יומן פגרת קורונה. פיזית הכול טוב, אבל הלבד כואב

גם בהסגר, ספורטאים מוצאים דרכים להתאמן. איתמר ניצן, שוער בית"ר ירושלים, מספר על שגרת אימונים עם מאמן אישי דרך אפליקציית וידאו אבל זה החלק הקל. הבעיה המרכזית היא לא האימונים. "יש לי גג די גדול - ממש כמעט כמו רחבת 16 - אז יש לי זמן להשתפר בדברים שהייתי רוצה להשתפר בהם וצריך להשתפר בהם", אומר ניצן.

"במהלך העונות אין לנו המון זמן לעשות את זה ועכשיו יש זמן להתאמן. אני מקבל מה שאני צריך מבחינה פיזיולוגית". הבעיה המרכזית היא הגעגועים לעבודה המשותפת עם החברים - ושיחות בוואטסאפ של הקבוצה פשוט "לא מספיקות" לפי ניצן. "מתגעגע לחבר'ה שלי", אומר ניצן.

כמו ניצן, ספורטאים רבים ברחבי העולם מדברים על געגועים לחברים לקבוצה ולקשר המיוחד שנוצר בחדר ההלבשה. אימון בקבוצות הוא משהו שגם אנשים "רגילים" צריכים - וזה נכון פי כמה וכמה לספורטאים מקצוענים בענפי ספורט קבוצתיים. לפי מחקרים, אימונים בקבוצות יעילים יותר ובעלי "ערך פסיכו-חברתי". למשל, המוטיבציה לאימון של המתאמנים בקבוצות היא גבוהה יותר.

ד"ר אדסון פילהו, פסיכולוג חוקר מאוניברסיטת סנטרל לאנקשייר, אמר ל-CityAM: "אימונים בקבוצה הם בעלי ערך פסיכו-חברתי. הם מגבירים, מוטיבציה, ביטחון עצמי וגיבוש. אנשים, באופן טבעי, בעלי מוטיבציה גבוהה יותר להתאמן במצב שבו יש להם אינטראקציות חברתיות טובות - האימון בקבוצה הוא פשוט כיף יותר. כמו כן, מטרות לקבוצה הן הזדמנות לקבוצה לעבוד עבור מטרה משותפת. כל שחקן מרגיש שהוא חלק ממשהו גדול יותר ותורם לו - וזה מסייע לגיבוש, לביטחון העצמי וגם למוטיבציה".

בברייטון מהפרמיירליג עובדים עם פסיכולוגים שמייעצים לגבי האימונים בזמני הסגר. בקבוצה משתמשים בשבועות האחרונים באימון אופניים דרך אפליקצייה ייעודית באופניים. כך שחקני ברייטון מאתגרים אחד את השני במשימות על אופני אימון. קבוצות ספורט אחרות משתמשות באפליקציית Strava שדרכה אפשר להשוות ביצועי ריצה.

קבוצות רבות מקיימות מפגשים קבוצתיים דרך Zoom או סקייפ ובברייטון מנהלים גם מעקב פסיכולוגי יומי אחרי שחקני הקבוצה. הפסיכולוגים והמאמן גראהם פוטר פשוט מקיימים שיחות יומיות עם כל שחקן.

התמיכה הפסיכולוגית היא קריטית במיוחד עבור כדורגלנים, שלפי פסיכולוג הספורט סטיבן סטילבסטר יכולים להיפגע במיוחד מבידוד חברתי. "עבור הכדורגלן, הזהות העצמית שלו קשורה בחיבור עם החברים לקבוצה והבדידות מאיימת באופן מובהק על האישיות והזהות שלו", אמר סילבסטר ל"דיילי מירור". סילבסטר, שעובד בצמוד לשחקנים של שפילד יונייטד, הוסיף: "שחקנים רוצים לשמור על כושר ולסיים את העונה וברגע שהם לא יכולים לעשות את זה - הם מרגישים כמו חוצנים. ואז גם יש את עניין האחווה והחברות, חלק בלתי נפרד מתרבות חדר ההלבשה".

גם וויין רוני, קפטן נבחרת אנגליה וכוכב מנצ'סטר יונייטד לשעבר, טוען שהזמנים הנוכחיים הם "מאתגרים במיוחד" מבחינה פיזיולוגית ומנטלית עבור כדורגלנים. "אני חושב שבדידות היא בעיה בחברה המודרנית ועכשיו המצב עוד יותר גרוע", אומר סילבסטר. "שחקנים רגילים לשגרה של אימונים, משחקים ועכשיו אין להם איפה להוציא את האנרגיה. לדבר על זה מאוד יסייע להם. זה יעזור להוריד את החרדות והפחדים. אתה מכונה פיזיולוגית אבל מבחינה לחץ וחרדה - הכל מצטבר ברגעים של חוסר וודאות".

חרדות, חוסר וודאות וגם, כאמור, בהרבה מקרים, בדידות. מחקר חדש ב-MIT הראה שהבדידות ממש מסוכנת. היא מובילה לחיים לא בריאים ומגדילה את הסיכויים למוות מוקדם ב-26%. לפי המחקר, תחושת הבדידות יושבת בחלק במוח ש"מושל" בדחפים של גמול ומוטיבציה. איפה שנמצאים הדחפים הבסיסיים ביותר של האדם: לאכול, לישון, לשתות, לא להיות לבד.

תחושת בדידות היא "אזעקה" של הגוף, שדורש לטפל בבדידות בדיוק כמו שהרעב הוא סימן לכך שהגוף חייב מזון. המחקר הראשוני נערך בשלוש השנים האחרונות והתפרסם ב-26 במרץ - בזמן שמיליונים ברחבי העולם נכנסו לסביבה מאוד בודדת. ההסגר.

הבדידות, הנתק הפיזי מהעולם שבחוץ, היא משהו שניתן להתמודד איתו בימים אלו. יש זום, פייסבוק, וואטסאפ, אינסטגרם, טוויטר, טיק-טוק או כל אפליקציה אחרת שרק צעירים משתמשים בה רגע לפני שסבא וסבתא מגיעים לשם גם - אבל אלו לא המציאות. אלו הם לא תחליף לקול אנושי ששואל מה שלומך, שמתעניין מה עשית היום, שמרפא - לרגע - את הבדידות שמתחילה לכאוב. ולכן זה קריטי שהמאמנים יישארו בקשר עם שחקניהם. בעצם, זה נכון לספורטאים וזה נכון לכל אחד ואחד מאיתנו.