אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
האמנם דין "מצב חירום מיוחד" כדין "פגרה"? צילום: יח"צ

האמנם דין "מצב חירום מיוחד" כדין "פגרה"?

מועדים בתקופת הקורונה מצוי ורצוי

02.04.2020, 16:42 | רועי כהן ומעוז רוט

מוגש מטעם DUN'S 100

מצב החירום שהוכרז במשק בעקבות משבר הקורונה לא פסח גם על המערכת המשפטית ובתי המשפט, שאף הם נקלעו להשבתה כמעט מוחלטת והקפאה.

על מנת להתמודד עם המשבר, החיל שר המשפטים אמיר אוחנה תקנות מיוחדות השמורות לשעת חירום (תקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד), התשנ"א-1991) על בתי המשפט, לפחות עד לאחר חג הפסח. עפ"י התקנות במהלך תקופת ההכרזה לא ייחשבו הימים לעניין הגשות ופתיחה בהליכים שונים בבתי המשפט, כגון הגשת כתבי הגנה, תשובה לבקשות ואפילו הגשת ערעור על פסק דין.

מבחינה מעשית, משמעות הדבר היא כי מניין הימים מוקפא עד לתום תקופת ההכרזה, וישנה הארכה אוטומטית לכל מועד שנקבע בחוק או בהחלטת בית משפט ללא צורך בהגשת בקשה מיוחדת.

הוראה דומה להקפאה הנ"ל קיימת ביחס לתקופות שונות שבהן בתי המשפט מצויים בפגרה בחג הסוכות, חג הפסח ופגרת הקיץ, שגם בהן המועדים מוקפאים אוטומטית ללא צורך בהגשת בקשות מיוחדות. הקפאת המועדים בתקופת הפגרות חלה ברגיל ללא צורך בהכרזה מיוחדת, משום שמדובר במועדים שבהם חלים חופשות וחגים מרוכזים.

על-פי הפרשנות המקובלת, "ההקפאה" האמורה אינה חלה על מועד או זמן מסוים וספציפי שקבע בית משפט לעשיית "דבר שבסדר דין או בנוהג", כפי שאשרר בית המשפט העליון בהחלטה שניתנה לפני כשבועיים (בש"א 1223/20), שנועדה "לעשות סדר" כדברי כב' הרשם בעניין זה. בכך, מבחינת מועדים, התייחס בית המשפט העליון למשבר הקורונה כמצב זהה בעיקרו לפגרה.

עולה השאלה האמנם דין "מצב חירום מיוחד" כדין "פגרה"?

ייתכן שבימים כתיקונם קיימת הצדקה להבחנה זו, אך לדעתנו בעתות חירום כבימינו, אין מקום להבחנה כאמור, ויש לקבוע כי התקנות לשעת חירום חלות גם ביחס למועד ספציפי שנקבע ע"י בית המשפט ודאי אם נקבע לפני משבר הקורונה ומבלי להביאו בחשבון.

 , צילום: יח"צ צילום: יח"צ  , צילום: יח"צ

בניגוד לפגרות הרגילות הנובעות מתקופה שבה המשק בכלל ומערכת בתי המשפט בפרט נמצאים בחופשה או בתקופת חגים ומועדי ישראל (פגרת הקיץ, חג סוכות וחג הפסח), מצב חירום הוא מצב שנכפה על בעלי דין ובאי כוחם. מצב חירום אינו חופשה או פגרה. אפילו אם הצדדים חפצים בכך, סביר להניח שהמצב השורר במדינה כיום אינו מאפשר להם או מקשה עליהם עד מאוד לעמוד במועד שנקבע - בחיקוק או ע"י בית משפט.

עמדה זו מתיישבת היטב עם תכלית התקנות לשעת חירום שמטרתן לאפשר לצד לדיון, שנמנע ממנו לעמוד במועד שנקבע, מסיבות שאינן תלויות בו והנובעות ממצב החירום, להאריך מועד מבלי שיזדקק לבקשה מיוחדת.

אנו סבורים, כי נכון יהיה אילו יודיע מנהל בתי המשפט כי תקנות לשעת חירום חלות גם ביחס למועד ספציפי שנקבע ע"י בית המשפט. יעידו על כך טוב מכל, החלטות רבות הניתנות בימים אלה על ידי הערכאות השונות, המורות, באופן יזום ע"י השופטים עצמם, על דחיית מועדים שנקבעו ע"י בית המשפט עובר להתפרצות מגפת הקורונה אף מבלי שמי מן הצדדים מגיש כל בקשה בנושא.

הח"מ סבורים כי ראוי שברירת המחדל תהא שהתקנות "מקפיאות" גם מועד ספציפי שנקבע בהחלטה שיפוטית - בה לא צוין במפורש כי המועד נקבע על אף מצב החירום.

כך תושג ודאות דיונית לנוכח האחדת הדין, תיווצר הבחנה ראויה בין מצב חירום בלתי שגרתי לבין "פגרה" ואף ימנע מצב בלתי רצוי בו צדדים אינם מקיימים החלטות שיפוטיות מסיבות אובייקטיביות - דבר שעלול להימשך מכוח ההרגל לאחר תום המצב המיוחד אליו נקלענו ואשר כולנו מייחלים לסיומו.

כותבי המאמר: עו"ד רועי כהן ועו"ד מעוז רוט, שותפים במחלקת הליטיגציה של משרד ש. פרידמן ושות'

https://friedman.co.il/

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות