למשל, שקרן האשראי לעסקים קטנים ובינוניים של המדינה העמידה אשראי בהיקף 6.8 מיליארד שקלים ב־4 שנים האחרונות.

לדבריה, כלי הריבית פחות רלבנטי בשלב זה משום ש”זה לא אירוע מוניטרי, אלא אירוע ריאלי. זה לא 2008, הריבית פחות אפקטיבית בו. מה שצריך זה לתת לעסקים אויר לנשימה”.

בכל הקשור לחשש שהאירוע יזלוג גם לעסקים גדולים וממונפים, כפי שכבר קורה בקבוצת דלק של יצחק תשובה, אמרה בר כי “החשיפות הבנקאיות ללווים גדולים ממש מצומצמת ואין לי שום חשש. גם אם לווה אחד גדול יסתבך לא יקרה כלום”.

הימנעו מהחלטות חפוזות

 

איתי בן זאב, מנכ”ל הבורסה, התייחס גם כן לנפילות בבורסה שהסתכמו ביומיים האחרונים ב־12.4%: “הציבור הרחב הוא זה שמוכר והגופים המוסדיים או השחקנים המתוחכמים הם אלה שאוספים את הסחורה כשהמחירים נופלים. מאז שחר ההיסטוריה כשבורסות בעולם נפלו, הציבור יצא מקרנות הנאמנות, והמוסדיים, שזה משלח ידם, אספו את המניות במחירים הרבה יותר נוחים. וכך כשהבורסה מתקנת, הציבור לא נהנה מהתיקון”.

לדבריו, “יש הבדל גדול בין קבלת החלטת השקעה מושכלת של מנהל השקעות, שסבור שרמת אי הוודאות גדולה ורוצה לצמצם חשיפה לסקטור מסוים, לבין מה שאני מרגיש שקורה בשוק, שיש מכירות שמוזרמות על ידי פאניקה ופחד במקום על ידי קבלת החלטה רגועה”.

בן זאב הבהיר כי “אף אחד לא יודע להעריך את השפעת הנגיף. יש תרחיש שמדבר על פגיעה בצמיחה בטווח קצר ופגיעה בסקטורים שייפגעו מהגבלת ההתקהלויות. יש תרחיש שזה נגיף שיביא להרבה מאד הרוגים והעולם ישתתק - אבל זה תרחיש קיצוני ביותר. הרבה פעמים בורסה מנסה לצפות מה יקרה, ולפי איך שהיא מתנהגת היא מנסה לצפות את תרחיש הקיצון”.

לגבי החשש ממיתון אומר בן זאב כי “התרחיש של מיתון כלל עולמי שייקח כמה שנים לצאת ממנו אינו התרחיש המרכזי שנדון בעולם. היו בהיסטוריה משברים כבדים כמו 1929, בהם היתה פגיעה ממשית בכלכלה הריאלית, אבל זה לא המצב כרגע. אנחנו רואים היום במסחר תופעות כמו ב־2008. אבל אז קרס בנק השקעות אמריקאי, היה חשש אמיתי ליציבות המערכת הפיננסית בעולם, ואף אחד מהדברים האלה לא רלבנטי למה שקורה עכשיו”.

בן זאב סיכם כי “אני יכול לומר בוודאות מוחלטת שמה שקרה ב־2008 מבחינת מסחר, היה שתופעות כלכליות שיקפו סיכונים ברורים. אנחנו במקום שונה לחלוטין. כיום מדובר בנגיף שמנסים לטפל בו. כלכלת העולם לא השתתקה. ברור שהירידות בשווקים משפיעות על העולם הריאלי, אבל היות שמדובר באירוע עולמי, כמו שקרה ב־2008, גם כאן אני מתאר לעצמי שנראה צעדים של קברניטים ברמה עולמית כדי לתמרץ את השווקים”.

גם יו”ר רשות ניירות ערך ענת גואטה התייחסה לנפילות בבורסה ואמרה כי “אנו עדים לתנודתיות מוגברת במחירי הנכסים בארץ ובעולם, בעקבות התפשטות נגיף הקורונה. כאמירה למשקיע וככלל, קבלת החלטה בחופזה, אינה משרתת אינטרס של אדם זה או אחר ועיקרון זה רלבנטי לכל תחומי החיים ובתוכם גם להשקעה בשוק ההון. אנו ממליצים לציבור המשקיעים לכלכל את צעדיהם בקור רוח תוך הענקת המשקל המתאים לצורכיהם האישיים ולאופק ההשקעה הרלבנטי”.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות