אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מבקר המדינה: מערכת הבריאות אינה ערוכה להתמודדות עם מגפה כמו קורונה צילום: שאול גולן

דו"ח המבקר

מבקר המדינה: מערכת הבריאות אינה ערוכה להתמודדות עם מגפה כמו קורונה

דו"ח מבקר מדינה חמור על חוסר היערכות של משרד הבריאות, קופות החולים ומערך האשפוז למקרה של התפרצות שפעת פנדמית, שבגינה תחלה כרבע מהאוכלוסייה. על פי הדו"ח, "למשרד הבריאות אין תוכנית להשלמת הפערים במיטות אשפוז, בצוותים רפואיים ובציוד בעת התפרצות שפעת פנדמית". משרד הבריאות: "אנו מיישמים חלק מהמסקנות שעולות בדו"ח כבר במשבר הנוכחי". השאלה הגדולה: מדוע המתין אנגלמן ארבעה חודשים לפרסם את הדו"ח?

23.03.2020, 16:02 | אדריאן פילוט

"משרד הבריאות, קופות החולים ומערך האשפוז אינם ערוכים באופן מלא למקרה של התפרצות שפעת פנדמית, שבגינה עלולים לחלות כ-2.25 מיליון תושבים בישראל, שהם כ-25% מהאוכלוסייה, בפרט בכל הנוגע למלאי התרופות שכיום נותן מענה עבור 16% מהאוכלוסייה למול 25% אשר קבעה תוכנית ההיערכות, לחיסונים וכן בעניין מתן פתרונות אשפוז לכ-150 אלף מאושפזים נוספים, עוד כ-25,000 חולים יזדקקו לאשפוז ביחידות טיפול נמרץ, ועוד כ-12,500 חולים יזדקקו להנשמה", זו המסקנה המרכזית שעולה מפרק בדו"ח מבקר המדינה שכותרתו "טיפול מערכת הבריאות במחלות מתפרצות ומתחדשות".

קראו עוד בכלכליסט

עוד קובע המבקר, כי משרד הבריאות לא קבע רשימת מחלות לגביהן נדרש להתוות הוראות להיערכות והוראות לפעולות שיש לנקוט בעת התפרצותן (תורת הפעלה), אלא קבע הוראות רק לכמה מחלות (שפעת פנדמית, אבולה, אנתרקס). עוד עולה, כי שיתוף הפעולה בין משרדי ממשלה לרשויות אחרות, כמו רשות הטבע והגנים בטיפול במחלות המועברות מבעלי חיים אינו ממוסד, ואין גורם אחראי אחד שמרכז את הטיפול בהן. יתרה מזו, משרד הבריאות ומשרד האוצר לא קבעו מנגנון מוסכם לעדכון תקציב סל שירותי בריאות הציבור שבאחריות משרד הבריאות, לרבות רפואה מונעת, שמספקות לשכות הבריאות.

מתניהו אנגלמן מבקר המדינה, צילום: עמית שאבי מתניהו אנגלמן מבקר המדינה | צילום: עמית שאבי מתניהו אנגלמן מבקר המדינה, צילום: עמית שאבי

אחרי קריאת המסקנות העיקריות של הדו"ח, נשאלת השאלה מדוע החליט מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, לעכב פרסום דו"ח כל כך חשוב וחיוני במשך 4 חודשים קריטיים בהם מגיפת הקורונה נחתה בישראל, ושבוע ימים אחרי שהחל סגר כמעט מלא על ישראל, אם - כפי שהוא בעצמו כותב - הדו"ח היה מוכן כבר בסוף נובמבר 2019?

"הדוח הועבר לגופים המבוקרים בנובמבר 2019, לשם קבלת תגובתם בעניינו, והומצא לראש הממשלה ב-14.2.20. המצב ששרר בסין בדצמבר 2019, לקראת מועד סיום הביקורת, המחיש את הסיכון הרב הכרוך בהתפשטות מגפת הקורונה, ובמועד המצאת הדו"ח לראש הממשלה עדיין לא התגלה הנגיף בארץ", כותב אנגלמן בפתח דבריו. אז אם כך הדברים, מדוע לא מיהר להגיש את הדו"ח לראש הממשלה כבר בינואר 2020, כשנודע על נגיף חדש שמתפרס על פני הגלובוס, כבר הרג מאות סינים ואיים לגרום לקריסת מערכת הבריאות האסייתית?

קל וחומר, אחרי שאנגלמן התעקש למחוק את כל השמות של האנשים המעורבים בדו"ח ולהשמיד את החלקים בהם יש הטלת אחראיות על אותם אנשים - זאת במסגרת גישתו החדשה ושמה "ביקורת בונה", דבר שמקצר משמעותית את הזמן הנדרש לתגובת המבוקרים.

יתרה מזו, מבקר המדינה הוסיף בחודש פברואר את החלק הבא: "פרק זה מדגים את אופן יישום המדיניות בעניינה של ביקורת מערכתית, בונה ואפקטיבית, הצופה פני עתיד והעוסקת בסיכונים קודם להתהוותם, חשיבותו של הפרק מתעצמת לנוכח הודעת ארגון הבריאות העולמית ב- 11.3.20 ולפיה נגיף הקורונה מוגדר כמגפה עולמית. כולי תקווה כי הפרק, אשר הוגש כאמור עוד לפני התפרצות הקורונה בישראל, סייע לקבלת החלטות מיטביות ותרם להיערכות משרד הבריאות וממשלת ישראל למניעת התפשטות נגיף הקורונה בישראל, וכי כעת, עם פרסומו, הוא יגביר את מודעות הציבור לצורך במילוי הנחיות הגורמים המוסמכים לכך". מכאן, שאנגלמן הוסיף חלקים ברגע האחרון והבין כי התמהמה בפרסום הדוח". יתרה מזו, גורמים בכירים במשרד מבקר המדינה מסרו לכלכליסט כי אנגלמן תיכנן לדחות שוב את פרסום הדו"ח לחודש מאי 2020.

עוד כותב אנגלמן, "לקראת סיום הביקורת הומחש הסיכון הנשקף עקב התפרצות של מגפות ברחבי העולם - בדצמבר 2019 פרצה מגפת קורונה בעיר ווהאן שבסין... ויש שפגיעה בריאותיהם עלולה לגרום לאי-ספיקת מערכות כללית ולמוות. עדיין לא פותח חיסון נגד הנגיף. בסוף חודש ינואר 2020 הכריז אב"ע על מצב חירום בשל התפשטותו המהירה של הנגיף לא רק בסין אלא גם מחוצה לה...".

שוטרים בחליפות ממוגנות, צילום: דוברות המשטרה שוטרים בחליפות ממוגנות | צילום: דוברות המשטרה שוטרים בחליפות ממוגנות, צילום: דוברות המשטרה

מהדו"ח עולה גם כי המבקר הבין היטב את ההשלכות הכלכליות של התפרצות מגיפה וכתב: "מיגור מהיר של מגפות אינו רק מטרה בריאותית וחברתית, אלא יש לו גם השפעה כלכלית כבירה. .. כיום עומדת העלות השנתית של ההתמודדות עם מגפות על כמעט אחוז מהתוצר העולמי. לפי הבנק העולמי, יש סיכוי גבוה שב-15 השנים הקרובות תתפרץ מגפה חוצת גבולות. במקרה קיצון, תרחיש של מגפה כלל-עולמית חמורה עלול לגרום למוות של מיליוני חולים ולנזק כלכלי עצום. לשם ההמחשה, עלות מגפה הדומה בחומרתה למגפת השפעת הספרדית של 1918 עלולה להגיע להיקף אדיר של כ-5% מהתמ"ג העולמי - כ-4.3 טריליון דולר ארה"ב, לשון הדו"ח.

ובחזרה לדו"ח, למרות שבתקציר הדברים, המבקר נמנע מלבקר את משרד הביטחון, דווקא בחלק ההמלצות, המשרד הזה כן מוזכר במסקנות: "נוכח חשיבותו של תרחיש הייחוס המאושר בידי שר הביטחון המהווה מרכיב מרכזי בתורת הלחימה (תו"ל) הכולל להתמודדות עם מגפת השפעת הפנדמית, על משרד הביטחון לפעול להשלמת עדכונו ולעדכון התו“ל הכולל והפצתם לכלל משרדי הממשלה והגופים הנוגעים בדבר לצורך הטמעה מצידם כנדרש", נכתב בדו"ח. המבקר מציע גם על משרד הבריאות וקופות החולים להכין תוכנית אופרטיבית להתמודדות עם התפרצות של שפעת פנדמית, לתרגל אותה ועל משרדי הבריאות והביטחון לקדם את עבודת המטה להצטיידות בחיסונים.

הדו"ח מעלה נקודה מעניינת נוספת: למרות שבכירי מערכת הבריאות, לרבות בכיר משרד הבריאות, דורשים זה שנים תוספות תקציבית מאסיבית שנעות בין 3 ל-5 מיליארד שקלים, על רקע ההשקעה הנמוכה בבריאות, מספר המיטות והציוד, הדו"ח מעלה כי "למשרד הבריאות אין תכנית להשלמת הפערים במיטות אשפוז, בצוותים רפואיים ובציוד בעת התפרצות שפעת פנדמית, שתאפשר טיפול ראוי בחולים הרבים שיזדקקו לאשפוז בעת התפרצות מחלה זו. תכנית ההיערכות קובעת כי יש להצטייד בכמות של תרופות לטיפול בזיהום נגיפי (תרופות אנטי ויראליות) שתספיק ל-25% מהאוכלוסייה ובבדיקה נמצא כי מלאי התרופות מספיק רק ל-16% מהאוכלוסייה במקום 25% כנדרש".

נקודה נוספת שעולה מהדו"ח ועד לפני חודשיים, מי שהיה נתקל בה היה יכול לחשוב כי מדובר במדע בדיוני היא סוגיית בידוד אוכלוסיה: "בתורת הלחימה אין התייחסות לכמות חדרי הבידוד שיידרשו." נכתב בדו"ח.

חשוב להבהיר כי הדו"ח מתייחס ברובו להתמודדות של התפרצות מגיפה או מחלה מוכרת וקיימת לרבות שפעת, אבולה, אנטרקס, חצבת ועוד, אך לא לקח בחשבון את האפשרות להתמודד עם מגיפה חדשה שאין לה חיסון, כגון הקורונה. עם זאת, ניתן לראות כי ישנן מסקנות שתקפות לעת הזו, בה ניכר כי מערכת הבריאות הישראלית, לא הייתה ערוכה דיה למגיפה לא ידועה והחלטות רבות התקבלו בזמן אמת.

"קורונה - אתגר לכלל מערכות הבריאות בעולם"

ממשרד הבריאות נמסר: דו"ח מבקר המדינה בעניין טיפול מערכת הבריאות במחלות מתפרצות נלמד על ידינו ואנו מיישמים חלק מהמסקנות במשבר הנוכחי. אנו תקווה כי בדו"ח המתפרסם תוך כדי התמודדות עם אתגר הקורונה יעשה שימוש ללמידה וביקורת עניינית ולא לשם ניגוח. התפרצות נגיף הקורונה החדש הינה יוצאת דופן, ייחודית בעוצמתה ויוצרת אתגר לכלל מערכות הבריאות בעולם. מערכת הבריאות הישראלית נערכה בנושא עוד מאמצע חודש ינואר כאשר ממועד זה החל רכש של ציוד מיגון, הנשמה וערכות בדיקה לקורונה, בתי החולים נערכו לפתיחת מחלקות ייעודיות וכך גם קופות החולים.

"ישראל הייתה אחת המדינות הראשונות שהבינו את חומרת המגיפה ובהובלת המל"ל ומשרד הבריאות ננקטו צעדים דרסטיים של סגירת גבולות הארץ, צעדים אשר התבצעו לאחר מכן כמעט בכל מדינות העולם. מטרת מדיניות משרד הבריאות בהתמודדות עם נגיף הקורונה היא לנסות ולהשטיח את עקומת החולים כך שלא תהיה תחלואה רבה ועלייה דרמטית במספר החולים והמאושפזים בבתי החולים. הצוותים הרפואיים בבתי החולים ובקהילה הם אלו הנמצאים בחזית הטיפול בקורונה, חזית אשר צפויה להמשך ככל הנראה עוד מספר חודשים לכל הפחות".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות