אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מגדל וכלל חושפות עד כמה הכתה הקורונה ברבעון הראשון צילום: יחצ, כלל ביטוח

מגדל וכלל חושפות עד כמה הכתה הקורונה ברבעון הראשון

בור ענק בדמי הניהול בביטוחי המנהלים, צניחה בנכסים המנוהלים, הפסדי מאות מיליוני שקלים בנוסטרו וחשש להפקדות למוצרי חיסכון. בצד החיובי: הקלות שעשויות לשפר למפרע את הרווח ברבעון הרביעי של 2019 ולייצב את יחס הלימות ההון

29.03.2020, 07:19 | רחלי בינדמן

האמון של המשקיעים בחברות הביטוח נמוך מאוד. כך משתקף ממחירי המניות שלהן בשבועיים האחרונים. המשקיעים מתמחרים את שוויין של מגדל וכלל ביטוח במכפיל של סביב 0.3 על ההון העדכני לסוף 2019. בסוף השבוע חשפו שתי חברות הביטוח הללו את התחזיות שלהן להפסדים הצפויים ברבעון הראשון של 2020. אולם, גם לאחר שקלול הפסדים משמעותיים שצפויים לשחוק את ההון העצמי, מכפיל ההון עדיין נמוך מאוד ועומד על 0.4. כלומר, המשקיעים מתמחרים פגיעה עתידית חמורה בחברות הביטוח.

הסעיף המעניין ביותר בדו"חות של מגדל ושל כלל היה ביאור שהסתתר בתחתית. הסעיף, שדרשה רשות שוק ההון, חשף את השפעות נגיף הקורונה על התוצאות הצפויות ברבעון הראשון. ניתן ללמוד ממנו על השפעות הנגיף בענף הביטוח כולו.

קראו עוד בכלכליסט

מבחן ניהול תיק הנוסטרו: שאלת הסולידיות

מגדל חשפה בדו"חות כי היא צפויה להפסיד 800 מיליון שקל לפני מס בתיק הנוסטרו שלה, ואילו כלל דיווחה על הפסד צפוי של 600 מיליון שקל. תיקי הנוסטרו של חברות הביטוח הם בעצם ההון שעומד כנגד ההתחייבויות הביטוחיות שלהן, בדגש על תיק ביטוחי החיים הישן. תיק זה שווק עד תחילת שנות ה־90 ובו החוסכים מקבלים תשואה מובטחת, ללא קשר לביצועי השוק; חברת הביטוח נדרשת לשלם את התשואה לחוסכים מכיסה אם לא עמדה בה. עבור התיקים הללו מקבלות חברות הביטוח סביב 70% אג"ח מיועדות שמנפיקה המדינה בתשואה של 4.86%,ואת יתר ה־30% הן משקיעות בשוק החופשי.

ההפסדים שמגדל וכלל מדווחות עליהן משקפות את האופן שבו הן משקיעות את החלק החופשי של התיק. ההפסד הוא סביב 1.8% ו־2% בלבד בהתאמה, ומעיד על ניהול תיק נוסטרו מאוד סולידי, עם כמעט אפס חשיפה למניות והשקעה באג"ח חברות בדירוגים גבוהים. המתחרות הפניקס ובמיוחד הראל צפויות להציג הפסדים גבוהים יותר בתיק הנוסטרו, הפחות שמרני בהשוואה, בגלל חשיפה יותר גבוהה לנכסי סיכון. הראל, למשל, עם ביטול הפוליסות מבטיחות התשואה, החליטה להקטין את האחזקות שלה באג"ח חו"ל לטובת יותר השקעות בשוק החופשי. בתקופות של שוק עולה, הבחירה הזו משרתת אותה, אך בירידות, ההפסדים שלה גבוהים יותר. כך גם היה במשבר 2008.

מימין: מנכ"ל מגדל רן עוז ומנכ"ל כלל ביטוח יורם נוה, צילום: יחצ, כלל ביטוח מימין: מנכ"ל מגדל רן עוז ומנכ"ל כלל ביטוח יורם נוה | צילום: יחצ, כלל ביטוח מימין: מנכ"ל מגדל רן עוז ומנכ"ל כלל ביטוח יורם נוה, צילום: יחצ, כלל ביטוח

הנכסים נחתכו, חשש לבריחה בהשתלמות

מגדל וכלל תלויות מאוד בשוק ההון לא רק בגלל תיקי הנוסטרו שלהן. הן מנהלות קופות גמל, קרנות השתלמות, קרנות פנסיה וביטוחי מנהלים עבור החוסכים, וגובות דמי ניהול שנגזרים מהיקף התיק המנוהל. ירידות בשווקים בשילוב עם פדיונות מביאים לירידה בהיקף הנכסים המנוהל - ובדמי הניהול. מגדל, שמחזיקה בקרנות נאמנות דרך בית ההשקעות מגדל שוקי הון, דיווחה על ירידה של 13% בהיקף הנכסים המנוהלים שלה. מדובר בירידה של 33 מיליארד שקל בהיקף הנכסים המנוהלים שנחתכו לכ־300 מיליארד שקל. בכלל שאין לה קרנות נאמנות, היקף הנכסים הכולל נחתך ב־10% לכ־200 מיליארד שקל. בשלב זה מגדל עיקר הפדיונות שלה היו בקרנות הנאמנות ובפוליסות החיסכון הפיננסיות, ופחות בקרנות ההשתלמות ומוצרי החיסכון ארוכי הטווח.

החשש הגדול בקרב חברות הביטוח הוא שעם חשיפת התשואות השליליות בקרנות ההשתלמות במרץ, החוסכים יתחילו לדרוש למשוך גם את הכספים הנזילים בקרנות. בכלל גם מזהירים: "ייתכן ויחול קיטון משמעותי בהפקדות עתידיות למוצרי חיסכון ארוך טווח, נוכח הצמצום המשמעותי בתעסוקה במשק. פדיונות וקיטון בהיקף ההפקדות צפויים להשפיע הן על היקף דמי הניהול שהחברה תגבה והן על הכנסות עתידיות מפרמיה". במילים אחרות, גם שיעור האבטלה ההולך וגדל עלול לפגוע בהפקדות העתידיות לחיסכון ארוך הטווח. בהינתן מצוקה כלכלית, הציבור יחסוך הרבה פחות במוצרי חיסכון לטווח קצר ובינוני כמו קרנות נאמנות ופוליסות חיסכון.

הבור בביטוחי מנהלים נפער

מגדל וכלל הן שתי השחקניות הגדולות בשוק הביטוח בתיק ביטוחי המנהלים המשתתף ברווחים. מגדל ניהלה נכון לסוף פברואר כ־66 מיליארד שקל בביטוחי המנהלים המשתתפים, וכלל כ־40 מיליארד שקל. הפוליסות הללו, שהונפקו בשנים 2003-1992 בדמי ניהול קבועים של 0.6%; עיקר הרווח לחברת הביטוח נגזר מהתשואה שמושגת לחוסכים, והיא נוטלת 15% ממנה לכיסה. כשהתשואה שלילית, חברת הביטוח לא יכולה לגבות דמי ניהול עד שתשיב לחוסכים את כל ההפסדים. כתוצאה, מגדל חושפת בור של 1.3 מיליארד שקל - ההפסדים שנוצרו שעד השבתם לא תוכל לגבות דמי ניהול; כלל מדווחת על בור של 700 מיליון שקל. הפעם הקודמת שבה חברות הביטוח הציגו כאלה בורות בביטוחי המנהלים היתה ב־2008. לחלקן נדרשו שלוש שנים לחזור לגבות דמי ניהול משתנים מהחוסכים בפוליסות האלה.

התביעות בבריאות בצל הקורונה

לכאורה, במצב של תחלואה חמורה, חברות הביטוח שמספקות ביטוחי חיים ובריאות צפויות להיפגע. אלא שתפיסה זו עשויה להתברר כשגויה, לפחות חלקית. במגדל מעדכנים כי "בתחומי חיסכון ארוך טווח ובריאות, לא קיימות חשיפות ביטוחיות מהותיות בהקשר של נגיף הקורונה, לרבות שיעורי תחלואה ותמותה. ההערכות האמורות לעיל בתחומי חיסכון ארוך טווח ובריאות מבוססות על הנחות של תרחיש בסיס בדבר שיעור ההדבקה בפועל של הנגיף ועל המידע הקיים לגבי שיעורי התחלואה והתמותה מהנגיף" תרחיש הבסיס שבחנו האקטוארים של מגדל מתבסס על שיעור התחלואה והתמותה שידוע עד כה מסין, איטליה, דרום קוריאה ועוד. נלקחה הנחת קיצון של אלפי מתים, כולל בישראל. אלא שביטוחי החיים משווקים עד גיל פרישה, ולכן יש חשיבות לגיל התמותה.

בכלל ביטוח מציינים כי "בביטוחי בריאות תיתכן הרעה מסוימת בתוצאות עקב שינויים בעלות התביעות, וכן עקב ירידה במכירות ביטוחי נסיעות לחו"ל ועלייה בהיקף התביעות על פוליסות אלה". החולים בקורונה מאושפזים בבתי חולים ציבוריים, על חשבון ביטוח הבריאות הממלכתי, אך כלל מרמזת כי ההשלכות ארוכות הטווח של הקורונה אינן ידועות. כך, ייתכן ומי שחלה והחלים עלול להמשיך ולסבול ממצב רפואי בעייתי, שעלול להגביר את התביעות בביטוחי בריאות. בחברות הביטוח נערכים גם לעלייה בתביעות אובדן כושר עבודה של חולים בקורונה, אם כי כפי שניתן לראות עד כה, החולים מחלימים לרוב בתוך כחודש ויכולים לחזור לעבודה.

מצב ההון של חברות הביטוח יציב

שתי בשורות טובות כלולות בדו"חות. אלה הן תולדה של הקלות שטרם אושרו סופית של הממונה על שוק ההון משה ברקת. חברות הביטוח חשופות מאוד לסביבת הריבית במשק, שכן ההתחייבויות שלהן משוערכות לפי סביבת הריבית המשתקפת בתשואת האג"ח הממשלתיות הארוכות. כלל סיימה את הרבעון הרביעי ברווח כולל של 35 מיליון שקל ומגדל ברווח של 7 מיליון שקל; זאת בעיקר בשל הפרשות מאות רבות של מיליוני שקלים לחיזוק עתודות ההון בצל הירידה החדה בסביבת הריבית. מגדל וכלל הכי חשופות לסביבת הריבית, משום שיש להן את ההתחייבויות הארוכות המושפעות ביותר מסביבת הריבית — ביטוח חיים וסיעוד. אם יאושרו ההקלות שפרסם ברקת בטיוטה, השפעת הריבית תמותן. מגדל ציינה כי אם הטיוטה תאושר, הרווח הכולל לרבעון הרביעי של 2019 יגדל רטרואקטיבית ב־600 מיליון שקל אחרי מס. כלל מעדכנת שהרווח יגדל ב־520 מיליון שקל.

החברות מתייחסות גם להקלות בדרישות ההון החדשות, סולבנסי 2. ברקת פרסם טיוטה שמאפשרת לחברות להאריך את התקופה ליישום מלא של דרישות חיזוק ההון מ־2024 ל־2032. אם זו תאושר, מגדל צופה שיחס כושר הפירעון שלה יזנק מ־92% להרבה מעל 120%. כלל, שהציגה יחס של 100%, טרם מציגה הערכות, אך גם אצלה יחול שיפור ניכר. מצב ההון של כלל ומגדל יציב מאוד חרף ההפסדים הכבדים שצפויים ברבעון הראשון, ומרמז על תמחור חסר של המשקיעים עבור שווי החברות.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות