הפסיקו לצרוך מידע על הקורונה ברשתות החברתיות

קשה למצוא סוגיה שפייסבוק ושאר העולם מסכימים עליו. כשפייסבוק חשפה את ליברה, היא היתה בטוחה שמדובר בהמצאה הגדולה ביותר מאז המצאת הכסף. שאר העולם היה פחות נלהב וחשש משבירה של המערכת הפיננסית העולמית. כשפייסבוק החליטה לתת לפוליטיקאים לשקר בלי חשבון, היא חשבה שהיא מגינה על חופש הביטוי. שאר העולם הבין שהיא פותחת את השער לסוג הארסי והנבזי ביותר של פייק ניוז. ובבחירות לנשיאות ארה"ב ב-2016, כששאר העולם הזהיר שפייק ניוז והתערבות רוסית יביאו לטראמפ את הניצחון, פייסבוק פתרה את החששות בזלזול כפאניקה מיותרת.

פייק ניוז | צילום: שאטרסטוק

לכן, כשיש סוגיה שגם פייסבוק וגם שאר העולם מסכימים עליה, אפשר להניח שהפעולה תהיה מהירה והתגובה מהללת. והנה, דווקא כשנמצא סוגיה כזו, פייסבוק, ורשתות חברתיות אחרות, מתקשות ליצור תגובה הולמת. למרות שהן מאוד רוצות להצליח, שברור להן כבר עתה כישלון לא יציג אותן באור חיובי, ושההשלכות יכולות להיות רחבות יותר מפגיעה בתדמית.

הסוגיה: הפצת מידע מוטעה על התפשטות וירוס הקורונה שהפכה, תסלחו לי על חידוד הלשון, למגיפה של ממש ברשתות החברתיות. הניו יורק טיימס סיכם יפה את התפתחות הפייק ניוז בנושא בשבועות האחרונים. ראשית, צוין בעיתון שהיו שמועות שלפיהן הנגיף פותח במעבדה סודית בסין. אחר כך, כמתבקש, תרופות שווא כמו ג'לים, נוזלים ואבקות שאמורים למנוע הדבקה או לחסן נגד הנגיף. בהמשך הגיעו דיווחים שקריים על בכירי ממשל וסלבס שנדבקו ומהומות על רקע גזעי, טענות שטייוואן מסתירה את מספר המתים ושהמחלה מתפשטת מהר יותר מהידוע ושמועות מרושעות שלפיהן ביל גייטס אחראי להתפשטות הנגיף, ועוד כיד הדימיון הטובה.

כמות המידע השגוי כל כך גדולה, שבארגון הבריאות העולמי (WHO) אמרו שבמקביל למגפה האמיתית הם נאלצים להתמודד גם עם Infodemic (מגיפת מידע). "אני רואה מידע שגוי על נגיף הקורונה בכל מקום", אמר לניו יורק טיימס ד"ר אוסטין צ'יאנג מבית החולים ג'פרסון יוניברסיטי בפילדלפיה. "חלק מהאנשים בפניקה ומחפשים תרופות קסם, ואנשים אחרים מפיצים קונספירציות".

פייק ניוז בפייסבוק | צילום: שאטרסטוק

פייסבוק, טוויטר, יוטיוב ופלטפורמות אחרות מבינות היטב את הנזק שנגרם מהפצת מידע שגוי, לא רק לתדמיתן אלא למאמצים להלחם בנגיף, ולשם שינוי לא מתמהמות ומשקיעות משאבים ניכרים ואגרסיביים במניעות התפשטותו. לדברי פייסבוק, גוגל וטוויטר מסירות פוסטים וסרטונים עם מידע שגוי מיד כשהן מאתרות אותן, וגם עובדות עם WHO וארגונים רשמיים, נוספים כדי להפיץ מידע מדויק. לדברי פייסבוק, היא אוסרת פרסום תוכן שעלול לגרום נזק, כמו פוסטים שקוראים לאנשים שלא לקבל טיפול. תכנים קונספירטיביים מסומנים כשגויים אחרי שזוהו על ידי בודקי עובדות, והודעת אזהרה מופיעה לפני כל ניסיון לשתף אותם.

ההצלחה הייתה מוגבלת. חיפוש פשוט שביצע הניו יורק טיימס מצא עשרות סרטונים, תמונות ופוסטים בכל הפלטפורמות החברתיות שהצליחו לחמוק מהמסננות של החברות. הפרסומים היו לא רק באנגלית אלא גם בהודית, פרסית, עברית ושפות רבות נוספות. במקביל פושעי סייבר מפיצים מידע שגוי במטרה למשוך גולשים לאתרים זדוניים שם ינסו לפרוץ למכשיריהם או לגנוב את פרטיהם. ובקבוצות פייסבוק פרטיות (כולל אחת עם יותר מ-100 אלף חברים) משתמשים משתפים בתיאוריות קונספירציה על התפשטות הנגיף.

גאווין ניוסום, מושל קליפורניה, מכריז על מצב חירום במדינה | צילום: איי פי

הכישלון לא רשום במלואו על שם הרשתות החברתיות. לפי הדיווח של recode, בכירים בפייסבוק ובטוויטר מתלוננים שמחלקת המדינה בארה"ב סירבה לשתף אותם במידע על סוגי הפייק ניוז המסתובבים ברשת, וכך הקשתה עליהן לדעת אילו תכנים לאתר ולהוריד. לטענת מחלקת המדינה, תיאוריות קונספירציה רבות על התפשטות המגיפה מופצות באמצעות חשבונות שמופעלים בכלל מרוסיה.

סאמר צ'ן, העורכת הראשית של אתר בדיקת העובדות הטאיוואני Taiwan FactCheck Cente אמרה לניו יורק טיימס שמאז התפרצות המגיפה היא וצוותה עסוקים בהפרכת שמועות יותר מאשר לפני הבחירות לנשיאות בינואר. "לכל אורך המגיפה הזו, אנשים מאוד אהבו תיאוריות קונספירציה. למה בזמן מגיפות אנשים לא בוחרים להאמין למידע מדעי מדויק?"

"אל תסתמכו על גורמים בלתי רשמיים" | צילום: שאטרסטוק

צ'ן צודקת, התופעה שהיא מתארת אינה ייחודית למגיפת הקורונה. ברגעי משבר, הנטייה האנושית היא לסחור במידע, אמין או מפוקפק. חלק מהניסיון למצוא ודאות כלשהי בעת מצב מפחיד ומאיים. זה קרה לכל אורך ההיסטוריה. במאה ה-14, בימי מגיפת המוות השחור, יהודים הואשמו לא פעם שהפיצו את המחלה הקטלנית באמצעות הרעלת בארות. ואז, כהיום, הכרזות רשמיות לא סייעו רבות על מנת למנוע את הפצתן, או את הפרעות שהתחוללו בעקבותיהן.

וזה מה שקורה גם כאן. הפייק ניוז לא מופץ בצורה מאורגנת על ידי גורמים זדוניים אלא נוצר ומתפשט בצורה אורגנית על ידי משתמשים מהשורה, כשסביר להניח שמה שרואים ברשתות החברתיות הוא רק קצה הקרחון, (כמו שכל מי שחבר בקבוצת ווטסאפ שכונתית יכול להעיד).

זו גם הסיבה שהרשתות כל כך מתקשות להתמודד עם הפייק ניוז. יש להן כלים די טובים לזיהוי רשתות בוטים וחשבונות מזויפים שמופעלים מרחוק והן עושות עבודה סבירה באיתורן. אבל כאן אין רשתות, אין חשבונות מזויפים ואין פעילות מתואמת. רק מיליוני משתמשים פרטיים שמשתפים מידע.

פייסבוק וטוויטר מתקשות מכיוון שבניגוד לפייק ניוז מתואם שמופץ על ידי גורמים כמו רוסיה או איראן, אין להן מאות, אלפי או אפילו רק עשרות אלפי מקורות לסתום, אלא מיליונים או עשרות מיליונים מקורות כאלו. ואלו לא פועלים לפי תבנית שניתן לחזות. חלק ישתפו תוכן פעם אחת ודי, אחרים יעשו זאת על בסיס קבוע. התוכן גם הוא משתנה ומתחדש כל הזמן וזה קרב התשה, אולי אפילו אבוד. הרשתות החברתיות אמנם לא מתכוונות לוותר, אבל ספק אם הפעילות שלהן תספיק על מנת לסתום את כל החורים האפשריים.

פייק ניוז בפייסבוק | איור: ערן מנדל

החדשות הטובות הן שיש מה לעשות ושהכל תלוי רק בנו. ראשית, יש להירגע, לנשום עמוק ולשתות כוס מים. שנית, לצאת מנקודת הנחה שכל מידע שהועבר בדרך בלתי פורמאלית הוא שגוי. שלישית, להפסיק לצרוך מידע על המגפה במדיה החברתית, ולעבור במקום זאת למקורות רשמיים אמינים. אתר משרד הבריאות עושה עבודה טובה בפרסום עדכונים על המצב והנחיות לפעולה. ויש אפילו קבוצת טלגרם בנושא הקורונה.במקביל, אפשר גם למצוא עדכונים גלובליים באתר של ארגון הבריאות העולמי.

קצרצרים

1) עדכוני הקורונה היומיים: אפל תיתן לעובדי החנויות שלה ולעובדים חופשת מחלה ללא מגבלה אם יש להם תסמינים של קורונה, ואף לא תדרוש אישור מרופא לצורך כך. אמזון, בינתיים, מורה לעובדים באזור המפרץ, ניו יורק, ניו ג'רסי, סיאטל ובמחוז לומברדיה באיטליה לעבוד מהבית עד אפריל.

2) עדכון מההליכים המשפטיים שמנהלת אמזון בעקבות זכיית מיקרוסופט בחוזה הענן של הפנטגון בשווי 10 מיליארד דולר: שופט פדרלי ספק שלתביעה שהגישה אמזון, בטענה שהתערבות מצד טראמפ חיבלה בסיכוייה לזכות בחוזה, יש "סיכוי להצליח" על בסיס הטיעונים המרכזיים שלה. במיקרוסופט החלו לבדוק האם יש דרך להדביק את השופט בקורונה.