אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בלי פיקוח: נתניהו דורס את זכויות הפרט צילום: אלכס קולומויסקי

בלי פיקוח: נתניהו דורס את זכויות הפרט

תקנות החירום שאושרו באישון לילה מאפשרות לשב"כ ולמשטרה לעקוב אחר כל אזרח בישראל. המעקב ישמש גם לאכיפת חובת הבידוד. תוקפן של הסמכויות שניתנו למשטרה לא מוגבל בזמן. מומחים: המשטרה יכולה לקבל היום את אותו מידע בדיוק באישור של שופט

18.03.2020, 06:55 | עומר כביר
ממשלת ישראל אישרה שלשום (ב') באישון לילה, בהליך טלפוני חפוז, תקנות חירום חסרות תקדים שמאפשרות לשב"כ ולמשטרה יכולות ריגול וניטור אחר אזרחים יוצאות דופן בהיקפן. כל זאת ללא דיון בכנסת ומבלי שפורסמה במלואה חוות הדעת המשפטית שאפשרה את המהלך. לפי התקנות, השב"כ יוכל "לקבל, לאסוף ולעבד מידע טכנולוגי" על 14 הימים טרם אבחונו של חולה קורונה, כאשר ההחרגה היחידה שנקבעה היא "תוכן שיחה". במקביל, המשטרה תוכל לבקש מחברות הסלולר מידע על מיקום מנויים ללא צו שופט, בין היתר כדי לאכוף את חובת הבידוד על אף הבטחה שהתקנות לא ישמשו לצורך זה.

קראו עוד בכלכליסט

התקנות אושרו תוך עקיפת הכנסת, שוועדת המשנה לשירותים החשאיים בה סירבה אתמול לאשר החלטת ממשלה בנושא ללא דיון מעמיק. לדברי מומחים, לא ברור מדוע נדרשת גם הפעלת השב"כ, כאשר נתוני איכון סלולרי מספקיות הסלולר יכולים לשרת את אותה מטרה ולספק מידע מדויק על תנועות נשאי הקורונה ועל זהות אלו בקרבתם.

"השב"כ קיבל בחוק סמכויות מאוד קיצוניות כדי לשמור על ביטחון המדינה ולהגן מפני טרור", אומרת ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה. "השימוש בשב"כ למעקב אחר אזרחים נועד למטרה אחרת אבל יכול לגרור שימושים נוספים בעתיד. הדרך שבה הועברו התקנות היא רעה מאוד. יש כאן השתוללות רבתי מבחינת הבחירה באמצעים. גם במצב של מלחמה לא עושים הכל. אנו מתגאים באיזונים ובבלמים של השיטה שלנו וחבל שכעת הם נעלמים".

שוטרים בחליפות ממוגנות על הרכבת שוטרים בחליפות ממוגנות על הרכבת שוטרים בחליפות ממוגנות על הרכבת

מה יש בתקנות, ואיזה מידע חדש הן חושפות על יכולות השירותים החשאיים של מדינת ישראל? "כלכליסט" מציג קריאה מודרכת בתקנות החדשות.

 

תקנות סותרות לשב"כ ולמשטרה באכיפת חובת הבידוד

בתקנות שיסייעו באכיפת חובת הבידוד יש הבדל בין התקנות שאושרו לשב״כ לבין אלה שאושרו למשטרה. תקנות השב״כ קובעות כי השירות לא יעסוק בפעילות פיקוח ואכיפה על הפרת חובת בידוד לפי צו בריאות העם, וכי אין בתקנות להסמיך את השירות לסייע בפעילות פיקוח ואכיפה כאמור.

אולם תקנות המשטרה הפוכות, ומאפשרות ״קבלת נתוני מיקום של אדם החייב בבידוד לצורך פיקוח על קיום הוראות הבידוד״. זאת תוך הסתייגות קלה שלפיה קבלת נתוני המיקום תיעשה באופן מדגמי שאינו מתמשך או רציף. חשוב לציין כי אין אף סייג שמבטיח כי נתוני מיקום של חייב בבידוד יתקבלו רק במקרה של חשד להפרת הבידוד.

מימין היועמ"ש אביחי מנדלבליט ומ"מ המפכ"ל מוטי כהן, צילום: יאיר שגיא, משטרת ישראל מימין היועמ"ש אביחי מנדלבליט ומ"מ המפכ"ל מוטי כהן | צילום: יאיר שגיא, משטרת ישראל מימין היועמ"ש אביחי מנדלבליט ומ"מ המפכ"ל מוטי כהן, צילום: יאיר שגיא, משטרת ישראל

תקנות השב״כ בהקשר זה מבהירות שהתפקיד של השירות מוגבל לאיסוף מידע ולא לשימוש פעיל בו מעבר להעברתו למשרד הבריאות. ״השירות יעסוק אך ורק בפעולות סיוע והעברת מידע למשרד הבריאות כמפורט בתקנות שעת חירום אלה, ולא יעמוד בקשר ישיר כלשהו עם חולה או עם אנשים שבאו עמו במגע קרוב כאמור״.

אולם, בעבור מומחים בתחום מדובר בנחמה פורתא. "משבר הקורונה עובר ביטחוניזציה", אמר פרופ' מיכאל בירנהק, סגן דקאן למחקר בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל־אביב. "זה משבר, אבל הוא אזרחי. במקום אמון וסולידריות עוברים לחשדנות ולחוסר אמון. זכויות אדם וחוסן חברתי ודמוקרטי נבחנים בעת משבר. זו לא חוכמה להגן על זכויות כשאף אחד לא מאיים עליהן. זכויות נועדו למצב מורכב".

מידע רגיש יוכל להישמר לאחר שתוקף התקנות יפוג

ישנו הבדל בין תוקף התקנות שהותקנו לשב״כ ואלה שהותקנו למשטרה. תקנות השב״כ מוגבלות בינתיים בתוקפן ל־14 ימים, אבל הממשלה יכולה להאריך אותן או לשנות את הוראותיהן באותה צורה שבה אושרו — בהליך מהיר וללא דיון ציבורי. השב״כ מחויב על פי התקנות למחוק את המידע בתום תקופת תוקפן של התקנות, אבל משרד הבריאות רשאי לשמור את המידע שיועבר מהשב"כ למשך 60 ימים מיום סיום תוקפן של התקנות לצורך ״תחקיר פנימי של הפעולות שביצע משרד הבריאות״.

אפשר היה, למשל, לקבוע שהמידע יימחק בשירות הביטחון הכללי מיד עם העברתו למשרד הבריאות וכך לצמצם במעט את הפגיעה בפרטיות האזרחים. זה לא נעשה.

לתקנות החירום שאושרו למשטרה אין סוף תוקף ותאריך תפוגה - כלומר הן תקפות עד להודעה חדשה. בכל הנוגע לאיכון חייבים בבידוד נאמר בתקנות כי המשטרה רשאית להעביר את הנתונים למשרד הבריאות. בסעיף האחרון בתקנות המשטרה נכתב כי ״משרד הבריאות ומשטרת ישראל יקבעו נוהל לעניין עיון במידע שהתקבל". מדובר במידע שיתקבל מחברות הסלולר. סעיף זה מרמז שמשרד הבריאות יוכל לעשות שימוש לא רק במידע שיקבל מהשב"כ אלא גם במידע שיזרום למשטרה מחברות הסלולר.

ספקי המידע והמשתמשים בו יפקחו על עצמם

בכל הנוגע לנגישות של המשטרה למידע שמאפשר מעקב אחר תנועות אזרחים, התקנות החדשות מהוות שינוי משמעותי לעומת המצב הקיים כיום. חוק נתוני תקשורת מחייב את המשטרה לפנות לבית המשפט בכל פעם שהיא מבקשת לקבל מחברות הסלולר מידע על מיקום אזרחים. התקנות החדשות מאפשרות לה לעשות זאת ללא שום צורך בפנייה לבית המשפט, אם המטרה היא קבלת מידע על מיקומו של חולה, שהיא, כאמור, הגדרה רחבה.

המשמעות: המשטרה יכולה בקלות רבה להרחיב את מעגל האזרחים שעונים להגדרת "חולה" כך שיכלול את מרבית אזרחי המדינה. כל שצריך זה רופא שנכון לשתף פעולה, וכך ניתן לשאוב מידע רב על מיקומו של אזרח באצטלה של מלחמה בקורונה.

"היתה דרך יותר טובה לעשות זאת, בלי פגיעה ובלי שינוי של החוקים", אמר עו"ד יהונתן קלינגר מהתנועה לזכויות דיגיטליות. "על פי חוק נתוני תקשורת, נוכל לבצע את הקונסטרוקציה הבאה: מרגע שזיהינו אדם כחולה קורונה, נפנה לבית משפט לקבל צו לרשימת המיקומים שלו תחת סעיף 'הצלת חיי אדם'. ניקח את רשימת המיקומים ונבקש מכל חברה סלולרית, לחוד, לשלוח הודעות למי שהיו במגע עם אותו אדם, בלי לציין לא את זהותו, ולא לבקש את זהות האנשים שייכנסו לבידוד. במצב כזה נוכל להשיג אותה יעילות מבלי לפגוע בפרטיות ולהפר את האיזון בין הרשויות".

בכל הנוגע לשירות הביטחון הכללי, התקנות שאושרו לא קובעות בפירוט איזה מידע ייאסף, כיצד יישמר, באיזה אופן יועבר למשרד הבריאות ומה יהיו תנאי השימוש בו. הן מותירות לשב"כ את הזכות לקבוע את כל אלה בעצמו, וליצור עבור עצמו את הנוהל שבאמצעותו ירגל אחר אזרחי ישראל, ללא פיקוח של נבחרי הציבור. "משבר הקורונה הוא משבר אזרחי, לא ביטחוני. הפעלת כלים ביטחוניים ברמת פיקוח נמוכה ביותר, והסתרה של הכללים שבעזרתם מפעילים את אותם כלים, הן לא מתכון טוב לאמון ולסולידריות שהם מרכיבים קריטיים ביותר לחוסן הלאומי וליכולת שלנו כחברה לצלוח תקופת חירום שכזו", אומרת פאופ' קרין נהון מהמרכז הבינתחומי בהרצליה.

גם משרד הבריאות שיקבל את המידע מהשב״כ ואולי גם מהמשטרה יקבע לעצמו נוהל שיאושר על ידי היועץ המשפטי לממשלה. המגבלה היחידה שנקבעה היא על הגורמים שרשאים לעיין במידע, אך אין שום מגבלה בתקנות לגבי הגורמים שרשאים לבקש אותו - מה שמותיר כר נרחב לפעילות בעייתית.

ההגדרות הרחבות מאפשרות לעקוב אחרי כל אזרח

הגדרת ה״חולה״ זהה הן בתקנות החירום שאושרו ביחס לשב״כ והן בתקנות שאושרו ביחס למשטרה. על פי הגדרה זו, חולה אינו רק מי שנבדק ונמצא נשא של הנגיף, אלא כל מי שרופא קבע שהוא חולה או חשוד כחולה גם ללא בדיקה. זאת על אף הדמיון הרב בין הסימפטומים של המחלה לאלה של השפעת ומחלות נשימתיות אחרות, ואינספור ההסברים על כך שרק בדיקה קלינית יסודית תצליח לאבחן מי נושא את הנגיף בוודאות.

הכללת "חשד" בהגדרת החולה הופכת אותה גמישה במיוחד ולכזו שיכולה לחול כמעט על כל אזרח בישראל. בנוסף, אין הגדרה ברורה של זהות הרופא. האם הוא צריך להיות רופא מטפל של החולה או החשוד, כלומר רופא בעל היכרות אישית עמו, או כל בעל רישיון לעסוק ברפואה באשר הוא, כולל רופאים המועסקים במשרד הבריאות, במשטרה או בשב״כ.

 

תקנות סותרות לשב"כ ולמשטרה באכיפת חובת הבידוד

בתקנות שיסייעו באכיפת חובת הבידוד יש הבדל בין התקנות שאושרו לשב״כ לבין אלה שאושרו למשטרה. תקנות השב״כ קובעות כי השירות לא יעסוק בפעילות פיקוח ואכיפה על הפרת חובת בידוד לפי צו בריאות העם, וכי אין בתקנות להסמיך את השירות לסייע בפעילות פיקוח ואכיפה כאמור.

אולם תקנות המשטרה הפוכות, ומאפשרות ״קבלת נתוני מיקום של אדם החייב בבידוד לצורך פיקוח על קיום הוראות הבידוד״. זאת תוך הסתייגות קלה שלפיה קבלת נתוני המיקום תיעשה באופן מדגמי שאינו מתמשך או רציף. חשוב לציין כי אין אף סייג שמבטיח כי נתוני מיקום של חייב בבידוד יתקבלו רק במקרה של חשד להפרת הבידוד.

תקנות השב״כ בהקשר זה מבהירות שהתפקיד של השירות מוגבל לאיסוף מידע ולא לשימוש פעיל בו מעבר להעברתו למשרד הבריאות. ״השירות יעסוק אך ורק בפעולות סיוע והעברת מידע למשרד הבריאות כמפורט בתקנות שעת חירום אלה, ולא יעמוד בקשר ישיר כלשהו עם חולה או עם אנשים שבאו עמו במגע קרוב כאמור״.

אולם, בעבור מומחים בתחום מדובר בנחמה פורתא. "משבר הקורונה עובר ביטחוניזציה", אמר פרופ' מיכאל בירנהק, סגן דקאן למחקר בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל־אביב. "זה משבר, אבל הוא אזרחי. במקום אמון וסולידריות עוברים לחשדנות ולחוסר אמון. זכויות אדם וחוסן חברתי ודמוקרטי נבחנים בעת משבר. זו לא חוכמה להגן על זכויות כשאף אחד לא מאיים עליהן. זכויות נועדו למצב מורכב".

מידע רגיש יוכל להישמר לאחר שתוקף התקנות יפוג

ישנו הבדל בין תוקף התקנות שהותקנו לשב״כ ואלה שהותקנו למשטרה. תקנות השב״כ מוגבלות בינתיים בתוקפן ל־14 ימים, אבל הממשלה יכולה להאריך אותן או לשנות את הוראותיהן באותה צורה שבה אושרו — בהליך מהיר וללא דיון ציבורי. השב״כ מחויב על פי התקנות למחוק את המידע בתום תקופת תוקפן של התקנות, אבל משרד הבריאות רשאי לשמור את המידע שיועבר מהשב"כ למשך 60 ימים מיום סיום תוקפן של התקנות לצורך ״תחקיר פנימי של הפעולות שביצע משרד הבריאות״.

אפשר היה, למשל, לקבוע שהמידע יימחק בשירות הביטחון הכללי מיד עם העברתו למשרד הבריאות וכך לצמצם במעט את הפגיעה בפרטיות האזרחים. זה לא נעשה.

הפקעת זכויות בחסות החשיכה ההחלטה על מעקב השב"כ אחרי חולי קורונה היא צעד נוסף במדרון המוכר של רמיסת הכנסת בידי הממשלה, וגם במדרון החדש של אי קבלת תוצאות הבחירות. ברקע מהדהד החשש של ראש הממשלה ומשרד הבריאות מפני ועדת חקירה עתידית משה גורלילכתבה המלאה

לתקנות החירום שאושרו למשטרה אין סוף תוקף ותאריך תפוגה - כלומר הן תקפות עד להודעה חדשה. בכל הנוגע לאיכון חייבים בבידוד נאמר בתקנות כי המשטרה רשאית להעביר את הנתונים למשרד הבריאות. בסעיף האחרון בתקנות המשטרה נכתב כי ״משרד הבריאות ומשטרת ישראל יקבעו נוהל לעניין עיון במידע שהתקבל". מדובר במידע שיתקבל מחברות הסלולר. סעיף זה מרמז שמשרד הבריאות יוכל לעשות שימוש לא רק במידע שיקבל מהשב"כ אלא גם במידע שיזרום למשטרה מחברות הסלולר.

ספקי המידע והמשתמשים בו יפקחו על עצמם

בכל הנוגע לנגישות של המשטרה למידע שמאפשר מעקב אחר תנועות אזרחים, התקנות החדשות מהוות שינוי משמעותי לעומת המצב הקיים כיום. חוק נתוני תקשורת מחייב את המשטרה לפנות לבית המשפט בכל פעם שהיא מבקשת לקבל מחברות הסלולר מידע על מיקום אזרחים. התקנות החדשות מאפשרות לה לעשות זאת ללא שום צורך בפנייה לבית המשפט, אם המטרה היא קבלת מידע על מיקומו של חולה, שהיא, כאמור, הגדרה רחבה.

המשמעות: המשטרה יכולה בקלות רבה להרחיב את מעגל האזרחים שעונים להגדרת "חולה" כך שיכלול את מרבית אזרחי המדינה. כל שצריך זה רופא שנכון לשתף פעולה, וכך ניתן לשאוב מידע רב על מיקומו של אזרח באצטלה של מלחמה בקורונה.

"היתה דרך יותר טובה לעשות זאת, בלי פגיעה ובלי שינוי של החוקים", אמר עו"ד יהונתן קלינגר מהתנועה לזכויות דיגיטליות. "על פי חוק נתוני תקשורת, נוכל לבצע את הקונסטרוקציה הבאה: מרגע שזיהינו אדם כחולה קורונה, נפנה לבית משפט לקבל צו לרשימת המיקומים שלו תחת סעיף 'הצלת חיי אדם'. ניקח את רשימת המיקומים ונבקש מכל חברה סלולרית, לחוד, לשלוח הודעות למי שהיו במגע עם אותו אדם, בלי לציין לא את זהותו, ולא לבקש את זהות האנשים שייכנסו לבידוד. במצב כזה נוכל להשיג אותה יעילות מבלי לפגוע בפרטיות ולהפר את האיזון בין הרשויות".

בכל הנוגע לשירות הביטחון הכללי, התקנות שאושרו לא קובעות בפירוט איזה מידע ייאסף, כיצד יישמר, באיזה אופן יועבר למשרד הבריאות ומה יהיו תנאי השימוש בו. הן מותירות לשב"כ את הזכות לקבוע את כל אלה בעצמו, וליצור עבור עצמו את הנוהל שבאמצעותו ירגל אחר אזרחי ישראל, ללא פיקוח של נבחרי הציבור. "משבר הקורונה הוא משבר אזרחי, לא ביטחוני. הפעלת כלים ביטחוניים ברמת פיקוח נמוכה ביותר, והסתרה של הכללים שבעזרתם מפעילים את אותם כלים, הן לא מתכון טוב לאמון ולסולידריות שהם מרכיבים קריטיים ביותר לחוסן הלאומי וליכולת שלנו כחברה לצלוח תקופת חירום שכזו", אומרת פאופ' קרין נהון מהמרכז הבינתחומי בהרצליה.

גם משרד הבריאות שיקבל את המידע מהשב״כ ואולי גם מהמשטרה יקבע לעצמו נוהל שיאושר על ידי היועץ המשפטי לממשלה. המגבלה היחידה שנקבעה היא על הגורמים שרשאים לעיין במידע, אך אין שום מגבלה בתקנות לגבי הגורמים שרשאים לבקש אותו - מה שמותיר כר נרחב לפעילות בעייתית.

ההגדרות הרחבות מאפשרות לעקוב אחרי כל אזרח

הגדרת ה״חולה״ זהה הן בתקנות החירום שאושרו ביחס לשב״כ והן בתקנות שאושרו ביחס למשטרה. על פי הגדרה זו, חולה אינו רק מי שנבדק ונמצא נשא של הנגיף, אלא כל מי שרופא קבע שהוא חולה או חשוד כחולה גם ללא בדיקה. זאת על אף הדמיון הרב בין הסימפטומים של המחלה לאלה של השפעת ומחלות נשימתיות אחרות, ואינספור ההסברים על כך שרק בדיקה קלינית יסודית תצליח לאבחן מי נושא את הנגיף בוודאות.

הכללת "חשד" בהגדרת החולה הופכת אותה גמישה במיוחד ולכזו שיכולה לחול כמעט על כל אזרח בישראל. בנוסף, אין הגדרה ברורה של זהות הרופא. האם הוא צריך להיות רופא מטפל של החולה או החשוד, כלומר רופא בעל היכרות אישית עמו, או כל בעל רישיון לעסוק ברפואה באשר הוא, כולל רופאים המועסקים במשרד הבריאות, במשטרה או בשב״כ.

 

יכולות השב"כ נחשפות

הארגון יודע היכן הייתם גם ללא מעקב

 

התקנות שאושרו לשירות הביטחון הכללי חושפות את יכולות הארגון באופן שלא היה ידוע עד כה, לפחות לא באופן רשמי.

 

באחד מסעיפי התקנות נכתב כי ״לצורך סיוע למשרד הבריאות בביצוע חקירה אפידמיולוגית לצמצום ולמניעת התפשטות נגיף הקורונה החדש, יוסמך השירות לקבל, לאסוף ולעבד מידע טכנולוגי לשם ביצוע בדיקה, בנוגע לתקופה של 14 הימים שלפני אבחונו של חולה, שמטרתה זיהוי נתוני מיקום ונתיב תנועת החולה, וזיהוי אנשים שבאו במגע קרוב עמו״.

נדב ארגמן ראש השב"כ , צילום: עמית שאבי נדב ארגמן ראש השב"כ | צילום: עמית שאבי נדב ארגמן ראש השב"כ , צילום: עמית שאבי

המשמעות היא כי השב"כ מקבל אישור גורף לרגל אחרי אזרחי ישראל, בשם המאבק בקורונה, לצורך זיהוי מסלול ההדבקה של נשאים.

הנוסח מלמד כמה דברים על יכולותיו של השב"כ, ובראשן שהוא בעל יכולת לדעת בכל רגע נתון היכן היה אזרח מסוים ועם מי נפגש, גם אם אותו אזרח לא היה קודם לכן תחת מעקב אקטיבי.

או במילים אחרות: כלל אזרחי ישראל נמצאים בכל רגע נתון תחת מעקב של השב"כ. זאת, מכיוון שאין אפשרות לדעת את תנועותיו של אדם לאורך תקופת זמן אלא אם הוא נמצא תחת מעקב פעיל, או שהמערכת מאפשרת לאחזר את תנועותיו בהתאם לצורך.

עוד נכתב בתקנות לשעת חירום שאושרו כי שירות הביטחון הכללי ״מוסמך להעביר מידע למשרד הבריאות, כמפורט בתקנות שעת חירום אלה. ובכלל זה ׳מידע טכנולוגי׳, למעט תוכן שיחה כמשמעותו בחוק האזנת סתר״.

סעיף זה חושף עוד טפח מהותי מהיכולות של השב״כ. "מדובר באמצעים טכנולוגיים נרחבים הרבה יותר מאיכון, למשל מידע עם מי דיברתם בטלפון ובווטסאפ", מסבירה פרופ' קרין נהון מהמרכז הבינתחומי בהרצליה. "החרגת תוכן השיחה מהתקנות מצביעה על כך שלשב"כ יש גם היכולת הזו״.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות