המחסור בציוד רפואי חיוני: אין חובת דיווח על יבוא, אין פיקוח על המחיר ועל האיכות

יבואני ציוד רפואי חיוני להתמודדות עם משבר הקורונה אינם מחויבים על פי התקנות לשעת חירום לדווח למשרד הבריאות על משלוחים שהגיעו לישראל, וזאת על אף שמדובר לא פעם במשאב בחסר. כך עולה מבדיקת "כלכליסט". מדובר בין היתר בערכות לבדיקת קורונה, מטושים, קיטים, מסכות תקניות וחומרים כימיים שונים.

הסוגיה התעוררה לאחרונה בעקבות עימות מתוקשר בין המשנה למנכ"ל משרד הבריאות פרופ' איתמר גרוטו, למנכ"ל הדסה פרופ' זאב רוטשטיין, סביב בדיקות הקורונה. זאת לאחר שהתברר במסגרת ראיון עיתונאי עם רוטשטיין, כי בהדסה, בית חולים פרטי, הצטיידו בערכות, משאב שנמצא כאמור בחסר, והחליטו על דעת עצמם כיצד להשתמש בהן.

גרוטו הגדיר את התנהלות רוטשטיין במסגרת ראיון לחדשות 12 כ"פעילות הגובלת בבגידה במולדת". לדבריו החומרים השונים הדרושים לביצוע הבדיקות הם משאבים בחסר שהמדינה פועלת להשיגם ברחבי העולם. "אם להדסה יש קיבולת לעוד בדיקות", אמר גרוטו, "אז תנו אותה לחולים לפי רמת סיכון ולא לפי גודל הכיס. לא ייתכן שעובדים בריאים יקבלו קדימות על פני קשישים וחולים".

בהדסה טענו בתגובה כי מי שנבדק היה הצוות הרפואי וחולים חשודים שהגיעו למיון כדי למנוע הדבקה. כמו כן, לטענתם, נבדקו מאות עובדים חיוניים בחברת חשמל ומפעל מל"מ של התעשייה האווירית, בעקבות בקשה שהגיעה מרשות החברות הממשלתיות. גורמים פרטיים שביקשו להיבדק, כך טוענים בבית החולים, נדחו.

פעולה רק בצד אחד של המשוואה

 

המאבק בין שני הפרופסורים המכובדים עורר את השאלה כיצד יכול בכלל מוסד רפואי פרטי כמו בית החולים הירושלמי, או כל חברה מסחרית, עמותה או אדם, לרכוש ולעשות שימוש בציוד רפואי חיוני, כאמור משאב בחסר, ללא החלטה והנחיה של מי שאמור לנהל מלמעלה את המשבר: משרד הבריאות.

מבדיקת הצווים שפרסם משרד הכלכלה, בהנחיה ותיאום עם משרד הבריאות, לצורך רתימת ציוד רפואי בישראל למצב החירום, מתברר שעד היום נעשו צעדים רק בצד אחד של המשוואה – היצוא מישראל לחו"ל - כדי לשמור על הציוד במשק. זאת בעוד שבצד השני של המשוואה, היבוא, לא נעשו צעדים דומים.

 עקרונית כל אדם יכול לייבא מחו"ל ציוד רפואי חיוני ללא צורך בדיווח למשרד הבריאות, או לחמ"ל הקורונה שהוקם במשרד ראש הממשלה. עם זאת לדברי גורם במשרד הבריאות שעוסק בתחום הרכש, פעילות חמ"ל הקורונה שהוקם במשרד רוה"מ מסייעת לקבל יותר ויותר דיווחים וולנטריים על ציוד שמגיע לישראל ויעדו.

הבעיה ברורה. חברות, עמותות או אנשים פרטיים שמביאים ציוד שחסר יכולים לספסר בו לכל המרבה המחיר. מה עוד שאיכות הציוד הרפואי והעמידה שלו בתקנים גם לא ברורה. וזה לא הכל. המשק כרגע, כמו שמשדרת הממשלה, הוא אחרי שלב המניעה. יש שליטה יחסית. מספר מונשמים נמוך יחסית ליכולות הטיפול. אבל האפשרות להתפרצות נוספת, נמצאת עדיין וכל הזמן, על השולחן. לכן הסוגיה היא מה יקרה במצב שנחזור אחורה והצורך של השטח בציוד החיוני יתגבר.

"צריך פתרון משפטי במצב חירום"

 

על פי צו יצוא חופשי מעודכן שעליו חתם שר הכלכלה אלי כהן, לפני כשבועיים (7.4), כל מי שירצה לייצא מישראל למדינה זרה ציוד הדרוש בישראל למשבר בקורונה (מטושים, בד לא ארוג לייצור מסכות, אלכוהול רפואי, מכונות הנשמה ועוד), יצטרך לקבל רישיון יצוא שיונפק על ידי החטיבה לטכנולוגיות רפואיות, מידע ומחקר שבמשרד הבריאות. זאת כאמור לצורך פיקוח, בקרה ושליטה על הציוד במצב החירום שנוצר.

אלא שבעוד שמשרד הבריאות דאג שמה שמיוצר כאן לא יוצא ללא פיקוח, הוא לא פרסם למשל צו שיורה גם ליבואנים לדווח על ציוד רפואי חיוני שמגיע לישראל. זאת למשל על מנת שיוכל לעקוב אחרי המלאים בבתי החולים שאינם ממשלתיים (כגון הדסה למשל, או איכילוב שהוא בבעלות עיריית תל אביב), ואף לעשות בהם שימוש ואולי להשתלט עליהם במקרה קיצון. נציין כי הצווים אומנם נחתמים על ידי שר הכלכלה, אך הדבר נעשה לבקשת משרד הבריאות שלא ביקש צו בעניין היבוא.

"המדינה הייתה צריכה מראש לשקול הלאמה של כל הציוד אחרת עוד תהיה פה אנרכיה", אומר בכיר לשעבר במשרד הבריאות. "יש כמובן בעיה גדולה להתערב ביבוא ויצוא, בכל זאת זה קניין פרטי של אנשים ושל חברות. אבל זה מצב חירום. פגעו כבר בשם המשבר בהרבה זכויות של הציבור – תנועה, פרטיות, עיסוק. אז בתחום הרפואי בטח שאפשר למצוא פתרון משפטי בחירום".

"אין שום סיבה", מוסיף הבכיר לשעבר, "שמשרד הבריאות לא ידרוש בצו לדווח לו מה נכנס, כמה נכנס, ולאיזה שימוש – למקרה שהמצב ידרדר. אולי לא תהיה ברירה בסוף והוא יידרש לתעדף את השימוש בציוד? זה לא מתקבל על הדעת שבמצב חירום כל אחד יפעל כראות עיניו בשימוש בציוד חיוני".

"תחום הרכש, היבוא וההקצאה של הבדיקות לגילוי נגיף הקורונה, מנוהל בימים אלה של חירום, על ידי המשל"ט הלאומי - חמ"ל קורונה - שהוקם בהוראת ראש הממשלה, ובו נמצאים גם אנשי המקצוע של משרד הבריאות וכלל הגורמים האחרים העוסקים בתחום", מסביר אבי בוסקילה, מנכ״ל שראל - זרוע הרכש של ציוד רפואי עבור בתי החולים הציבוריים. "נכון וראוי שנושא כל כך חיוני וחשוב להתמודדות של מדינת ישראל בבלימת הנגיף, ינוהל באופן מרכזי ובראיה לאומית".

"הציוד שמגיע: חלק מיחסי צרכן-ספק"

 

כיצד ניתן בכלל להשיג בימים אלה בחו"ל את הציוד שמדינות גדולות עם משאבים רבים יותר מנסות להשיג? "יש חברות ייצור גדולות שיש להם נציגים בישראל, וכשבית חולים או מוסד רפואי רוכש מהם ציוד אחר, הוא יכול גם במסגרת העסקה לבקש ולקבל כמה מאות ערכות לבדיקת קורונה למשל", מסביר גורם ותיק בתחום הרכש הרפואי. "זה חלק מיחסי צרכן-ספק מקובלים בכל ענף, וצריך לזכור שיום אחד המשבר יגמר וספקים ירצו לשמור על יחסי עבודה טובים עם קניינים גדולים בארץ".

לדברי אותו גורם, מטושים וריאגנט (חומרים המשמשים ליצירת תגובה כימית שנעשה בהם שימוש בבדיקות הקורונה, הם מוצר די שולי בדרך כלל בתחום הרכש הרפואי. "בשוטף לא מחזיקים מלאים גדולים מדי של זה. מי שיש לו אלה יצרנים גדולים בעיקר. יש כאלה בדרום קוריאה, סין, ארה"ב ובאיטליה, שבעצמה אגב דואגת לשמור על הציוד אצלה. היו שם למשל דיווחים על פשיטה של המשטרה על מפעל שרצה למכור לחו"ל ביותר כסף. נוצר עכשיו ביקוש גדול וייקח זמן עד שהיצור ידביק את הקצב", אומר הגורם הוותיק בתחום הרכש הרפואי.

חברות מסחריות שזיהו את הזדמנות כבר פועלות בתחום. כך למשל, לפי חברת מעבדות-חי (hylabs) מרחובות, שייבאה לארץ רק לאחרונה 60 אלף ערכות בדיקה לקורונה של החברה הדרום קוריאנית סיג'ן (seegen), שאותה היא מייצגת בישראל כ-10 שנים. מדובר בערכות הפקה חדשות שלא היו מותאמות עד לאחרונה לעבודה עם מערך המעבדות הקיים בישראל, אולם לפי החברה הוכשרו כ-9 מכשירים בלמעלה מ-20 מעבדות של קופות החולים ובתי החולים לעבודה איתן. הערכות והציוד קיבלו אישורים של משרד הבריאות.

"הקשר האסטרטגי עם החברה הדרום קוריאנית הוא זה שמאפשר הזרמה בלתי פוסקת של ערכות בדיקה המותאמות כאמור לתשתית המעבדות הקיימת", אומרת רותי כהן המנהלת המדעית של חברת hylabs. "על מנת להגדיל את מספר הבדיקות יש להרחיב את תשתית המעבדות ואליהן להכניס ערכות בדיקה נוספות שמגיעות לישראל. כמו כן, יש לשים לב שהמערכות וערכות הבדיקה שמיובאות במקומות אחרים מייצרות פתרון מקצה לקצה והן אינן מערכות שבורות ולא שלמות".

משרד הבריאות: "חשש לפגיעה ביחסים עם מדינות"

 

מדוע במשרד הבריאות לא מיהרו "להשתלט" גם על יבוא הציוד הרפואי ההכרחי למשבר? לדברי בכירה במשרד ששוחחה עם "כלכליסט", הנושא התעורר תחילה בהקשר של יצוא מכונות הנשמה, שכאמור הוחלט בסופו של דבר להוציא צו מגביל רק על יצוא שלהן מישראל. "גם שם לא היה מדובר בהחלטה פשוטה לאור החשש לפגיעה ביחסים עם מדינות ידידותיות", היא מסבירה.

"בתחום היבוא נשקלו צעדים שונים אולם הם לא הבשילו לצו", היא מוסיפה. "יש פה שאלה לא פשוטה כשמתערבים. בסוף אנחנו פועלים בשוק חופשי והלאמה היא מאוד בעייתית. לגבי הפיקוח – צריך לשקול אם ומה לעשות. אנחנו בקשר עם יבואנים ומקבלים מהם עדכונים וסיוע מה נכנס לארץ".