אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"ילדים שהיום לא מוגדרים בסיכון עלולים להפוך לכאלה בגלל השבתת מערכת החינוך"

משבר הקורונה

"ילדים שהיום לא מוגדרים בסיכון עלולים להפוך לכאלה בגלל השבתת מערכת החינוך"

חוה לוי, העובדת הסוציאלית הראשית במשרד העבודה והרווחה, אומרת בראיון לכלכליסט, כי יש חשש שההסתגרות הממושכת של ילדים בבית מביאה לגידול בהיקף הפגיעות הפיסית והמינית בהם. "אם בעבר חלק מהמקרים נחקרו במערכת החינוך, הרי שעכשיו המשטרה מפנה אותם למרכזי ההגנה ושהפכו לכלי משמעותי", היא אומרת

16.04.2020, 14:07 | עומר כביר

אם יש דבר אחד שמדאיג את חוה לוי, העובדת הסוציאלית הראשית במשרד העבודה, הרווחה והשירותי החברתיים, במיוחד בימים אלו, זה המשך ההשבתה המוחלטת של מערכת החינוך. "ילדים ומשפחות לא ישרדו את הדבר הזה", היא מעריכה בחשש. "ילדים שהיום לא מוגדרים כך יהפכו לילדים בסיכון, וילדים שמוגדרים היום כילדים בסיכון יהיו בסיכון הרבה יותר גדול".

כעובדת הסוציאלית הראשית, לוי נמצאת בקו החזית של הטיפול בילדים ובני נוער שסובלים מאלימות, תקיפות מיניות וסיכונים אחרים. ועתה, כשמערכת החינוך מושבתת מזה קרוב לחודש, וכשהסגר מונע מקטינים רבים את האפשרות לצאת מהבית לתקופות ארוכות או בכלל, הנטל של זיהוי מקרי תקיפה פיסית ומינית חדשים נופל בחלקו הגדול על מערך העבודה הסוציאלית הארצי והמוניציפלי, כשברקע עומד החשש המבוסס שההסתגרות הממושכת בבית רק מביאה לגידול בהיקף הפגיעות.

"מתחילת האירועים עובדים מהבוקר עד הבוקר שאחרי כדי לתת מענה, לתת הנחיות, מענים פרטניים", אומרת לוי לכלכליסט. "אנחנו עובדים פול גז ברמות שאני לא זוכרת, ואני הרבה שנים במערכת. אני לא זוכרת לאכול לפעמים. במסגרת תפקידי אני אחראית על מרכזי הגנה (8 מרכזים בפריסה ארצית שמספקים מענה ראשוני ומיידי לקטינים נפגעי עבירות מין ואלימות, ושכוללים צוות של עובד סוציאלי, שוטר חוקר ילדים, רופא ופרקליט, ע"כ). המרכזים, מתחילת האירוע, עובדים, פתוחים, מקבלים קהל. יצאתי לאחד מהם לראות איך זה עובד ולהיות שם עם העובדים שמחרפים את נפשם".

אילוסטרציה, צילום: שאטרסטוק אילוסטרציה | צילום: שאטרסטוק אילוסטרציה, צילום: שאטרסטוק

לדברי לוי, בחודש האחרון ניתן להבחין בעלייה בפעילות ובפניות למרכזי ההגנה, שלפחות בחלקה היא תוצאה של העדר מערכת החינוך, כגורם שמזהה ונותן מענה ראשוני לתקיפה ופגיעה בילדים. "מאז שהתחילו האירועים מרכזי ההגנה הפכו למקום שאליו ורצוי להביא ילדים נפגעי עבירות מין ואלימות", היא אומרת. "אם אנשים פוחדים לצאת מהבית, הרבה התייעצות מתקיימת בטלפון ובאמצעים דיגיטליים. המרכזים עובדים כל הזמן, הצוות נמצא וקולטים משפחות, ילדים ובני נוער. יש גם בני נוער שנפגעו במרחב הדיגיטלי, ברשתות החברתיות.

"אם בעבר חלק מהמקרים נחקרו במערכת החינוך, למגינת לבנו בהינתן המצב שכגע המערכת לא פועלת המשטרה יודעת להפנות למרכזי ההגנה והם הפכו לכלי משמעותי. אנחנו רואים עלייה בפניות מדי יום. לפעמים זה מאתגר אותנו לשמור על הוראות משרד הבריאות. מגיעים מקרים לא פשוטים של פגיעות, חלקן בתוך הבית, חלקן על ידי הסביבה הקרובה – רחוב, שכונה, בני משפחה. נערים לא תמיד מקפידים על הוראות ויוצאים מהבית. אנחנו נמצאים שם בשבילם לכל מי שצריך לקבל את השירות".

לאיפה יילך ילד בתום הטיפול הראשוני אם אי אפשר להחזיר אותו הביתה?

"אם ילד לא יכול לחזור הביתה, הוא לא יחזור הביתה. השירותים ממשיכים לעבוד וכמעט כל המסגרות מלאות. אנחנו קולטים בתקופת הקורונה, גם אם זה מצריך הערכות מיוחדת. לפעמים זה נכון להשאיר בקהילה, בתלות ברמת הצרכים ובזהות הפוגע או סיבת הפגיעה. יש הבדל בין התפרצות כעס לפגיעה מינית, פגיעה על ידי אח, שכן או אב. התפקיד שלנו הוא הגנה על ילדים, ואם יש צורך נבקש צו ונוציא את הילד מהרגע להרגע. השירותים להגנה על ילדים לא הופסקו לרגע. זה מאתגר אותנו, אנחנו לא בנויים ליכולת בידוד משמעותית, מחשבה שילד ייכנס בידוד לבד היא בלתי נסבלת ואנחנו נערכים לזה".

חוה לוי, העובדת הסוציאלית הראשית במשרד העבודה והרווחה חוה לוי, העובדת הסוציאלית הראשית במשרד העבודה והרווחה חוה לוי, העובדת הסוציאלית הראשית במשרד העבודה והרווחה

את רואה עלייה בהיקף הפגיעה בילדים ובני נוער?

"אני לא יכולה לדבר במספרים, אבל משערת שיש. הבעיה הגדולה היא שמערכת החינוך לא עובדת, כי בדרך כלל היא הגורם הראשון לאתר את הילדים ולדווח לנו. בהעדר מערכת חינוכית, אנחנו במעקב אחרי משפחות מוכרות לשירות הרווחה ורואים שם סיבה לדאגה. לגבי אלו שלא מוכרים, אני מניחה שילד שבוי בביתו מעלה את הסיכון לאלימות או התעללות. אבל נדע על זה רק אחר כך (אחרי חידוש הלימודים, ע"כ). יש עלייה בדאגה, אנחנו בהתחלת חשיבה של היום אחרי. ננסה להקים מערך כדי להיות יותר פעילים להגיע לילדים, במיוחד שמערכת החינוך לא צפןיה לחזור אחרי פסח, שזו הדאגה הגדולה שלי".

מה בכל זאת עושים כדי לזהות אקטיבית מקרי פגיעה?

"משרד החינוך תדרך מורים ליצור קשר עם ילדים ולגשש מה מצבם ומה שלומם. אם נדלקת נורה אדומה הם מפנים אלינו ואז אנחנו נכנסים. עובדים סוציאלים ברשויות המקומיות ממשיכים לעבוד, מגיעים לביקורי בית ומחרפים נפשם גם במקומות בהסגר. הם עוקבים אחרי מצב הילדים, תוך שימוש באמצעים דיגטליים איפה שאפשר. אבל העובדה שמערכת החינוך לא פעילה כרגיל יכולה להיות הרת גורל בחייהם של ילדים מסוימים".

מה החשש הגדול שלך במקרה של המשך ההשבתה של מערכת החינוך?

"נאלץ לשאול את עצמנו שאלות יותר רחבות על מיהו ילד בסיכון. השהייה בבית לאורך זמן ללא מסגרת עלולה לפגוע בצורה קשה בהתפתחות ובמצב הרגשי. אני מאוד מודאגת, ומקווה שגם אם אי אפשר להחזיר את מערכת החינוך לעבודה תקינה יהיה תהליך של הפגה, של יציאה באופן מדורג, משהו שרואה את הצרכים שלהם. אמצעים דיגטליים ללמידה זה רעיון לא רע, אבל ילד צריך מדי פעם לצאת מהבית. לא תהיה ברירה, יהיה צורך למצוא איזון. אפשר שכל יום יבואו מספר מסוים של ילדים, אני מקווה שזה מה שיעשו במערכת החינוך. ילדים לא יישארו בבית עד ספטמבר. הם יצביעו ברגליים ויצאו מהבית לבד, יהיה קשה למנוע את זה. צריך לאזן בין צורכי הבריאות לצרכים הנפשיים, רגשיים ומשפחתיים של ילדים. גם למשפחה נורמלית קשה לאורך זמן להיות בבידוד הזה, וצריך למצוא את הדרך לאזן".

מה אנחנו, כאזרחים, יכולים לעשות כדי לסייע למנוע פגיעה בילדים ובני נוער?

"בתוך האתגר שאנחנו נמצאים בו עכשיו, מה שנשאר זה הקהילה שלוקחת אחריות ומסוגלת לאתר באופן הרבה יותר אקטיבי. במקרים של אלימות במשפחה זה מגיע דרך שכנים שפונים. תהיו ערניים למה שקורה סביבכם. אם נשמעות צעקות מבתים, בכי של ילדים, קריאה של אישה או גבר מוכה, תפנו ל-118, 106, לשירותי רווחה מקומיים. תהיו קשובים. זו הזדמונת להיות ערבים זה לזה ולייצר הדדיות. הכניסה שלנו היא לסייע. אנחנו מוציאים רק את המקרים הקיצוניים מהבית. לא מנסים לגרום נזק, רוצים לטפל ולשקם. הרבה משפחות יידרשו לשיקום כשיצאו מהבתים. אפשר להגיע לזה הרבה קודם, אבל בשביל זה חייבים לדעת".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות