אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
רק 12% מחולי הקורונה בישראל מגיעים לבתי המלון, הרוב נשארים בבית בניגוד להמלצה צילום: שאול גולן

משבר הקורונה

רק 12% מחולי הקורונה בישראל מגיעים לבתי המלון, הרוב נשארים בבית בניגוד להמלצה

ארגון הבריאות העולמי ממליץ שלא לטפל בחולי קורונה בביתם, אך רק חלק קטן מהמטופלים בישראל מגיעים לבתי המלון, שהתפוסה בהם היא 20%-50% בלבד; 75% מטופלים בביתם. החיכוך הרב בין אוכלוסייה בריאה לחולה עלול להוביל להמשך התפשטות הנגיף

16.04.2020, 14:15 | דורון ברויטמן

כ־75% מתוך 9,827 חולי הקורונה בישראל מטופלים בבית, ורק 12% מהמטופלים מגיעים לבתי מלון. היתר מטופלים בבתי החולים או שטרם נקבעה לגביהם מסגרת טיפולית. זאת אף שארגון הבריאות העולמי ממליץ להימנע מטיפול בבית, וגם מערכת הבריאות בישראל מעדיפה לטפל בחולי הקורונה בבתי מלון.

קראו עוד בכלכליסט

בניגוד לבתי המלון או בתי החולים, שאליהם מגיעים חולים בלבד, הרי שטיפול בבית משלב בין אוכלוסייה חולה לבריאה ועלול להוביל להמשך התפשטות הנגיף. משרד הבריאות מסרב להיענות לבקשת כלכליסט לחשוף את נתוני ההדבקה בין החולים המטופלים בבית, ובפרט את מקדם ההדבקה (R0) שמציין את מספר האנשים שכל חולה קורונה עלול להדביק. לפי דו"ח מכון גרטנר שנחשף בכלכליסט וסוקר את אסטרטגיית היציאה של ישראל מהמשבר, 48% מהחולים נדבקו בבית, ו־14% נוספים נדבקו באינטראקציה עם המשפחה. לאור כך, נשאלת השאלה מדוע ממשיכים לטפל בחולי קורונה בביתם.

75% מהחולים מטופלים בביתם, שיעור המטופלים על פי מקום טיפול

מנהל הרכש במשרד הביטחון מסרב לחשוף את עלות פרויקט המלוניות, אך נתונים שהגיעו לכלכליסט חושפים כי למרות ההשקעה הכלכלית והלוגיסטית בתפעול מערך בתי המלון, הוא כמעט שאינו מנוצל. המדינה שכרה מספר חדרים מסוים ולא את כלל המלון, ובצירוף העובדה שלא ניתן לכפות על חולים לעבור למלונית, נוצר מצב שבו תפוסת בתי המלון נעה בין 20% ל־50% בלבד. בדן פנורמה בתל אביב למשל, המלון שמאכלס את מספר חולי הקורונה הגדול ביותר, ישנם 250 חולים - פחות ממחצית ממספר החולים שהוא יכול להכיל; במלון פרימה פארק בירושלים שוכנים 138 חולים, ובדן ירושלים שוכנים 197 חולים - כ־20% מיכולת התפוסה של בתי המלון. במלון הרלינגטון באשקלון שוכנים 49 חולים בלבד - גם הם מהווים כ־20% מתפוסת חדרי המלון המיועדים לחולי קורונה.

"להשאיר את בתי החולים למקרים קשים"

לפי ד"ר ורד עזרא, ראש חטיבת הרפואה במשרד הבריאות, "בתי החולים מתארגנים לטיפול ב־15 אלף חולים ו־5,000 מונשמים. אנו מכשירים עוד ועוד מקומות, ולא צפוי שיהיה מחסור במיטות". בינתיים במערכת הבריאות מעדיפים להעביר את החולים לבתי המלון. מספר חולי הקורונה שהגיעו לבתי החולים בפועל וטופלו בהם, לא חצה את רף ה־800.

מימין: פרופ מימין: פרופ' נחמן אש מקופת חולים מכבי, ויורם סגל מקופ"ח כללית | צילומים: דפנה גזית, משה בוכמן מימין: פרופ

המוטיבציה של משרד הבריאות ברורה: איזון בחלוקת החולים בין בתי החולים לקהילה, והרצון לצמצם את העומס על הצוות הרפואי ואת השחיקה של מערכת הבריאות, כמו גם צורך לטפל בחולים אחרים שאינם חולי קורונה. "בהתחלה בתי החולים טיפלו בכולם, גם בקלים", מתארת עזרא, "כשהבנו שיש הרבה חולים, השארנו את בתי החולים בעיקר למי שמצבם בינוני או קשה, או כאלו שאנו מפחדים שמצבם יידרדר". יחד עם זאת, "אם אדם חי בבית שיש לו יחידת דיור נפרדת ויש לו אפשרות לבידוד או שהוא, בת זוגתו וכל ילדיו כבר חולים אין צורך רפואי אמתי להעביר אותם לבית מלון".

עדיין לא מפנים בכפייה

התחנה הראשונה של רוב חולי הקורונה היא קופת החולים, שאחראית להודיע לחולה את תוצאות הבדיקה ואת אופן הטיפול. במידה שהחולה מטופל בקהילה (כלומר, בבית מלון או בבית), לקופת החולים יש אחריות על אספקת ערכות ניטור והמשך מעקב אחר מצבו הרפואי לפחות פעמיים ביום.

המשנה למנכ"ל וראש חטיבת הבריאות של מכבי שירותי בריאות פרופ' נחמן אש מסביר: "ברגע שמתקבלת תשובה חיובית, אנחנו מיידעים את המטופל. הרופא עובר על התיק הרפואי ומעריך את מצבו. לאחר מכן הרופא מחליט יחד עם המטופל על המשך מקום הטיפול".

חיילים של פיקוד העורף מחוץ ל מלון דן פנורמה תל אביב בו משוכנים חולי קורונה במצב קל, צילום: שאול גולן חיילים של פיקוד העורף מחוץ ל מלון דן פנורמה תל אביב בו משוכנים חולי קורונה במצב קל | צילום: שאול גולן חיילים של פיקוד העורף מחוץ ל מלון דן פנורמה תל אביב בו משוכנים חולי קורונה במצב קל, צילום: שאול גולן

על פי אש, "העדיפות הראשונה היא להעביר את האנשים למלון", אך הדבר לא תמיד יוצא לפועל. השיקולים מבקשים לאזן בין מצבו הבריאותי של החולה, היבטים לוגיסטיים של בתי המלון או בתי החולים (מספר מיטות פנויות, ריחוק גיאוגרפי מבית החולה), צרכים רפואיים של החולה שאינם קשורים לקורונה ורצונו האישי. נכון להיום, הפינוי אינו נעשה בכפייה, אלא מתוך החלטה משותפת של הרופאה האישית והחולה. רק במקרי קיצון ניתן להעביר חולה בניגוד לרצונו לטיפול מחוץ לבית, וזאת באמצעות צו של רופא מחוזי.

לדברי יורם סגל, סמנכ"ל וראש חטיבת הקהילה בשירותי בריאות כללית, ההחלטה נקבעת לפי שני פרמטרים עיקריים: מצבו הבריאותי של החולה והיכולת להישאר בבידוד. "אני בודק את חומרת התסמינים, האם מדובר בחולה צעיר או קשיש והאם הוא בעל מחלות רקע. אדם מעל גיל 65 עם מחלות רקע נשלח ישר לבית החולים. לבתי מלון אנחנו שולחים בדרך כלל את החולים היותר קלים, שאין צורך שיתפסו מיטה בבית החולים".

שיקול נוסף הוא היכולת של החולה לייצר תנאי בידוד טובים עבורו. "מי שגר בבית גדול, יש לו חדר עם מקלחת ושירותים נפרדים והוא אחראי מספיק להישאר בבידוד, ניטה להשאיר בבית. הציבור אחראי ומבין שאי אפשר להישאר בבית אם אין התנאים לכך".

אש מסכים: "אם יש מי שידאג לחולה בבית תוך התמדה בתנאי הבידוד, נשאיר את החולה בבית. אני לא תמים, לא כולם מקפידים במאה אחוז, אבל אני חושב שמרבית האנשים כן מקפידים. אין ספק שקל יותר להחלים בבית ולא בבית מלון. זה נכון שיש הדבקה בתוך המשפחה אבל מרבית ההדבקה במשפחה נעשתה עוד קודם לאבחנה של החולה".

התפלגות חולים על פי מקום טיפול, 16.4.20

 

אש מתחשב גם בשיקולים סוציאליים: "יש משפחות שחלק מבני הבית נמצאו חיוביים וחלק שליליים. אם שני ההורים חולים, אי אפשר להשאיר את הילדים לבד. לקחת הורים ולהפריד אותם מהילדים, גם אם הם בני עשרה, אלה דברים מורכבים".

ריחוק גיאוגרפי של המלונות

שתי קופות החולים הגדולות בישראל, כללית ומכבי, אחראיות ביחד על 4,116 חולים. נכון לאתמול, בכללית מטופלים 2,265 חולים בבית ו־512 חולים בבית מלון. במכבי מטופלים כ־2,050 חולים בבית ו־350 חולים בבית מלון. לטענת סגל, "אם היה אפשרי להעביר את כולם לבתי מלון, היינו עושים זאת, אבל מספר החדרים בבתי המלון מוגבל על ידי המדינה".

נכון לכתיבת שורות אלו, פועלות בישראל 13 מלוניות ומתאכסנים בהן 1,193 חולים בלבד. דובר משרד הביטחון אומר שבימים אלו מתקיים משא ומתן עם בתי מלון נוספים שיקלטו חולים בהתאם לעלייה במספר החולים ובתלות במוקדי ההתפרצות. משרד הבריאות מתקצב ופיקוד העורף הופקד על הפן התפעולי.

בחמ"ל פיקוד העורף יושבים חיילים ללא הכשרה רפואית: הם מבצעים בלבד ואין להם סמכות לתת תרופות והמלצות רפואיות, או יכולת להחליט מי חולה או לחלופין מי ישוחרר ומי לא. הפערים האלו יוצרים לעתים עימותים מול החולים. בנוסף, ישנם חולים, מבוגרים בעיקר, שנדרשים לעזרה, סביבה מותאמת או ציוד רפואי שלא בהכרח קיימים בבתי המלון. כיוון שכך, נעשים ניסיונות להתאים את הסביבה לאוכלוסייה. לדן פנורמה בתל אביב, למשל, שבו שוכנת אוכלוסייה צעירה יחסית, הביאו מסך ענק ופלייסטיישן.

בכל הנוגע לאוכלוסייה החרדית, חולים מסרבים להגיע לבית מלון כיוון שאלו אינם מתאימים לצורת החיים שלהם. לאור העלייה הדרמטית במספר הנדבקים בקרב האוכלוסייה החרדית, במשרד הביטחון ובפיקוד העורף פועלים להכשיר עבורם מלונות בנוסף לשניים שכבר פועלים: מלון לביא בגליל התחתון וניר עציון בכרמל, שבד"כ מהווים אתרי נופש ייעודיים לציבור הדתי.

סיבה נוספת לסירובם של חולים להגיע לבתי המלון קשורה לפיזור הגיאוגרפי. מלונות הקורונה חייבים להיות במרחק של עד 30 ק"מ מבית חולים, אך חלק מהחולים מתגוררים בערים שאינן עונות על הקריטריונים הללו או שלא הכשירו בהן מלוניות. כך, פיזור המלונות בארץ לא נותן מענה לאוכלוסייה הערבית בגליל, שמספר הנדבקים בה בימים האחרונים גדל בצורה משמעותית.

לפי אתר פיקוד העורף, חולי הקורונה מפוזרים כיום בשישה מלונות באזור ירושלים, שני מלונות באשקלון, שניים בכנרת, ובחיפה בגליל התחתון ובתל אביב. לשם השוואה, בתל אביב ובערים הסמוכות לה יש כ־2,600 חולים, ורק בית מלון אחד, דן פנורמה, שיכול לקלוט כ־800 חולים.

קופות החולים מנסות לאזן

בקופות החולים מנסים למצוא פתרונות, לדוגמה באמצעות מערך לניטור מרחוק של מצבם הבריאותי של החולים. "אנחנו מנסים לאזן בין הצרכים של המערכת לבין הצרכים של המטופל לבין הצרכים שלנו", מסכם סגל. "אנחנו לא קולעים ב־100% מהמקרים, אבל החלוקה בין המטופלים בבית מלון, בבית חולים או בבית, היא בסדר גמור".

תגובת משרד הביטחון: "פרויקט מלוניות ההחלמה לחולי קורונה קלים מנוהל על ידי המועצה לביטחון לאומי (המל"ל), על פי דרישות משרד הבריאות ומתקציבו. כל מלון חדש נפתח אך ורק באישור המל"ל. משרד הביטחון מקושר בחוזה, נכון להיום, עם 13 בתי מלון לשני שימושים - חולים קלים ומבודדים, וערוך להפעיל בתי מלון נוספים. אין באפשרותנו להתייחס לפרטים מעבר לכך, מטעמי סודיות".

ממשרד הבריאות לא התקבלה תגובה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות