אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
עיריית חיפה נגד הנחה בארנונה לבתי הזיקוק: "תעשייה מזהמת שפעילותה לא הופסקה" צילום: ויקיפדיה

עיריית חיפה נגד הנחה בארנונה לבתי הזיקוק: "תעשייה מזהמת שפעילותה לא הופסקה"

בעירייה טוענים, כי הואיל והמדינה נושאת רק ב-92% מעלות ההנחה בארנונה, והיתר מושת על הרשויות המקומיות, מדובר באובדן של 16 מיליון שקל לשנה ממפעלים שהמשיכו לעבוד. לכן לטענתם, יש להחריג את המפעלים כפי שהוחלט לגבי מרכולים, בתי מרקחת וכו'

13.04.2020, 17:43 | דותן לוי

עיריית חיפה דורשת להחריג את בתי הזיקוק מההנחה בארנונה המתוכננת לעסקים שעומדת כעת על גובה אחיד של 25% מחיוב הארנונה השנתי, כך עולה ממכתב שהעבירה לשר הפנים אריה דרעי ולמנכ"ל משרדו מרדכי כהן, וכן לשר האוצר משה כחלון.

במכתב שעליו חתום גזבר העיריה רוני בן חיים, נטען, כי ההנחה שבבסיס התקנות הינה, שעסקים שנאלצו לסגור את שעריהם או שפעילותם צומצמה באופן משמעותי, יזכו לפטור מארנונה למשך התקופה בה לא התאפשרה פעילותם הסדירה.

קראו עוד בכלכליסט

יחד עם זאת מציין בן חיים במכתב, כי יש רשימה של עסקים ובהם נכסים שבידי המדינה, בנקים, חברות ביטוח, מבנים חקלאיים, מערכות סולאריות, מרכולים, בתי מרקחת ועוד, שהוחרגו מקבלת ההנחות, ואליהם יש להוסיף את בתי הזיקוק. "במתחם בתי הזיקוק בחיפה פועלים מספר מפעלים למוצרי זיקוק דלק, ייצור דשנים וכימיקלים, המחויבים בארנונה תחת הסיווג הראשי של תעשייה, ונכללים על כן בגדרם של העסקים שיזכו בהטבת הארנונה...סך חיובם של מפעלי הזיקוק לשנת 2020 עומד על 110 מיליון שקל. מדובר בריכוז של תעשייה מזהמת שפעילותה לא הופסקה ו/או נפגעה כלל כתוצאה ממשבר הקורונה ולא קיימת כל הצדקה להכלילה בגדרם של העסקים שיופטרו מארנונה", לשון המכתב.

בתי הזיקוק , צילום: אלעד גרשגורן בתי הזיקוק | צילום: אלעד גרשגורן בתי הזיקוק , צילום: אלעד גרשגורן

בעירייה טוענים, כי השיפוי שיקבלו יעמוד על 92% בלבד, ולכן המשמעות היא אובדן 16 מיליון שקל מקופת עיריית חיפה. "לא יעלה על הדעת, שעיריית חיפה, רק משום היותה עירייה איתנה, תספוג נזק כלכלי נוסף בדמות נשיאה בעלות הארנונה של המפעלים המזהמים נוכח החלטתכם להעמיד את השיפוי לעיריות על 92% בלבד. לא קיימת כל הצדקה למתן ההטבה הנדונה למפעלים במתחם בתי הזיקוק, שהמשיכו וממשיכים בפעילותם הסדירה משך כל התקופה הנדונה", נכתב בהמשך.

 

מהמכון הישראלי לאנרגיה וסביבה נמסר: "פופוליזם כזה של רשות בישראל לא רואים כל יום. בשעה שלמעלה ממיליון אזרחי ישראל נותרו ללא פרנסה - רוצה ראש עיריית חיפה להתנקם בבז"ן שממשיכה לפרנס אלפי משפחות מחיפה. פגיעה כלכלית בבז"ן בשעה קשה זו היא פגיעה במשפחות רבות מחיפה".

 

ממשרד הפנים נמסר בתגובה: "הנושא הובא לידיעתנו ואנו בוחנים כיצד להביאו לידי ביטוי במסגרת תקנות ההנחה ומנגנון השיפוי שבצידן".

 

"שיעזרו לנו קודם לקום"

בתוך כך, גם לבעלי העסקים שכן הושבתו במהלך משבר הקורונה יש בטן מלאה על ההחלטה לאפשר הנחה של 25% בלבד. בעלי העסקים מבחינתם ציפו לפטור מלא ל-3 חודשים, בעוד טיוטת התקנות בעניין פטור מארנונה שפרסם משרד הפנים מספקת רק הנחה.

תוכנית הפטור מארנונה של האוצר מציפה לא מעט סימני שאלה היות ולחלק גדול מהעסקים היא לא מספקת מענה אמיתי למצוקה. הסיבה לכך היא שאת ההטבה פורסים על פני התשלומים השנתיים, כך שלמעשה בתי העסק ידרשו לשלם פחות בכל חודש, אך עדיין מדובר בתשלום משמעותי עבור עסק שמנסה לחזור לפעילות לאחר שנקלע לקשיים ומתמודד עם מצוקה תזרימית.

אחת הבעיות שעולות היא שבעלי עסקים שלא ישרדו ויאלצו לפנות את הנכס ייהנו כך רק מהחלק היחסי של ההנחה ולא יקבלו פטור מלא של 3 חודשים. בנוסף, התקנות לא מגדירות מהו "מרכול" שאינו זכאי להנחה, האם הכוונה לרשתות השיווק והאם זה כולל גם את חנות המכולת וה"פיצוציות". כך גם, עולה שאלה מהו אותו "נכס אחר" אשר לא זכאי לקבלת ההנחה ונראה כי קיימת כאן פרצה לרשויות המקומיות להגביל זכאות ההנחה עבור נכסים מסוימים.

לדברי עו"ד ירון נדם, המתמחה בתחום המוניציפלי, אם משרד הפנים באמת היה רוצה לעזור לעסקים, הדבר הפשוט לתת פטור מלא מארנונה לחודשים מרץ, אפריל ומאי בלי להתחכם ובנוסף לדאוג להבהרת התקנות כך שכל העסקים הקטנים יוכלו להינות מהפטור בלי חוכמות והתחכמיות.

לשם המחשה, בעל בית קפה בת"א שמשלם 38 אלף שקל לשנה עבור שטח של 100 מ"ר (לפי החישוב של 380 שקל למ"ר), ישלם לאחר ההנחה 28,500 שקל לשנה. בפריסה חודשית מדובר בתשלום של 2,375 שקל לחודש לעומת 3,166 שקל, אך עדיין מדובר בכסף שהעסק יידרש להוציא מהכיס גם עבור החודשים בהם לא עבד.

יניב טל מבעלי רשת קפה ליון הכוללת 8 סניפים, אומר כי ההנחה לא מספקת ואין בכוונתו לשלם עבור החודשים הללו. "זה לא עוזר לנו בכלום, זה טיפה בים. למה אני צריך לשלם 75% כשאמרו לי לסגור את העסק, לא הייתה לי בחירה, אני לא מקבל עכשיו שירותים מכל סוג שהוא מהרשות המקומית". טל הוסיף ואמר, "צריך כאן דחיפה ומכונת הנשמה לעסקים שצריכים לחזור, הענף שלנו למשל יפגע הכי הרבה, בתי הקפה יחזרו אחרונים ועם הרבה הגבלות, ולכן צריך לבנות כאן תוכנית הרבה יותר ספציפית. צריך להפריד את התוכנית לענפים, אי אפשר לתת הנחה אחידה לכולם. יש לנו רשת עם 400 עובדים שעלולים לחזור למעגל האבטלה אם לא יעזרו לנו, ויש הלוואות שצריך להחזיר. אני יודע על חברים שלא יוכלו לפתוח בחזרה את העסקים שלהם ואז ההנחה הזו בכלל לא מועילה. בכל מקרה מדובר רק בנושא אחד, יש עוד הרבה דברים שדורשים התייחסות של המדינה מעבר לארנונה".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות